בחור חילוני במקום שאני עובדת אמר לי שהוא לא מבין ולא מסכים עם כל הקטע של איך שמקיימים את כל הטקס של החופה שבו הגבר "קונה" את האשה וזה מאד שובינסטי וכו' והיום שהכל מאד שיוויוני זה סותר את זה... כאילו זה לא פ'ר כל הטקס הזה וכל צורת הנישואין הזאת ואם הוא דוגל בשיוויוניות אז למה שהוא ירצה להתחתן ברבנות?
מישהו יכול להסביר לי את זה? כי ממש לא ידעתי איך להסביר לו את זה...
יאללה, איפה כל הפמיניסטיות?
ותודה מראש לעונים!
אפשר להסתכל על זה כהתחייבות אחד לשני
וזו המסורת שלנו לקיום ההתחייבות שבין איש לאישתו
"האשה נקנית בשלושה דרכים וקונה את עצמה בשתי דרכים".
ברור שזה לא כמו "קניית" חפץ. כאילו הופך להיות "רכושו". ויש בו מחויבות ואחריות.
אז צריך להעמיק במשמעות ה"קנין" הזה.
מכל מקום, איננו חייבים לתרץ עצמנו מול כל מיני זרמים ש"היום".
יש שונות בין איש לאשה. לכל אחד מעלותיו ותפקידיו. ובין השאר, היא מתבטאת גם בכך שהאיש מקדש את האשה ולא להיפך או "הדדי"..
טוב שהבן אדם שואל. צריך לזכור שכבר לא מדובר בדור הראשון של יוצאי הישיבות במזרח אירופה שבעטו במסורת ישראל. מה שיש עכשיו, זה המון גדול של "תינוקות שנישבו". האנשים האלה אינם דווקא אנשים רעים. הם זקוקים ליהודים שיקרבו אותם אל זהותם. זה בכלל לא פשוט. לא מספיק להגיד להם. בחינת "הנה, אלה העובדות. עכשיו לכו ותקיימו מה שאמרתי לכם. ואם אתם עדיין מקשים קושיות, או אפילו מביעים התנגדות, אתם בוודאי בגלל שאתם רשעים." לקרב צריך בחמימות ובאהבה שאוהבים כל יהודי. הרבה פעמים הלב נמשך אחרי החמימות האנושית הרבה יותר מאשר אחרי הפניה לראציו. זאת הסיבה שחב"ד, למשל, מצליחים יותר מזרמים אחרים.
צריך גם לזכור שהיהודים שלא נחשפו ליהדות, כן חשופים לכל מיני השפעות שליליות שמעכבות. מורים בבית הספר, האינטרנט, הטלוויזיה והרדיו שמבליטים יצרים כדי להעלות את ה"רייטינג", הפוליטיקאים שמלבים את אש ה"אנטי" כדי לקדם את האינטרסים של מפלגותיהם וכו'. אז היהודי "עם הארץ" חושב לעצמו שאולי הם צודקים. מצווה לקרב, לא להרחיק באגרסיביות.
האגרסיביות היא אולי באופן שפירשת את הדברים, אולי בגלל גישה מראש.
הרי אני כלל לא אמרתי מה צריך לענות לו. וברור שלמי ששאל צריך להסביר, ויש מה להסביר, ולא התייחסתי לכך כרגע. צריך לראות למי תגובה משורשרת.
התגובה היתה לאודילקה, שכתבה על ה"קנין" שבמקום קנין אפשר להסתכל על כך כהתחייבות - ועל כך הערתי שלשון המשנה היא קנין. וזה שייך לעומק הבדלי הגוונים בין איש לאשה, ושאין אנו צריכים "להתנצל" על כך שאצלנו נאמר ש"האיש קונה", אלא להעמיק במשמעות הענין.
בוודאי שאתה צודק במה שכתבת שיש "תינוקות שנשבו" ושלא אומרים להם "אלו העובדות" וצריך לקרב באהבה וכו'. אלו דברים כ"כ פשוטים, שאפילו לא העליתי בדעתי שמישהו יחשוב שהכוונה היא לומר לאדם ששואל, "כך העובדות"...
אז אולי כדאי להיזהר לפני שכותבים כותרת "ד. במקום לקרב מתנהג באגרסיביות".. זו עצמה אגרסיביות, שאין לה מקום..
יש הסבר על כל דבר
לא חייבים להבין את זה
חיבים לקבל את זה.
בעיקר שמדובר על אחד הדברים העיקרים והכי בסיסיים בחיים שלנו כעם
ויפתחו לו ספרים
זה נושא יותר מידי רחב בשביל לתמצת אתו מספר משפטים.
בינתים שידע שיש נושאים שיש לאנשים מסוימים ידע ולכן הם מטפלים בזה.
ואם יש לו שאלות שילך אליהם..
בחיים לא חשבתי על זה כבעייתי, כך התורה קבעה וכך אנחנו עושים
אבל הבחור לא לוקח את התורה כמובן מאליו ולא מקבל כפשוטם את מה שכתוב בה.
ואם זה לא מסתדר לו, אז הוא פשוט לא יעשה את זה...
לפעמים צריך להבהיר לו גבולות..
שיש דברים שלא כל אחד יודע ויש להם סיבה.
בעניני רפואה שואלים רופא בסופו של דבר.
ובעניני יהדות שואלים רב.
זה לא בושה להבהיר את זה...
אמרתי לו שאני לא יודעת הכל
ושיש אנשים אחרים שהוא יכול לשאול אותם
אבל גם אמרתי לו שאני יכולה לנסות לשאול
וזה מה שאני עושה
"מקודשת" זה דבר אחר לגמרי מ"נקנית" כדרך שקונים קנין. רק במשנה ובגמרא הביטויים הללו מופיעים וצריך להבין שבימים ההם השפה היתה שונה וגם הכלכלה וכל אורח החיים היו שונים והשפה הזאת התאימה לתקופתה. לכן, אנשים שרוצים ויודעים איך לקרב יהודים ליהדותם "מתרגמים" את השפה לדור הזה ולתרבותו.
הבעיה באמת נגרמת מאנשים ששואבים את ידיעותיהם על היהדות מאתרי אינטרנט שלוקים בחסר במקרה הטוב, ומלאים בהסתה פרועה נגד היהדות במקרה הרע.
ובארץ זה מתקיים רק כי אין זכות בחירה ומפני שחוק הנישואין והגירושין החילוני והממלכתי הוא חוק תיאוקרטי במסגרת הסטטוס קוו של בן-גוריון. אין כל קשר בין זה לבין הרבנות, שמבחינתה הבחירה בחופה וקידושין היא עניין שניתן לעשותו רק בהסכמה מלאה של בני הזוג. זוגות יהודיים שרוצים לקיים טקס מסוג אחר בישראל ולהירשם בה כנשואים, אין זה באפשרותם עקב החוק.
החופה והקידושין (וגלגוליהן ההלכתיים העתיקים יותר תחת השמות שידוכין, אירושין, ונישואין) אינם ניתנים לשום שינוי והם קאנוניים, בדיוק כמו סידור התפילה או ספר התורה. אין שום טעם לחפש בהם התאמה לאידיאולוגיות או קונספציות.
מוסד הנישואין כולו - בכל רחבי העולם - נובע מקאנונים שאינם רלוונטיים כלל לעולם הליברלי והפמיניסטי. אם הוא דוגל בשיוויוניות הזכות בידו לחפש טקס נישואין שיוויוני אנטי-הלכתי מחוץ לגבולות המדינה, להירשם בפני רשם נישואין במקום הנישואין ולחזור לארץ עם התיעוד לצורך רישום במשרד הפנים.
בקרב דתיים זה ''קונה את האשה'' וגם ''את שלי'' אצל חילונים זה רק ''את שלי''-אין שום הבדל חוץ מהניסוח.
לא הבנתי מה הקשר חוסר שיווין אבל...
לפי העולם המערבי היא הפקר..
בגישה התורנית לאשה יש מציאות בפני עצמה (לנדרים אמה עבריה וכו') כך שמציאות משותפת צריכה מעשה.
לעומת הגישה המערבית שהציבור הלא דתי נוקט בה על פי רוב-בהפקרות, שלכן לא צריך שום קנין וד"ל.
