מחשבות לא נכונות (עזרה לידידה)היסודי

שאלה ממישהי אנונימית שזקוקה לייעוץ והבנה בעניין (שיתוף שהועתק בהסכמה ממקום אחר ברחבי הרשת):

שלום.
אני משתפת במשהו מאד עמוק שלא הסכמתי להודות בו עד עכשיו. אני נשואה 7 שנים מגיל 19 לבעל מושלם, מכבד עוטף נותן ואבא מושלם ונמשכת אליו מאד (תמיד יש עליות ומורדות זה הגיוני).
אנחנו הורים לשלושה ילדים ובקיצור אני לא מפסיקה להודות להשם....
הבעיה מתחילה כאן (ומי שתרצה לשפוט מוזמנת לא להגיב מלכתחילה).
יש מישהו בעבודה שלי שאני עובדת איתו די הרבה, הוא רווק ובאופן כללי נראה טוב והוא די חמוד. מפה לשם לא שמתי לב ואני מרגישה שאני מתחילה להימשך אליו. יש לי פרפרים בבטן כשאני לידו!!! אני נשבעת שאין לי מושג איך זה קרה! אני מקצועית אבל חייבת לשמור על סמול טוק עם כולם גברים כנשים ואיתו אני לא יודעת מה קורה לי. אגב חשוב לציין- כשאני עם בעלי בבית ובפרט ביחסי מין או כשאני לידו דווקא הבחור בכלל לא נמצא שם. רק בעלי. אבל כשאני לבד אני חושבת עליו.
אני מנסה לנער את המחשבות שלי ממנו ולהפסיק את הדבר המטריד הזה ולא מצליחה.
חשוב לציין. אני מרגישה לגמרי פרנואידית אבל כמעט בטוחה שהוא מסתכל עליי אחרת מהעובדות האחרות ואני תוהה האם זה מה שמרגש אותי?
האם משם זה התחיל?שאני מוצאת חן בעיני מישהו שהוא לא בעלי? אני מרגישה נורא עם עצמי!
היתרון בכל הסיפור שאני שומרת נגיעה אבל באמת, שאין לי מושג מאיפה זה בא לי עכשיו, הרי אני כל כך מאושרת
אגב- אני המפרנסת העיקרית ואוהבת את העבודה שלי אז להתרחק מבחינה מקצועית לא אפשרי ולהחליף עבודה גם לא.
אני מרגישה מפגרת... אני נמשכת לשני גברים? מה נסגר איתי??
פתאום גם איכפת לי הרבה יותר להראות טוב.
זו תחושה של החידוש שלא הרגשתי הרבה זמן.
איזה סוויץ נדפק אצלי?

אין ברירהאמא ל6 מקסימים
אלא לעזוב את מקום העבודה מייד! !
גם אם יהיה קשה במשך כמה חודשים מבחינה כלכלית, לא שווה להקריב את חיי הנישואין בשביל כסף/פרנסה/ קריירה. ..
^^^ זו מיטה חולה וכדי שתצאי ממנה מהר!binbin
לא נדפק כלום.משוטט
כולנו דפוקים מראש..
וצריך ללמוד להתגבר...
לא הייתי אומר לרוץ ולעזוב את העבודה.. אלא לעבוד על עצמך ולנתק את הראש מהמחשבות האלה..
לשים תמונה של בעלך על השולחן וכל פעם שעולות מחשבות לחשוב עליו..
כשאת מתלבשת יפה יותר לתפוס את עצמך ולוותר על ההשקעה..
המחשבות. עוזבות בסוף..
הרוב יגידו לך פה לברוח אבל גם במקום אחר יש נסיונות אחרים.. תלמדי להתמודד.
וכן אם המצב מחמיר אז תברחי..
מסכמהטוב בסדר

זה קשה אבל זה עובר!!!

קורה שפתאום באמצע החיים פתאום "נדלקים" על גבר אחר. ולעזוב את מקום העבודה זה לא פתרון! 

ואם את מודעת לעצמך ושומרת על עצמך יותר מהרגיל, סיכוי גבוה שבעוד זמן (אולי אפילו זמן ארוך) כבר לא תמשכי אליו ולא תחשבי עליו.

קודם כל אם יהיו במקומות אחרים כאלה נסיונות, זה ספקראה

זה שהיא פה במציאות לא נורמלית זה ודאי!

עדיף להתרחק ולעזוב את העבודה.

ולזכור שהבית ובעלה הם בראש סדרי העדיפויות

לבטל את המחשבה שזה לא אפשרי לעזוב עבודה ו"אני המפרנסת היחידה"

כשהבית פה בראש סדרי עדיפויות הכל אפשרי..

נשמע קצת כמו יצר הרע שמנסה לשחק בך..~nhykb~
תראי ליצר שאת לא נוצנת לו לשחק ושאת המנצחת

התחלת מנקודה טובה- את כבר יודעת שזה לא תקין ולא טוב בשום צורה. בנוסף את אוהבת את בעלך מאוד!!

לא הייתי מציעה לעזוב את העבודה כי זה באמת משהו גדול מאוד ולא נשמע שאת מתקרבת לנפילה..
אז מה אפשר לעשות?

1. אפשר להעצים את בעלך במקום העבודה- לספר עליו כמה שיותר, לשים תמונה שלו, לחשוב עליו הרבה.
2. להמנע מדיבור מיותר עם אותו עובד ואם יש צורך ממשי אז לדבר רק על דברים ענייניים שקשורים לעבודה.
3. לחפש למה העובד הזה לא "וואו" כמו שאת חושבת- תמיד אומרים לחפש את האור בכל אחד.. הפעם חשוב לחפש בו דווקא את החושך. אולי הוא עצבני? אולי לא נחמד לעובדים אחרים? אולי לא נאמן?
תחפשי את הנקודות שמראות לך למה הוא לא טוב. ותדגישי אותן לעצמך כל פעם.
4. שתפי את בעלך במה שעובר עלייך. זה קשה. תנסי להאדיר אותו כמה שיותר ולהקטין את העובד.. ככה תמנעי פגיעה. בעלך מכיר אותך הכי טוב ויוכל לעזור לך. בנוסף זה ייתן תחושה ששיתפת בצרה ולא שאת מסתירה משהו ממנו. עצם זה שהנושא מדובר ומתייחסים אליו יחד כאל שלילי הוא כבר פחות מאיים.

הרצון להיראות טוב ולמצוא חן הוא רצון שמלווה אותנו כל החיים ולא דועך אחרי החתונה. צריך פשוט לעבוד על לכוון אותו רק למקום הנכון- מול בעלך. מול חברות. וממש לא מול עובדים..

כל התגובה פה מדברת עת עבודה פנימית.. זה לא פשוט אבל אפשרי.

בהצלחה!!
כמה אפשרויותסתם 1...
1- לשתף את האיש שלך ולבסס דיבור פתוח גם על נושאים לא נעימים כאלה.
2- את בסדר גמור! את נלחמת ומשתדלת בכל מה שתלוי בך, ככה שאין לך מה לדאוג מהתגובה של בעלך.
3- ברגע שתדברי על זה עם בעלך זה יהיה מאבק משותף שייתן לך כח ויבנה את שניכם.

4- להמשיך לבד במאבק הפנימי נראה לי מסוכן ומיותר, יש יותר מדי מה להפסיד.

לא פירטת כמה זמן את נמצאת במצב הזה אך כדאי לא לאכול סרטים ולהכניס את עצמך לטקסים קבועים מבחינה נפשית ורוחנית.

בסופו של דבר מה שתחליטו תעשו אבל תחליטו ביחד!!!
האיש שלך ידע בכל מקרה. גם לעזוב עבודה ללא סיבה צריך לתרץ.

אין לך ממה לחשוש יש לך שותף וחבר לחיים תני לו לעזור, לדעתי הוא יעריך את הכנות.

כל טוב
לא בעדטוב בסדר

לא בעד לשתף את בן הזוג.

למה הוא צריך לדעת שיש לו מתחרה?

הרי בעז"ה זה עניין שיעבור !

