מתהלכת לי במחשבות מאז ששמעתי על הזוועה שקרתה ביממה האחרונה.
(למי שפספסה אל תלכי לחפש. אני אכתוב בתגובה נוספת תקציר כדי לחסוך לכן את הכאב בטן 
)
אם את מרגישה שאת לבד,
שבהריון או אחרי הלידה כולם סביבך נראות מעולה ורק אצלך כל יום גרוע מקודמו,
את מרגישה שאין אור בקצה המנהרה ואף אחד לא מבין אותך,
בבקשה בבקשה בבקשה!!
תספרי, לאיש שלך, לאמא שלך, לאחותך, לחמותך, לשכנה, לאחות טיפת חלב או לדולה
ספרי לנו פה בפורום או התקשרי באנונימיות לער"ן 1201,
או לקופת החולים שלך כדי להשיג פסיכולוג במחיר מוזל (כן, זה נכנס לסל)
אל תהיי עם זה לבד.
הייתי עם דיכאון אחרי לידה,
אני זוכרת את המחשבות שעברו לי בראש ואת הבושה להעלות אותם על דל שפתי.
את חושבת שאם מישהו ידע יאשימו אותך, יחשבו שאת משוגעת,
יקחו לך את הילד או יפטטרו אותך מהעבודה.
בבקשה תספרי.
יש היום הרבה יותר מודעות,
עם מעגל של תמיכה אפשר לצאת מזה,
כל אחת יכולה לצאת מזה.
מגיע לך שהשמש תזרח שוב בשבילך,
מגיע לך לחייך ולצחוק מבדיחות שהיית צוחקת מהן פעם
מגיע לך לחבק את האהובים עליך ולהנות מזה ושזה לא יהיה טכני עבורם.
מגיע לילדים שלך אמא שמחה ובריאה
מגיע לבן זוגך אישה מחייכת
מגיע למשפחה שלך יותר.
בבקשה אל תהיי עם זה לבד.
גדול!