ואת ה"אישה" שלהם הם מכבדים מאוד
בס"ד
מה בעצם כולל הטקס חופה:
הזוג נכנס לחופה, כל אחד בנפרד.{לא נראה לי שובינסטי}
מנהג אשכנזי ומודגש כי לא חייבים לנהוג בו.{ולכן גם לא חייבת לציין אבל אם תרצי}
שהכלה מסובבת את החתן 7 פעמים, והסיבה
{מעתיק משאלה באתר כיפה}
נראה לי נותן תשובה מעוד טובה יפה, ואפילו כזו שיכולה לעזור לנשים.
שבע הברכות:
ביתר פירוט אפשר להיכנס לנסוח.
אם כי לא נראה לי שיש שם נוסח שובנסיטי.{אם תבקשי נפרט את הנוסח.}
החלקים המרכזיים בהם יש חשש:
נתינת הטבעת ואמירת הרי את מקודשת.
זה החלק שנראה הכי שובניסטי בחתונה, ואם כל הכבוד, ממולץ להיכנס בקצרה ממש לנוסח, "מקודשת", להגיד לאשתך היא עכשיו נכנסת לקשר קדושה, נותנת את המקום עבורך {שאדם בלא אישה שרוי בלא תורה} לצור קדושה.{קצת הסבר עמוק ורעיוני, וכמובן שנראה לי שגם ההסבר הפשוט של מקודשת, גם אם הגבר מחיל את אותן קידושים על האשה הוא לא שובניסטי אבל מחשש קל שיגיד כך הבאתי הסבר יותר רעיוני למילה לפני.}
שבירת הכוס.
ואני מדגיש חלק זה, כי הרב מתניה בן שחר, רב הישוב נווה דניאל סיפר לנו על אדם בצבא שמורה במקום החילוני לימד אותם ששבירת הכוס זה מעשה בו הגבר אומר אני השולט בבית, ולכן בדגש מודגש ביותר
שבירת הכוס היא לזכור את חורבן ירושלים שתבנה במהרה בימינו.
עכשיו אחרי שעברנו על הטקס היכן הבעיה?
{לפעמים צריך פשוט לעבור, על הדברים כי הרבה טענות על מנהגים הם דיי באוויר מכיוון שאיננו יודעים את המנהג המדייוק את סיבות יצירתו, נראה לי שמעבר כזה יכול לתת הרבה, ואם יש לך זמן עדיף לפרט גם את השבע ברכות והכל, אבל כרגע אין לי זמן, מחילה.}
אבל לא כ"כ הבנתי את ההסבר של מקודשת אם אפשר קצת פירוט
(ועל אותו משקל יש גם מגורשת? ככה הוא אמר לי... בגירושין...
על זה גם לא כ"כ ידעתי להסביר לו למה דווקא האיש מגרש את האישה ולא להיפך אבל אמרתי לו שבעיקרון צריך את הסכמת שני הצדדים (אע"פ שאח"כ ראיתי שהגבר יכול גם לגרש בכוח אבל לא אכנס לזה...) כדי שמוסד הנישואין יהיה חזק ויציב ושלא זוג יתחתן ואחר כך מישהו יחליט לעזוב בלי הסכמה של הצד השני ואז זה אשת איש ובלאגנים שלמים...)
תודה רבה ויישר כוח!
בס"ד
א' בנוגע לקידושין מפרשי הזהב ענתה יפה, הקנייה הקידושין זה לא קניית האשה אלא הקנייה לאשה את מעמדה כאשה כבעלת הבית.
ואפשר להוסיף ברמה נוספת את הגמרא שאומרות שאדם בלי אשה שרוי בלי תורה, את זה שזכו שכינה ביניהם.
ולהסביר שרק בשיתוף פעולה של הבעל והאשה הם יוצרים את השכינה שביניהם.
ועניין הקידושין הוא שהבעל נותן לאשה חלק ממנו{חייב שהטבעת תהיה שלו} כדי לחבר ביניהם ושהיא תיהיה אשתו ותתן לו את הקדושה של בניין הבית.
ב'. בנוגע לגירושין.
