המדינה..

טוהר הנשק: החייל ישתמש בנשקו ובכוחו לביצוע המשימה בלבד, אך ורק במידה הנדרשת לכך, וישמור על צלם אנוש אף בלחימה. החייל לא ישתמש בנשקו ובכוחו כדי לפגוע בבני אדם שאינם לוחמים ובשבויים, ויעשה כל שביכולתו למנוע פגיעה בחייהם, בגופם, בכבודם וברכושם.

תני לי להדגיש את זה בשבילך: אך ורק במידה הנדרשת לכך. זה טוהר הנשק האתי והמוסרי של הצבא, ואלאור עזריה לא שמר עליו, מכיוון שלא היה צורך ביריה האחורנה שלו. 

טוהר הנשק של התורה: טוהר הנשק. המונח של תורה היא: "והיה מחניך קדוש" (דברים כג  טו) הרמב"ם מפרט: "המחנה כמקדש ד', ושאינו כמחנות הגויים להפסד ולעבירות והזיק זולתם, לקחת ממונם, לא לדבר אחר". (מורה נבוכים ג מא). מחנות הגויים הם מקום התפרצות היצרים היותר שפלים ואפלים, להרוס ולגנוב ולהרוג. "אבל כוונתנו היישר בני אדם לעבודת ד' וסדר עניניהם" (שם) אנחנו עוסקים במלחמת למען הסדר והישרות בעולם. כאשר אי אפשר לפעול על ידי חינוך, נאלצים אנו לפעול בכח, אך אם בעצמנו לא נהיה ישרים, מה הועלנו בתקנתנו.

שוב, תני לי להדגיש את זה בשבילך: אנחנו עוסקים במלחמת למען הסדר והישרות בעולם. כאשר אי אפשר לפעול על ידי חינוך, נאלצים אנו לפעול בכח, אך אם בעצמנו לא נהיה ישרים, מה הועלנו בתקנתנו.

עכשיו בואי נחזור למצב של אלאור עזריה: המחבל מנוטרל, ואינו מהווה איום יותר. האם מותר לירות? על פי החוק האזרחי והצבאי: לא. על פי התורה, מטרתנו להגן על עצמנו. האן אלאור עזריה נמצא בסכנת חיים ממשית? לא. האם בכדור השביעי שהוא יורה הוא עדיין עסוק בלהגן על חייו? לא. ולכן, לפחות לפי השגותיי, אין תמיכה הלכתית ובטח שלא מוסרית תורנית לרצח מחבל מנוטרל. מוזמנת להביא לי מקורות סותרים. אני לא מבינה במיוחד בהלכה, אבל אני אשתדל ללמוד ולהחכים מהם ולהתייחס אליהם בהתאם.

"אם היינו צבא קודש היינו יודעים גם לנקום נכון. בעזרת ה' - שנזכה בקרוב ממש."  - אין ספק, ואמן, אבל זה לא המצב שלנו ולכן אחריותנו לשמור על המוסריות כמה שאנחנו יכולים. ואת זה עושים בתור התחלה בכך שלא יורים באנשים שלא מהווים סכנת חיים מיידית. זה מה שמשאיר אותנו מוסריים. חוצמזה, לא אומר לך שאלאור לא גרם לחילול שם השם ברחבי העולם... אבל זה עניין פחות רלוונטי

"לדעת שופטים איוולים חסרי עמוד שדרה וכח יהודי נכון, הוא אשם. " -- לדעת החוק היהודי, עם כל הכבוד.

"זו איוולות, זו טיפשות, זה לא יהודי, זה לא מוסרי. " - זה כן, בדיוק מהסיבות שציינתי למעלה. חשוב להבהיר, אנחנו לא מחבלים ולא רוצחים, ואנחנו בתור עם, אחריותנו המרכזית היא להביא את הצדק והמשפט לעולם. וזה מתחיל בלהשאר מוסריים. והמוסריות היא בהגדרה הימנעות מפגיעה באדם ככל שהדבר ניתן .
 

"החוק שלך נוגד את חוקי התורה שנועדו להגן על יהודי באשר הוא יהודי, בכל מחיר" אני אשמח שתוכיחי את זה, כי לומר את זה לא הופך את זה לנכון.

 "כי נשמת יהודי לא ברת השוואה לנשמת גוי", מבחינה מוסרית כן, פיזית כן, ועם כל הכבוד לומר את זה זה גזענות.

