כמה אנשים, כמה מקומות. כמה סיפורים.. והכל שקרים.. מבלי שאני שמה לב.. פשוט ככה, יוצא לי.
בכיתה ח' היו לי תקופות ממש קשות של דיכאון סוג של (די מסובך.. אם אתם חושבים שאני צריכה להרחיב ולהסביר תגידו ואני אספר) והייתי בבית הרבה , כשהייתי מגיעה לאולפנה הייתי שוב אותה ילדה שמחה וחייכנית (וזה באמת היתה שמחה מהלב) הסטלנית העצמאית הזאתי שבאה פעם במיליון שנה ובזמן הזה שהיא לא באה היא מטיילת ומתנדבת.. (שתכלס , פשוט הייתי בבית) והייתי מספרת להם חוויות וכו' כשעברתי לאולפנה החדשה השנה, חשבתי שזה די יעבור לי ואני אשכח מיזה- אבל בכלל לא.. ואני באמת משתדלת , אבל אז זה אומר לשתוק כל הזמן.. זה קשה.. אנלי מה לעשות עם עצמי , אז אני שולפת סיפור, ובדכ אני מספרת כאילו זה עלי וחוויה שקרתה לי...
ויש עוד משהו שהוא יותר מתסכל ממה שאתם יכולים להבין...- הייתה לי תקופה מקצת אחרי פסח שהייתי בכיתה ז' עד כמעט סוף החופש שהורדתי חצאית הסתובבתי בלבוש לא משהו, הייתי עם בנים בים, לא שמרתי נגיעה, שבת חיללתי כמה פעמים בכוונה, וכל מיני כאלה .. עכשיו , שסיפרתי לאנשים על "התקופה הזאת" ממש הגזמתי והוספתי מלא סיפורים ושקרים נוראים שעכשיו, אני כן מבינה למה סיפרתי את זה ככה- כי יש שני דברים שאין לי אומץ לספר לאף אחד אז אני מספרת אתזה כדי לבדוק עד כמה יש לי אומץ וזה דברים זוועתיים בקטע ממש נוראי... אני לא מסוגלת לספר לאנשים ששיקרתי וזה עושה לי רע. רע מאוד. בבקשה תעזרו לי לצאת מיזה.. אני חשבתי שפשוט להפסיק לשקר בבום ואז שאני אגדל יותר כמספרים נוסטלגיות וכל מיני כאלה לספר שכאילו בתקופה הזאתי של כיתה ט' הייתי משקרת טיפה וזה.. אבל לא יודעת מה לעשות.. חשבתי אולי לפרוק ולשמוע קצת עצות.. זה די מתסכל לדעת שאת נחשבת לאדם כנה ואת בכלל כל הזמן משקרת.. זה כואב לי לשקר.. אני לא רוצה לשקר. אני שונאת לשקר.
חוץ מזה שבזמן האחרון אני נמצאת בדי ניוון כזה של הנשמה.. באמת שאנלי כח לכלום ואנלי רצון לכלום- אני עוזרת לכולם במצבים כאלה ויודעת מה להגיד ומה לעזור, אבל אני עברתי את השלב שאפשר להציל את זה, ואני מנסה בכח.. מנסה לארגן בכוונה התנדבות כזאתי או כזאתי אבל אחרי שניה יורדת מהרעיון כי פשוט אנלי כח.. אני באמת אדם שמח.. ששמח מהלב..גם עכשיו אני שמחה וכותבת בשמחה אבל יש משהו שצובט כי אני יודעת שאני מכורה לשקר וכי אני לא מצליחה לצאת מניוון הנשמה שלי.. ואני כל פעם מנסה ותופסת כוחות , זה מרזיק לשתי שניות ויורד..זה קצת קשה. אתם המנוסים יותר, אני סה"כ כיתה ט'. (; מי שיוכל לעזור , לתת עצה, וכו' אני ממש אשמח לשמוע(:
בכיתה ח' היו לי תקופות ממש קשות של דיכאון סוג של (די מסובך.. אם אתם חושבים שאני צריכה להרחיב ולהסביר תגידו ואני אספר) והייתי בבית הרבה , כשהייתי מגיעה לאולפנה הייתי שוב אותה ילדה שמחה וחייכנית (וזה באמת היתה שמחה מהלב) הסטלנית העצמאית הזאתי שבאה פעם במיליון שנה ובזמן הזה שהיא לא באה היא מטיילת ומתנדבת.. (שתכלס , פשוט הייתי בבית) והייתי מספרת להם חוויות וכו' כשעברתי לאולפנה החדשה השנה, חשבתי שזה די יעבור לי ואני אשכח מיזה- אבל בכלל לא.. ואני באמת משתדלת , אבל אז זה אומר לשתוק כל הזמן.. זה קשה.. אנלי מה לעשות עם עצמי , אז אני שולפת סיפור, ובדכ אני מספרת כאילו זה עלי וחוויה שקרתה לי...
ויש עוד משהו שהוא יותר מתסכל ממה שאתם יכולים להבין...- הייתה לי תקופה מקצת אחרי פסח שהייתי בכיתה ז' עד כמעט סוף החופש שהורדתי חצאית הסתובבתי בלבוש לא משהו, הייתי עם בנים בים, לא שמרתי נגיעה, שבת חיללתי כמה פעמים בכוונה, וכל מיני כאלה .. עכשיו , שסיפרתי לאנשים על "התקופה הזאת" ממש הגזמתי והוספתי מלא סיפורים ושקרים נוראים שעכשיו, אני כן מבינה למה סיפרתי את זה ככה- כי יש שני דברים שאין לי אומץ לספר לאף אחד אז אני מספרת אתזה כדי לבדוק עד כמה יש לי אומץ וזה דברים זוועתיים בקטע ממש נוראי... אני לא מסוגלת לספר לאנשים ששיקרתי וזה עושה לי רע. רע מאוד. בבקשה תעזרו לי לצאת מיזה.. אני חשבתי שפשוט להפסיק לשקר בבום ואז שאני אגדל יותר כמספרים נוסטלגיות וכל מיני כאלה לספר שכאילו בתקופה הזאתי של כיתה ט' הייתי משקרת טיפה וזה.. אבל לא יודעת מה לעשות.. חשבתי אולי לפרוק ולשמוע קצת עצות.. זה די מתסכל לדעת שאת נחשבת לאדם כנה ואת בכלל כל הזמן משקרת.. זה כואב לי לשקר.. אני לא רוצה לשקר. אני שונאת לשקר.
חוץ מזה שבזמן האחרון אני נמצאת בדי ניוון כזה של הנשמה.. באמת שאנלי כח לכלום ואנלי רצון לכלום- אני עוזרת לכולם במצבים כאלה ויודעת מה להגיד ומה לעזור, אבל אני עברתי את השלב שאפשר להציל את זה, ואני מנסה בכח.. מנסה לארגן בכוונה התנדבות כזאתי או כזאתי אבל אחרי שניה יורדת מהרעיון כי פשוט אנלי כח.. אני באמת אדם שמח.. ששמח מהלב..גם עכשיו אני שמחה וכותבת בשמחה אבל יש משהו שצובט כי אני יודעת שאני מכורה לשקר וכי אני לא מצליחה לצאת מניוון הנשמה שלי.. ואני כל פעם מנסה ותופסת כוחות , זה מרזיק לשתי שניות ויורד..זה קצת קשה. אתם המנוסים יותר, אני סה"כ כיתה ט'. (; מי שיוכל לעזור , לתת עצה, וכו' אני ממש אשמח לשמוע(:
