לא יודע אם נקרא לזה צביעות... סה"כ זה מובן למה הולכים להפגנות שקשורות לציבור המצומצם שלנו, ופחות נמצאים בהפגנות של כלל ישראל... כמו שכל אחד ידאג למשפחה לפני שידאג לשאר היהודים.

לא יודע אם לדאוג למשהו כמו הומלסים וכדו' זה ללכת להפגנות, הפגנות זה יותר לעורר שקורה כאן משהו לא נכון, ולהראות מחאה שאנחנו לא מסכימים עם זה... זה לא מה שמציל את המצב, לדאוג למשהו באמת, זה לנסות לגרום לשינוי, לא יודע אם זה קשור כל כך להפגנות

תראי.
בעיניי זה שני דברים.

א. קיום מצוות יישוב הארץ
ב. התייחסות לשאר הדברים [התנהגות טובה, אכפתיות וכל מהשכתבת]

אני לא חושבת שהת סותרים אחד את השני

א. כי מאד הגיוני שציבור שמיישב את הארץ  יעסוק יותר בדברים ששייכים לפן הזה [כמשהו שלקח על עצמו], אבל זה ממש לא שולל את שאר הדברים הטובים שאנחנו כיהודים מאמינים צריכים ויכולים לעשות.

הרי כל אדם צריך לקיים מצוות "ואהבת לרעך כמוך" נכון?
אז זה מתבטא גם ביישוב הארץ [כי חשוב ליישב, יהודה ושומרון הם החגורת ביטחון של המרכז וכו']
וגם בנוער נפלא ואיכותי שגדל על ערכי נתינה
ולכן כן תוכלי למצוא- 
התנדבויות בבתי חולים, התנדבויות בהדרכה בסניפים, קומונרים, נוער מתנדב במד"א, נוער שמחלק צופרים לחיילים, דאגה למשפחות רווחה וכו'.
 

קיום מצוות יישוב הארץ[בהידור] - כחלק מרכזי  שלא סותר בכלל קיום תורה ומצוות. כולל מצוות חברתיות

ב. למה אנחנו לא הולכים להתנדב ב "GREEN PEACE"?- 
אנחנו באמת צריכים לדאוג לאנושות כמו שכתבת. איך עושים את זה?
-מלמדים את האנושות להיות טובים. [עייני באבי האומות- אברהם אבינו ובדרכי פעילותו] משמשים להם דוגמא.
ואיך?- ע"י תורה שמעדנת אותנו ויוצרת אנשים טובים יותר, שמשפיעים טוב על הסביבה שלהם...
ממילא אדם ששייך לסוג כזה של אנשים-  יהיה אכפתי - וישים לב ללכלוך על הרצפה למשל- איכות הסביבה , צדקה- עזרה לנזקקים ולא רק ל "מה שמצטלם טוב ברדיו" , איסור צער בע"ח וכד'.

תשאלי- אז למה אנחנו לא צמחונים? הרי דאגה לאנושות זה קודם כל לא לאכול חיות, לא?
עקרונית- צריך לדעת שכל מה שהשם ברא, נברא לא סתם. 
לפעמים, תכלית הבריאה היא להגיע לתיקון ע"י פעולת האדם.
כך למשל- ברכה בכוונה - מועילה לתיקון,
שחיטה, ושאר מצוות שנעשות בבהמה-
גם מיועדות על מנת לחסוך סבל מיותר מהחיה הנשחטת [= מניעת צער בע"ח]
וגם- מחנכות את האדם להיות אדם טוב יותר, כזה שבמעשיו הטובים משפיע על העולם כולו
וממילא הופך אותו למקום טוב יותר, שבו מה שקובע זה השם ית ולא הרצון האגואיסטי שלו. [והופך גם את עצמו לטוב יותר - כמו שאומר הפתגם "האדם הוא עולם קטן"]

שנית- באמת האידאל הוא שהעולם יהיה בדרגה מוסרית כזו- שאנחנו לא נצטרך לאכול בשר על מנת להתקיים.
וכך יהיה לעתיד לבוא.
אבל כיום- כשהרמה הרוחנית -המוסרית מקולקלת [ואפשר לראות את זה- כשדואגים לחיות לפני שדואגים לבני אדם, או כשרצים לעשות חסד על חשבון אנשים שבאמת זקוקים לו] אנחנו עדיין לא הגענו לדרגה הזו, ממילא ניתן לשפר את המידות כל הזמן- אבל לא ע"י הימנעות מברכת ה' המופיעה בעולם..

עדיין אנחנו צריכים לתקן את העולם- ותיקונו הוא בין השאר ע"י שימוש בבהמות כמו שכתבתי לעיל.

[ממליצה לך לעיין ב "חזון הצמחונות והשלום" של הרב קוק]

ג. לפעמים- מי שדואג לאידאלים חשובים - אבל רחוקים ממחוייבותו הקודמת לאנשי ביתו- פוגם קצת בעצמו.
[מכירה את הילד שנורא רצה לעזור להתרים קבלה למישהו חולה- אבל פגע בדרך באחיו, זלזל באמא שביקשה משהו וכו?...]
כשאדם יהיה שלם במידות - התיקון הכללי לעולם יהיה משמעותי יותר.
אנחנו כציבור שומר תו"מ לא מתעלמים מהמצוות ומהאנשים שזקוקים לעזרה וליחס הוגן!
ואם תשימי לב תמצאי שדווקא דקדוק בשמירת המצוות תוך עידון הנפש- יביאו לתוצאות טובות יותר ביחס אליהם.

אבל זה לא צביעות...

זה שאנחנו פחות שם מאשר בעמונה נגיד

זה לא אומר שלא אכפת לנו

אלא פשוט יותר קרובים אלינו נושאים מסויימים ונושאים אחרים פחות...

לא בטוח שזה הכי בסדר,

אבל זה בטוח לא צביעות...

זה עוד מילא, אבל הפגנות למען למוד תורה? נגד גיוס נשים ? הפיכת הרבנות הראשית והצבאית לבדיחה?  גיוס חרדים? חלולי שבת??   

 מה עם זה ??  אה, לא אנחנו דתיים לאומיים !! קודם כל ארץ ישראל ! קודם כל צבא! אחרי נראה עם אנחנו חושבים על התורה והדברים שהיא מבקשץ.. 

בס"ד

עניין של דחיפות, חשיבות, סיכון, דין "מת-מצווה", וכן, גם מידת הנגיעה הרגשית. זה לא צביעות, זה אנושיות.

והחייל הוא הרג בשוגג לא צרין=ך לעניש אבל לא זריך לתמוך זה מביא שינאה 

בתורה

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....