והבן זוג כל הזמן ינסה להילחם על המקום שלו...

חושבת שעדיף לנסות להסתדר בלי לשתף.

 

אבל..סתם 1...
לבעל יש אינטרס לדעת מכיוון שזו גם בעיה שלו ללא הידיעה שלו.

אין לבעל שום מתחרה מבחינת אשתו והיא הביעה את המחאה שלה ואת חוסר הנוחות. שלה מהמצב.

אם הקשר בינהם טוב אין סיבה לא לשתף, מה שייתן לה כח ויוסיף שמירה גם לה. היא כבר לא תהיה לבד.

אם הקשר טוב ואין פה בעצם תגובה למצב זוגי לא טוב הייתי משתף.

אם המצב הזוגי לא טוב לא הייתי משתף מייד אלא עובד ומשפר ואם שייך בהמשך משתף, רק במצב כזה מה שאמרת נכון, לדעתי
נורמלי, את פשוט בוחרת בבעלךים...


כן? נורמלי?...ד.

"נורמלי" שאשה נשואה חושבת על מישהו אחר וממשיכה לעבוד איתו ולהרגיש "פרפרים" כשהוא עובר על ידה?...

 

אוי לכזו "נורמליות".

 

הנורמלי, הוא שאשה נשואה מחשבותיה והרגשותיה האישיות מסורות לבעלה בלבד.

 

ואם חלילה מתעורר לה משהו שאינה יכולה להסביר, היא מהר בורחת משם, מצטערת, מתבוננת, וחוזרת לנאמנות מוחלטת לבעלה.

נורמלי שאישה נמשכת לגבר ולהפךים...

כן נורמלי לגמרי

 

השאלה מה היא עושה עם זה, ופה היא צריכה לבחור בבעלה והרגשות יעברו עם הזמן

א. זו כתיבה קצת "תיאורטית".ד.

גם מה שכתבת, זה לא לגמרי "נורמלי". אדם אינו בהמה. זה שיש גם את הכח הזה, ענין אחד; ועדיין, לאדם יש בחירה על התנהלות חייו ובנין הרגשותיו, ויש לו כחות נוספים של ראיית האנשים כבני אדם קודם כל; ומי ש"תימשך" לכל גבר שתראה, זה לא נורמלי - אלא חולני. יש כל מיני כחות באדם, וכל כח שיוצא מגבולו בצורה מופרזת, אי אפשר להגדיר זאת כמצב נורמלי ותקין.

 

וגם אם מתעורר כח כזה, הדעת וההרגשה הבריאה וההסתכלות הכוללת צריכים להתעורר לעומתו - ולהשאירו למקומו הנכון, בתוך הנישואין עם מי שאיתו הבנין מתחיל מרובד עמוק יותר, מחייב יותר, משפחה. וגם שם - בפרופורציה לעומק הקשר האישיותי.

 

ב. כשנשואים, זו לא מישהי רווקה. וכדברי חז"ל: פת בסלו. ושם - אשה שמחשבותיה ושאיפותיה ורגשותיה בבעלה, ויש לה את הצד הזה שם מתוך מכלול של יחס נפשי עמוק - שהיא "נמשכת" לאחרים, זו לא נורמה.

 

ג. גם אם קופץ משהו לראש/להרגשה (כפי שהזכרתי, "אם חלילה מתעורר") - הרי אני כתבתי על "חושבת.. ממשיכה לעבוד איתו ולהרגיש פרפרים כשעובר על ידה"... אם זה "נורמלי" - אוי לאותה נורמליות. ורוב הגברים הנורמליים, אם היו יודעים על מצב כזה, לא היו מסכימים בשום אופן. זו בדיוק חלק מהבחירה. לא לבחור להמשיך להיות במקום כזה ובמצב כזה. ה"בחירה" אינה רק להמשיך להבעיר את האש, אבל בכ"ז להישאר עם הבעל...

 

 

גם אישה נשואה יכולה עדין להימשך לאחריםים...

גם כשהיא לגמרי מאוהבת יכולה להימשך

כמו גבר

זה יכול לקרות 

כמו שכתוב "שמא נתנה עיניה " זה יכול לקרות ולא הופך אותה ללא בסדר בעצם זה שמרגישה כך.

אבל היא לא שה תמים שהולך אחרי כל דחף שמרגישה, היא יכולה וצריכה לבחור ולעשות את הדבר הנכון

"יכולה"ד.

זה לא אומר שזו הנורמה, וזה גם לא אומר שזה בסדר.

 

ושמא נתנה עיניה - אינו מציין מצב רצוי..

 

השאלה אינה "בסדר" או לא - אם פתאום קופץ לה משהו, בלי שרצתה ובלי שניסתה להגיע לכך, ויש לה אהבה לבעלה (שבניגוד לדברייך, אמורה אכן למנוע את זה פעמים רבות). השאלה היא, מה עושים אם זה קרה.

 

ואל זה בעיקר התייחסתי. לא אל משהו ש"קרה" והיא מרגישה - בצדק - מאד לא טוב עם זה ולמה זה קורה לה; היא מרגישה את האמת, ומרגישה לא נוח מהיצר הזה שצץ פתאום.

 

השאלה היא אכן מה עושים עם זה, כמו שגם את כתבת. ואם מה שעושים זה להמשיך להיות במקום ששם מתלבה דבר כזה, וממשיכים בעקבות זה להיות בקביעות עם הרגשות כאלה לצד הבעל, זה כבר לא הדבר ה"נורמלי".

ברור שזה מצב לא רצויסתו

 

אבל קחי בחשבון שבנ"א הוא לא מלאך. 

 

את כותבת על מצב שאישה "נמשכת לכל גבר שרואה" ו"בהמיות".. אני חושבת שקצת נסחפת.

כל בנ"א יכול להיות לו יצר. גם לרבנית גדולה. 

והוא צריך להתגבר ולנתב את מחשבותיו לטוב.

 

 אני חושבת שכל אחד כמעט יכול להרגיש בסיטואציה כזו ברמה כזו או אחרת ולהתגבר ולהעביר הלאה. לגרש את המחשבות.

היא שיתפה במחשבותיה הכנות. רוצה לצאת מזה, ובעז"ה תצא.

זה דבר נורמלי לחלוטין לדעתי, ולא אובססיבי כ"כ כמו שתיארת את זה.

 

גם אישה נשואה עדיין לא חיה בעולם לבד כמו אדם וחוה. וכדי להגיע להרגשה הזו לפעמים צריך להתגבר על כל מיני מפריעים. זה עדיין לא אומר שאם יש מפריע המצב לא נורמלי. זה אומר רק שצריך לעבוד.

 

עירבבת,ד.

בין מה שכתבתי לכותבת השירשור, לבין מה שהגבתי לזו שכתבה כאילו זה "נורמלי" שכך יהיה.

 

אמרתי שתיאורטית מי שבמצב קיצוני מבחינה זו, זה לא דבר "נורמלי". לא דיברתי על ההיא שכתבה כאן.

בוודאי שמי שכתבה שיתפה בכנות בבעיה, וגם הצעתי מה שאני חושב בנושא שלה, בתגובה הישירה לדבריה. לא עליה כתבתי שזה משהו אובססיבי.

 

לגבי האפשרות שיצר "יקפוץ" פתאום - אז אכן אע"פ שזה לא רצוי, ובהחלט אצל אשה שמרוכזת בבעלה, לא "אמור" להיות דבר כזה כאילו זו איזו נורמה - אבל נכון כדברייך, לגרש מחשבות להעביר הלאה וכו'.

 

מה שאמרתי שאי אפשר לקחת כנורמה, זה שממשיכים. כלומר, שכך מתנהלים בחיי משפחה, שממשיכים קשר קרוב יחסית עם מישהו שרואים שזה מה שנגרם ממנו, וממשיכים להתרגש ממנו ולעבוד איתו...

עוד לפני שהתעמקתי בתשובתךסתו

אני צוחקת לי שחשבתי שאת בת וכתבתי בהתאם ופתאום מגלה שלא כך..