"בוודאי ובוודאי לגוי שבא לחבל להרוג ולאבד בכוונה תחילה." במקרה כזה אין ספק, אבל זה לא היה מצב של או להרוג את המחבל או שאלאור מת, כך שזה לא רלוונטי.

"לא מובן לי איך בתור יהודיה את מסוגלת לומר דבר כזה ולשמוח בעיוות הנורא הזה. 
לא ברור." -- אני מקווה שעכשיו ברור לך יותר.

@יעלוש מחבד (לא מתייג לי) התגובה מיועדת גם אלייך. 

בנוסף- "שמחבל יורה בחייל זה בסדר גמור ולא עושים לא כלום." - עושים הרבה מאוד. לרוב הם לא יוצאים מזה חיים, וגם אם כן, הם מקבלים עונשי מאסר כבדים, ונניח ואת יכולה לטעון שזה לא מספיק כבד ולרוב הם יוצאים מוקדם יותר הביתה, ותצדקי באופן חלקי בכך, החמרת עונשם של מחבלים לא מהווה היתר לקחת את החוק לידיים ולהרוג אותם.

"אבל שחייל יורה במחבל כיוון שדקר חיילים כדי להגן על המדינה שלו ונלחם על האדמה של ישראל מעלים אותו למשפט ולא יודעים מה גזר דינו פשוט טימטום! לא סתם אנחנו מדרדרים. נותנים לערבים את המקום הטוב ביותר בעולם! 
בושה וחרפה שזה מה שאנחנו מייצגים" - חוץ מזה שזאת אמירה נורא מתלהמת ונורא לא מנומקת, לא הבנתי בדיוק מה את רוצה להגיד

אני לא מבין גדול בהלכה ובמקורות היהודיים והתורניים כמוך אבל לפחות ציין מקור

ממה שאני ראיתי יש יותר מדי בסיס לטענה שלה, אגב, אחת מהמצוות שהגויים חייבים בהם היא להעמיד שופטים, קל וחומר ליהודים, לזה יש ציווי מפורש "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך"

השופטים קבעו שחייל אשם בהריגה, אז פתאום הם סמאלנים? חיות אדם?

אלאור הרג. אי אפשר להתייחס לזה בצורה שונה.

חביב אדם שנברא בצלם, חביבים ישראל שקרויים בניו של מקום"

*בנצי אתן לך טיפ קטן, היום נהוג לעשות זאת על הירושלמי אבל עד לפני חמישים שנה, כשלמישהו היה סברה שפחד לומר היה מעמיס אותה ברמב"ם, הרמב"ם מפוצץ בנושאי כלים וחידושים של אחרונים וראשונים שהבינו אותו בצורות שונות ומשונות, להגיד עיוותת את דברי הרמב"ם זה קצת יומרה לדעתי, אבל שוב, לדעתי. 

עשית לו אינטרפטציה למקום אחר ודימגגת את כל התגובה

תמשיכי לטעון שהיהדות אומרת מה שאת חושבת, תמשיכי לטעון שמקורות הם שטויות

תמשיכי לטעון הרבה טענות, רק בדבר אחד אל תודי, שיש שתי צדדים לכל אירוע ולא הכול הוא שחור ולבן.

זה אסון להודות בזה, יש טובים ורעים, אין מציאויות מורכבות.

רק ראייה ברורה ומפוקחת וחדה על המציאות.

היהדות פשוטה והכל פשוט ויש אמת אחת ואלאור חף מפשע כי רוב העם זועם על ההחלטה, ורוב העם הרי לא טיפש

ההיגיון פשוט, מאוד פשוט כל כך פשוט לעם ולחיילים, חוץ מלשופטים כמובן, אני לא אטען את מה שחצרוני היה אומר על כזה משפט, אבל שלושה שופטים פה אחד הרשיעו אותו ופירקו לגורמים את טענות ההגנה כלא היו, אבל הדברים פשוטים, העם שבחר ביבי ומירי רגב לא גנבה כפיים הוא עם זועם ופשוט 

תורה פשוטה לא מורכבת, יש לה רבדים, במצבים של ספק הצלת חיים כדי לקחת בוודאות חיים של מישהו אחר, תורה פשוטה

