הצעה מהפכנית לקראת ה טבת, יום הספריםtoramedia770
https://sites.google.com/site/toramedia770/home/myhswb-kl-spry-hb-d

מיחשוב כל ספרי חב"ד
בס"ד

שיטת וויקיפידיה שבה יכולים להשתתף בעריכה ריבוי אנשים (כי ברבים היו עמדי), הוא נפלא מאוד שאפשר וצריך לנצל לקדושה. אני משתף בזה את הרעיון הבא שאולי הרבה חשבו עליו, אבל בינתיים אין עוד מישהו שהתחיל בזה.

הרעיון הבא יכול להיות עבודת שליחות לחסיד חב"ד שיתעסק בזה!


הנה הקווים הכלליים, ותן לחכם ויחכם עוד:


לסדר את כל ספרי חב"ד בפורמט דיגיטלי עם פענוח המראי מקומות:

1. להשיג את התוכנה של וויקיפדיה או וויקיסורס באתר נפרד שבנוי במיוחד עבור זה (כמו אתר חבדפדיה או וויקישיבה). האתר של וויקיפידיה עצמו לא מתאים, היות ויש שם ערבוב דברים שאינם מתאימים לרוח התורה והחסידות. כל מי שירצה לתרום לפרוייקט יצטרך להזדהות שהוא תלמיד ישיבה בהווה או בעבר.

2. הספרים שכבר נמצאים במצב דיגיטלי מלא, אלו שנמצאים באתר ספרי חב"ד http://chabadlibrary.org/books/ אפשר לבוא איתם בדברים שירשו לשים את זה בוויקיסורס החב"די.

3. למתנדבים הכותבים בוויקיסורס החב"די יהיו את הכלים לערוך קישורים למראי מקומות שיש בספרים, כמו באתר וויקיפידיה. קישורים לספרי חב"ד וגם ספרים כלליים וספרי קבלה שמובאים בספרי חב"ד. כל עיין שיש בתורה אור או בליקוטי תורה ושאר הספרים, אם לוחצים עליו מגיעים לספר המדובר. אפשר להיעזר במראי מקומות שיש כבר בספרים המודפסים, אבל כדאי גם להוסיף עליהם, שיכלול גם מראי מקומות כלליים כמו "כידוע", "כמבואר במקום אחר", לפענח גם אותם.

4. המתנדבים יהיו ב3 קטגוריות:
1. אלו שהם מאוד טכניים ומכירים תוכנות לינוקס וכדומה יוכלו לתרום מזמנם ולתת כלים לשני הקטגוריות הבאות:
2. אלו שהם קצת יותר יודעי ספר ויכולים גם לערוך קישורים למקומות המתאימים.
3. אלו שיכולים לקלד את הטקסט או לבדוק שגיאות כתיב מול ספרים הנדפסים. יש גם תוכנות סריקה שאפשר יהיה להיעזר בהם.

5. מיפוי כל החסידות לפי האל"ף בית עם פענוח המראי מקומות:

5.1 בתור התקשרות לרבי להתחיל עם ספרי המפתחות על חסידות שהרבי עצמו ערך. שלב ראשון: כל המפתחות יוכנסו דיגיטלי כמו שהם, אבל עם קישורים: אם לוחצים על הקישור מגיעים לספר עצמו.

5.2 שלב שני להביא את כל הטקסט של הערכים שנמצאים בספרי המפתחות של הרבי פנימה, בדומה לספר הליקוטים של הצמח צדק. גם זה נערך על ידי תלמידי ישיבה. חבל שזה נדפס רק פעם אחת ולא מדפיסים יותר. ולא נראה שעומדים להדפיס. זו ההזדמנות שהכול יהיה ממוחשב ובהישג ידם של כל אחד. אבל בספר הליקוטים אין שם את התורה אור והליקוטי תורה, למרות שזה נדפס והוגה על ידי הצמח צדק. זו ההזדמנות להשלים את זה. וכל הטקסט יהיה חי: כל מראי מקום אם לוחצים עליו גולשים מייד למיקום המדוייק בספר.

5.3 שלב הבא לסדר את כל החסידות לפי סדר האל"ף בית בדומה למה שיש בספר הליקוטים (ראה 5.2).

6. מיפוי כל החסידות לפי סדר הפסוקים ומאמרי חז"ל. גם זה עם קישורים כמובן.