ועכשיו, זה שאישהסתו

נמשכת לגבר זה לא בהמתי. זה כן משהו יצרי ושלילי שצריך לדכאות אותו אבל עצם ההימשכות היא מעצם היותה אישה ובנ"א.

 

בקיצור מהתגובות שלך ומעוד תגובות זה היה נשמע כאילו היא "יחידת סגולה" שקורה לה דבר כזה, ושזה דבר נדיר עד מאד.

אז ברור שאני לא "מעודדת" וברור שזה לא ראוי ומתאים ורצוי אך קורה, 

(כמובן לא מדברת על מערכת קשרים וכד' חלילה, אלא נטו על הרגשה של משיכה מסויימת  או סוג של תחושה כזו)

אבל,ד.

הרי לא כתבתי את הביטוי הזה על עצם קיומו של יצר כזה. אז למה להוציא דברים מהקשרם?....

 

מציע שתקריא שוב - ותראי על מה בדיוק נכתב.

 

וגם, שוב, לא כתבתי כלל לגבי פותחת השרשור משהו "סטאטיסטי", יחידת-סגולה או לא... זה היה רק תגובה לגבי הנסיון לשוות "נורמה" ליחס מסויים של אשה נשואה לגברים זרים.

 

מי שפתחה את השרשור, סה"כ ביקשה עזרה ועצה. ניכר שהיא אשה בעלת סטנדרט מוסרי וערכי, ולא הבינה "מה קרה לה". אז ייעצו לה עצות.

 

ומה שכתבת "קורה", שאיזו שהיא הרגשה מתעוררת בלי שרוצים בה, אכן עלול לקרות. אבל, חשוב לא להציג את זה כנורמה שעצם קשר הנישואין לא יכול ככלל למנוע, כי אז זה מה ש"ייצר" את זה; "אשה ובן אדם", יכולה פעמים רבות להרגיש שזה שיש לה בעל גורם לאי "הימשכות" אל מישהו אחר. וגם חשוב, כמו שציינת, שאם קרה, לא לתת לדברים להמשיך לזרום בכיוון של מעבר למה שהתעורר.

אוקיסתו

הבנתי אותך. פשוט אין לי זמן לקרוא את זה שוב, אז סוגרת עניין.

מדויק!!!^^^binbin
תשובההעני ממעש
עלול לקרות
לדעתי יש להמשיך לעבוד שם
תוך הידוק גדרים אתו ושיתופ הצוות
השאלה אינה איזה סוויץ'..ד.

זו לא שאלה על רכב.

 

אם יש עובדה, שאיזשהו משהו - ששייך לחלוטין לצד של היצר-הרע (ענין "יצרי" נטו. מתעורר באופן שאינך מצליחה להסביר לעצמך את כל הפרטים. אבל למעשה זה קורה. את יודעת, בצדק, שזה ממש לא טוב. ואת אוהבת את בעלך. טוב לכם. יש לכם ילדים. מנסה לנער את זה ולא ממש מצליחה) - קורה והוא בהחלט גרוע,

 

אז השאלה אינה מה "נדפק", אלא איך מפסיקים את זה מהר-מהר..

 

את צודקת במה שאת שואלת "מה נסגר איתי" - כי יש לך מושגים נורמליים. את מבינה שזה לגמרי לא שייך. מבינה גם שהטוב העמוק יותר, שהוא מעבר ל"נמשכת", נמצא במציאות הנורמלית, של הבעל, הבית, המשפחה.

 

אבל בהיות שמשהו ששייך ליצר התעורר פה - כמו שאדם מריח איזה ריח של מאכל טריפה, והוא יודע לגמרי שזה גועל מכל בחינה, אבל בצד הנמוך הספציפי של הריח הוא מריח - אז צריך להתרחק מזה טוטאלית.

 

כלומר, גם להרבות באהבה לבעלך - לא רק "משיכה", אלא התבוננות בטוב שבו, אהבה שמתחילה מהראש, מהלב, מהיותכם איש ואשתו - 

 

אבל גם סור מרע, לעזוב מיידית את העבודה הזאת.

 

 

לא נכון מה שכתבת: "אגב- אני המפרנסת העיקרית ואוהבת את העבודה שלי אז להתרחק מבחינה מקצועית לא אפשרי ולהחליף עבודה גם לא".

 

תקבילי לזה: במשפחתך, את האשה והאמא העיקרית (והיחידה). אוהבת את הבעל והילדים והמשפחה (וגם מחוייבת להם לגמרי. אחרת זה סתם בוגדת ח"ו).

 

אז להתרחק מבחינת נאמנות מוחלטת לבעלי לא אפשרי - ולהחליף בעל (ח"ו..), גם לא. ולחיות עם בעל ולהימשך למישהו אחר בקביעות ולהמשיך ליצוק שמן של פגישות ופרפרים  - גם לא.

 

 

אז מה יותר חשוב?

 

הבעל, המשפחה, הילדים ו - את. שזה עיקר תקוותך בחיים, הרבה למעלה מהעבודה.

נתקי לגמרי, מיידית, כל קשר של היפגשות עם האדם הזה בעבודה (יש סדרי עדיפויות. כעת הצלתכם כמשפחה קודמת) - וחפשי במהירות עבודה אחרת.

 

שיהיה בהצלחה.

 

[אם היו מכריחים אותך בעבודה לחלל שבת - היית נשארת בגלל הנימוקים שהזכרת?..]

 

מסכימה עם דן הכל מילה. ומחזקת את זהאני84
שמספיק כל הזמן להבין ולהבין את השני במקרה כזה צריך לחתוך ולשנות מהר!!! אין שום דבר נורמטיבי ושום דבר בריא לא יצא מזה....
יש לך בעל מקסים נפלא ונהדר את בעצמך אומרת.
את אשה נשואה ואמא לילדים. תעשי משהו דחוף לעצטר את זה.
הסתכלות שבע"ה יכולה לעזורנקודה

בס"ד

 

שלום,

ראשית יישר כוח לחברתך על החשיפה.

זה לא מובן מאליו...

 

לגבי המחשבות וכ'.

לענ"ד ראשית צריך להגדיר את הרגשות והמחשבות האלו כיצר רע מוחלט.

אין כאן שאלה מה נדפק אצלך  וכ', אלא פשוט תובנה פשוטה שלכל אדם יש נפש בהמית,

(מלבד הנפש האלוקית) ואי אפשר לדעת איזה ניסיון יעמוד בדרכך.

מהמקום הזה- שלנפש הבהמית שבקרבנו יש רצונות בהמיים- אין מה להתרגש.

רק צריך לזכור לשם מה הם קיימים.
כל המשיכה אל הרע נועדה אך ורק כדי לגלות משהו עמוק עוד יותר בנפש האלוקית שלך.

להוציא מהכוח אל הפועל כוחות שללא הניסיון הזה לא היית מודעת לקיומם.

אולי באמת ב"ה חיי השגרה הברוכה הגיעו לשלב של דשדוש במקום- הטוב אמנם,

אך עדיין ללא התקדמות מיוחדת.

ואז מגיע ניסיון שבא להרים אותך הרבה מעבר למה שידעת שאת יכולה להגיע.

להעמיק את אהבתך לבעלך, והעונג שלך מחיי הנישואים הרבה יותר משידעת שאפשר.

כמו ילד שקיבל מתנה ארוזה מאד יפה,

והוא נהנה מהמתנה ככה, ולא פותח כי האריזה מאד מאד יפה,

וכייף לו ונחמד לו והוא לא יודע בכלל שמה שיש בפנים משמח וכייפי הרבה יותר.

ואז בא צריך לעשות משהו, כדי לפתוח את האריזה.

הניסיון בא להעמיק את הקשר שלך עם בעלך.

להסתכל עוד יותר פנימה, להשקיע יותר, ולהמשיך אל הבית קדושה רבה יותר.

איך?

על ידי התגברות על המשיכה הטבעית של הבהמה שבנו אל הרע שהיא נמשכת אליו.

אז מחד, לחשוב איך את יכולה להעמיק את הקשר עם בעלך.

