עומדים בעוז ובגאון מול העולם ושומרים בגופם על הארץ.

כל יהודי הוא גיבור,

דבקות בקודש ובאמת היא גבורה אמיתית!

כשניגשים לנקודה הפנימית הטהורה שבנו,

ומפתחים אותה בצניעות מתוך קודש,

מעלה מעלה באופן תמידי ומתוך אמונה ושמחת אמת,

זוכים לגבורה ,

גבורה אדירה,

ובעזרת ה' יתברך , בזכות הגבורה האדירה שלנו יבנה הבית,

והרשעה כולה כעשן תכלה..

רק לזכור שכח עז לנו!!!

יש מצב שהוא התכוון לגבורה מסוג אחר...

וכמו שאמרו פה-כל יהודי!! אגב..אהבתי את התגובה הזו

כלומר 5אני לא באמת מכיר אותו אבל מבחנתי זה האדיאל

אחותי שירה שמיתחתי תמיד חושבת על כולם.......

שכנה שלי. אישה מדהימה, באמת. ממשיכה לחיות גם אחרי שבעלה נפטר, הראתה חוזק בכל תקופת המחלה, ובאותה מידה בעלה- שגם כשהיה מאד חולה כבר היה משתדל לקחת את הילדים גן שעשועים, לעשות שיעורי תורה לפני כניסת שבת לילדי היישוב וכו'.

והמשגיח שלי [למרות שיש לי איתו לפעמים חיכוכים].

ובזכות הרב לוגאסי אני שומר תורה הוא זה שעזר לי לעמוד בכל המצבים ואפילו הקשים ביותר... וכנ"ל גם הצוות בישיבה..

לא?

הוא קרוב משפחה שלי [אני לא יאמר איך כי יזהו אותי] ואני חסיד שלו...

אמא שלי דוד המלך יהודית(מסיפור חנוכה...)מאיר(מקים הלחי) שרה אהרונסון ויש עוד אבל אינלי כוח לכתוב

אולי הוא לא הגיבור שלי, אבל זה תמיד מפעים אותי לחשוב איזה בן אדם חזק הוא. לא רק פוליטית, בעיקר רגשית. זה אדם שכל הזמן יורדים לחייו הפרטיים בפסים אישיים מובהקים, והוא יודע להפריד בין הדברים ולא לקחת ללב... זה מעיד על אדם עם אופי ובטחון מאד מאד חזקים וזה ראוי בהחלט להערכה (בלי קשר לדרכו ההשקפתית והפוליטית)נקודה למחשבה- הוא אדם עשיר בלי עין הרע, והוא מבוגר וכו'... ובמקום לעזוב את הפוליטיקה ולהינות משקט וחיי משפחה הוא מעדיף להישאר בתפקיד למען הציבור (בתכל'ס הוא המתאים ביותר לתפקיד (לדעתי)) 

זה הבחור החכם שנמצא אי שם. שאשכרה מתמודד עם העולם הזה. בכנות עצמית ובחכמה. כזה שהוא מאוד חכם. ובכל זאת. הוא לא משתגע מהעולם הזה. וחותר בתוך כל התסבוך פה. מתקדם, לא אמרתי שאין לו נפילות. אבל בקצבשלו- הוא מתקדם. אם יש מישהו כזה בדור שלנו נקוה שהוא יהודי שומר תורה ומצוות. ככה עבודתו קרובה לאמת או יותר נכון- היא אמת. והוא נכס יקר לעם היהודי לדורותיו. אין לדעת אם הוא עוד ילד, נער, מבוגר או בשלב ביניים לא מוגדר כלשהו, או אפי' מוגדר. אבל הוא בכנות ובחכמה שלא נשאב לשום צד מסויים שלא מושלם יותר מדי. חותר לקרבת אלהים, לאמת בתך עולם השקר הזה. לאור בתוך חשכה זו.

הוא- הגיבור שלי!

אלי ישי - איש של עשייה

הרב אבינר - הרב שלי

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...