7. בכדי שיהיה מספיק מתנדבים יראי שמיים אמיתיים כדאי מאוד שיהיה גם מחשב שבנוי במיוחד למטרה הזו בלי שום אפשרות לדברים אחרים. כיום שיש מחשבים זולים אפשר לבנות בקלות מחשב עם חיבור אך ורק לאתר הזה של הוויקי החב"די. אולי עוד כמה קישורים לחב"ד אונליין, חב"ד אינפו, וכדומה. או גם וגם: מי שגם חב"ד אינפו או חב"ד אונליין זה לא לפי רוחו יהיה לו את הקישורים רק למטרה הזו של סורס חב"ד. אבל לא לזרוק את זה למשתמשים שהם יקנו מחשב שהוא לא כשר ויחפשו תוכנות או מסלולי אינטרנט כשרים שמכשירים אותו . צריך שהמחשב יגיע ישירות מהקופסה בנוי נכון אך ורק למטרה הזו ויהיה מתאים למהדרין מן המהדרין. (רעיון כללי בנושא: אפשר לשים במחשב כרטיס מיוחד של אינטרנט על-חוטי שגולש אך ורק לאתרים המדוברים, ככה שאין אפילו צורך לעשות מנוי לבזק ואחר כך לרימון וכדומה, או שהמנוי יהיה כבר כלול ברכישת המחשב). אם יימצאו תורמים לפרוייקט הזה, אפשר שכל מי שתורם רבות למפעל הזה על ידי הכנסת ערכים וקישורים לוויקיפידיה החב"דית, יקבל תקשורת לפרוייקט הזה חינם או אולי אפילו גם מחשב.

8. ייתכן שיהיו כאלו שגם אינטרנט הכשר, גם זה לא לפי רוחם, וגם בכדי שהכול יהיה זמין גם ללא חיבור, כדאי שבתוכנה תהיה אופציה להוריד את כל התוכן של הוויקיפידיה החבדית למחשב. בדומה למה שיש בתוכנת תורת אמת (רק שאין שם ספרי חב"ד חוץ מהתניא). ראה http://www.toratemetfreeware.com/ ולבנות מחשב (או אפילו סמרמרטפון חסידי ) שיהיו שם כל ספרי חב"ד בפנים וגם כל התורה כולה הכול באופן דיגיטלי כמו בוויקיפידה עם קישורים. זה המוצר הסופי. עדכונים יישלחו עם דיסק מדי חצי שנה, או על ידי חיבור לרשת שיהיה מובנה בתוך המחשב או הסמרטפון רק לאתר הזה או עוד כמה אתרים חסידיים ממש.

9. בכדי להוסיף עוד קצת ערך למחשב הזה, הטאבלט או הסמארטפון, כדאי שיהיה שם גם לוח שנה, שיזכיר חגים חסידיים וגם ראשי חדשים שלא לשכוח יעלה ויבוא או עירוב תבשילין, שהכול יהיה מובנה בפנים. גם ניגוני חב"ד וכל השיחות של הרבי. כיום יש דיסקים כאלו ענקיים שאין בעייה לשים הכול בפנים בתוך הדיסקים.

10. במצב של היום שיש רחמנא ליצלן כמה וכמה בני נוער שירדו מהדרך, חלקם בגלל המחשב והסמארטפון , ניצול המחשב לקדושה באופן שהמחשב יבוא ויהיה בנוי מיסודו למטרות קדושות של "אני לא נבראתי אלא לשמש את קוני", יכול לתרום רבות להעלאת קרן החסידות והתורה. גם היות ומדובר על פרוייקט שישתתפו בו רבים, עצם השתתפותם יחזק אותם. כי יש בחורים שמשעמם להם ללמוד. אבל אם הם יערכו קישורים לספרים, והספרים רואים אותם מיידי בכל העולם, זה ייתן חיות מחודשת.