להעניק לו משהו עמוק יותר מתוכך, לא לוותר על שיתוף בחיים הפנימיים,

לצאת ביחד לכל מיני מקומות, להיות יותר זמן ביחד.

אם אפשר לקחת חופשה זוגית - בה כל תשומת הלב הפנימית שלך תהייה רק אליו- זה יכול להיות מושלם.

לשים לב לכל דבר טוב שהוא עושה, להנות מהדברים שאת אוהבת בו,
לתת לעצמך את הרגע של העונג- להתעכב על רגעים של טוב, לא להעביר הלאה.

דוגמה מטיפול בילדים- כשמלבישים ילד קטן זה יכול להיות טכני,

תוך כדי ריכוז בהסעה עוד מעט בורחת, וכ' וכ',

וזה יכו להיות תוך כדי עונג מהקרבה, והמגע, והלחיים המתוקות שלו וכ'.

אם נתענג מהפעולה היומיומית הזאת או נעשה אותה בלחץ- תלוי איפה אנחנו נמצאים.

אז להיות מונחת במקום בו את נמצאת- עם בעלך.

לתת לעצמך להנות מהחיוך שלו, מגוון הקול שלו, וכ' וכ'.

לשים לב לכל פרט ולתת לעצמך לחוות את העונג שבזה.

 

ולגבי הסור מרע- יכול להיות שהכל התחיל כמו שכתבת מכך שהבחור הרווק מסתכל עלייך אחרת.

ואם זה נכון- אז זה מאוס בתכלית המיאוס!!

מה זה גבר שמסתכל על אשת איש??

תחשבי לעצמך איזה יצור בוגדני יכול ללטוש מבטים לעבר מה שלא שלו.

תחשבי איזה גועל נפש זה כשאישה נשואה אימא לילדים ח"ו הלכת עם גבר זר.

תתבונני רגע כמה זה מגעיל ודוחה.

וכל הפרפרים יהפכו לתולעים רוחשות ומגעילות.

 

זה לא את. זה לא מגיע לך. ואין שום סיבה שתפלי למלכודת שלכתחילה לא קשורה אלייך.

את אישה נאמנה, שאהבת את בעלך ובוחרת בבעלך.

בחסידות מוסבר שהמהות האמיתית של האדם זה לא השכל שלו,

ולא הרגש שלו, ולא האופי שלו- אלא הבחירות שלו.

יכול להיות שאדם נולד עם יצר הרע של כעס עד כדי רצח.

הוא לא צריך לכעוס על עצמו על היצר הרע שניתן לו- אך הוא חייב לשלוט בעצמו ולהתגבר.

את לא צריכה לכעוס על עצמך או להיגעל מעצמך וכ',

אבל כן להיגעל בתכלית מהיצר הרגע המגעיל הזה שמנסה להפיל אותך.

מה שמגדיר אותך זו הבחירה שלך.

כאן מתגלה העצם של הנפש.

ואת בחרת לשתף, להתייעץ, לחפש עזרה - כדי לצאת מזה.

בחרת בזה למרות שידעת שיכול להיות שישפטו, ויבקרו, ויאמרו מילים קשות-

הלכת על זה.

כי את אוהבת את בעלך, כי את אישה נאמנה, אימא טובה ואדם מוסרי.

 

אז בפעם הבאה שיש מחשבה עליו- זו לא את, שמתרגשת ממנו,
זה היצר הרע שמתרגש מהאפשרות שאולי יצליח להרוס בית בישראל (הל"ת)

ואת פשוט יכולה לגעור ביצר הרע.

"מי אתה חושב שאתה? נחש ערום שכמוך! מי אתה שתסתיר את האור האלוקי שבי?

מי אתה שתנסה להרוס את חיי? את האושר שהקב"ה העניק לי?

באמת נראה לך שבשביל הטומאה שאתה מנס למכור לי, אני אזרוק את משפחתי לאבדון?

גועל נפש שקץ משוקץ ומתועב!!"- ועוד מילים כפי שאת תרגישי.

האדמו"ר הזקן קורא לזה להכניע את הקליפה על ידי שימוש בקליפה.

 

ושוב לזכור מי את באמת.

בת ישראל כשירה, אישה אוהבת ונאהבת,, אימא מסורה, בת של מלך מלכי המלכים!

ואם הקב"ה שלך לך את הניסיון הזה כנראה שדווקא לך ניתנו הכוחות להתמודד אתו,

ולזכות למעלות מופלאות- "נס להתנוסס"- ולהגיע למקום עמוק שמח ומלא אהבה אמתית,

כזה שרק התמודדות עם ניסיון יכולה לחשוף.

 

בהצלחה רבה רבה!!

 

 

איזה תגובה יפה!סתו


תודהנקודהאחרונה


כמה דרכים להתמודד עם היצר: פחד,גפרור,ריח, הערכהאיש מרגיש

כיוון שבגידה היא אחת הטראומות הכי גדולות שאפשריות בחיים אפשר להשתמש לא רק באחת מן השיטות שלהלן אלא בכמה מהן.יחד

1.הפחד: היצר משכיח מאיתנו שיש  גם מחיר כבד לבגידות.

הוא כמובן מציג לנו  בעיקר את ההנאה. 

אם תתמקדי במחשבות ובדימויים בכל יום על המחיר הנורא שתשלמי

הפחד ירסן קצת את היצר. נסי  לדמיין את המשבר האיום של ילדייך אחרי הבגידה

את הריצה לטיפולים נפשיים בשבילם. את כל הרכילויות עלייך

את המבטים המייסרים של ההורים והמשפחה. את הלילות ללא שינה מלאים ברגשי אשמה לוהטים כגחלים.

2.הגפרור: אם תסתכלי על האיש ההוא לא כיישות עצמאית אלא כגפרור שבא להצית את הרגש שלך לבעלך יהיה לך יותר קל. קשה מאד לחסום מחשבות , הן רק מתגברות יותר, אבל אפשר להטות אותן לבעלך. בכל פעם שעולה בך מחשבה כזו תפני אותה כלפי בעלך.

3.הריח:מחקרים מגלים שלחוש הריח יש השפעה עצומה על היצר המיני. אנחנו נמשכים בלא מודע אל אנשים שהריח הטבעי או בשמים שהם שמים על עצמם מושכים אותנו .השיטה שאציע נראית הזויה אבל היא עובדת מדהים.

תקני מטהר אוויר או בקבוק בושם קטן שאת שונאת  את הריח שלו, ובכל פעם שאת עומדת להיתקל בבחור הזה 

(למשל כשהוא עומד להיכנס לחדר שלך) תתיזי בחשאי קצת מהריח. תעקבי ותראי שאחרי כמה פעמים פחות תימשכי אליו כי הקירבה אליו תעלה במוחך את הריח הדוחה.

4. הערכה:כתבת שמאד משנה לך מה הוא חושב עלייך. זה מראה שאת מחפשת אחרי הערכה. כולנו זקוקים לזה ומחפשים את זה . נסי לחפש בחיים שלך מקום אחר בו את יכולה לשאוב הערכה: משפחה ,חברים, שכנים וכו'.את חייבת למצוא דרך להשיג את זה שם כדי שלא תחפשי זאת במקומות אסורים

כמה דבריםהלוי מא

1. הייתי רוצה לשפוט אך זה לא המקום

2. את ברת מזל הניסיון שלך קטן יחסית...בבית טוב לך ואת אוהבת את אישך

3. האם עם הבחור מהעבודה יש לך אינטרקציה על רקע העבודה ? אם לא זה קל יותר. אם כן נסי להיות אליו קרה.

4. אחרי המעשים נמשכים הלבבות תשקיעי בבית את כל כולך תקני לבעלך מתנות תפנקי אותו וצאו לחופשה קטנה (ואל תתרצי אין כסף כי כסף ליועץ נישואין או פירוק החבילה בסדרי גודל יותר יקר).

5. על בשרי למדתי שלא ניתן להתעמת עם החושך חזיתית אלא להרבות אור זה סעיף 4.

6. תתחילי לשפוך שיחה לפני אבא שבשמים שיסיר את חן הבחור הזה מעלייך ואת חינך עליו.\

7. אל תתפתי לדפוק הופעות בעבודה זה מחמיר את מצבך.

