והייתי אדם טוב היום
אני אוהבת להיות הגמד הטוב של אנשים
זה האושר הכי חזק שאני מצליחה לחוות
שאת בעצם כן בנאדם טוב
זה יכול לשמש כעדות בבית משפט
יוניאני אשתדל לעשות לך בחזרה כתר יומולדת
אבל אוי אני מגלה אז זאת לא תהיה נתינה פשוטה
נו לא משנה
העיקר הרעיון
זה סימן נפלא
זה סימן שאחרי כל שקיעה יש זריחה ואז שקיעה ואז זריחה ואז
נו
|מסתבך|
כלומר.
זה אמור לשמח אותנו, שהחיים הם גלגל?
אותי למשל זה לא משמח במיוחד.
גורם לי להרגיש אוגר.
מלשון מתרוצץ במעגל.
(דווקא אוגרים מתרוצצים במעגל מכל בעלי החיים? לא כ"כ ידעתי את זה)
של יצורים שמנמנים שעושים כושר כל היום בתוך מן גלגל מסתובב שכזה
עייני ערך האוגר שמתרוצץ שם
ורק אותם ראיתי בפעולה והאמת שזה ממש חמוד 
אפילו לא התקשרת אליי היום
|אומלל|
רציתי להגיע
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)