11. אם יהיה מחשב שמגיע מלכתחילה תורני וחסידותי אפשר יהיה לשים אתר של חידושי תורה ברשת, שיכתבו שם חידושי תורה, בדומה למה שיש באתר של אהלי תורה. http://haoros.com/ . אבל גם שם כל החוברות הם בפורמט צילום אקרובט ולא בפורמט דיגטלי. הפורמט הדיגיטלי יש לו יתרון שבקלות אפשר לחבר בו קישורים. גם זה יוסיף חיות בלימוד התורה. כמובן שחידושי תורה חייבים שיהיה שם קצת פיקוח מה כותבים ומי הם הכותבים שלא יגיעו חס וחלילה ממקומות של הסטרא אחרא ובמסווה של חידוש תורה יכתוב דברי בלע חלילה.

12. אם תתקבל הצעה 11, גם מחידושי תורה של התלמידים לעשות מיפוי לפי האל"ף בי"ת ולפי סדר הפסוקים ומאמרי חז"ל. לפני זמן היה לי רעיון של חידוש תורה והתפלאתי אולי מישהו כבר אמר את זה או כתב. לכן כדאי מאוד שיהיה מיפוי של כל החידושי תורה של כל הדורות. זה יהיה פרוייקט ענק שיכול להביא לידי חיות מחודשת בלימוד התורה בקרב תלמידי הישיבות. התחלתי פה משהו, להראות דוגמה שזה אפשרי ואיך זה יהיה נראה: https://sites.google.com/site/chelkeynub/

13. מיפוי של כל תולדות חסידים הראשונים לפי האל"ף בית. מיוסד על שיחות ומכתבים של הרבי הריי"ץ נ"ע. גם זה עם קישורים. לדוגמה, כאשר מסופר על ר אייזיק הומלר, כל מקום שמוזכר שם של עוד חסיד, לאפשר ללחוץ עליו ולהביא לערך שמדובר על אותו חסיד. את זה יכולים לעשות גם מתנדבים שהידע שלהם בתורה הוא מינימלי. לפי הכלל של גדולה שימושה של תורה יותר מלימודה, ולפי מה שנאמר שהתורה התחילה בספר בראשית, אולי שזה יהיה הפרוייקט הראשון. אבל נראה לי שאפשר גם וגם. ברוך ה' יש לנו המון בחורים ואברכים חסידיים ברחבי העולם שיכולים לתרום גם לחלק של הסיפורים וגם לחלק של ערכי התורה, והרי הכול זו תורה אחת.

גם שמאלני יכול להבין בקלות שנסיגות זה גרוע מאודhamedinai

בס"ד

לפני כ-40 שנה, באחת משיחותיו של הרבי מליובאוויטש (חב"ד) זצ"ל בעת הלחימה בלבנון, שמעתי רעיון שנחרט בזיכרוני: הרבי הסביר שאם צה"ל יפעל בתקיפות ובנחישות, בלי לחשוש מאלו שהם "הירא ורך הלבב", התוצאה תהיה חיסכון עצום בחיי אדם — פחות הרוגים בצד הישראלי, פחות הרוגים בקרב הערבים, ואפילו פחות הרוגים בקרב המחבלים.

לאורך השנים, הרבי דיבר פעמים רבות מספור נגד נסיגות מאדמת ארץ ישראל, והסביר שהנסיגות אינן מביאות שלום, אלא פוגעות בביטחון ומכניסות את ישראל לסכנה קיומית.

כיום, לאחר אירועי 7 באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל", כולם כבר רואים כיצד הנסיגה מרצועת עזה בהתנתקות הזיקה באופן אנוש לביטחון ישראל והביאה למחיר דמים חסר תקדים של אזרחים ולוחמים.

אולם, ישנה נקודה אחת שפחות מדגישים — ודווקא היא עשויה להיות המפתח לאחדות בינינו: הנסיגות הגדילו בצורה דרמטית את אובדן החיים גם בצד הערבי.

הקשר הזה חשוב במיוחד כשאנו משוחחים עם אחינו מהצד השמאלי של המפה הפוליטית. מתוך דאגה כנה לערכים הומניטריים ולמניעת הרס ושכול, רבים מהם מאמינים שנסיגה תמנע נפגעים. כשאנו מבינים שנסיגות מובילות בהכרח לעליית צבאות טרור ולחורבן קשה בהרבה גם בצד השני, הדאגה הזו מוסרת. מתוך הבנה משותפת זו, קל יותר להגיע לאחדות ולחיבור בימין ובשמאל.

מה אומרים הנתונים בשטח?

