אני חייבת לציין שאתם חבורת חופרים!!!
בעצם לא חופרים- קודחיםםםםםםםםם!!!!
לדעתי להגדרה שלכם צריך להוסיף-
בעלי יכולת קדיחה לא נורמלית..
תסתמו קצת!!
מילא תדברו על דברים מעניינים!!
אבל ניוטון חול ומה בניין ענארף לא מעניין!!!!
אני מתחילה לתהות מאיפה כל מאגרי הידע האלה?
אולי אתם רמאים ומשתמשים בויקי ובד"ר גוגל כל פעם?
תפסתי אותכם על חם!!
טוב אז זה היה ציני לא להעלב!
כולם
כולם לא חייבים, מעיקר הדין, אבל מדרבנן יש סוברים שכן, תלוי מי הרבנן שלך
אם הוא מכלוף את לא חייבת
אם הוא רבינוביץ, שוב זה תלוי כי יש לו תולדות רבים וכו'
סביון
אממ... תראי.
אנחנו מאוד אוהבים לקדוח, כי קדיחה נובעת מהשורש היותר עליון של פולינום האפס, המתבטא ברוב השתכללותו במשוואות מקסוול. משוואות מקסוול פורשות את זיו מצודתם הנעלה על פני כל המרחב האוקלידי, תוך התחשבות בכל אחד ואחד מוקטורי הבסיס שלו, ושימוש במטריצות מלוכסנות כדבעי. עקב כך, נוצר חור שחור ענק שפולט קרינת הוקינג רבה מתוכנו בתוכנו ועל כל מרחבי ארצנו, ויוצר כוכבים חדשים אז לחם שעורים מתהפך במחנה מדיין. ולכן, לשימוש במאגרי מידע אקזיסטנציאליים נודעת חשיבות רבה מאוד דני לא רוצה בי עוד, ומברשת השיניים מתייפחת שבעתיים. וזאת על פי משנתו של אפלטון שכידוע התייחס לאובייקט כאל גורם משותף אחיד, וק"ל.
המילים האחרונות הם באמת חירטוט אבל שאר המושגים קיימים בהחלט. כמו כן, כל קשר בין מילה למילה וק"ו בין משפט למשפט הינו מקרי בהחלט. טל"ח.
הרגת...חירטוטא דלעילאפנים אחרות.משתגיד!! הבנתי הכללל!! (לא באמת... הבנתי אולי כמה מילים..)
מדהים היכולות שלך לחרטט!! שנה ניק..
ל-חירטוט דלעילא..
כמובן אם @חירטוטא דלעילא מסכימה..
לא מספיק לדעת מושגים עילאיים
ידיעת המושג לא מקנה יכולת התנשאות
וזאת כיוון שלא התייחסת לצד השמאלי של ציר האיקס ששם חיים השלילים לפני ההגירה המדומיינת אל החיוב שנאמר יוצר אור ובורא רע המצודה היחידה שפרוסה היא של בן בתירא כיוון שהמרחב האוקלאידי אינו מתקיים בכל המיימדים בעת ובעונה אחת ולכן הוא אינו יכול להיות פרוס אלא מקובץ דבר אר לשיטתך ממעט את השפעת משוואות מקסול
חירטוטא דלעילאמה יש לך לומר להגנתך, מר סביון??? @סביון
תמשיכו לחרטט, אני נהנית ברמות! |בולס פופקורן|
מה נחשב אצלך לנושא מעניין?
לוידעת.. לא עולה לי עכשיו.. אבל הרבה דברים..
וזה היה די ציני.. תחרטטו מצידי עד הונלולו..
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד
ישקפיץחייב דחוף.
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