8. בהצלחה

המלצות לצימרחושבת בקופסא

מקווה שזה מתאים לשאול פה ויהיו מספיק תשובות.

יכול להיות שעדיף לשאול בהו"ל.


אנחנו רוצים לצאת לצימר זוגי מהתקציב שנשאר לנו מהמילואים וכנראה נוסיף קצת.

מחפשים צימר חדר אחד לזוג, עם ברכה פרטית (באמת פרטית, שלא רואים אותנו ואנחנו לא רואים אחרים)

עם ארוחת בוקר יהיה נחמד אבל לא חובה.

תקציב של סביבות 1,000 שקל לילה, (נחמד אם יהיה בפחות) שני לילות בסוף אוגוסט כנראה (אני מקווה שלא יהיה עמוס או יקר מידי בזמן הזה, אין לנו כל כך אפשרות אחרת)


אזור בארץ: לא ירושלים או המרכז ממש, ולא צפון רחוק ודרום רחוק. אולי בשולי המרכז?

אנחנו מתניידים באוטובוסים.

עדיפות אם יש אטרקציות, מסלולים ודברים מעניינים לעשות באזור שאפשר להגיע אליהם באוטובוס.


אשמח לעזרה כי ממש לא מבינה בזה.

מומלץ ממש ממשכנפי נשרים

צימר במחסיה, עלה לנו 1000 לסופש

כל המתחם מגודר ורק שלכם יש בריכה וגקוזי פרטיים ומטבחון נוח.

אפשר להוסיף 200 ולהישאר גם מוצש עד ראשון בבוקר

תודה רבהחושבת בקופסא

אפשר להגיע בתחב"צ?

מחיפוש מהיר ראיתי שיש לפחות 4-5 צימרים ביישוב הזה. התכוונת למשהו ספציפי?


אשמח לעוד תגובות

עוקבתרוני 1234
אני אשמח להמלצות גם למקומות שלא צריך תחב"צ, בכל רחבי הארץ.
לא מאוד בקי, אבל ברחבי יו"ש יש המוןהסטורי
אולי צימרבוס שומרון באלון מורה יכול להתאים.

(לא הייתי שם, רק ראיתי פרסומים)

נראה לי פחות הכיווןחושבת בקופסא

אנחנו כנראה יותר מידי עירוניים בשביל זה, אין ברכה פרטית, וגם לא נראה שיש אופציות מה לעשות באזור מסביב.

אבל תודה, אשמח לעוד תגובות. 

ממליצה בחום על צימרים נוף החאן בכפר אוריהנגמרו לי השמותאחרונה

הנה הקישור: נוף החאן, צימר בכפר אוריה | Weekend


היינו אומנם עם שלושת הילדים ולא רק זוג, אבל גם לזוג זה שווה בהחלט לדעתי.

אני זוכרת שהמחיר היה נמוך יחסית למקומות אחרים ויכול להיות שדווקא כן יתקרב לתקציב (לא יודעת לגבי אוגוסט).

הבעלים של הצימר מקסימים.

יש שם בריכה שווה שפרטית בשעות מסוימות שאתם שם (בעל הצימר מסביר הכל כאשר מגיעים. בגדול כאשר זוג או משפחה רוצים להיות בבריכה ויש במתחם עוד זוגות אחרים אז או מחלקים מראש שעות ואז יש לכם שעות רק שלכם.

או נכנסים בלי לקבוע כאשר פנוי ואז סוגרים את הדלת של הבריכה עם הווילון וכך זה סימן לאחרים שתפוס ולא נכנסים )

יש גם ג'קוזי גדול בנוסף. גם בחלק מהצימרים בפנים וגם ליד הבריכה עם מפתח ודלת וכנ"ל כאשר זה מתחלק לזמנים שהם רק שלכם).

זה באיזור צרעה ואשתאול, נוף מדהים, הרבה מסלולים. יש גם סניף איקאה קרוב אם שייך

ומרכז של חנויות אוכל וכו' באיזור (לא בכפר אוריה עצמו אבל קרוב).

לא יודעת לגבי תחב"צ.

אנחנו נהנינו מאוד וממליצה


תהנו המון

איזה כיף ❤️

מישהו מבין טוב בליסינג?חזקה בעורף

אנחנו מתניידים בשני רכבים. בעלי מקבל מהעבודה רכב+דלקן של 7 מקומות, שלרוב נמצא אצלו. ויש לנו רכב פרטי שלנו (5 מקומות שלרוב נמצא אצלי) עד עכשיו הרכב הפרטי שלנו היו רכבים זולים ודי מתפרקים, לא כ"כ השקענו ברכב כי הוא שימוש בעיקר אותי לעבודה (ממש קרוב לבית) ובהקפצות של הילדים (שוב, לרוב נסיעות ממש קצרות)


עכשיו ב"ה כבר תקופה שהרכב 7 מקומות לא מספיק לנו❤️ אז הרכב הפרטי הופך להיות גם להרבה נסיעות (לשבתות ולטיולים) הרכב הנוכחי כבר מתפרק וכבר תקופה שאנחנו מחפשים רכב ממש טוב שיחזיק מעמד לאורך זמן. הקצבנו עד 50,000 אבל לא מוצאים משהו שמספק אותנו מבחינת הנתונים של הרכב😬


התחלנו קצת להתלבט אולי כדאי לנו להשקיע בליסינג. מצד אחד מרגיש לי קצת כמו לזרוק כל חודש כסף לפח. מצד שני, נותן לנו שקט נפשי עם הרכב (קצת זקוקים לזה)


אבל בסופו של דבר, לא באמת מבינים בליסינג עד הסוף…

נשמח לשמוע איך זה עובד. יתרונות וחסרונות.

למה צריך להתייחס כשרוצים להתחיל? על מה לשים דגש? מאמינה שאנשי מכירות של הליסינג יידעו ל"סובב" אותנו טוב, כדי להרוויח, אז רוצים לבוא כמה שיותר מוכנים מראש.


תודה לעוזרים🙏🏻

לא בדיוק מה ששאלתפשוט אני..

אבל אני מכיר אדם שהקים עסק למציאת רכבים יד 2, לפי תקציב וצרכים. הוא בעצמו מחפש את הרכב, בודק אותו, עושה משא ומתן עבורך על המחיר וכו'.

נעזרתי בו כבר פעמיים, וזה אחרי שהגעתי אליו דרך אח שלי שרכש דרכו. השירות עולה 3,300 ש''ח.


 

לדעתי, רק על מציאת תקלות שבאף מכון מורשה לא בודקים, הוא לגמרי שווה את המחיר. במיוחד אם אתם כמוני לא מבינים ברכבים .. והוא גם מילואימניק אז בכלל כיף. 

 

אני לא מכיר אותו אישית ואין לי שום אינטרס...

גם אנחנו נעזרנו במישהו כזהבארץ אהבתי

לנו זה עלה 2000 אם אני זוכרת נכון (אבל היה לפני כמה שנים, אולי העלה את המחיר מאז).

ממליץ גם על ארי ויילר1223334444
זה בדיוק הבנאדם 🤩פשוט אני..
גם אני ממליץ עליו, בחום רבדוד100
+972 54-532-0036
הוא נותן שירות בכל רחבי הארץ?רוני 1234
תודה! נחשוב גם על זה.חזקה בעורף
נשמע שזה לא נכון לכם ליסינגזיויק
תודה על התגובה. יכול לפרט למה?חזקה בעורף
כי הרצון שלכם זה ברכב טובזיויק
זו לא סיבה מספיקה לליסינג עם כל הכבוד..
ליסינג אף פעם לא יהיה משתלם לאדם הפרטינפשי תערוג

עלות של ליסנג פרטי הבסיסי יהיה כ2000 שח לחודש בהתחייבות ל3 שנים.

עם סכום כסף כניסה ויציאה

כך שתשלמו כמעט 60-70% מערך של רכב חדש

אבל בסוף התקופה לא תשארו עם רכב


בליסנג תפעולי זה יעלה כמעט פי 2 כל חודש

כן, חברות הליסינג תמיד מצחיקות אותיפשוט אני..
''ירידת הערך - עלינו''.