כדי לבחון את הרעיון הזה במבחן המציאות, אספנו נתונים מנורמלים (לפי גודל האוכלוסייה - מס' הרוגים ל-100,000 תושבים) והשווינו בין שלושה אזורים מאז פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר, בהתאם לעומק ההתנתקות שבוצעה בהם:

* 1. רצועת עזה (התנתקות מלאה - עקירת יישובים ונסיגה מוחלטת של צה"ל):

כ-2,000 הרוגים ל-100,000 תושבים.

(פי 200 ממרכז ודרום יהודה ושומרון)

* 2. צפון השומרון (התנתקות חלקית - עקירת יישובים תוך השארת חופש פעולה לצה"ל):

כ-60 הרוגים ל-100,000 תושבים.

(פי 6–7 ממרכז ודרום יהודה ושומרון)

* 3. מרכז ודרום יהודה ושומרון (אחיזה רציפה ונוכחות מלאה של צה"ל וההתיישבות):

כ-8–10 הרוגים ל-100,000 תושבים.

(הערה: אין כיום אזור שלא הושפע מהסכמי אוסלו, ולכן הנתונים גם ביהודה ושומרון גבוהים מכפי שהיו אלמלא ההסכמים, אך ההשוואה בין דרגות הנסיגה השונות מאז 7 באוקטובר מראה מגמה מובהקת).

> במילים פשוטות:

> הסיכוי של תושב עזה ליהרג במלחמה גבוה פי 200 מתושב חברון או רמאללה.

> עבור תושב ג'נין או טולכרם (צפון השומרון) — הסיכוי גבוה פי 6–7.

>

השורה התחתונה

נסיגה ויציאה מהשטח לא חסכו בחיי אדם — הן הכפילו אותם במאות מונים:

* איפה שיש התיישבות ונוכחות של צה"ל: הטרור נגדע באיבו, נמנעות תשתיות טרור כבדות, וממילא המחיר בחיי אדם – לשני הצדדים – נמוך בהרבה. הנוכחות בשטח מתבררת כגורם המייצב והמגן הטוב ביותר.

* איפה שפונו יישובים וצה"ל נסוג: צמחו צבאות טרור רצחניים, והמחיר לשני הצדדים זינק לממדים חסרי תקדים.

כשמסתכלים על העובדות בעיניים פקוחות, מבינים ששמירה על אדמת ארץ ישראל ועל ביטחון המדינה היא אינטרס אנושי ומוסרי ראשון במעלה — שמציל חיים כפשוטו.

עזרה מהציבור למצוא מקור לדברי הרבי הרש"ב מלובביץ''סוס אדום

מחפש מקור למשפט הבא שמובא בשם הרבי הרש"ב מליובאוויטש:

"כל השנה אני צריך לדעת את הקב"ה ואילו בראש השנה אני צריך להאמין בו"

אם מישהו פה יודע את המקור המדויק, או נתקל במשהו דומה. אשמח שיודיעני.

הדת אינה אמורה להיות מחוללת של מריבות ומלחמותhamedinai

הדת אינה אמורה להיות מחוללת של מריבות ומלחמות – נהפוך הוא. כאשר מפנימים שלכולנו, לכל בני האדם ולכל היצורים, יש בורא אחד, מבינים את עומק הפסוק: "הַיֹּצֵר יַחַד לִבָּם, הַמֵּבִין אֶל כׇּל מַעֲשֵׂיהֶם". כל המריבות והמתחים סובבים בסך הכל סביב אישיות כזו או אחרת, וזהו עניין משני לחלוטין שאינו העיקר.


אף אדם לא יוכל לשכנע, ובטח שלא להכריח, אדם אחר לקבל את אמונתו. לכן, הדרך הנכונה עבור כולנו היא להתלכד סביב המאחד, ולא סביב המפריד.


כיהודי חסיד חב"ד, אני רואה זאת היטב בתוך הבית פנימה. למרות שרבים מאמינים שהרבי מליובאוויטש זצ"ל הוא המשיח, הרבי עצמו הבהיר כמה וכמה פעמים שזהות המשיח אינה העיקר, אלא הפעולה למען הטוב והאחדות. גם בעת חילוקי דעות פוליטיים סוערים בין מפלגות, הרבי תמיד ייעץ להתחיל בנקודות שכולם מסכימים עליהן – ומתוך כך, שאר הבעיות כבר ייפתרו מאליהן עם הזמן.


