הפיאות לא מעידות על כלום.

מחילה, אבל לא הולכים עם פיאות בגלל נוי מצווה..

זאת הדרך של היהודי לחגוג את האיסור של בל תשחית פאת זקנך ובל תקיף פאת ראשך

ואוו איזה ניצלוש רציני עשינו פה..

@מרדכי אולי תפצל את זה מהשרשור המקורי?

וזה בטח לא הידור. אין מי שסובר שזאת חובה.

מה הידור בלעשות ציציות יותר ארוכות למשל?

אותו הדבר לגבי פאות. זה משום "זה אלי ואנוהו", כלומר נוי מצווה.

והאריכות בה היא הנוי.

הדברים יהיו דומים ואולי זה יחשב נוי מצווה.

בדיוק כמו שאנשים בוחרים לשים סטיקרים עם מסרים מרבי נחמן על הרכב וכו'.

ריבוי איסורים הוא איסור בעצמו, הדברים מפורסמים. ראיה מנזיר - בני הישיבות

אני חושב שנוי מצווה זה גם הידור.

אבל לא כל הידור הוא נוי מצווה..

שעליו דרשו חכמים את המשמעות של נוי מצווה.

נוי מצווה הוא לא הידור במצווה מצד עצמו, אלא קיום דברי חכמים ושמחה במצווה שזאת כן מצווה מהתורה

בסתמא כמו שאמרתי סוברים כמוני.

http://www.kipa.co.il/ask/show/182530

הגמרא בסוכה יא. מביאה רשימה של דברים, כולם מצוות עשה

גם מפתיתי הדיון בין רש"י לתוספות בסוכה כט: לגבי לולב מהודר ומהערות המאירי על אתר משמע שהדברים הם רק בענייני עשה

בסדר, אז רובן מצוות עשה. ראית באחד המפרשים שכך כתוב?

תביא ראיה

נראה לי תימה גדולה, בטח שאף אחד לא אומר זאת

אבל מה שאין בו משום ריבוי איסורים על נפשו של אדם, ודאי שיש בו הידור.

כמו שאומרים לנזיר לך לך אמרינן לנזירא.

גם אם נניח כמאן דאמר שהאיסור העצמי לשתות יין הוא עבירה (והוא רק מאן דאמר), בוודאי שאחרי שהאיסור קיים והוא הולך רחוק מהכרם הרי זה הידור מצווה.

לא ברור מסברא פשוטה שמצוות שעושים יותר טוב זה הידור וממעשים שנמנעים מהם זו הרחקה?

אדם שגודר עצמו בסייגים כדי להשמר מעבירות ודאי הוא בבחינת זה אלי ואנוהו.

ראיה מאותו נזיר שגידל שערותיו אאל"ט עם רבי ישמעאל כהן גדול שתהה על בחירתו ואמר לו שזה משום היצר.

נראה לי זה אלי ואנוהו לעילא.

@אניוהוא

הגמרא בסוכה יא. אומרת שזה אלי ואנווהו יכול לפסול, כלומר אם אין מספיק הידור המעשה פסול, וודאי שלא ניתן לדבר על עיכוב  וחוסר מעשה בהרחקה

זה הרבה פעמים לא קשור ל"יראת שמיים",

הרבה פעמים זה מגיע מחיבור לחסידות, או לגבעונות.

טוב תלוי גם בגודל של הפיאות...

גם גדולי עולם לא הלכו בפאות.

זה בסה"כ נוי מצווה.

למרות שיש טוענים שהוא גידל והחביא תחת הכובע.

אבל כל גדולי המקובלים שהלכו בדרכו ובשיטתו לא גידלו פאות.

לא היה את זה אצל הספרדים.

ככה גם רואים בתמונות

טועה זה אומר שאת בלגיטמציה של הדיון פשוט לא מדייקת או לא צודקת

אבל האמירה הזו כלל לא קשורה לשאלת היסוד ולא קשורה לכלום

כל קשר בין יראת שמיים לפיאות הינו מקרי ביותר

הרבה פעמים זה מעיד על יראת שמיים.

בעיקר מי שמחליט פתאום להתחיל לגדל, או להפך..