נו בטח עליכם, רק שאני צריך לשלם פי 2 מירידת הערך בשביל שזה יהיה עליכם... 

ליסינג זה דרך בעיקר לקנות את ההתחמקות מה"דרעק"משה

לכן עכשיו הלוביסטים של הליסינג נלחמים בתוכנית של מירי רכב (לא שגיאת כתיב) להפחית את כמות הטסטים למכוניות יחסית חדשות מפעם בשנה לפעם בשנתיים. בסוף ה"לחם והחלב" שלהם זה  אנשים ששונאי תחזוקה של מכונית.

אולי ישתלם לכם רק להשכיר רכב לטיולים ושבתותרוני 1234אחרונה
אני מניחה שזה רק פעם בכמה חודשים
מישהי חייבת לי כסף ולא נעים לי להזכיר להפשוט אני..
עבר עריכה על ידי פשוט אני.. בתאריך כ"ב בסיוון תשפ"ו 19:59

אבל עם חוסר נעימות לא הולכים למכולת, לכן הזכרתי למדינת ישראל בכל זאת...


 

 

 


 

כן חברים,

לפעמים מומלץ למלא דוחות להחזר מס 😀

לא המצב ... אבל תודה!לאחדשה
חיבוקחדווית

יש לי חברה סופר סופר קרובה,

חברת נפש כמו שאומרים..עברנו הכללל ביחד..

ברגיל היינו מתחבקות חיבוק ארוך (יכול להיות כמה דקות) מלא משמעות ,צורה לבטא את האהבה ואת הקשר העמוק ומשמעותי, מתוך אהבה נקיה.

עכשיו אני מתחתנת עם הבחור שלי.

ואני לא יודעת מה לעשות.

האם זה סבבה שאני ככה מתחבקת איתה באמת מתוך אהבה כנה ואמיתי? האם זה משהו שאוכל לעשות גם אחרי החתונה. הרי למרות שיש לי את האיש שלי אני עדיין רוצה את החיבוק דווקה שלה, כמו שאני עדיין רוצה תחיבוק של אמא
מה אתם אומרים על זה

פשוט לעדכן את האיש שלי ואז זה סבבה??

מה אתם ממליצים, הכל זה יכול פשוט להמשך כרגיל?
וגם בכללי איך מנהלים חברות כלכך קרובה אחרי החתונה 

 

משהו לא מסתדרפשוט אני..

לפני שבוע העלית פוסט על כך שחברה טובה שלך מתחתנת, ולך זה קשה כי את עדיין רווקה.

ועכשיו תוך מספר ימים את כבר מתחתנת בעצמך...? 

היא לא כתבה שהיא מתחתנתזיויק
אלא שאלה מה יהיה אחרי שתתחתן מתישהו
''עכשיו אני מתחתנת''פשוט אני..
שאלה טובהמחפש אהבה
ואלה יפה שאתם עוקבים ושמים לבחדווית

תכלס השאלה הקודמת היתה לחברה שלי שרצתה לשאול... (חסום לה משום מה)

אם לא היית מתייחסת לזה כעניין זה לא היה חייב להיותפתית שלג

אבל אם באמת את מתייחסת לזה כמשהו גדול שיכול להשפיע על הזוגיות שלך- אז כנראה זה באמת עניין שצריך לפתור. קודם מול עצמך, ואח"כ מולו.

בגדול בעיה בהגדרה זה לאSevenאחרונה

הרי זה לא אסור..

אבל כן נשמע לי מוזר שאת זקוקה לחיבוק ארוך מחברה כדי להרגיש את האהבה המיוחדת והנקייה בינכן...

בד"כ נשים מבטאות רגש באמפתיה בלהכיל אחת את השניה פחות יצא לי לחבק חברה שעות ברגיל (לא מדברת על מקרה קיצון נניח שמישהי מאבדת אדם יקר ואז נותנים לה חיבוק ארוך אלא כהרגל בינכן של חיבוקים ארוכים)

כן נשמע לי יותר נכון לשמור כאלה דברים לבעלך ובהמשך לילדים...בהצלחה

מכירים את די סיטי במישור אדומים?ברגוע

האם יש שם חנויות במחירים טובים?

מחפשים בעיקר ספה ומיטת ילדים, אולי גם שולחן אוכל ותנורים

הייתי שם לפני שנה, זה היה בעיקר בית קברות לעסקיםפשוט אני..

אבל במג'יק קאס העברנו הרבה שעות מאוד מהנות

תודהברגוע
ואולם שמחות של ארועים חרדייםמשה

זה חור עולם. חוץ מברכב אין דרך להגיע לשם וגם אין סיבה.

אם אתם מהאיזורנפשי תערוג

שווה אולי לקפוץ

לנסוע ספיישל אני חושב שבירושלים יהיה יותר מבחר ובמנעד מחירים גדול יותר

תודה, יש לך המלצה על חנות מסויימת בירושלים?ברגוע
לא.נפשי תערוגאחרונה

אבל לפני שרצים לחנויות

90% מהחנויות ממציגות את הדברים שלהם באינטרנט


מציע לעשות את השוואת המחירים באינטרנט ורק אחרי שנסגרים על משהו ספציפי לנסוע לראות אותו פיזית

מודעות לאתגרים בקדושת הזוגיות במרחב הזוגימחפש אהבה

נראה לי שהשאלה מורכבת משתי חלקים, אחד מופנה לגברים שבינינו ואחד לנשים:

לגברים: האם אתם משתפים את האישה שלכם באתגרים שאתם חווים מול נשים אחרות?...

לנשים: האם אתם מעוניינות שהבעל שלכם ישתף אתכם בנושא הזה? שיהיה פתוח עד הסוף?

האם קרה לכם שהוא שיתף אותכם, ומה היתה תגובתכם [המודעת והלא מודעת..]?

לא בדיוק אבל בערךפשוט אני..

אני משתף בצורה קיצונית.


זה העלה את הזוגיות שלנו עשרות מונים למעלה,

פתר הרבה מאוד בעיות שהיו לנו (בעיקר לי),

ושחרר הרבה מתח וחרדה.


גם אצלנו יש שיח פתוח בתחום הזהנעמי28

אבל זה הגיע עם השנים, לא חושבת שהיינו בנויים לזה בשנים הראשונות.

צריך ביטחון עמוק אחד בשני ובמקום שלנו, חוסר שיפוטיות וקבלה, לא רק בתחום הזה.

 

צריך המון נפרדות והבנה שלא כל מעשה שהשני עושה קשור אלי. 

למה הניסוח פה שזה תמיד מהצד הגברי?ירושלמית במקור
מה הכוונהזיויק
למה הוא שואל אם הגבר משתף ולא אם האשה משתפתפשוט אני..
אין סימטריה אבל שאלה טובהזיויק
נו, אשמח לשמועמחפש אהבה
(הוא לא אמר על השאלה שלך שהיא טובה אלא על שלי)ירושלמית במקור
זה מה שהתכוונתי. מוזמנת לשתף מהצד השנימחפש אהבהאחרונה
מה זה אומר אם קשה לי ממש?נגמרו לי השמות

ומה זה אומר עלינו כזוג?

ומה אם פשוט נמאס לי מכל הריבים האלה?

או מכל הריחוק הזה?

או מכל הקושי הזה?

 

יצא לי להתבונן בחג השבועות האחרון במגילת רות,

ובקריאה הזו קפצו לי לעין המילים "ודבקה בה".

לפני הרי מתואר שגם עורפה וגם רות הלכו עם נעמי

אבל נתקלו שוב ושוב באתגר או סירוב או שימת המציאות כפי שהיא על כל קשייה ומורכבויותיה שהציבה בפניהן נעמי - ובעוד עורפה בחרה לחזור אחורה, על רות כתוב: "ודבקה בה".

ובעצם התבוננות על זה הביאה אותי לחשוב שדבקות מובילה לחיים, דבקות יוצרת חיים.