ברוח זו, אם נביט על המזרח התיכון, נראה שיש כאן שטחים עצומים ומקום לכולם. כל שנדרש הוא להסיר את השנאה, ולחפש מה ניתן לעשות יחד, מתוך כבוד לתורה ולאמונה של כל אחד ומבלי שום כפייה.


בסופו של דבר, כל האמונות המונותאיסטיות שותפות ליסודות גדולים: אמונה בבורא אחד, איסור גזל ואשת איש, ושאיפה לעשיית טוב וחסד. גם בנושאים מורכבים כמו להט"ב – גם מי שמאמין שזה אינו דבר נכון, מבין שזריקת בני אדם מגגות, חס וחלילה, היא לא הדרך לשכנע איש.


אגב, גם השמאלנות היא סוג של דת רעיונית. גם הם מאמינים בצורך לעשות טוב וחסד עם בני האדם ולשפוט בצדק. על בסיס הערכים האלו, אפשר למצוא מרחב לשיתוף פעולה גם איתם.


כשנשכיל להתמקד במאחד, נצעד יחד אל עבר הגשמת הייעוד: "בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד".


אני מאמין שאפילו האיראנים, אם יקראו את הדברים האלו – בין אם בעזרת גוגל טרנסלייט ובין אם דרך תרגום AI – יזהו כאן "דברי שלום ואמת". הבנה כזו יכולה לחסוך להם, ולעולם כולו, את הצורך במלחמות דת מיותרות.

חסידי חב"ד הניחו תפילין לשמעון פרס כמה וכמה פעמיםshaulreznik

עזר למישהו? האיש השתנה?
 

היום רואים שבקרב השמאל מתחיל קמפיין שנאה נגד שומרי מצוות בדגש על תנועת חב"ד. קרי, אנחנו רחוקים מחזיון השלום עלי אדמות. 

אתה בטח מתלוצץ, נכון?מי האיש? הח"ח!אחרונה

נעזוב רגע את כל הפולמוס - הפרובוקטיבי והאקטיבי - שהביא את החסידות, בהתבססותה מחדש באמריקה, להגדיר עצמה בהכרזה שואפת מדון כ"chabad liubavitch", כאילו שהיה זה הכרח שכל באי עולם יתוודעו לניצחון הפאתטי וחסר החשיבות של ליובאוויטש על שאר שלושת הפרשנויות, ליאוזנא והאחרות. שכל שלט חב"די אמריקאי מכריח עצמו לצעוק את העניין בקול תרועה, ולנסות לייצר חשיבות תודעתית לסיפור הקטן והזנוח והמשמים עד צער הזה, כאילו מה שחשוב ביקום זה איזה ניצחון אידיאולוגי של משפחת רבנים קטנה על כמה חצרות מדולדלות של רחוקי משפחה מהעבר.

אבל בחייך: ניגון הדידן נצח, שהוא בפנתיאון ולא יזוח משם, אינו בנוגע לניצחון על רוסיה עם הספרייה, או על ברית המועצות עם הגליות השליחים לרפובליקות מרכז אסיה הנידחות (כמו בשיר מ"אוצרות יהודיים" על התמים יעקב בטג'יקיסטן). לא ולא; זה הניצחון המשפטי הערכאתי של החצר השניאורסאהנית על פלג גור אריה. תעשה טובה, שחב"ד תירגע ותשאל את עצמה, במלאת יותר ממאה ועשרים ל"מוישה רביינו", לאן מועדות הפנים ואיפה העתיד נמצא, לפני שידברו על אחדות ומאחד.

ספרים לישיבה חסידיתישיבת שפע

שלום וברכה,

מחפשים תרומה של ספרי קודש לבית מדרש בישיבת שפע מקור חיים בירושלים- ישיבה תיכונית בניחוח חסידי מיסודו וברוחו של הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ זצ"ל.

מחפשים בעיקר ספרי חסידות והלכה, אך כל ספר יתקבל בברכה.

ניתן ליצור קשר במייל oyagel@yeshivatshefa.org.il

תזכו למצוות

חבדניקים מתגייסים לצבא כמו דתיים לאומייםתמימלה..?
או לא מתגייסים כמו חרדים?
לא זה ולא זהתות"ח!