זה יכול להיות בגדר סימן לאדם עצמו, כלומר, אדם מגדל פאות בצבא כדי להרחיק ממנו בנות כי הוא דתי, זה מובן, אבל לומר שמי שאם פ]אות ירא שמיים כי הוא עם פיאות?!?!

לא קיים, זה לא נכון, זה לא מוסרי לומר את זה וזב גם שטויות 

בכל מקרה, התחמקת יפה

אני חושב שכמו שלא ראוי לדעתך שגברים מגיבים על צורות קוקו של בנות בלנ"ו

את אל תגיבי על צורות של תסרוקות בנים בביינישים...

בטח שהבנתך את המציאות מוטלת בספק והפעם אני אסביר, אם תלכי לעולם הישיבות (שהוא לא תורת החיים, אלא לכל מוסדות הקו והגוש והישיבות החרדיות) תגלי שהרוב הם ללא פאות, לעומת זאת אגלה לך בשקט כי רובם הם יראי שמיים

בטח שאני לא יודע מי שמך להחליט מהי יראת שמיים, כשהגמרא שואלת אטו יראת שמיים מילתא זוטרתא היא? בתמיהה והתשובה מחלחלת ויורדת לבין השיטין שלא את עונה כן, יראת שמים היא דבר קטן או ארוך, תלוי באורך השיער

אני אומר לך מניסיון אישי של הרבה חברים שלי.

וזה גם מה שהרבנים אצלנו אומרים.

ובאמת יהיה יותר נחמד עם לא תקרה לכל מה שאתה לא מסכים איתו "שטויות"

א. ברוך ה' אני לומד בישיבה עם כ400 תלמידים, רובם ככולם ללא פאות, ויש יראת שמיים והרבה, ישיבה של חמישים שנה ועדיין מגיעים בוגרים ללמוד ורואים בוגרים בעולם העשייה ויראת השמיים ניכרת אף על פי שאין לאף אחד פאות ולרוב התלמידים והרמי"ם גם אין זקן

הרבנים אצלך אומרים X אצלי אומרים Y  הכול טוב הם פחות האישיו, אני בטוח שאלוקים לא מודד סנטימטרים

* תקרא

לא אמרתי שאין צדיקים בלי פיאות, אמרתי שהרבה פעמים זה כן מעיד,

בעיקר על מי שיש לו, פחות על מי שאין..

וגם אז יש לעיין האם הם כגורם או תוצאה

ולפעמים גורם ולפעמים תוצאה.

וגם על השניה, חקירה זו לא נפשטה בשום מקום

בס"ד

בקצרה:

"זה היה טרנד פעם. לא מורידים."

שכמה דורות אחורה מגדלים במשפחתינו, מראה יהודי ברור.

זה לא מצויין בשום מקום בהלכה ולא במקורות קדומים וכל גדולי ספרד לא גידלו פאות..

שיער הראש כן היה מחובר לזקן אבל לא היו פאות בהגדרה שלהם כיום.

בכל אופן זה מהשאני יודע וברור לי שזה מראה מובאק של יהודי, שאם לא כן. לך תמצא גויים שיש להם פיאות.... לא אמרתי שזה הלכתי או לכל הפחות מצויין בהלכה, אבל כל בר דעת מבין שבפאות יש מראה יהודי. מדבריך נרמז שאתה מהאלה שנבהלים מכך ששואלים אותם למה הם לא מגדלים פאות, אומר לך שאין לי שום דבר נגד יהודים שאין להם פיאות, אבל הייתי שמח שלכל היהודים היו פיאות. יש פה מראה שלדעתי חשוב.

רמת השרון מקרבים יותר מכל ישיבה אחרת, והרבה שם עם פיאות..

החוק של הישיבות הסדר וגבוהות עדיין קיים, בגץ פסל רק את החוק שפוטר לגמרי מגיוס

מה ההבדל בין ישיבה גבוהה לישיבה חרדית מבחינת חוקי הגיוס הצבא?

בגיל 18, אלא בגיל מאוחר יותר.

וגם בישיבות גבוהות אם מישהו ימשיך עד אותו הגיל - הוא יהיה פטור. הלא כן?!

האם יש הבדל חוקי ביניהן?

מי שידחה כל שנה

בסוף יגיע לגיל 26 ויהיה חייב להתגייס, אין פטור.

אני לא באמת מבין בחוקים...

