תודה.
אני משתדלת אבל זה קשה.
לא אשמתי שבראו אותי ככה.
להתאים את עצמי? אי אפשר. אני חתיכה מפאזל אחר, לא קיים. אין עוד חתיכות מהפאזל שלי. אני לא קשורה לכלום ואני לא יכולה להתחבר לשום דבר.
רק לנסות, אולי.
אסור לדון את האחר עד שמגיעים למקום שלו, ובגלל שאני לא רוצה להגיע למקום הזה אני אסתום ולא אנסה להבין.
אני מפחדת מאד מאד מאד. אין מילים לתאר את הפחד הזה.
אולי אני אגיד וידוי.
אבל אני לא הולכת למות.
אני בכלל לא אוהבת שמדברים על מוות ושאומרים אני מתה ואני מת. זה לא צחוק וזה מרתיע אותי ומזעזע אותי. אז די.
ללמוד ושוב ללמוד.
אני מבזבזת זמן.