אז קודם עינת דווקא נכון ביחס לימינו, בהחלט בימינו אין הגבר יכול לגרש לדעתו לבד אלא צריך את אישור האשה בגלל תקנות.
הרעיון הפשוט הוא שגבר פועל יותר בדרך השכל, ולכן ההנחה היא שהוא לא יגרש סתם אלא יחשוב על הדברים, כאשר האשה היא יותר רגשית{שדמעתה של אשה מצויה וכו'}, ולכן היה יתכן שכל ויכוח קטן יצור לה תחושה של רצון להתגרש שעם הזמן הוא יעבור.
{ומשיחות של סבתא עם כל מיני נשים, אני בהחלט רואה את זה שהרגש קורא להן להתגרש על דברים קטנים.}
לאחר מכן תיקנו דברים כמו הכתובה, שגורמת לחיוב כספי לבעל, כי בינינו היום גם גברים לא חושבים מספיק, ולפעמים העשרת אלפים ח"י, או הסכום שהוא התחייב גורם לו לחשוב. ולאחר שגם זה לא עזר תיקנו צורך בהסכמת האשה.
המערביים?
פשוט שהתורה לא תופסת שום צד, ואולי קצת יותר בצד של הנשים.
אבל גם אם התורה הייתה אומרת משהו שלא מסתדר עם תרבות המערב, ודאי שהיינו בצד של התורה!
זוהי מחאה נמרצת על הבחירה הלשונית ;)
אני זוכרת שבכיתה י"ב למדנו על הקניין הזה וההסבר הוא ממש ממש פשוט.
הקניין שבחופה הוא לא קניין מלשון קנייה והפיכת הכלה לרכוש הבעל, אלא קניין מלשון הקנייה. החתן מקנה לכלה סטטוס חדש-היא נהיית אישתו ע"י שהוא מקדש אותה.
לא שזה לא אפשרי, אבל זה המצב.
אז לגמרי נכון. כל היתר לא רלוונטי כלל ועיקר.
וגם עבד עברי לא נקנה כמו עבד כנעני שהוא ממש קניין כסף רכושני.
זה במפורש מתואר במסכת קידושין.
אין לבעל זכויות על האישה גופה, אלא על קניינה.
בדומה לעבד עברי (ואמה עבריה), שהם בעצם פרוייקט שיקום, ולא רכוש.
להבדיל מעבד כנעני, שיוצא בשן ועין וכו' כי גופו עצמו קנוי לבעליו ועוד הבדלים מהותיים.
שסעודת המשתה של הנישואין היא עיקר החופה. 
ואסיים.
הבעיה היא שזה נדחה, לא?
צריך ללמוד את הסוגיה כמו שצריך
גם למאן דאמר שזה לא היה מעולם
אבל צריך ללמוד את זה כמו שצריך
תודה רבה על המקור!
אם יורשה לי להוסיף, יצא לי ללמוד את זה לפני שנה בערך ואני חושבת שאפילו כמה מפרשים כתבו על זה והביאו כמה וכמה טעמים לכך, אני בודקת ומחזירה תשובה אם מישהו ירצה (לעניות דעתי כשפרשן מגיש את הדברים בפרוש על התורה זה יותר קל מלהתעמק בנושא בגמרא..)
לא קראתי נכון, חשבתי שמדובר על מקור בעניין אחר של בן סורר ומורה..
בכל זאת מחילה.. מי אני לפני גברים שלומדים כל הזמן...
בכללי הצורה בה אתה כותב היא כיפית לקריאה
שני דברים נפרדים
בטעות נכנסתיזה לא בדיוק ככה
א', אין לא כוונה לחזור בתשובה והוא אומר את זה במפורש
ב', אמרתי לו שהתורה נכתבה לפני בריאת העולם והיא רלוונטית תמיד בלי שינוי
וגם אם יש משהו ש*לנו* נראה לכאורה מוזר/סותר אנחנו הולכים לפי התורה
(אמרתי לו גם את הפסוק "לא תסור ממנו ימין ושמאל"- אע"פ שאומר לך על שמאל שהוא ימין וימין שהוא שמאל וכו'...)
