ואני חבדניקית עם הצמיד הזה, כן
תן כיף.
יופי ויאאלה ירושלים.
תעשו לי כאן מעניין. ואממ
@חירטוטא דלעילא
ראיתי מישי שדומה לאחותך!
חירטוטא דלעילאושום אחות שלי לא שם עכשיו 
צריכה לגדול
את היית עם זאת מי', לא?
מממ. מוזר. בנות שדומות להן.
ובכן, כשהלכתי לירקון
ראיתי שם נחל
אמרתי
וואיי! הוא דומה לניק של!

נחל
עשיתי שרשור שלם בנושא!!!
חירטוטא דלעילאהיה לי זעזוע מוח באמצע הסעודה של הלילה מבוקסה שנפלה לי על הראש בעיקרון
אז אולי תשמעי דברים מעניינים 
נחלהיא לא שבת צהובה כזו למרות שזה הסטיגמה שיצאה לה.
הנושא היה שמחה. על הפתגם חסיד הוא כדור של אש ושל שמחה, שלכל מקום שמגיעים צריך לעשות שמח ואור (כי חנוכה וזה) ולקיים תומ"צ בחיות ושמחה
ולהכין תופים וזה
כמו נשות מצריים
אבל השנה היה שונה ברמות שאנשים פשוט השתגעו.
כולם אומרים שלא היה ולא יהיה כמו שהיה השנה.
נחלאחרונהמעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)