יש מקומות שכן נותנים פטור אחרי גיל 26?

בחור "חרדי" בן 17-18 שיבוא עם אישור מהישיבה כמו לפני 20 שנה - הצבא ידחה לו את השירות?!

מומלץ להתחבר למציאות, ויפה שעה אחת קודם.

הצבא דוחה את השירות למי שמגיש דח"ש ועומד בקריטריונים. ככה זה במדינת חוק. נעים להכיר.

כשהיה צורך

לפחות במכינות הקדם צבאיות (גם החילוניות. גברים עם פרופיל קרבי)

ושום ניסיון כפייה לא הצליח.

ובתחילת המלחמה ממילא כולם הסכימו כי אף אחש לא רצה שיטבחו בו בישיבה אלא העדיף לצאת להילחם בחזית.

אמרו לכל מכינה כמה בחורים עם פרופיל קרבי הם צריכים להביא לגיוס מוקדם יותר

המכינות לא התנגדו כי באמת היה צורך גדול

כאמור דובר גם על מכינות דתיות וגם מעורבות וחילוניות

אבל זה לא שהמכינות התנדבו

הצבא הוריד הוראה והן עשו מה שצריך…

יש לציין אבל שזה באמת היה נקודתי, ולא המשיך מאז באופן קבוע. לדעתי היה רק גל אחד כזה שהקדימו לו את הגיוס. 

אלא הוראה

אני מכירה רק מבעלי תפקידים במכינות לא תורניות

הם לא התנגדו ברמה המשפטית כי באמת היה צורך גדול במדינה, ולמרות הקושי הגדול התייצבו.

אבל זה לא שהתייעצו איתם או ביקשו מהם. אלא אמרו.

נתנו להם להחליט אם הם בוחרים מי התלמידים שיגיעו או שהצבא יבחר בעצמו.

אבל זהו.

כאמור, לא הגישו ערעורים, כן ניסו להידבר. קיבלו על עצמם את המרות ואת המשימה.

רק ציינתי כי כן לקחו בחורים שבדח"ש (ומכינות זה דחש רק של שנה, גג שנה וחצי)

כל בחורי הישיבות החרדים היו ניצבים באופן קבוע בלשכת הגיוס

ודוחים את השירות

ועכשיו זה לא אפשרי

כל הסערה היא סביב הטיפשים והרשעים שהחליטו לייצר מאבק בכוח, ולהפסיק לבוא לצו ראשון ולביצוע הדח"ש.

אבל גם הרשעים האלה הם מסממני הגאולה, כי רק העובדה שאנחנו במדינת ישראל תחת שלטון יהודי בארץ ישראל היא מה שמאפשר לרשעים להרים ראש. אילו היו תחת המגף הגלותי בין הגויים היו מלקקים ונכנעים את הפריץ שלהם.

ההתנהגות שלהם מלמדת על נפלאות ראשית צמיחת גאולתנו. בעל כרחם, אפילו מלאך חרדי רע עונה אמן.

אבל אין מה להתווכח עם הדיבור המגעיל שלך

מי שחוסם אמבולנס בכביש 4,

מי שמזיק לאחרים וגורם להפסדי ענק,

מי שמשקר ביודעין לגבי העובדות,

מי שהוא כפוי טובה שאין הקב"ה והוא יכולים לדור בעולם אחד,

מי שמעקם את התורה ומעוות ועושה אותה קרדום לחפור בה.

זה מגעיל. זה באמת מגעיל.

אבל גם זה חלק מסימני הגאולה ב"ה.

וגם הם יחזרו בתשובה, ונקווה שמוקדם ולא מאוחר.

עד אז כל בחור היה מגיש דיחוי, למעט פלג קטן יחסית שנקרא "הפלג הירושלמי".

בשנה האחרונה בשל פקיעת החוק (בהוראת הבג"צ), בוטלו כל הסדרי הדיחוי, וכעת כל בחור ישיבה שלא מתגייס נחשב לעריק.

לא זו בלבד, היה זמן שבחורים מישיבת הסדר חרדית חדשה שכן בחרו להתגייס, נעצרו קודם כל כעונש על עריקתם עד עכשיו.

בעיניים חרדיות, זה מראה כמה ה"פלג" צדק...

דעתי האישית היא שכמו בהרבה תחומים 2 הצדדים צודקים.

צודק הציבור בישראל שכבר לא יכול להכיל מצב בו ציבור שלם בהגדרה מקבל פטור מחובה בסיסית הקיימת לכל צעיר בישראל, ולא רק שמקבל פטור גם נוטה לנהוג באטימות וכמעט ניכור ב"שלוות עולמים" כשיש הרוגים רבים ל"ע, אנשים שנפגעה פרנסתם/שלום ביתם וכיוצא בזה.

צודק במידה מסוימת גם הציבור החרדי שרגיש לנסיון לשנות אותו, ולכן נוטה להסתגר בחשדנות, במיוחד מול גופים כמו הצבא, שלפחות כלפי חוץ לא נראה שמכבד את הדתלי"ם בלשון המעטה.

וכשאחרי כל זה עוצרים באישון ליל בחורי ישיבה תמימים שבסך הכול הקשיבו לרבותיהם, זה מעורר קונוטציות לרעיון של "גזירת שמד" שאז צריך למסור את הנפש אפילו על "ערקתא דמסאנא".

צודקים מי שעונה להם כנגד, שקודם כל- בפיקוח נפש הרבה דברים נדחים, בנוסף, לא שמענו אמירה ברורה ממנהיגי הציבור החרדי באלו תנאים כן ירצו להתגייס.

בנוסף, אם באמת החרדים חושבים שחוק בסיסי במדינה בעייתי כל כך מבחינה הלכתית, הייתי ממליץ שיתמכו ברעיון הרדיקלי שהגיע דווקא מהקפלניסטים של "תנועת ההיפרדות".

מעניין אותי מה דעתכם על התכנית של "מרן" משה פייגלין? ישימה? ריאלית?
כאן הוא מסביר אותה בפרוטרוט

וב3 שנים האחרונות הסתובבתי הרבה בתל השומר.

אני לא רוצה להיכנס לויכוח הרעיוני כי הוא כבר נעשה ונחפר, ולא תהיה בזה תועלת נוספת. מעשית, הישיבות הגבוהות הסרוגות ממשיכות להתנהל כרגיל. מעשית, הליטאים ממשיכים כרגיל.

איפה יש בעיות? רק בפלג, ובכמה ספרדים.

אין לי מושג אלו קבוצות אתה רואה, והאם הם בחודשים האחרונים, אבל חסר לך מידע.

הנה, מגוגל ראשוני(בעזרת ai גם כן)
⚖️ בג"ץ 5819/24 אכיפת חובת הגיוס על תלמידי הישיבות – צו מוחלט!

אין פה ביטול של פונקצית הדח"ש עצמה. זה ממשיך, ומי שעושה את זה אין עילה לעצור אותו.

כל הישיבות הליטאיות הרגילות (שלא קשורות לפלג)

היו מתייצבות בלשכת הגיוס עד לפני שנה בערך

מלפני שנה פלוס, אין אפשרות לדחות שוב את הגיוס

בפסק דין

אני רק יודעת שלא נותנים להם להמשיך לדחות שירות

מאז שפג תוקף החוק הקודם

הם למשל לא יוצאים לחו"ל כי הם יודעים שהם יעצרו בנתבג

הסיבה שאתה חושב שהבעיות אצל הפלג וספרדים כי הם בעיקר נעצרים בגלל מעצר אחר שלא קשור לגיוס

(בגלל הפגנה לא חוקית/ עברת תנועה/ נסיון יציאה מהארץ ועוד)

ואז מעבירים אותם למשטרה צבאית

לבחור רגיל ומודע למצבו אין הרבה סיבות להיעצר וממילא לא מועבר לצבא

אלא אם כן ישנו פסק דין אחר שאני מפספס. אם כן, אשמח להפניה.

אל המשבר החוקתי ומעבר לו: גיוס בני הישיבות לצה"ל

והנה הסבר על דחית שירות למוסדות בהסדר

מתגייסים | דחיית גיוס לטובת מסלולים תורניים

קצת כמו שהיה לפני

נניח בני ישיבות הסדר שסיימו את החלק הצבאי, ועכשיו שוב בישיבה- נחשבים עדיין מחויילים, ולכן בעת הצורך יוכלו לקחת אותם לתפקיד שוב (והם אפילו לא ייחשבו מילואים)

ישיבות גבוהות זה באמת מעניין איך עושים.

יכול להיות שבגלל שביינישים סרוגים בישיבות גבוהות עפ רוב התחילו הליכים צבאיים (צו ראשון בכיתה י"א וכו)- הצבא קל יותר איתם.

חרדים שלא מתכננים להתגייס, באים ללשכת הגיוס אך עושים הליך מקוצר רק בשביל להיכנס למעמד בן ישיבה, אך לא עושים דפ"ר, ריאיון, בדיקות רפואיות וכו.

מדברת כמובן על מה שהיה כשתורתו אומנותו עוד היה בתוקף.

כלומר בחור בן 19 חרדי שהלך לישיבה גבוהה - עוד לא עשה את הליכי הצו הראשון המלאים.

בחור בן 19 דת"ל - כנראה הגיע בתיכון לעשות צו ראשון, ואולי גם התחיל במיונים כלשהם.

מבחינת הצבא זה נראה שונה מאוד. 

בסביבה שלי מעלות לא נחשבים חנונים

אני לא יודע מה הטווח שלך שאליו אתה משווה

אבל בוא נגיד ביחס למרכז הר המור והגוש, אז לא

הם ממש לא חנונים

אם אתה משווה למצפה רמון שדרות ויפו למשל אז כן הם יכולים להיחשב חנונים

בכללי על סטיגמות, יש כאלה שיותר נכונות וכאלה שפחות...

בסוף כל אחד יכול להמציא סטיגמה מהחוייה שלו על מקום מסוים, זה לא הופך את זה אוטומטית לנכון

שנית - עקרונית אי אפשר, אולי דרך קשרים באיגוד?

לק"י

וממליצה לך להזהר עם הודעות באישי.

לא לגלוש להתכתבויות אישיות מידי או לתת פרטים אישיים.

רק דבר אחד לא מובן לי - אתה רוצה לרשום את האחיין שלך? אתה האפטרופוס החוקי שלו?

אם הוא מחפש דוקא הכנה פיזית לצבא הוא יוכל למצוא את זה בעיקר במכינות.

יש מכינות בסגנון קרוב לישיבה, עם רמות לימוד שונות. ישיבות בסגנון של מכינה אני לא בטוח שקיים.

ישיבות לעומת זאת בדרך כלל מתמקדות בהכנה הרוחנית והערכית לצבא ופחות בפיזית.

ואם הוא מחפש בעיקר פחות לימודי גמרא, יש ישיבות הסדר שאפשר למצוא בהן את זה. או פחות לימודי גמרא, או הנגשה משמעותית הרבה יותר, וסגנון שונה של התלמידים.

לא מכיר אישית, אבל נשמע מתאים למה שכתבת

ומה הוא רוצה?

אם לא מתאים לו לשבת ולשקוד על תלמודו, למה לעשות מסגרת של הסדר?

(כמעט אשאל, מה ההצדקה לעשות פחות מכולם צבא, למי שלא יושב ושוקד על תלמודו?)

כמובן, יש ישיבות הסדר פחות עמוסות ושיש בהן יותר לימודי אמונה וכד'. אולי מעלה אפרים תתאים, אבל צריך לדייק מה רוצים.

הוא פחות מתחבר ללימודי גמרא, אני מעדיף שיתגייס במסגרת הסדר כדי שיתגייס ביחד עם החבר'ה גם אם הוא יחליט לחתום ויתור בהמשך.

אם היתה מכינה עם גיוס של החבר'ה ביחד זה היה השילוב המושלם.

סליחה שאני לא בדיוק עונה לשאלתך, אבל עד כאן לא כתבת מילה אחת על מה הוא רוצה, רק על מה אתה רוצה. אם מה שאתה מחפש, זה מה שהוא רוצה, תתעלם מהמשך ההודעה שלי, תבדקו אולי ישיבת ההסדר מעלה אפרים יכולה להתאים.

זה יפה וטוב שאתה רוצה שהוא ילמד בישיבה, אבל צריך להפנים שלכיתה א' אנחנו רושמים את הילד, לכיתה ט' בשיח עם הנער, עדיין אנחנו רושמים. לשיעור א' הבחור בוגר ורושם את עצמו למקום שליבו חפץ.