הרי בזכות אותה הדבקות נוצר אפילו המשיח שלנו! חיים. גאולה. בזכות הדבקות הזו. בזכות הלא לוותר הזה.

 

וגם במקום אחר בספר בראשית ששם נאמר "ודבק באשתו והיו לבשר אחד" - ורש"י מפרש בילדים, ופירושים אחרים מפרשים גם באחד ממש באיחוד הנשמתי והגופני והכולל כולו. כלומר יש כאן עוד דבקות שמובילה לחיים. גם להמשך החיים (ילדים) וגם לאיכות החיים עצמם ושמחת החיים שזה הביחד והאחדות של הזוג.

 

וגם בתפילה ששם נאמר: "ודבקנו במצוותיך" ואנו לומדים על התורה הקדושה ש"עץ *חיים* היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר". וגם אם העץ מתנדנד ברוח - אנחנו מחזיקים. דבקים. בתורה. במצוות. באתגרים שהחיים מזמנים לנו.

 

ועוד מקור שעלה לי בהקשר הזה הוא "ואתם הדבקים בה' אלוקיכם *חיים* כולכם היום" - שוב דבקות שמובילה לחיים!

 

זה פשוט מדהים.

כמה הדבקות מובילה לחיים

כמה להמשיך, לדבוק, להתמיד, לא לוותר יכול להוביל אותנו לחיים.

לדבוק בטוב כמובן.

* ודבקה בה - לדבוק בטוב. רות ראתה בנעמי את הטוב ודבקה בטוב הזה. "באשר תלכי אלך ובאשר תליני אלין עמך עמי ואלוקייך אלוקיי" - זה הטוב. ה' אלוקי ישראל ולהיות חלק מעם ישראל ולהיות עם חמותי הטובה - זה הטוב עבורי ובו אני דבקה.

* ודבק באשתו - לדבוק בטוב שבאשתי. לדבוק בטוב שבבעלי. לדבוק באשתי עצמה. לא לוותר עליה. לדבוק באישי עצמו. לא לוותר עליו. 

לדבוק ולהתכוונן אליה ולהשקיע בה כמה שאני רק יכול. לדבוק ולהתכוונן אליו ולהשקיע בו כל מה שאני יכולה.

* ואתם הדבקים בה' אלוקיכם - לדבוק כמובן בקב"ה שבידו הכל וממנו הכל ומקור כל החיים וכל הטובה וכל הברכה.

* ודבקנו במצוותיך - לדבוק בטוב שבמצוות ובתורה. יש טוב ויש רע ובחרת בחיים - לבחור בטוב.

 

ואפשר ללמוד מזה גם על הזוגיות שלנו ועל ההורות שלנו - ולזכור שמעבר לזה שכל דבר בעולם הזה צריך אנרגיה כדי להתקיים, צריך עבודה כדי להתקיים ולקרות,

יש עוד משהו מאוד מאוד חשוב:

הטוב הגדול יותר, השלם יותר, האמיתי יותר והשורשי והעמוק יותר – כל אלה באים *רק* אחרי ההשקעה. רק אחרי הדבקות. רק אחרי שעובר זמן של השקעה מתמשכת ומרוכזת.

 

למשל,

לא דומה אהבה לתינוק בן יום

לאהבה לילד בן שנתיים

לאהבה לאותו הילד בן 10

 

ככל שהילד גדל,

ככל שנשקיע בו יותר - יותר נאהב אותו.

כמובן שמהתחלה אנו אוהבים אותו.

אבל אי אפשר להשוות את האהבה שהייתה לנו בלב כשרק ראינו אותו לראשונה, לאהבה שיש לנו בלב כשהוא פתאום קורא "אמא", "אבא", לאהבה שיש לנו בלב שהוא כבר משחק עם האח הקטן, מחבק אותנו וכותב לנו ברכה ואנחנו משחנשי"ם איתו ומגלים בו עולם שלם ואישיות שלמה שלא הכרנו! ואז האהבה מתעצמת אפילו עוד יותר!

 

אותו רעיון גם עם בני זוג,

בהתחלה יכולה להיות אהבה, חיבה, התרגשות וכו'

ופוטנציאל הצמיחה של האהבה עצמה הוא עצום

אחרי שנה עוד יותר

אחרי 10 שנים עוד יותר

ואחרי 20 ו30 שנים עוד יותר.

 

וגם אם קשה לנו עכשיו -

הרי אם נלך אחורה למקומות שחווינו קשיים בחיים הרבה פעמים נוכל לראות שאם לא היינו חווים את כל הקשיים האלה, את כל המשברים והרע שעברנו - לא היינו באותו מקום שאנחנו עכשיו. וכל אחד ואחת ומה שזה אומר עבורם.

כך גם אם אנו עוברים עכשיו קשיים בזוגיות שלנו - נוכל להגיע דווקא מהם ומתוכם גם לכמויות של *טוב* גדול אפילו עוד יותר בינינו. 

כמה שזה נשמע מופרך, לפעמים רק מהמשברים אפשר לצמוח ולהעמיק בעוצמה הכי חזקה שיש,

לפעמים דווקא מהרע אפשר לחוות את הטוב יותר בשלמות ויותר בחוזקה ועוצמה.

 

וזה נכון לכל תחום בחיים - אדם שעובר ומתגבר על מכשולים וקשיים - לרוב יכול לצאת הרבה יותר מחוזק, עם הרבה יותר כוחות ותעצומות נפש שגילה על עצמו, הרבה יותר לעזור גם לאחרים, הרבה יותר לפתח את השריר של הנתינה וגם של הקבלה, לפתח ולהרחיב עוד את כוחות הנפש שלו, וגם לחוות את הטוב הרבה יותר בעוצמה כאשר הוא מגיע.

 

אז דווקא אחרי ריב או אתגר או קושי זוגי - אם נצליח לעבור דרכו, בתוכו וממנו נכון -

או אז נוכל גם לגלות את הטוב העמוק יותר, הגדול יותר,

מה שלא היינו זוכים לו אם היינו נשברים באמצע!

מה שלא היינו זוכים לו אם היינו מרימים ידיים בקושי הראשון או השני או השלישי.

אז אם יש קשיים ואנחנו חושבים אולי להרים ידיים?

רגע!

לומר לעצמנו - רגע, בעצם עדיין אין לנו מושג עוד כמה טוב נוכל לקבל מהקשר הזה ואחד מהשנייה עוד יום, עוד חודש, עוד שנה ועוד 20 שנים.  

אז ננסה לאפשר לעצמנו את אותה השקעה והתמדה, את אותה דבקות, את אותו לימוד, וב"ה לזכות לטוב עמוק וחזק עוד יותר.

 

ובעצם אם חושבים על זה אז גם בהורות, גם בזוגיות, גם במיניות, גם בכל מערכת יחסים עם המשפחה, גם בעבודה, וגם בהכל - המתמיד זוכה! לגמרי זוכה ❤️

וזה הזכיר לי גםנגמרו לי השמות

קטע שכתבתי בעבר שמדבר בדיוק על המקום הזה, של כל הטוב שמגיע דווקא אחרי שדבקים, דווקא אחרי שעוברים אתגרים בחיים, אז רוצה לצרף גם אותו לכאן:

 

אשתי, תודה שחיכית.

היום חגגתי איתך ועם המשפחה המדהימה שבנינו יום הולדת 80.

 

זה משהו לחגוג יום הולדת 80.

לא בא ברגל...

 

וחשבתי קצת. או בעצם הרבה.

ומתוך כל המחשבות שלי על חיי, את יודעת איזו מחשבה קפצה כל הזמן בראש ועלתה על כולנה?

המחשבה עלייך.

המחשבה על כך שחיכית לי.

את חיכית.

 

חשבתי על כל אותם הצמתים בחיים שלנו, מגיל 20+ ועד היום.

וואו, 60 שנים, זה פשוט לא להאמין!

 

חשבתי על איך בכל צומת יכולת לבחור - להאמין בי, להאמין בנו

או לא להאמין.

