ואז היה שקט.
הגשם המשיך לטפטף בקצב, אבל הכל היה שקט, גם הטפטוף.
כששקט בפנים, שום רעש לא מרעיש באמת.
לא ידעתי מה לומר.
ניסיתי לחפש אותיות כדי להרכיב למילים הגיוניות שיסבירו מה אני רוצה להגיד, אבל לא יכולתי, כי לא ידעתי מה אני רוצה להגיב.
זה היה שקט מבולבל מאד.
ניסיתי במקלדת של האמוג'י, שתמיד מצילה אותי בזמנים קשים.
שום פרצוף לא התאים.
שום פרצוף לא יכול, לעולם, להביע מה שהלב באמת מרגיש.
מצד שני לא לומר כלום זה די מעליב ואדיש ומתעלם.
אז שלחתי סמיילי של כוס תה.
זה מזכיר לי אז, כשאבא של חברה שלי נפטר, ושלחתי לה סמיילי מחייך. כדי שהיא תהיה רק שמחה תמיד לעולם וועד. והיא כל כך הופתעה שהיא התחילה להתפוצץ מצחוק באמצע ההלוויה.
יש לי קטעים כאלו.
הגשם המשיך לטפטף.
מקליד/ה...
מחובר/ת
מקליד/ה...
מחובר/ת
כנראה שלא רק לי קשה להתבטא.
- לקראת נישואין וזוגיות