אבל הוספתי ואמרתי שכמעט לכל המצוות אנו יודעים את הטעמים שלהן
כי באמת אדם שמקיים מצוות צריך לענ"ד דעתי להבין למה הוא עושה אותם כי קשה לעשות בלי להבין...
כמובן שגם מה שהוא לא מבין אסור לו לשנות כי אנחנו כפופים לתורה ולא מכופפים את התורה אלינו ח"ו
חבר'ה אני צריך ייעוץ.
אני די חדש בעולם הדייטים. לא מזמן הציעו לי מישהי שאני מכיר מלפני כמה שנים כשעבדנו ביחד לתקופה מסוימת. אני יודע שהיא בעלת אישיות מיוחדת ובעלת מידות, ולפי מה שהבנתי מחברה שלה היא גם התקדמה יותר מבחינה תורנית (צניעות כמובן וכו).
אבל בסוף, למרות שהיא כן נשמעה לי כיוון טוב, החלטתי לא ללכת על זה בגלל המשפחה שהיא באה ממנה. היא באה ממשפחה חוזרת בתשובה, אבל לא כל כך חזקים בדת, כמה אחיות חילוניות וכו. וזה דבר שהפחיד אותי להיכנס אליו. אני רוצה שאישתי תהיה אישה מאוד תורנית (ואני גם משתדל להיות כזה), וזה לא כל כך היה נראה לי הכיוון.
אני מאוד חושש שאולי איבדתי פה משהו טוב, אבל מה לעשות? הרגיש לי שזה מורכב לי מדי!!
מה דעתכם? כמה משקל לתת לדבר כזה?
א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.
האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'
ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.
ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...
מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה?
בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.
כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.
גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.
לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.
תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.
בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.
כלומר,
אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:
לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?
האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?
האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?
האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?
האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?
כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.
בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)
מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.
אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...
את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.
ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.
תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...
תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..
לאו דווקא רק בפן התורני.
לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת
בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה
מאשר היא.
אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי
אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון
עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה
שהיה בבית שממנו באה.
אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה
אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.
אבל גם לפי המקורות,
כתוב בשולחן ערוך לישא
בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.
המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.
וגם אם החליטה לשנות כיוון
מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף
תזכר במנהגי הוריה.
אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי
וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה
אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים
ולא כאלה חזקים.
מה דעתכם?
תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.
תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.
המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות
יכול להיות שכבר כתבו בדומה
תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.
החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.
תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...
גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.
תראה שיש ביניכם התאמה וכו'
אולי זו אשתך?
ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...
האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.
אנשים קשים זו התמודדות
וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה
בהצלחה וה יתן לך עצה טובה
להוציא את החנוכיה ולראות שהדברים שביקשת משנה שעברה לא התגשמו .. לחשוב שהתפילות לא נענות לך שנה ועוד שנה ו..
למרות שממש התכוונתי אז אז יותר מזה? אני לא אצליח..להתפלל יותר חזק.
ואז
לחשוב על כמה שהעם הזה עובר והכל מתחבר
ואולי זה הולך לשם ?
גאולה כללית ופרטית
חג שמח
לכל המקווים לישועה לעם למשפחה לכם..
מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.
אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".
הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.
הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.
כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.
כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.
ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!
גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד
רק נותר לנו למשוך אותו
מבין?
אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה
ברגע שהוואטסאפ נכנסל חיינו דברים עוברים מהירות האור כמעט.
לחכות כמה ימים להצעה זה נראה משהו שכמעט לא אפשרי,
מה דעתכם על זה?
אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..
כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.
קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.
אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.
העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.
ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות
אולי זה יותר הצורה.
מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?
ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.
באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.
לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.
ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..
אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.
ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.
ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.
אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.
אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק".
אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.
כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.
לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם.
השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.
"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."
יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.
מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).
אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.
יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.
אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.
זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.
אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.
אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.
כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?
הבנתי נכון ?
אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.
ישר כוח!
באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.
אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]
וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...
תודה על ההסבר על השוק.
נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.
זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..
שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.
נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות
שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .
אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר
אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים
מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר
אצלי אני לא מרגישה ככה
הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..
וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש
אני לא חושב,
אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.
בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.
על עצם ההצעה.
אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.
תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.
אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.
ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.
מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.
לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.
ככה מסתבר לי
מקווה שהפעם זה מובן חח
הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.
לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.
כמה הייתם מוכנים לשלם עבור שעת וידאו, עבור מעבר על כל התוכן וסינון המקומות שבהם יש בעיה של צניעות (נניח שניתן לבחור מידה - עירום, בגדי ים, או גם מקרים גבוליים יותר כמו שמלות לא צנועות וכד') חותך ומסדר את הקובץ הסופי לצפייה? אני מדבר פר שעה (נניח לסרט שאורכו שעה וחצי: אני מוכן לשלם 2 שח).
אני מדבר על דברים שאם לא קיימים אצל אצל הצד שני, זה לא מפריע,
אבל אם כן קיימים, אז זה בונוס נחמד מאוד.
אני לא מכיר בן אדם נורמלי, שלא יכול להמציא רשימה של עשרות ואולי מאות דברים כאלה.
זה יכול להיות צבע מכונית, סוג מכונית, תוספות לפיצה, סוג מוסיקה, זמר, אלבום, שיר, עיר בירה בעולם לטייל בה...וכל דבר שהוא בעיקרון לא משמעותי
להצלחה ותחזוקת קשר אבל הוא בונוס שתמיד נחמד לדעת שהוא קיים ושבני הזוג באותו ראש שלכם גם בחלק מהדברים הקטנים שבחיים.
אז לכבוד החנוכה, יש 2 דברים שהם בונוס די נחמד עבורי. זה משהו סמלי כזה.
אגב, רק השנה למדתי שאין כזה דבר "חג החנוכה" יש "ימי החנוכה". חנוכה זה לא חג ביהדות כמו ראש השנה, פסח.
אם יש תלמיד חכם בקהל, הוא מוזמן לאשר שלא חירטטו אותי.
לעניין עצמו :
א. בונוס 1 - שהיא אוכלת סופגניות רק בחנוכה, לא חודש וחצי לפני כמו שרשתות השיווק היו שמחות כי זה טוב לביזנס.
היום למעשה היא היתה אמורה לטעום את הסופגניה -הראשונה- שלה השנה ובאמת להנות ממנה בימי החנוכה ( לא לכעוס ! זה רק בונוס אם היא כן אוכלת בחנוכה בלבד ! )
ב. כאן אני מודה שזה קשוח יותר. אבל שוב, זה בעיקר בונוס. אז.. אה-אהמ ..
בונוס 2 - בחנוכה היא אוכלת סופגניות...רגילות. בצק, ריבה, אבקת סוכר.
ולא את כל ה"סופגניות" שהקשר בינהם לסופגניה זה כמו הקשר בין מכונית לרכבת.
עכשיו לפני שמישהו קופץ עם :
"מה נסגר בן אדם ? זה ..ח.. סליחה זה..ימי החנוכה, תן לאנשים להנות מ "סופגניה" עם קצפת וקרם קמבודי בטעם פיסטוק חלבי-כנאפה- מלוח- מתוק"
אני בעד לאכול קינוחים שווים ומפנקים אבל שזה הופך מסופגניה ל..אני אפילו לא יודע איך לקרוא לזה..זה מבחינתי...לא בונוס.
יש לך את כל השנה לאכול את זה. תשאירי את חנוכה, חנוכה.
הסבר על הבונוס במימד החילוני-מסורתי-רוחני.
אני רואה את זה (במיוחד בשנים האחרונות) כסוג של...אני לא רוצה להגיד סדום ועמורה כי אז לא יבינו אותי בכלל,
אבל סוג של השתוקקות שהיא שורש יצר הרע ומקור הסבל.
כלומר, זה בכלל לא משנה מה היו מוכרים ברשתות השיווק, אנשים פשוט רוצים את מה
שכולם רוצים בלי לחשוב לרגע אחד אם הם -באמת- צריכים את זה ואם זה באמת קשור לאירוע שבשבילו התכנסנו.
