בראשון נכנסה אלינו מורה בשנתה הראשונה להוראה. היא משלימה, ובנות צחקו בשיעור (ספורט) והפריעו
ושיעור לאחר מכן היא נכנסה ואמרה שממש היה לה קשה שבוע שעבר וכו' ושנשתדל יותר והיא חזרה על זה כמה פעמיים בשיעור, ובנות המשיכו לדבר ואז היא נעצרה והסתכלה עלינו והשתרר שקט, הסתכלנו אחת על השניה ועל המורה והמורה עדיין שתקה, עד שאחת חכמה התחילה לצחוק וכמה בנות אחריה, המורה הסתכלה עלינו יצאה מהכיתה ובכתה. היא הלכה לחדר מורות, שכנעתי את חברה שלי שתבוא איתי לראות מה קורה איתה. הקיצר היא חזרה לכיתה כשהיא בוכה וכולנו סתמנו. והיא ישבה מולנו ובכתה. הסתכלתי עליה והתחלתי לבכות (אני לא אחת רגישה או משו, וזה הפעם הראשונה שחברות שלי ראו אותי בוכה). יצאתי מהכיתה. (אני עוד הייתי מאלה שניסו להשתיק) לא יכולתי לסבול את המצב שמישהו נפגע ממני. לפגוע בבנאדם זה מפחיד. וכמובן היו את הבנות שהאשימו את המורה בחוסר בשלות. בסוף היום נגשתי אליה בקשתי סליחה וכו'
תזכרו בחיים אל תפגעו במישהו גם בלי כוונה וגם אם זה לא ישיר מכם. זו הרגשה נוראית ומפחידה. אין לאף אחד כל זכות שבעולם לפגוע בבן אנוש אחר.
אשריךך צדקת!