לבחור

אם להישאר

או להיפרד

אם לקחת את עסקת החבילה, הלא פשוטה בכלל לפעמים, שקוראים לה "אני",

או פשוט לוותר על הכל, לקום וללכת.

 

ואת, אשתי היקרה, תמיד בחרת, וחזרת ובחרת בי.

את בחרת בנו.

כל פעם מחדש.

את בחרת לחכות.

 

את ידעת והיית כל כך חכמה כבר אז,

את ידעת מבפנים, שזה יגיע,

שאנחנו נעבור את זה.

וגם את זה, וגם את המכשול ההוא שחשבנו שזהו הגענו לסוף ולעולם לא נצליח להתגבר? גם אז היה בתוכך את הקול הפנימי שאמר לך לא לוותר,

שאמר לך להילחם

שאמר לך לחכות.

 

זמן.

כמה כמה שהוא משאב חשוב.

ומי כמוני בגיל 80 יודע זאת

כמה הזמן הוא המרפא הכי גדול

כמה הזמן הוא הקוסם הכי גדול 

כמה הזמן הוא המאפשר הכי גדול

כמובן שהקב"ה! אבל בורא העולם שברא את הזמן וגילם בתוכו כ"כ הרבה אוצרות,

שמי היה חולם לאן הם יובילו אותי, אותנו?

 

ומה היה קורה אם לא היית מחכה לי?

ומה היה קורה אם לא היית, היינו, נותנים לזמן לעזור לנו ולרפא בנו דברים?

ומה היה קורה אם לא היינו בוחרים לעבוד?

ומה היה קורה אם היינו נפרדים?

בצומת ההיא? וההיא? ובמשבר הגדול ההוא?

 

אני אפילו לא רוצה לחשוב על זה.

על מה הייתי יכול לפספס

על חיים שלמים ומתוקים וטובים איתך יקרה שלי

על המשפחה המדהימה שבנינו

על כל האוצרות הללו שעכשיו מביטים בנו בעיניים נוצצות

ושרים לנו שירים

ומחברים לנו ברכות

וכולם חוזרים על דבר אחד - אתם הדוגמא שלנו לזוגיות טובה סבא וסבתא!

אתם!

 

אנחנו יקרה שלי! אנחנו! שמעת?

אנחנו, הזוג שעבר והתמודד ונילחם וקם ונפל

ושוב נפל

ושוב קם

ושוב 

ושוב

 

אנחנו מודל להערצה!

ממנו שואבים!

 

והאמת? אני מבין אותם.

תראי יקרה שלי מה יצא מאיתנו!

תראי כמה אהבה יש בינינו

כמה עוצמות

כמה חוויות

כמה טוב. טוב צרוף. טוב שלם. חיים שלמים.

כמה נהיינו אחד, במלוא מובן המילה.

 

ואיזה מזל שחיכית לי

ואיזה מזל שהאמנת בי

ואיזה מזל שלא וויתרת

ואיזה מזל שגרמת גם לי לא לוותר

ואיזה מזל שלקחת את כל הפניות הנכונות בדרך

ואיזה מזל שהשכלת להבין שזו *דרך*,

ושגם כשאנחנו למטה, הכי הכי למטה -

אנחנו עדיין בדרך!

וכמה בהמשכה השמים צלולים

והשמש מאירה

והחיים מחייכים

וכמה טוב ואור ושפע וברכה יש מעבר לפינה, 

במורד הגבעה,

בהמשך הדרך הזו.

 

ואת, שחיכית,

וידעת

והאמנת

ובחרת

ואהבת

ללא תנאים 

לך אני עומד היום ומוקיר תודה ונושק לראשך על שהבאת לי את החיים המתוקים והנפלאים הללו לצידך ויחד איתך.

תודה.

את לא יודעת עד כמה תודה.

תודה שחיכית.

(רציתי לכתוב ישר ולא הספקתינגמרו לי השמות

בעקבות בלת"ם שמיד צץ,

אז חוזרת עכשיו רק לציין הבהרה:

@oo היקרה רק למען הסר ספק היה חשוב לי לכתוב שאת הקטע הנ"ל רציתי לכתוב כבר מחג השבועות שאז חשבתי על הדברים ופשוט חיכיתי לזמן פנוי לנסח ולכתוב אותו.

וכמובן שאין באמור שום התייחסות ספציפית למקרה ספציפי כזה או אחר או שום ביטול חלילה לדברים שנאמרו בשרשור אחר.

אלא רק התבוננות אישית שעלתה לי מקריאה במגילה וכל מה שפירטתי כאן. 

ואם יש מקרים שיתחברו וזה יהיה מתאים להם - מצוין, ואם יש מקרים אחרים שלא יתחברו או שלא יהיה שייך אליהם - זה גם כמובן בסדר גמור ואין הדברים מתיימרים להתאים לכל המצבים ולכל האנשים ולכל המקרים באשר הם כמובן, אלא רק לאלה שכן ).

ובכלל רוצה להודות לך גם כאן על הדיון המכבד, המפרה, המדייק והמחכים שם 🙏❤

כבר זמן רב כאן בפורומים אפשר ללמוד ממך המון מתוך המודעות הגדולה שלך, העבודה העצמית מעוררת ההערכה שלך, הגמישות המחשבתית שלך, החתירה למען מיקסום האושר בכל התחומים בחיים ועוד

🔴 מצב מלחמה 🔴 - תוספת קטנה לעכשיונגמרו לי השמותאחרונה

יש משפט חשוב של דוקטור ויקטור פרנקל (ועוד רבים וטובים) שחשוב רגע להנכיח לעצמנו עכשיו:

 

כל התנהגות/תגובה בלתי נורמלית במצב/במציאות בלתי נורמלית - היא נורמלית.

 

אז מצאת את עצמך / את אשתך / את אישך / את הילד ברגרסיה בתחום מסוים?

אתם נורמליים.

זו המציאות שלא נורמלית.

 

אז לוקח לך שוב שנה לעשות פעולה פשוטה?

הכל עמום, מבולבל, לא מרוכז?

את נורמלית. אתה נורמלי.

 

פתאום בוכה כאילו בלי סיבה הנראית לעין?

כל פעולה הכי קטנה נראית כמו הר?

התחלת דיאטה בדיוק לאחרונה ומאתמול מחפשת רק מתוק ומנחם?

הסבלנות מתקצרת לפתיל קצרצר או אפילו בלתי נראה?

לא מבינה את עצמך?

שואל מה נסגר איתי?!

תוהה לעצמך או אפילו מבקרת את עצמך: מה זה מה קורה איתי?!

את נורמלית. אתה נורמלי.

 

ומה יעזור גם לנו וגם לזוגיות שלנו עכשיו?

בעיקר חמלה.

הבנה.

לגיטימציה לאנושיות שלנו.

המון חמלה ואהבה.

לעצמי. לאשתי. לאישי.

לקחת נשימה עמוקה

ועוד אחת

להוריד סטנדרטים כרגע במה שאפשר

ובעיקר לזכור שגם אני וגם בעלי/אשתי - אנושיים.

ועוברים, שוב, בתוך מציאות מוטרפת.

ולנסות למצוא עוגנים גם כעת

ולנסות לחזק את עצמינו ולהתמלא ממה שעוזר

לנו, ולזוגיות שלנו.

 

בשורות טובות ב"ה 🩵🙏

שאלה יותר לגבריםבוריס

אשמח להמלצות על תחתונים.

אני לא מוצא משהו שהוא באמת נח ואני סובל מזה מאוד

תודה

מאצ'טונים דלתא - יש גזרות שונותפ.א.
אני אוהב בוקסר קצר 
גזרה?חתול זמני

אני אישית אוהב את הבוקסרים הארוכים של פוקס (יש לי מבנה גוף רזה־בינוני בערך L)

לגזרה רחבה הרבה אוהבים רפויים

א. גזרה רחבההסטורי
ב. שתי מידות יותר משאר הבגדים...
כעיקרוןשפויאחרונה

אין נוסחא מנצחת, לכל אחד נח משהו אחר,

זה פשוט לקנות אחד ולבדוק.

אולי יעניין אותך