יש לכם דברים קטנים שחשובים לכם, לא קריטיים, אבל יהוו בונוס נחמד אם הצד השני מעדיף אותם גם ?
ספרו בכיף.
לא בא לכם לשתף ורוצים לשמור את זה רק לעצמכם ? גם בכיף. רק קחו בחשבון שבסוף הכל יתגלה אז לפחות כאן תקבלו פידבק.
נ.ב - אם במקרה התחלתם לאכול סופגניות עם קצפת וקרם קמבודי בטעם פיסטוק-חלבי-כנאפה-מלוח-מתוק, כבר לפני חודש וחצי...אז..לבריאות.
ימי חנוכה שמחים לכולם.
כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג
אופס ימי החנוכה😂
ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים,
כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב
שלום לכולם לאחרונה יצאתי מקשר די ארוך שלא צלח לצערי
אני מעוניין לחזור לדייטים
מישהו מכיר שדכן או מקום שאפשר להתחיל בו את עולם הדייטים?
אני יודע שיש את הטבלה של השדכנים אבל מישהו מכיר חלק מהם שאפשר לסמוך עליו שיעזור לי?
תודה לכולם תזכו למצוות
נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.
מה זה אומר ראש פתוח?
האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?
האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?
האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?
האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?
מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?
האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?
או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?
כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות
המון בהצלחה
זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות) אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג
מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב
ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות
אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.
התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?
בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?
אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?
איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?
במה מתבטאת הפתיחות שלך?
בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.
יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.
אבל מעבר לזה,
הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,
אבל לא רק.
להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,
ככל שיש לך כח להתמודד..
אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.
"הוי בחורים גיבורים וחזקים כארזים, הוי בנות בנויות חטובות כמגדלים.
חשבתם מחשבת חוץ לזמנו, כאילו ה' איננו משגיח בעתו.
האם ה' עזב אתכם גלמוד וערירי? האם הוא לא מכריז עלכים 'שלי'?
הקורא מראש דורות לא ראה? האם השגחתו הפרטית נסתרה?
יש לכם עוד תקווה ואחרית, בסוף הקשיים תגיעו לתכלית.
אהבתי אתכם אומר ה' אל נורא וחומל, מעיניי לא חבוי הקושי והסבל.
הנני בא לגואלכם כאם על בנים, בנפלאות אדירות ורחמים עצומים.
בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה.
יצאתי לישע חשמונאים צדיקים, אצא כיום לישע הבדידות והמכאובים.
הכנתי לך גבר בחורה כלילת המעלות, ולך יפהפיה הכנתי איש חמודות.
נס פך השמן יאיר ויצהיר לעולם, ללבבות הנשברים לחזקם בריא אולם.
לרוממם לחשבם ממש כבני עליון, להסיר מהם כל פחד וחדלון.
לנטוע בהם כוחות וצפיות חדשים, להצמיח בהם חלומות כיוסף נרהבים.
עוד יהיה לכם ממלכת משפחה חמה, שבו מאיר באור יקרות השכינה הקדושה.
השכינה שורה על הנרות הקטנים היפים, זה ישרה על ביתכם באהבת עולמים."
התבוננתי על המראה וזה פלא עצום שגיליתי מסר כזה חזק לרווקים לפני חנוכה.
😂😂😂
מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.
תודה!
מניח שיצא לכם להתקל ולשמוע את המשפט הזה לא פעם..
והרהרתי בשאלה האם נכון שרוב העולם , כולל אני, לא חי ככה?!
כאילו, מניח של90 אחוז מהרווקים יש לב טוב, ואיזה קטע הם עדיין רווקים, וכנראה למרות טוב ליבם נפרדו מהם.
לכל תגובה בנושא אשמח, חנוכה שמח חברים!!!
-דעתי-.
המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.
ניקח את שוק הרכב.
אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,
אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.
עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.
אבל קודם הבסיס.
ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.
במה הוא עובד ?
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ?
כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)
בהצלחה.
אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"
חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥
