אני בעד שאולי תאמרי לה אתזה בעדינות? אבל ממש בעדינות.. שחלילה לא תפגע.

תאמרי לה אתזה ממקום אוהב ודואג.

ולא כי את לא רוצה להיכנס לעצב הזהה..

תנסיי.

אני מפחדת שזה יפגע בה, כי היא ממש רגישה

ואני גם סוג של מרגישה חייבת לעזור לה ולהקשיב

כי אם לא אני אף אחת אחרת לא תעשה את זה והיא תשקע בדיכאון עוד יותר...

שאת נמצאת איתה הרבה? ואת חברה שלה באמת?

כי אם כן אני בטוחה שהיא תבין אותך..

מנסיון,

חשוב לגשת לעניין מתוך רוגע נפשי.

לא להכנס ללחץ,ולהשתדל כמה שיותר לא להראות לה כמה את דואגת..כואבת..מפחדת ונשברת ממה שעובר.

אם את עכשיו שם בשבילה,

חשוב שתהי חזקה ושמחה.

קל לשקוע בעצבות..קל מאוד..

את חלקנו זה אפילו מושך...

העבודה על השמחה-עבודה גדולה ועצומה!

עבודה תכליתית.

מדוע?

כי השמחה היא בעצם אמונה.

כשאדם רוצה ליהות בשמחה תמיד,משמע רוצה להיות באמונה תמיד.

אדם שמח הוא אדם שחי אמונה אמיתית בה' יתברך שכל מה שבא ממנו יתברך,לטובתו הוא.

ה' יתברך הוא אבא שלנו,הוא לא רוצה להרע לנו.

באמת בשביל לשמוח,יש להאמין שהכל אבל הכל!לטובה!

דבר שני,

חלקנו לא אוהבים לשמוע את זה..אבל,

זה השלב,

זה הגיל.

עוברים את זה אחותי..לא לפחד.

אז כן,גיל ההתבגרות הוא גיל לא פשוט,לא קל ,

ובדורנו הוא אפילו שלב מסובך מאוד לאדם.

התמודדויות שנראות ענקיות ומאימות..ההורים.הבית.הדת.משפחה..

החיפוש האישי של כל אחת ואחד ..

גם השינויים הפיזיים בהתפתחות משפיעים על הרגש שלנו ועל המוח שלנו הן במחשבות הן ברגש..

וקל ככ ליפול לייאוש ודיכאון.

לעזוב אותה כרגע את לא באמת יכולה...

אבל תזכרי בתוך כל סערת הרגשות,תזכרי שגם את,אחותי,צריכה לחיות.

את לא תיהי מועילה לעזרתה אם תשקעי אל עומק הדיכאון השחור הזה..

מותר לך לא להיות שם 24/7.. זה אפילו יעזור לה.

היא תצליח לחזור להבין שהיא מסוגלת לבצע דברים בכוחות עצמה..

ושהיא שימושית ויכולה להתמודד.

אחותי,

לכל אדם יש אינסוף תשובות בתוככי פנימיותו.

בתוך עצמי נמצאות התשובות להכל,גם אם איני זוכרת מהן כרגע..

תני לה לברר עם עצמה..תני לה להעז ליהיות קצת לבד.

זה יעשה לה רק טוב.

בחנוכה...כשמדליקים את החנוכיה,

מחזיקים בנר ומנסים להצית שלהבת אש בשאר הנרות.

מחזיקים את הנר קרוב וכשנדלק..לאט לאט מתרחקים...

אם נמשיך לאחוז באש ,חלילה ניכווה.

אפשר לעמוד מהצד עכשיו ולהביט באש היפה והמפזזת שבנרות החנוכיה..

כי כבר הדלקנו אותה.

לפעמים אחותי,צריך לדעת מתי נכון להתרחק.

אנחנו רוצים להאיר לא חלילה להכווה.

קחי לתשומת ליבך אחות יקרה.

ו..כדאי מאוד לשתף בפרטיות את המדריכה שיש לך באולפנה,תוכלי לפרוק עימה את מתחייך..ויחד לקבל כוחות להמשך עזרה..

(בדיבורך עם המדריכה,נסי לחסוך בלשוה"ר...)

אחותי ,כח עז לך!

מקווה שעזרתי במשהו...

ברכה והרבה הצלחה!

נמצאת פה לכל שאלה..אפשר גם בפרטי

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....