הם מתגייסים (לא יודע בדיוק כמה אחוזי הגיוס שם, אבל הם לא כמו החרדים, זה בטוח), אבל לעומת הדתיים-לאומיים שמתייחסים לצבא כחלק מהתחייה הלאומית של עם ישראל, כחלק מהגאולה, החב"דניקים מתייחסים אל זה בצורה פרגמטית, שצריך צבא באופן טכני כדי להגן על העם (כך לפחות ידוע לי). אגב, זו תפיסה שדומה גם לתפיסה החילונית את הצבא. הויכוח העקרוני הזה הוא לא רק לגבי הצבא, אלא לגבי כל מוסדות המדינה וכו'.

אממתמימלה..?

אבל בחבד הכל סובב סביב השליחות של האדם, אז אולי בטוחים שזו השליחות של הבחורים בגיל הזה...

אני יודעת שבתי ספר של חבד וכאלו לא נחשבים חרדיים אלא ממלכתידתי כי הרבי רצה שאנשים שלא שולחים את הילדים שלהם לחרדי-ישלחו לחבד ויקבלו חינוך מספיק חרדי ומספיק ממלכתי... אז ישיבות חבדניקיות זה כמו הסדר או כמו ישיבות חרדיות?

נכון, את צודקתתות"ח!

חשבתי על זה, התלבטתי אם לכתוב את זה. חלק מהמידד של השירות בצה"ל בחב"ד זה המידד של השליחות, שכדי לקדש את שם ה' בעולם ולגרום לשם שלו להיות אהוב בעולם, הם הולכים לצבא (לא יודע בוודאות אם זה השיקול שלהם, אבל זה בהחלט הגיוני). אבל בסופו של דבר אצלם זה רק כלי כדי להגן/לקדש את שם ה' בעולם. מבחינת התפיסה החבדי"ת אין ערך עצמי (ערך מקודש) לצבא. לא כ"כ הבנתי את השאלה שלך בסוף.

נ.ב אינני חב"דניק והדברים נכתבו לפי ראות עיניי. עדיף שתשאלי חב"דניק שיסביר לך את תפיסתם.

תודהתמימלה..?
השאלה היתהבישיבות חרדיות אסור להתגייס, בהסדר חלק מהישיבה זה הצבא, איפה חבד ממוקמות על הרף של אסור עד חובה?
בשמחהתות"ח!

אה, עכשיו הבנתי. לא יודע. מניח שבאמצע (יש אפשרות אך לא חובה)

איפשהו באמצעפונקציה

יש ישיבות שהמקובל בהן הוא לעשות פטור (כמו הישיבה בכפר חבד) ויש כאלה שיש להן הסכמים עם הצבא על שירות אחרי שנת לימודים ב770 ורצוי גם חתונה (כמו הישיבה בקרית גת)

שתיהן ישיבות גדולות עם לא מעט תלמידים.

אבל חייבת להדגיש שבסופו של דבר זו תהיה הבחירה האישית של הבחור לכאן או לכאן וזה לא משנה איפה הוא לומד.

באף ישיבה אין איסור מפורש ללכת לצבא (אלא רק מינימום דחיית שירות עד אחרי החתונה) אבל גם אין יותר מידי עידוד לצבא.

רעיונית זו מה שהבחור רוצהפונקציה

לדוגמא במשפחה שלי חלק עשו פטור משירות וחלק שירתו.

אחת הבעיות המרכזיות שגורמות להמון בחורים להוציא פטור זה שהצבא עושה להם בעיות עם שנת הלימודים ב770 אחרי 3 שנים בישיבה גדולה ואף בחור לא רוצה להיות עריק ולהסתבך.


התוצאה היא שחלק מהבחורים עושים פטור וחלק חותמים על הסכם מסויים שדוחה להם את השירות לאחרי החתונה.


לרוב מי שעשה פטור כבר לא יעשה צבא, אם כי יש כאלה שמבטלים אותו (לפעמים אפילו בגיל 30+ ואז הם מתגייסים לפיקוד העורף, הרבנות או כל מיני דברים בסגנון).

ממ מענייןתמימלה..?אחרונה

תודה

מחפש ספרים חב"דים על תפילהred panda

היי,

במסגרת מאמר שאני עושה על תפילה וכוונותיה , מחפש  שמות של ספרים חב"דיים על עניין התפילה וכוונותיה (מה לכוון וכו'). ברמת הידע שלי, למדתי בעיקר את ספר התניא ועוד מספר קונטרסים קטנים.

