אני צריכה ללמוד מה שאני אוהבת ולעשות השתדלות ופרנסה זה משמים אז למה שאלמד משהו שאני לא אוהבת?
בכלל אין קשר בין מה שעובדים לבין הכסף שמקבלים, זה הכל רצון ה'
איך העזתי לחשוב לרגע שאם אני יעבוד יהיה לי כסף ואם לא אז לא?
זה כ'כ חוסר אמונה
אני צריכה ללמוד מה שאני אוהבת ולעשות השתדלות ופרנסה זה משמים אז למה שאלמד משהו שאני לא אוהבת?
בכלל אין קשר בין מה שעובדים לבין הכסף שמקבלים, זה הכל רצון ה'
איך העזתי לחשוב לרגע שאם אני יעבוד יהיה לי כסף ואם לא אז לא?
זה כ'כ חוסר אמונה
עבודה זה השתדלות,
ובין השתדלות לכסף וודאי שיש כסף.
הקב"ה נותן ביחס להשתדלות. (גם, כמובן)
אבל ה' נותן לך לפי האמונה שלך.
אם תעבוד ותרוויח הרבה אם לא תאמין בכסף לא יהיה ברכה.
ואם תעבוד אפילו קצת ותאמין בכסף יהיה ברכה.
אז ה' לא נותן רק לפי ההשתדלות אלא לפי האמונה..
גם אם תאמין, הקב"ה לא יהיה לך הרבה כסף.
השאלה איפה עובר הגבול בין ביטחון להשתדלות היא שאלה קשה,
היא בעצם שאלת הקיום של זה העולם.
תשובה יש לי?
לאיודע,
אבל אני יודע שרק אמונה לא עובד בעוה"ז, (כלומר, וודאי שעובד, עיין סיפורי "זושא רעב", אבל כשיש באמת אמונה במאה אחוז)
אבל לא השתדלות גדולה מידי. (לא צריך להשתעבד להשתדלות)
יענו, אם טובה לך ההשתדלות הגדולה - מעולה. תעשה אותה.
אבל אם היא לא משאירה לך זמן ללמוד וכו',
אז אני מאמינה שצריך לעשות השתדלות מינימלית וה' משלים.
מסכים איתך שלא צריך להשתגע על ההשתדלות (באופן משוגע לחלוטין),
אבל,
וזה אבל גדול, צריך לעשות ההשתדלות המקסימלית האפשרית.
כן, כי אנחנו בעולם הזה.
ויש הבדל גדול בין לא משאיר זמן ללמוד, לבין סתם עצלות,
כלומר, לא לתת לקרוא לעצלות בשם של אמונה
אני באמת מתכוונת לזה שלהרבה אנשים זה לא משאיר זמן ללמוד כמו שצריך ולזמן עם הילדים וכו'.
ה' שולח.
ניגונאאחרונהחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול