יש בתורת החיים בחורים ציונים?אנונימי (פותח)
עבר עריכה על ידי מרדכי בתאריך ד' בטבת תשע"ז 07:53
עריכה: הםיכה לשרשור נפרד

שאומרים הלל ביום העצמאות וכו'..
ולמה יש כאלה שם שלא מגדלים פיאות? מזה אומר?

סתם לדעת...(בתור בת שרוצה לברר על בחור משם)
יש ויש. כמו בכל מקום.נפש חיה.

הפיאות לא מעידות על כלום.

אני שואלת ספציפית בישיבה הזאת שבאמת הרוב עםאנונימי (פותח)
פיאות.
אז מי שמכיר אנא שיענה.

ובכללי, למה בחור מחליט לגדל פיאות?
זה יפה! נוי מצווה וזה...אנונימי (3)


מה מה?אנונימי (3)


מה? מה? מה? ברגוע

מחילה, אבל לא הולכים עם פיאות בגלל נוי מצווה..

ודאי שכן. אלא אם אתה מחפש טעמים על פי הקבלהאנונימי (3)

זאת הדרך של היהודי לחגוג את האיסור של בל תשחית פאת זקנך ובל תקיף פאת ראשך

מסכים אולי שזה "הידור" מצווה אבל לא "נוי"מצווהברגוע

ואוו איזה ניצלוש רציני עשינו פה..

 

@מרדכי אולי תפצל את זה מהשרשור המקורי?

 

 

זה נקרא נוי מצווה, ככה ראיתי את זה בכל המקומות שדנו בזהאנונימי (3)

וזה בטח לא הידור. אין מי שסובר שזאת חובה.

 

מה הידור בלעשות ציציות יותר ארוכות למשל?

אותו הדבר לגבי פאות. זה משום "זה אלי ואנוהו", כלומר נוי מצווה.

טוב, אולי..ברגוע


לא נכון זה לא נוי מצוהדבש חריף
כי אין מצוה כזאת
המצווה היא בל תקיף ובל תשחיתאנונימי (3)

והאריכות בה היא הנוי.

לא.. זאת טעות.דבש חריף
יש איסור ללבוש שעטנז.
בגלל זה אני "יהדר" ולא ילבש צמר לעולם או פשתים לעולם כדי שחס ושלום לא יהיה לי ביחד??

אין קשר בין הדברים. אם תבחר לשים שלט "אני לא הולך בשעטנז"אנונימי (3)

הדברים יהיו דומים ואולי זה יחשב נוי מצווה.

 

בדיוק כמו שאנשים בוחרים לשים סטיקרים עם מסרים מרבי נחמן על הרכב וכו'.

ההידור הגדול של לא תעשה..דבש חריף
זה שלילה של משהו לא על ידי עשייה .. אלא על ידי אי עשייה
הובאה ראיה למטה מנזיראנונימי (3)


קישור?דבש חריף
תגדיראניוהוא
מה זה הידור?
ומה זה נוי?


רמז -למה נראה לך שיש הבדל?
הידור זה פעולה.. ונוי זה תוצאה של פעולהדבש חריף
ואין מצווה לגדל פיאות כדי שנהדר פה משהו..

אתרוג נאה זה הידור או נוי?אניוהוא
הבחירה שלך היא הידורדבש חריף
הוא עצמו נוי
תודה על הרמז ברגוע

אני חושב שנוי מצווה זה גם הידור.

אבל לא כל הידור הוא נוי מצווה..

ברגועדבש חריף
אולי יש הבדל בין
יופי מצווה לנוי מצווה..
נוי מצווה זה יופי של המצווה והמקור הוא מהפסוק זה אלי ואנוהואנונימי (3)

שעליו דרשו חכמים את המשמעות של נוי מצווה.

נוי מצווה הוא לא הידור במצווה מצד עצמו, אלא קיום דברי חכמים ושמחה במצווה שזאת כן מצווה מהתורה

בין כך ובין כך.. בפאות אין לא זה ולא זהדבש חריף
גם אם נאמר שיש הבדל
לזה אני מסכים מאדאניוהוא
משום שלא מצינו הידור או נוי בלא תעשה- וכאן מדובר בלאו של 'לא תקיף'.

אלא מהן הפאות?
הגאווה יהודית או חסידות או יראת שמים או הולכים עם הזרם.
כל אחד לפום שרגא דיליה.

הנ'מ - שאם ההורים אומרים לבן שלהם לא לגדל פאות - מצווה מהתורה קודמת לרגש דתי.
(אבל בזקן הדין שונה ולא מאריך)
רעיון מעניין לאמר שאין נוי מצווה בלאוין. יש מקור?אנונימי (3)


לא זוכר מקוראניוהוא
אבל זו סברא פשוטה - איך תשמר מלאו בנוי?
גידול פאות יוכיח.אנונימי (3)


הוכחה חלשהאניוהוא
אי אפשר להוכיח ממה שדנים עליו
קודם תביא ראיה כנגד מה שדנים עליו. ראיות בפניםאנונימי (3)

בסתמא כמו שאמרתי סוברים כמוני.

http://www.kipa.co.il/ask/show/182530

 

אז הרב אויירבך חולק עליודבש חריף
מחלוקת נמרצת
וחזר הדין, הצד השווה בינים לא מובן פהמאיר.

הגמרא בסוכה יא. מביאה רשימה של דברים, כולם מצוות עשה

גם מפתיתי הדיון בין רש"י לתוספות בסוכה כט: לגבי לולב מהודר ומהערות המאירי על אתר משמע שהדברים הם רק בענייני עשה

לא מבין איך העובדה שלא ציינו את כל המצוות כולן היא ראיהאנונימי (3)

בסדר, אז רובן מצוות עשה. ראית באחד המפרשים שכך כתוב?

תביא ראיה

אתה טוען שכל החמרה יש בה זה אלי ואנווהו?מאיר.

נראה לי תימה גדולה, בטח שאף אחד לא אומר זאת

ריבוי איסורים הוא איסור בעצמו, הדברים מפורסמים. ראיה מנזיראנונימי (3)

אבל מה שאין בו משום ריבוי איסורים על נפשו של אדם, ודאי שיש בו הידור.

כמו שאומרים לנזיר לך לך אמרינן לנזירא.

גם אם נניח כמאן דאמר שהאיסור העצמי לשתות יין הוא עבירה (והוא רק מאן דאמר), בוודאי שאחרי שהאיסור קיים והוא הולך רחוק מהכרם הרי זה הידור מצווה.

זה לא הידוראניוהוא
זה התרחק מן הכיעור ומן הדומה לו
זה סייג
זה לא הידור מצווה,זו הרחקהמאיר.

לא ברור מסברא פשוטה שמצוות שעושים יותר טוב זה הידור וממעשים שנמנעים מהם זו הרחקה?

 

ומי אמר שעצם ההרחקה היא לא זה אלי ואנוהו?אנונימי (3)

אדם שגודר עצמו בסייגים כדי להשמר מעבירות ודאי הוא בבחינת זה אלי ואנוהו.

 

ראיה מאותו נזיר שגידל שערותיו אאל"ט עם רבי ישמעאל כהן גדול שתהה על בחירתו ואמר לו שזה משום היצר.

 

נראה לי זה אלי ואנוהו לעילא.

 

@אניוהוא

המצאת משהו חדשאניוהוא
'זוהתה חומרה חדשה'
ההפך. אני מרבה מצוות ומלמד זכות על עם ישראלאנונימי (3)


זה חומרא בכל הלאויןאניוהוא
רק 'גילוי נאות'
לי יש פאות בינוניות בלי 'בוקסות'

הטעם ' להעיד על יראת שמים - ולהתחזק בכך.
וכי זו צורת היהודי.

לא צריך להמציא מצוות.
אפילו אסור...
הסייג כבר במקומו עומד ואני רק מוסיף צדקותאנונימי (3)


הדברים פשוטיםמאיר.

הגמרא בסוכה יא. אומרת שזה אלי ואנווהו יכול לפסול, כלומר אם אין מספיק הידור המעשה פסול, וודאי שלא ניתן לדבר על עיכוב  וחוסר מעשה בהרחקה

מקבל את הדברים, צ"ע, ובעל הבית דוחקאנונימי (3)


מודה ועוזב ירוחםאניוהוא
חכה חכה, עוד אשוב עם חרב בידיאנונימי (3)


אומרים לנזירדבש חריף
לך סחור סחור לכרמא לא תקרב.
תתרחק מהכרם.. אתה לא מהדר כשאתה מתרחק אתה נשמר מהאיסור..

הידור שייך רק במצוות עשה
אל תאכלי בשר עוף טהורדבש חריף
כדי להדר ולא לאכול בשר חזיר או חלב או טרפה

נשמע הגיוני או צריכה מקור?
ומהפסוק הזה עצמו למדו גםאניוהוא
שהידור מצווה עד שליש.
אין בחזל מושג כזה של "יופי מצווה"ברגוע


בכיףאניוהוא
מסכים שלא כל הידור הוא נוי
אבל כל נוי הוא הידור.
זה לא מצוווווההההה וללאא חחססיידדוותתדבש חריף
פיאות מקובל שזה 'סימן' להיות הבחור ירא שמייםנפש חיה.
כמובן שזה לא מחייב.
אבל כך מקובל.
סימן שמסמל את היותו עם כיפה ירא שמיים
קצת חולקברגוע

זה הרבה פעמים לא קשור ל"יראת שמיים",

הרבה פעמים זה מגיע מחיבור לחסידות, או לגבעונות.

 

טוב תלוי גם בגודל של הפיאות...

זה לא היה נהוג אצל הספרדים, אז אי אפשר להגיד את זה לגביהםאנונימי (3)

גם גדולי עולם לא הלכו בפאות.

 

זה בסה"כ נוי מצווה.

איזה מצווה?דבש חריף
בל תשחית ובל תקיףאנונימי (3)


זה איסור לא מצווהדבש חריף
הבן איש חי כותב בדרשות על פוריםאניוהוא
שלמרדכי היהודי היו פאות גדולות ובולטות - וזה מה שכתבו את המן.
ולכן זה מצווה? או מדת חסידות?דבש חריף
אין ציווי לגדל פאות.
ומידת חסידות זה על משהו שהוא מצווה אבל עושים קצת יותר.. בפאות אין מצווה שיהיה בזה מידת חסידות.

לכן לא לומר שאצל הספרדים לא היה 'פאות'אניוהוא
לבן איש חי עצמו, כך נראה, לא היו פאות...צקון לחש

למרות שיש טוענים שהוא גידל והחביא תחת הכובע.

 

אבל כל גדולי המקובלים שהלכו בדרכו ובשיטתו לא גידלו פאות.

לא היה את זה אצל הספרדים.

גם בחבד לא מגדלים פיאותברגוע


הוא חא גידל והחביא. זה יחד עם הזקן פשוט.נפש חיה.
בדומה ליהודי חבאן. אבל זאת סברה, שלא מסכימים איתה הרובאנונימי (3)

ככה גם רואים בתמונות

את לא טועה את אומרת שטויותמאיר.

טועה זה אומר שאת בלגיטמציה של הדיון פשוט לא מדייקת או לא צודקת

אבל האמירה הזו כלל לא קשורה לשאלת היסוד ולא קשורה לכלום

כל קשר בין יראת שמיים לפיאות הינו מקרי ביותר

לא מסכים..ברגוע

הרבה פעמים זה מעיד על יראת שמיים.

 

בעיקר מי שמחליט פתאום להתחיל לגדל, או להפך..

זה לא מעיד שום דבר חיצונימאיר.

זה יכול להיות בגדר סימן לאדם עצמו, כלומר, אדם מגדל פאות בצבא כדי להרחיק ממנו בנות כי הוא דתי, זה מובן, אבל לומר שמי שאם פ]אות ירא שמיים כי הוא עם פיאות?!?!

לא קיים, זה לא נכון, זה לא מוסרי לומר את זה וזב גם שטויות 

וזה מאד נחמד לומר שטויות. ממש מעיד על תרבות דיון...נפש חיה.
תרבות דיון צריכה להיעשות על מצע מסויםמאיר.

בכל מקרה, התחמקת יפה

 

אני חושב שכמו שלא ראוי לדעתך שגברים מגיבים על צורות קוקו של בנות בלנ"ו

את אל תגיבי על צורות של תסרוקות בנים בביינישים...

בטח שהבנתך את המציאות מוטלת בספק והפעם אני אסביר, אם תלכי לעולם הישיבות (שהוא לא תורת החיים, אלא לכל מוסדות הקו והגוש והישיבות החרדיות) תגלי שהרוב הם ללא פאות, לעומת זאת אגלה לך בשקט כי רובם הם יראי שמיים

בטח שאני לא יודע מי שמך להחליט מהי יראת שמיים, כשהגמרא שואלת אטו יראת שמיים מילתא זוטרתא היא? בתמיהה והתשובה מחלחלת ויורדת לבין השיטין שלא את עונה כן, יראת שמים היא דבר קטן או ארוך, תלוי באורך השיער

אתה צודק! אבל אפשר להגיד יותר בעדינותאנונימי (פותח)
טוב סבבה..ברגוע

אני אומר לך מניסיון אישי של הרבה חברים שלי.

וזה גם מה שהרבנים אצלנו אומרים.

 

ובאמת יהיה יותר נחמד עם לא תקרה לכל מה שאתה לא מסכים איתו "שטויות"

טוב סבבה...מאיר.

א. ברוך ה' אני לומד בישיבה עם כ400 תלמידים, רובם ככולם ללא פאות, ויש יראת שמיים והרבה, ישיבה של חמישים שנה ועדיין מגיעים בוגרים ללמוד ורואים בוגרים בעולם העשייה ויראת השמיים ניכרת אף על פי שאין לאף אחד פאות ולרוב התלמידים והרמי"ם גם אין זקן

הרבנים אצלך אומרים X אצלי אומרים Y  הכול טוב הם פחות האישיו, אני בטוח שאלוקים לא מודד סנטימטרים

 

* תקרא

תדייק בדבריברגוע

לא אמרתי שאין צדיקים בלי פיאות, אמרתי שהרבה פעמים זה כן מעיד,

בעיקר על מי שיש לו, פחות על מי שאין..

השאלה היא האם הפאות הם סימן או סיבה וד"למאיר.

וגם אז יש לעיין האם הם כגורם או תוצאה

ברור שסימןברגוע

ולפעמים גורם ולפעמים תוצאה.

עליה אני דןמאיר.

וגם על השניה, חקירה זו לא נפשטה בשום מקום

זה גם סיבהאניוהוא
אחרי המעשים נמשכים הלבבות.
נו נו...מאיר.


אין ספקאניוהוא
טיעון משכנע!!

|משוכנע לגמרי|
הרב גורן חולק עליךאניוהוא
כשמו'ר אבי הי'ו היה ילד - אביו סיפר אותו קצת יותר מידי והוריד לו מהפאות-
אז הרב גורן (שהכיר היטב את המשפחה) ראה אותו ושאל 'איפה היראת שמים שלך?'
מאיר אחי הגזמת!!עוגי פלצת
השטות הקבועה שלך להתעלם מחוק פו שהוא אמת
אם אצטט את יאיר שרקי.LightStar

בס"ד

 

בקצרה:

"זה היה טרנד פעם. לא מורידים."

פאות זה מה שסבא רבא שלי גידל בבלז, ליובאוויטש, סאטמר, וזה מהכהנא צדק!

שכמה דורות אחורה מגדלים במשפחתינו, מראה יהודי ברור.

מי החליט שזה מראה יהודי?כתום כואב

זה לא מצויין בשום מקום בהלכה ולא במקורות קדומים וכל גדולי ספרד לא גידלו פאות..

שיער הראש כן היה מחובר לזקן אבל לא היו פאות בהגדרה שלהם כיום.

זה מראה יהודי שהיה באירופה, אם יש לך בעיה אל תחשוב כךכהנא צדק!

בכל אופן זה מהשאני יודע וברור לי שזה מראה מובאק של יהודי, שאם לא כן. לך תמצא גויים שיש להם פיאות.... לא אמרתי שזה הלכתי או לכל הפחות מצויין בהלכה, אבל כל בר דעת מבין שבפאות יש מראה יהודי. מדבריך נרמז שאתה מהאלה שנבהלים מכך ששואלים אותם למה הם לא מגדלים פאות, אומר לך שאין לי שום דבר נגד יהודים שאין להם פיאות, אבל הייתי שמח שלכל היהודים היו פיאות. יש פה מראה שלדעתי חשוב.

הבן איש חי כותב שזה מה שעצבן את המן במרדכיאניוהואאחרונה
יש בחורים ציונים.. ויש גם כאלה שאומרים הלל ביום העצמאות..דבש חריף
בישיבה לא לומדים אזרחות. לומדים שם תורה לשמה בצורה מאוד מאוד נכונה ושיטתית.. (אולי הכי נכונה מכל הישיבות שאני מכיר) ויש שם דגש על עבודה עצמית ועבודת מידות.



הרב טל בלי פאות.. וכל הרבנים בלי פאות בכלל.
פאות זה תלוי באדם.. תלוי כמה מרגיש מחובר לזה..




(פעם היתי בעד פאות היום אני נגד. כל אחד מה שמתאים לו.. )
למה נגד אם אפשרלשאול?אנונימי (פותח)
כי את מרחיקה את עצמך מהחברה.דבש חריף
במקום שיהיה קרבה בין חילונים לדתיים הם נרתעים רק שהם רואים מישהו עם פאות זה ממדר אותם. קרבה של שמאל דוחה וימין מקרבת..
אפשר גם וגם..תורת החיים מקרבים והרבהאנונימי (פותח)
מהם עם פיאות...פשוט צריך להתרגל למראה הזה, גם לי זה היה חדש..

אם את מתחברת לשערות האלה בצדדיםדבש חריף
אף אחד לא יגיד לך לא..
זה לא מצווה ולא חסידות. רק גורם למידור.
^^ברגוע

רמת השרון מקרבים יותר מכל ישיבה אחרת, והרבה שם עם פיאות..

אם זה עוזר לעבודת ה' שלכן אז למה לא..דבש חריף
(אני בן)ברגוע


למה נדלקת על פאות???? אין בזה כלום!!!דבש חריף
סתם שערות
החלטתי שראוי לכבוד פתיחת זמן אלולמקפיצים נטושים

או עכ"פ קצת לאחריו לשאול פה מעט שאלות למדניות, וכיוון שאני לומד ב"ב עכשיו אשאל עליה:

המשנה בב"ב ב. קובעת שהשותפין שרצו לעשות מחיצה בונין את הכותל באמצע.

ולאחר מכן מפרטת: 'מקום שנהגו לבנות גויל, גזית, כפיסין, לבינין, בונין - הכל כמנהג המדינה'

לאחר מכן מרחיבה על שיעורי הכתלים: 'בגויל זה נותן ג' טפחים וכן זה, בגזית שני טפחים ומחצה וכו''

אתמקד ב'הכל כמנהג המדינה' - ישנה מחלוקת האם גם עובי הכתלים תלוי במנהג המדינה או רק סוגם.

רוב הראשונים (רש"י, רא"ש, רמב"ן, רבנו יונה ועוד) אומרים ששיעורי המשנה מדוייקים, ומנהג המדינה משפיע רק ביחס לאיזה סוג כותל יבנו.

ישנו דיון מעניין בראשונים מה הפרמטר הקובע למנהג המדינה, ועל זה ארצה לדון:

הרא"ש (ב"ב, פרק א', סי' א) כותב כך: 'מקום שנהגו לבנות. פי' לבנות כותלי חצירות דומיא דקתני וכן בגינה מקום שנהגו לגדור. ואינו תלוי במנהג שאר בנייני העיר שאף אם נהגו לבנות בנייני הבתים בגזית אין צריך כל כך בנין חזק למחיצה החולקת ודי בכפיסים או בלבינים'

כלומר הרא"ש מבין שמה שיקבע את מנהג המדינה הוא מה ששותפים בונים בין שניהם.

ומה הסברא? פשוט - זה הכותל הרלוונטי.

לעומתו רמב"ן כותב כך: 'ופירוש מקום שנהגו של מנהג בני המדינה. שאם מנהגם לבנות כל אחד ואחד בשל עצמו גויל אף השותפי' כופין זה את זה לבנות גויל ואם שאר כותלי העיר שיש לכל אחד בשלו גזית השותפ' בוני' גזית וכל אחד ואחד נותן כפי השיעור הקצוב במשנתנו' - כלומר, הולכים לפי כותלי הבתים! מה שאנשים בונים לעצמם בביתם, וקשה מה הקשר?

ויש לי גם שאלה יותר חזקה - לפי זה לא תיתכן מציאות של מקום שנהגו לבנות בהוצא ודפנא; נתאר לעצמנו עיר עם 100 בתים, שהכתלים עשויים גזית, בעשרים מהבתים יש חצרות בהם בנו השכנים מחיצת הוצא ודפנא, לכאורה ע"פ הרמב"ן, שמתחשבים גם בכותלי הבתים, מנהג המדינה יהיה לבנות גזית - שיש 100 בנייני גזית ורק 20 של הוצא ודפנא! ולכאורה ע"פ זה לעולם לא יהיה מנהג לבנות בהוצא ודפנא - שהרי תמיד בתים לא יהיו מהוצא ודפנא, ותמיד יהיו יותר בתים מחצרות!

מה דעתכם על האירוע הזה, והגישה?פתית שלג

יש פה מישהו שמזדהה? מה אתם חושבים שבאמת אפשר לעשות?

הרב בניה מינצר: לשנות את היחס לרווקים

הטענה שלו בגדול היא שרווקים תורניים מבוגרים לא מוצאים את עצמם בין הסטטוס של בחורים לסטטוס של אברכים, ובכללי במסגרת הישיבתית, ושצריך למצוא להם פתרונות מתאימים. הוא הציע בעיקר להתייחס אליהם באופן מכבד ומותאם יותר, ולא להתייחס לרווקות שלהם ככתם. בתכלס אני בכלל לא בטוח שזה מספק. אני חושב שעיקר המצוקה נמצאת בענייני השתייכות חברתית-קהילתית, וצריך להרהר איך את זה פותרים. אולי הגיעה העת להקים ישיבות קיבוץ כפי שקורה במגזר החרדי? (אצלנו יש ישיבות לבוגר"צים, אבל זה בדר"כ לא משהו שנותן מענה ממש להתגדלות בתורה לטווח רחוק, אלא יותר כמו המשך של ישיבות הסדר, פשוט בלי זאטוטים. אולי אני טועה ואני פשוט לא מכיר מספיק את המציאות)

הפוסט המקורי-

בניה מינצר

אולי בלנ"ו יגיבו יותר אנשים, אבל רוב הסיכויים שתוך רגע זה יהפוך לויכוח על לימוד תוררה ופרנסה.

אני מחזיק באמונהחתול זמני

שמי שבאמת רוצה להגיע לאנשהו, יכול לעשות את זה.

רווק או נשוי אם יש לך כריזמה וכוחות אפשר להגיע רחוק עד אינסוף.

כמה רווקים מבוגרים ות"חים יש בכלל?נקדימון

כמה תלמידי ישיבה רווקים בני 30 יש בעולם שלנו? לפני שמתחילים לשנות סדרי עולם, כמו שהוא רוצה כביכול, בוא נראה בכלל עד כמה הבעיה דורשת את זה.

אולי מה שצריך לפתור קודם זה את הרווקות המאוחרת. לא?

אני חושב שהוא מתכוון לגיל 24/25 כברארץ השוקולד

נניח, בסוף ישיבת ההסדר, מה יחס הנשארים בין רווקים לנשואים?

האם זה דומה ליחס בשנתון?

זה טוב או לא?

אתה צודקפתית שלג

אבל אני חושב שיש כאלה שבתור אברכים היו נשארים עוד קצת בישיבה, אבל בתור רווקים הם לא מוצאים את מקומם

אני לא רואה איך ביצת רווקים, או רווקיהנקדימון

היא מענה נכון, או באמת ריאלי מבחינת כמות האנשים (במיוחד שכל אחד רוצה דווקא את הסגנון שלו, וזה מובן. גם גושניק לא יבוא לרווקיה הפוטנציאלית של הר המור).

הפיתרון הפשוט ביותר הוא לשנות במעט את מבנה הכולל כך שיקבל גם רווקים מעל גיל מסויים שבו ברור שהם במצב הקשה של רווקות מאוחרת.

או לחילופין, לחשוב על פתרונות בנוגע לרווקות המאוחרת. זה עדיף על פני ריצת רגליים לשנות סדרי עולם.

לסדרי עולם יש סיבה. חז"ל דיברו לא מעט על חשיבות היות האדם נשוי כדי שיתעטף בטלית, כדי שיעלה חזן (לפחות בימים נוראים), "כל השרוי בלא אישה כשרוי בלא תורה", "ויקרא את שמם אדם", וכיוצא בזה מדבריהם.

אני חושבפתית שלג

שמי שמגיע לרווקות מאוחרת חווה מספיק מצוקה בשביל שנקל מעליו מעט, ולא נקדש את המצוקה שלו..

לא מדובר בביצת רווקים. מדובר על לדעת לתת להם את מקומם בתוך המוסדות הקיימים. אגב, יש מקומות שעושים את זה יופי. כמדומני.

וברור שכל זה לא סותר את פתירת הרווקות מהשורש. אבל עד אז יש נפשות שלא פשוט להן..

אני חושב שקודם צריך עובדות של ממשנקדימון

לפעמים הופכים נמלה לפיל, ולפעמים יוצרים בעיה יש מאין.

לאיזה משרות בדיוק לא מתקבלים רווקים? ולאיזה כן? כמה רווקים מבוגרים בכלל יש בסוגיה הזו? בהנחה שנמצא כאלה מקומות, מה הנימוקים שלהם?

כמו כן, האם יש לנו עניין, כחברה דתית שרואה ערך בהקמת משפחה, לייצר פיתרון שיקל על הרווקים לא לפתור את רווקותם או לייצר פיתרון שיפתור את רווקותם. אני אישית מאמין שרווקות מאוחרת (כמובן תלוי בגיל, ולא ביחס לחבר'ה שמתאברכים דווקא) מעידה שאכן הרווק או הרווקה צריכים לפתור משהו בתוך עצמם, לא משנה אם מוסרית, מידותית, נפשית, או משהו אחר.

מי שבא לתת מוסר לציבור שלם (אלא אם הוא מדבר דווקא על מעגלי הר עציון) ולדבר על "שינוי סדרי בראשית" ראוי לו לכל הפחות לבוא עם שיעורי בית מוכנים. הלא כן?

אני מביא כאן השלמה לנקודה האמצעיתנקדימון

זה לא מעיקר הדיון, אבל רואה לנכון להוסיף.

יש בעולם 8.3 מיליארד בני אדם. הסיכוי שמתוך כולם אדם יפגוש דווקא במעגלים שלו, בגאוגרפיה שלו, בסביבה שלו, את הרסיס הנשמתי המשלים שלו הוא 1 ל8.3 מיליארד. ובכל זאת אנשים מתחתנים ומוצאים אושר והתאמה.

אנחנו גם יודעים, מהמציאות (אבלאפילו מחז"ל!) שלאיש או לאישה יכולים להיות כמה זיווגים.

כלומר, לכל נשמה יש מגוון של נשמות שיכולות להתאים לה. והקב"ה מזווג זיווגים וכו', בדיוק מהסיבה שאין שום סבירות שהחצי הבדיוק בדיוק שלך יפול לידך מכל האנשים על הגלובוס.

גם אדם שיצא עם 200 בנות לא משפר בהרבה את סיכוייו, אם נקבל את ההנחה שלכל אחד יש את החצי הבדיוק חצי שלו. 200 מתוך 8,300,000,000 זה עדיין טיפה בים.

לכן, אם מישהו הגיע או הגיעה לרווקות מאוחרת, אני אישית סבור שכנראה מדובר בעניין פנימי של האדם שהוא צריך למצוא. כמובן גם יכול להיות סתם מזל רע, אבל זה מבחינתי האפשרות האחרונה.

את הרעיון הזה שמעתי לפני כמה שנים מפסיכולוג קנדי, אבל השתכנעתי.

אם המדגם מוגבל ליהודים רווקיםארץ השוקולד

ואם מצמצמים למגזר, אז האחוז גבוה הרבה יותר וההפרש בין 1 ל200 הוא עצום.

ממילא, כל הטענה שלו שגויה

כל אחד יכול להתגיירנקדימון

אתה מניח שבהכרח הנשמה התאומה ממש זהה ומתאימה שלך נולדה כבר יהודיה. אין סיבה לעשות את זה.

אם המספרים זה דווקא מה שמפריע לך אז תרחיב את זה להיסטוריה כולה ולשנות דור. אתה מניח שמכל היהודים בהיסטוריה דווקא אתה והנשמה הבדיוק-בדיוק חצי שלך התגלגלתם לאותה תקופה ובפרק זמן שמאפשר נישואים, וכו וכן הלאה.

נכון, אני מניח שהנשמה התאומה שלי מותרת ליארץ השוקולד

ממילא, היא קיימת.

אין סיבה להניח דבר כזהנקדימון

כי גרים קיימים בעולםנקדימוןאחרונה

והם מתחתנים עם יהודים מלידה, מה שאומר שייתכן והנשמה התאומה שלך עוד צריכה להתגייר כדי להתחתן איתך.

יחד עם זאת, זה בהחלט מקל עליך כי כמה כבר מתגיירות. יהיה לך יותר קל לחפש ביניהן... אלא אם כח כמובן הגברת עוד לא התגיירה ואז תצטרך לחפש בין הרבה גויות בין הרבה עמים

לא צריך ישיבות קיבוץ, כי האברכים נשארים בישיבותהסטורי

בישיבות החרדיות הכוללים בדרך כלל לא שייכים לישיבות וגם אם כן, הם מסגרת נפרדת. ממילא לבחור בן 25 כבר אין חברים בגילו.

בישיבות הציוניות, אברכים על פי רוב נשארים בישיבה, גם תכניות הלימוד הלכה - הם על פי רוב בתוך הישיבות כך שהחברים נשארים, גם אם הם הולכים בערב. גם בכוללים מובחנים, כמו 'ארץ חמדה', מקבלים רווקים מתאימים.

האמת היא שהוא תפס בעיקר את העניין של קבלה למשרותפתית שלג

ומלגות טכניות.

אני דוקא חושב שהבעיה מתחילה כבר קודם, בהשתייכות חברתית. אבל אולי אני טועה.

מכיר גם כאלו שהשתייכו למשרותהסטורי

מבין גם את המורכבות החברתית, גם אם החברים בישיבה, הם הולכים בערב הביתה, הם לא נמצאים בסעודות שבת וכו'. בישיבות גדולות (כמו מרכז הרב בה למדתי) עדיין יהיו מספיק, במקומות קטנים, בחור עלול למצוא את עצמו אחד היחידים בחדר אוכל.

כן מכיר כמה וכמה שהתקבלו להיות מחנכים וכד', אפילו מכיר מנהל ישיבה תיכונית רווק.

מה דעתכם על השיר על השובשי"ם ?המוח היהודי

שמונה חודשים, אני בשבושים

חבל סתם למשוך כך הרב אמר, כך גם הצווים בדואר זורמים,

אמרו לי תבין, אם לא תתיצב אצלנו יהיה פה לא נעים.

אבל מה לעשות שיש הרבה הבדל

כי אופי של מרכז לא כמו של בית אל

לא לא לא אין לי פחד מסטיגמות אבל

אני עם קצרים והם מכופתר

אני עירוניסט הם אביתר

מה מצפים משמיניסט שהרגע סיים י"ב, לא פלא שאני מתלבט

חלפה לה תקופה עוד שבוש בחיפה

כי בכרם הכל אנגלית, ואנלא מבין ת'שפה

חשבתי עלי, זה לא בשבילי, קרבי זה נחמד אבל יותר נחמד בלי

חשבתי כבר ללכת שוב להר המור

אבל אני רוצה את כל השס לגמור

אגב כדאי עכשיו לקבוע את צבע הסטנדר

זה לא תירוצים פשוט צריכים לנסות

כי אני עם חצי טאץ' והם עם כוסות

אולי עוד שבוש אחד וודאי יעזור לי לא להשטמת

לכן אני עוד מתלבט

אני איסטניס ולכם אין חימום

תגיד לי מה נראה לך נו אי אפשר כך תתקינו כבר אחחחח

לא לומדים פה ריף זה קצת קריטי

ועם ספרדים כבר די מיציתי

תגידו איפה יש נייר טואלט

ואין שירותים בחדרים

איפה בכלל החדרים

חכה עוד שניה אסגור עוד מעט

עוד אחת עוד אחת עוד אחת

אני חייב עוד שבוש אחרון

כל עוד האוכל על חשבון הברון

בטוח נמצאת עוד ישיבה שאי שם מתחבאת

ואז אפסיק להתלבט

 

הלחן הוא של מתלבט של אנדרוס נ.ב של חבר לא שלי.

משתתף בצערונקדימון

ומזדהה לגמרי עם הסיטואציה.


העצה הכי טובה, לדעתי, היא שילך לאן שהולכים החברים. קודם כל כדי לסגור מקום ולא ליפול בין הכיסאות.

לאחר מכן, שיזכור שתמיד אפשר לעבור בין מקומות, אפילו אם הולכת להיות לו נדידה של זמן חורף עד שימצא את מקומו.

האמת בחור הלך בסוף לעתודה (עם סדר בוקר עד 1)המוח היהודי

השיר הוא יותר מעין סטיארה פחות ממש תיאור המציאות 

 

אבל תגובה מעניית תודה רבה

אפשר לשמוע את השיר?אלי רזיאלאחרונה

איפה אפשר לשמוע את השיר?

איך משפיעה גזירת הגיוס על הישיבות הסרוגות?גבר יהודי

בחורי הישיבות הגבוהות שעד עכשיו היתה להם דחיית שירות - מה קורה איתם?

בחורי ישיבות ההסדר שעד עכשיו היה להם קיצור שירות ודחייה חלקית - מה קורה איתם?

 

הם כולם מתגייסים "כמו ילדים טובים"?

אין השפעהברגוע

החוק של הישיבות הסדר וגבוהות עדיין קיים, בגץ פסל רק את החוק שפוטר לגמרי מגיוס

שואל מתוך חוסר ידיעה:גבר יהודי

מה ההבדל בין ישיבה גבוהה לישיבה חרדית מבחינת חוקי הגיוס הצבא?

בישיבות גבוהות רק דוחים את השירות, לא מקבלים פטורברגוע
גם בישיבות חרדיות לא מקבלים פטורגבר יהודי

בגיל 18, אלא בגיל מאוחר יותר.

וגם בישיבות גבוהות אם מישהו ימשיך עד אותו הגיל - הוא יהיה פטור. הלא כן?!

האם יש הבדל חוקי ביניהן?

גם בישיבות גבוהות (דת"ל)ל המשוגע היחידי
עבר עריכה על ידי ל המשוגע היחידי בתאריך ט"ז בסיוון תשפ"ו 20:42

מי שידחה כל שנה

בסוף יגיע לגיל 26 ויהיה חייב להתגייס, אין פטור.

המצאה יפה, אך שיקריתנקדימון
מחילה, ככה זה איפה שאני לומדל המשוגע היחידי

אני לא באמת מבין בחוקים...

הוא צודק, ככה זה בשנים האחרונותברגוע
לא הבנתיל המשוגע היחידי

יש מקומות שכן נותנים פטור אחרי גיל 26?

פעם נתנו, בשנים האחרונות כבר לא כ"כברגוע
"גזירת" הגיוס היא על רק על הטיפשיםנקדימון
הטהרנים שלא מסדירים את מעמדם. מי שמסדיר את מעמדו ומבצע דחיית שירות כראוי, ממשיך כמו שהמשיך עד היום.
האם הצבא מאפשר לעשות דחיית שירות?גבר יהודי

בחור "חרדי" בן 17-18 שיבוא עם אישור מהישיבה כמו לפני 20 שנה - הצבא ידחה לו את השירות?!

כןנקדימון

מומלץ להתחבר למציאות, ויפה שעה אחת קודם.

אתה בטוח?גב'
הצבא ידחה את השירות למרות שאנחנו במצב מלחמה?
כן, כי זה עוד מסלול בין מסלולי הדח"שנקדימון
כשהקדימו גיוס להסדרניקים זה בגלל שהם כבר חוילו, כלומר היו בשל"ת בפועל.

הצבא דוחה את השירות למי שמגיש דח"ש ועומד בקריטריונים. ככה זה במדינת חוק. נעים להכיר.

תודהגב'
בתחילת המלחמה גייסו גם מדח"שמרגול

כשהיה צורך

לפחות במכינות הקדם צבאיות (גם החילוניות. גברים עם פרופיל קרבי)

למיטב זכרוני זה היה בתיאוםנקדימון

ושום ניסיון כפייה לא הצליח.

ובתחילת המלחמה ממילא כולם הסכימו כי אף אחש לא רצה שיטבחו בו בישיבה אלא העדיף לצאת להילחם בחזית.

זו היתה הצבת עובדהמרגול

אמרו לכל מכינה כמה בחורים עם פרופיל קרבי הם צריכים להביא לגיוס מוקדם יותר


המכינות לא התנגדו כי באמת היה צורך גדול

כאמור דובר גם על מכינות דתיות וגם מעורבות וחילוניות


אבל זה לא שהמכינות התנדבו

הצבא הוריד הוראה והן עשו מה שצריך…


יש לציין אבל שזה באמת היה נקודתי, ולא המשיך מאז באופן קבוע. לדעתי היה רק גל אחד כזה שהקדימו לו את הגיוס. 

זה לא מדויק שהציבו עובדהנקדימון
אמנם ההידברות הגיעה לבסוף גם לבגצ, אבל היא הסתיימה בהסכמות. כמו שמצופה משני צדדים בוגרים.
לא ידעתי שהגיע לבג"צ. הכוונה שזו לא היתה בקשהמרגול

אלא הוראה


אני מכירה רק מבעלי תפקידים במכינות לא תורניות

הם לא התנגדו ברמה המשפטית כי באמת היה צורך גדול במדינה, ולמרות הקושי הגדול התייצבו.

אבל זה לא שהתייעצו איתם או ביקשו מהם. אלא אמרו.

נתנו להם להחליט אם הם בוחרים מי התלמידים שיגיעו או שהצבא יבחר בעצמו.

אבל זהו.


כאמור, לא הגישו ערעורים, כן ניסו להידבר. קיבלו על עצמם את המרות ואת המשימה.


רק ציינתי כי כן לקחו בחורים שבדח"ש (ומכינות זה דחש רק של שנה, גג שנה וחצי)

זה לא נכוןרקאני

כל בחורי הישיבות החרדים היו ניצבים באופן קבוע בלשכת הגיוס

ודוחים את השירות

ועכשיו זה לא אפשרי

לא, זה שקרנקדימון

כל הסערה היא סביב הטיפשים והרשעים שהחליטו לייצר מאבק בכוח, ולהפסיק לבוא לצו ראשון ולביצוע הדח"ש.


אבל גם הרשעים האלה הם מסממני הגאולה, כי רק העובדה שאנחנו במדינת ישראל תחת שלטון יהודי בארץ ישראל היא מה שמאפשר לרשעים להרים ראש. אילו היו תחת המגף הגלותי בין הגויים היו מלקקים ונכנעים את הפריץ שלהם.

ההתנהגות שלהם מלמדת על נפלאות ראשית צמיחת גאולתנו. בעל כרחם, אפילו מלאך חרדי רע עונה אמן.

זה לא נכוןרקאני

אבל אין מה להתווכח עם הדיבור המגעיל שלך

מגעיל זה מי שקורא לחיילים "נאצים",נקדימון

מי שחוסם אמבולנס בכביש 4,

מי שמזיק לאחרים וגורם להפסדי ענק,

מי שמשקר ביודעין לגבי העובדות,

מי שהוא כפוי טובה שאין הקב"ה והוא יכולים לדור בעולם אחד,

מי שמעקם את התורה ומעוות ועושה אותה קרדום לחפור בה.

 

זה מגעיל. זה באמת מגעיל.

אבל גם זה חלק מסימני הגאולה ב"ה.

וגם הם יחזרו בתשובה, ונקווה שמוקדם ולא מאוחר.

לא סותררקאני
מתייחס למשפטך הראשון, זה היה נכון עד השנה האחרונהמתוך סקרנות

עד אז כל בחור היה מגיש דיחוי, למעט פלג קטן יחסית שנקרא "הפלג הירושלמי".

בשנה האחרונה בשל פקיעת החוק (בהוראת הבג"צ), בוטלו כל הסדרי הדיחוי, וכעת כל בחור ישיבה שלא מתגייס נחשב לעריק.

לא זו בלבד, היה זמן שבחורים מישיבת הסדר חרדית חדשה שכן בחרו להתגייס, נעצרו קודם כל כעונש על עריקתם עד עכשיו.

 

בעיניים חרדיות, זה מראה כמה ה"פלג" צדק...

דעתי האישית היא שכמו בהרבה תחומים 2 הצדדים צודקים.

צודק הציבור בישראל שכבר לא יכול להכיל מצב בו ציבור שלם בהגדרה מקבל פטור מחובה בסיסית הקיימת לכל צעיר בישראל, ולא רק שמקבל פטור גם נוטה לנהוג באטימות וכמעט ניכור ב"שלוות עולמים" כשיש הרוגים רבים ל"ע, אנשים שנפגעה פרנסתם/שלום ביתם וכיוצא בזה.

צודק במידה מסוימת גם הציבור החרדי שרגיש לנסיון לשנות אותו, ולכן נוטה להסתגר בחשדנות, במיוחד מול גופים כמו הצבא, שלפחות כלפי חוץ לא נראה שמכבד את הדתלי"ם בלשון המעטה.

וכשאחרי כל זה עוצרים באישון ליל בחורי ישיבה תמימים שבסך הכול הקשיבו לרבותיהם, זה מעורר קונוטציות לרעיון של "גזירת שמד" שאז צריך למסור את הנפש אפילו על "ערקתא דמסאנא".

 

צודקים מי שעונה להם כנגד, שקודם כל- בפיקוח נפש הרבה דברים נדחים, בנוסף, לא שמענו אמירה ברורה ממנהיגי הציבור החרדי באלו תנאים כן ירצו להתגייס.

בנוסף, אם באמת החרדים חושבים שחוק בסיסי במדינה בעייתי כל כך מבחינה הלכתית, הייתי ממליץ שיתמכו ברעיון הרדיקלי שהגיע דווקא מהקפלניסטים של "תנועת ההיפרדות".

 

מעניין אותי מה דעתכם על התכנית של "מרן" משה פייגלין? ישימה? ריאלית?
כאן הוא מסביר אותה בפרוטרוט



מצ"ב גם תקציר ai שהועלה לרוטר:

 

אני עדיין רואה קבוצות באות לדח"שנקדימון

וב3 שנים האחרונות הסתובבתי הרבה בתל השומר.


אני לא רוצה להיכנס לויכוח הרעיוני כי הוא כבר נעשה ונחפר, ולא תהיה בזה תועלת נוספת. מעשית, הישיבות הגבוהות הסרוגות ממשיכות להתנהל כרגיל. מעשית, הליטאים ממשיכים כרגיל.

איפה יש בעיות? רק בפלג, ובכמה ספרדים.

אתה לא באירוע, במחילה מכבודךמתוך סקרנות

אין לי מושג אלו קבוצות אתה רואה, והאם הם בחודשים האחרונים, אבל חסר לך מידע.

הנה, מגוגל ראשוני(בעזרת ai גם כן)
⚖️ בג"ץ 5819/24 אכיפת חובת הגיוס על תלמידי הישיבות – צו מוחלט!

 

אבל לקרוא אני עדיין יודענקדימון
הצו האמור, אם תחפש בפסק הגין המקורי, מדבר אך ורק על כך שגם לאחר תום תקופת הקריאה לשירות לא תתבצע הפחתה, כלומר לאחר שאדם יפסיק לבצע דחיות שירות אז הוא יחוייב בגיוס מלא.

אין פה ביטול של פונקצית הדח"ש עצמה. זה ממשיך, ומי שעושה את זה אין עילה לעצור אותו.

שוב, זה לא נכוןרקאני

כל הישיבות הליטאיות הרגילות (שלא קשורות לפלג)

היו מתייצבות בלשכת הגיוס עד לפני שנה בערך

מלפני שנה פלוס, אין אפשרות לדחות שוב את הגיוס

אני לא יודעת מה כתוברקאני

בפסק דין

אני רק יודעת שלא נותנים להם להמשיך לדחות שירות

מאז שפג תוקף החוק הקודם

הליטאים לא ממשיכים כרגילoo

הם למשל לא יוצאים לחו"ל כי הם יודעים שהם יעצרו בנתבג


הסיבה שאתה חושב שהבעיות אצל הפלג וספרדים כי הם בעיקר נעצרים בגלל מעצר אחר שלא קשור לגיוס

(בגלל הפגנה לא חוקית/ עברת תנועה/ נסיון יציאה מהארץ ועוד)

ואז מעבירים אותם למשטרה צבאית


לבחור רגיל ומודע למצבו אין הרבה סיבות להיעצר וממילא לא מועבר לצבא

אני חושב שאתה טועהנקדימון
עיין פה אבל לקרוא אני עדיין יודע - בני הישיבות

אלא אם כן ישנו פסק דין אחר שאני מפספס. אם כן, אשמח להפניה.

בא נראהooאחרונה
הנה הסבר על אי יכולת דחית שירות של חרדים

אל המשבר החוקתי ומעבר לו: גיוס בני הישיבות לצה"ל


והנה הסבר על דחית שירות למוסדות בהסדר


מתגייסים | דחיית גיוס לטובת מסלולים תורניים

ישיבות הסדר נשארות כרגיל, אבל בכוננותמרגול

קצת כמו שהיה לפני

נניח בני ישיבות הסדר שסיימו את החלק הצבאי, ועכשיו שוב בישיבה- נחשבים עדיין מחויילים, ולכן בעת הצורך יוכלו לקחת אותם לתפקיד שוב (והם אפילו לא ייחשבו מילואים)


ישיבות גבוהות זה באמת מעניין איך עושים.

יכול להיות שבגלל שביינישים סרוגים בישיבות גבוהות עפ רוב התחילו הליכים צבאיים (צו ראשון בכיתה י"א וכו)- הצבא קל יותר איתם.


חרדים שלא מתכננים להתגייס, באים ללשכת הגיוס אך עושים הליך מקוצר רק בשביל להיכנס למעמד בן ישיבה, אך לא עושים דפ"ר, ריאיון, בדיקות רפואיות וכו.

מדברת כמובן על מה שהיה כשתורתו אומנותו עוד היה בתוקף.


כלומר בחור בן 19 חרדי שהלך לישיבה גבוהה - עוד לא עשה את הליכי הצו הראשון המלאים.

בחור בן 19 דת"ל - כנראה הגיע בתיכון לעשות צו ראשון, ואולי גם התחיל במיונים כלשהם.


מבחינת הצבא זה נראה שונה מאוד. 

ישיבת מעלותגיימס פוטר

רציתי לדעת אם זה נכון שיש לישיבת מעלות שם  שהחברה שם בגדול נחשבים "חננות" כאלה.

בכללי, סטיגמות על ישיבות הן לרוב נכונות או לא? 

אממ סטיגמה מעניינתפצל"פאחרונה

בסביבה שלי מעלות לא נחשבים חנונים

אני לא יודע מה הטווח שלך שאליו אתה משווה

אבל בוא נגיד ביחס למרכז הר המור והגוש, אז לא

הם ממש לא חנונים

אם אתה משווה למצפה רמון שדרות ויפו למשל אז כן הם יכולים להיחשב חנונים


בכללי על סטיגמות, יש כאלה שיותר נכונות וכאלה שפחות...

בסוף כל אחד יכול להמציא סטיגמה מהחוייה שלו על מקום מסוים, זה לא הופך את זה אוטומטית לנכון

לגבי הצבאאורות ופיצוצים

האם יש אפשרות להגיע למחלקות/פלוגות עם ביינישים לאצדרך מסלול ההסדר אלר דרך הבקו"ם

 

תודה לכל העונים

קודם כל - אין פלוגות שלמות של בינישי"ם, רק מחלקותהסטוריאחרונה
לקח כואב ממלחמת של"ג.

שנית - עקרונית אי אפשר, אולי דרך קשרים באיגוד?

הגבלת המערכתשמחה :)

היי

מי ששלח לי הודעות בפרטי , המערכת הגבילה את כמות ההודעות אז מחילה שלא עונה ותודה לכולם!

אגב, מחפשת בחור שבא מרקע דתי לאומי והתחזק לכיוון החרדי. אם יש רעיונות היכן לחפש ממש אשמח 

 

במקרה ראיתי את ההודעהיעל מהדרוםאחרונה

לק"י


וממליצה לך להזהר עם הודעות באישי.

לא לגלוש להתכתבויות אישיות מידי או לתת פרטים אישיים.

תלמוד תורה מורשה ירושליםישתבח המלך
אני רוצה לרשום את אחיין שלי לתלמוד תורה ואשמח לשמוע עליו מבחינת איזה מקצועות ליבה לומדים בו ומה המערכת שעות שלהם בשבוע ?עד איזה שעות לומדים בכל יום?ואם לומדים גם ימי שישי?ואיך זה הולך השעות לימוד בכיתות א,ב,ג והלאה?
תלמוד תורה מורשה בירושליםישתבח המלך
שעות הסיום משתנות מיום ליוםמתואמתאחרונה
אנגלית לא לומדים שם.


רק דבר אחד לא מובן לי - אתה רוצה לרשום את האחיין שלך? אתה האפטרופוס החוקי שלו?

אולי יעניין אותך