טוב מאוד אם יש לכם שיח פתוח וכנה, כזה שאתה מצליח להיות קשוב לבנך ולמה שמעניין אותו, למה שמטריד אותו למה שמשמעותי לו בחיים ואתה גם יכול להכווין אותו, לעזור לו למקד נכון לשוחח על סדרי עדיפויות וכד'.

אבל, אין יותר גרוע מהורה שמנסה לכפות על ילדיו הבוגרים את חלומותיו שלו, כשזה לא מתאים לבחור עצמו. לאורך השנים ראיתי יותר מידי פעמים, שדווקא אלו שלהורים שלהם היה מאוד ברור מה הבחור אמור לעשות כשלבחור זה לא התאים - בעטו הכי רחוק וההורים הפסיקו להיות בשבילם כתובת משמעותית, לא רק בנושא הספציפי, אלא בכלל.

ברור שזה בתיאום אתו, אני לא יכפה עליו משהו שהוא לא רוצה.

מאחר ויש כל כך הרבה ישיבות בסגנונות שונים, חכמת המונים והמלצות אישיות זאת דרך לףשיכולה לעזור לקבל החלטה

ישיבות גם שולחות נציגים לדבר בישיבות התיכוניות ולהציג את עצמן, שינסה לראות למה הוא מתחבר.

אגב, מאוד ממליץ לעשות שבו"שים אמתיים, של כמה ימים טובים כולל שבת. אם מגיעים למקום רק לכמה שעות, כמו שעושים הרבה חבר'ה היום, לא באמת מתרשמים מאווירה של מקום.

נהריה - יש אפילו חדר כושר

איתמר אווירה קרובה מאוד למכינה ישיבתית,

 אני לא רוצה להוציא שם רע אבל רוב ישיבות ההסדר אין לימודיפ רציניים אז הם דיי דומות למכינות (יש זמן לאימונים פייזים וכמובן מנטלים והכנה לצבא מכל הבחינות גם ההלכתית וגם תמיכה של רמים בזמן השירות) ... כמעט כל ישיבת ההסדר  בלי 3 סדרי גמרא.... 

האלה שיותר קרובות לישיבות גבההות (אווירה יותר רצינית) זה ישיבות כמו מעלה אדמים, הגוש, כרם ביבנה, מדברה כעדן שבי חברון וכו' 
החסרתי הרבה שיובת זה בהערכה גסה מאוד שהשם יסלח לי , כל השאר בערך זה באמצע בין ממש רציני לבין אווירה של מכינה 

יש כשבעים ישיבות הסדר, יש בהן סגנונות שונים ומגוונים. חלקן באמת עם הרבה לימודי אמונה ואווירה יותר משוחררת. בחלק גדול, רבות מאוד ממה שציינת יש בהחלט שלושה סדרי גמרא ולימוד רציני מאוד.

(לא שזה מאוד משנה, שבי חברון היא ישיבה גבוהה, גם מדברה כעדן מוגדרת כישיבה גבוהה, למרות שאפשר לעשות שם הסדר והרוב עושים בשלב מסויים מאוחר מהסדר רגיל).

אך אין בכוונתי להוציא לעז וידוע שיש ישיבות עם יותר או פחות שבאבניקים ואווירה יותר או פחותץ לוחצת וכזה 

מכיר מלא שעשו הסדר משני הישיבות הנל ואני יודע שכל שיעור שם עושים יוצאים הרבה להסדר אח שלי היה איתם במחלקה . לכן אני הזכרתי אותם בתור ישיבות ההסדר , יש לי גם חברים שעזבו ישיבות כמו מרכז ובית אל בשביל לעשות ההסדר...
לכן אני אומר שמבחינתי ישיבה שאפשרי לעשות בה ההסדר בלי לעזוב את הישיבה היא הסדר לא משנה לי איך קוראים לה מבחוץ, לצורך הדוגמא ישיבת איתמר נקראת ישיבה גבוהה 

אך למעשה הרב יהושוע וון דייק יותר מסתם מעודד את הבחורים לעשות ההסדר (יצא לי לעשות איתו שיחה בנדון) ויוצא שבשיעור אולי אחד או שניים עושים גבוהה והשאר ההסדר....