תודה!

ספרים לישיבה חסידיתישיבת שפע

שלום וברכה,

מחפשים תרומה של ספרי קודש לבית מדרש בישיבת שפע מקור חיים בירושלים- ישיבה תיכונית בניחוח חסידי מיסודו וברוחו של הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ זצ"ל.

מחפשים בעיקר ספרי חסידות והלכה, אך כל ספר יתקבל בברכה.

ניתן ליצור קשר במייל oyagel@yeshivatshefa.org.il

תזכו למצוות

דיוק כל אות במילים "כי ה' לצד הזה", כמו "לך לשלום"hamedinai

תקציר:


האדמו"ר מלובביץ׳ (חב"ד) לנתניהו -


"תצטרך להיאבק עם 119 אנשים, בוודאי לא תתרשם מזה כיוון שהקדוש ברוך הוא לצד הזה״.


דיוק המילים "לצד הזה" ולא "בצד הזה", דומה מאוד למה שבתלמוד מדייקים שצריך להגיד "לך לשלום" ולא "לך בשלום".


הסבר בדרך אפשר ב2 אופנים 👇


לדייק בכל אות. צוטט בשם הרבי "כיוון שהקב"ה בצד הזה". משמיעת הקלטת שומעים ברור שהרבי אמר "כיוון שהקב"ה לצד הזה", עם אות למ"ד, לא אות בי"ת.

https://x.com/OrwellTruth1984/status/1759284144620667267


מה זה משנה? בתלמוד מדייקים שצריך להגיד "לך לשלום" ולא "לך בשלום".


הסבר #1: אולי כי למ"ד זה לשון לימוד, צריך ללמוד ולהתקדם.


נכון בהקשר לשלום, למרות שבהשקפה הראשונה נראה כאילו אם עושים פשרה משיגים שלום, הנה כאשר לומדים את הנושא לעומק, מגלים שזה נכון רק בהקשר לאויב ידידותי ומתחשב, המריבות שבתוכנו. כאשר מדובר בהקשר לאויב האכזרי החיצוני זה הפוך: כל כניעה אליו רק מרחיקה את השלום.


נכון גם בהקשר ל"צד הזה". צריך ללמוד את הצד, האם הוא באמת הצד שאפשר להגיד עליו "הקדוש ברוך לצד הזה". יש "ידידים" במרכאות שטוענים שהם בצד הזה, אבל הנכון הוא שהם באמצע. כמה באמצע? תלוי מה עמדתנו, כי אם אנחנו נסכים לעמוד עם רגל אחת ביבשה ורגל אחת בים, טענת שונאי ציון ועוכרי ישראל תהיה שזה לא מספיק, ועמדת ה"ידידים" האלו תהיה שצריך להתפשר. זה למה עמדת ישראל צריכה להיות מה שיותר ימינה, שאז גם אם תהיה פשרה, היא תהיה יותר רחוקה מהים.


הסבר #2: ההבדל בין "לך בשלום" ו"לך לשלום", זה שהאות למד הקדמית משמעותה להתקדם לכוון, לא לעמוד במקום אחד. "תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם", ביחד עם זה נאמר עליהם "ילכו מחיל ⁵אל חיל". לא להסתפק עם "שלום" שלא עושים לנו שואה רחמנא ליצלן ולהגיד שאם אפשר לחגוג יום עצמאות, זו כבר "ראשית צמיחת גאולתנו", כי בהשוואה למה שהיה בימי הביניים זה מצב מזהיר. גם אם המצב מזהיר, צריך להתקדם שיהיה עוד יותר "מחיל אך חיל", אחרת זה לא שלום.


אותו דבר גם עם "לצד הזה". גם אם זה כבר הצד הנכון, ובלשון התלמוד הובא בספר תניא קדישא בתחילתו

ספריית ליובאוויטש

"ואפילו כל העולם כולו אומרים לך צדיק אתה..", צריך להתקדם עוד ועוד "לצד הזה", כי צדיק זה מלשון "צד", להתקדם עוד ועוד בכוון להיות צדיק, "ילכו מחיל אל חיל".