מקורות? פשוטים, נכון שאינם אבל זה לא יפריע לטעון שהכול פשוט

ההבדל בינינו הוא פשוט, אני רוצה מקור כי גם אם את המצפן המוסרי של עם ישראל אני לא מחויב לו בכהוא זה, לתורה אני מחויב לה אני מקשיב ועושה, אבל כשאת באה ומכניסה את הנרטיב שלך לתוך התורה זה אומר שני דברים, א. שהתורה היא פלטפורמה להעברת המסרים שאת חווה וב. זה מסמל את ההערכה לתורת החיים שרחבה מני ים אז וודאי שהיא תכיל גם סברת כרס שלך

אני חי יהדות של דינים, יש שולחן ערוך רמב"ם וגמרא בסנהדרין עב שמדברת על דין רודף, ורק כשרץ אחרי חברו אפשר לפגוע בו באחד מאיבריו או להרוג אותו, אבל מחבל כפות ומנוטרל?!? איפה נשמע כדבר הזה? הזהו מוסר??

אני משתדל לסיים דיונים מורכבים עם פן שלילי על משפט המסמל את ההפך, במקרה זה את קדושת החיים שאני מאמין שקיימת גם בערבי, אני מעלה את התהייה נראה לי שגם במחבל, לא צריך לכבד אותו אבל לא לרצוח. למרות שהכול פשוט, אני הייתי מצפה למקור לפני שהייתי מדבר על דיני התורה 

של אותו האל.

הרמב"ם במורה נבוכים מצריך הקמת מוסדות דיינות, גם אם לא יישפטו לפי התורה, העיקר שתהיה חברה מתוקנת (אולי בעזרת אותו רמב"ם ניתן להבין איך הרמב"ם אומר ששמעון ולוי הרגו את כל שכם בגלל שלא היה דינים שראו את חמור גונב איש ולא מיחו בו)

אני שמח שיש מקורות, אני רוצה לראות אותם, זה הכול, אם הם יישנם אני אדע שיש לזה בסיס, זה מה שביקשתי מלכתחילה כי אני לא מכיר אותם, רוב יומי מושקע בקריאת מקורות דתיים אשמח לראות עוד כאלו

אני את דעתי אמרתי, הפסק מוצדק כי היה הרג וזה בא לסמן משהו אתי, העונש צריך להיות לדעתי(אם בכלל) מינורי וקטן.

אני לא רוצה לעשות מלחמת מקורות, פשוט אי אפשר להגיד שהתורה אמרה בלי להביא כזה מקור ולהתמודד עם שלושה מקורות אחרים, הדברים אמורים כלפי וכלפייך באותה המידה

אשמח למקור מסוים.

להגיד שזה לא טוהר הנשק של התורה ללא מקור נשמע לא מספיק רציני לא?

לדרוש חנינה והשוואת תנאים למקרי עבר זה יותר מלגיטימי מצד שרים וחברי כנסת

קו 300 ופעולות התגמול הפיראטיות של מאיר הר ציון שבסיומם היה נקנס באגורה על כל מחבל רק מוכיחים זאת

תפקיד השופטים לקבוע שמדובר על נורמה מוסרית פסולה ואתיקה שאין לה שום מקום בחברה מתוקנת, תפקיד הממשלה הוא לשמור על צבא אחיד ולא לגרום לבעיות בצבא, הם חיילים יחשבו פעמיים האם להתגייס או האם להתגייס לקרבי או שאנשים ישתמטו או לא יפעלו, צריך לשקול לא לתת עונש כבד.

אף אחד היום לא יחזור על שנת הסבל שעברה (בצדק או שלא) על אלאור אזריה ומשפחתו

או פרטי

טוב לקרוא את זה ממך בתור פנאטית ימנית והזויה

פייר, אכזבת

מזל טוב!!!!

זה בכלל חוקי בגיל שלך

"כאשר שופט אחד יושב בבית הדין הצבאי המחוזי, הוא יהיה משפטאי. כאשר בית הדין הצבאי המחוזי יושב במותב של שלושה שופטים, אב בית הדין (ראש ההרכב שדן בתיק) יהיה תמיד שופט צבאי-משפטאי, ושני השופטים הנוספים הם במקרים רבים קצינים בדרגת סרן עד סא"ל חסרי הכשרה משפטית הנקראים "שופטי צד".

לקוח מאתר ויקיפדיה. לא יאומן.

הרעידה הכי חזקה לשנת 2016. כבוד!

2026 Mindanao earthquake - Wikipedia

למה אני קוראת הודעות מפעם

למה כבר בשני ספרים גדליה הוא גבר חסון גבוה ומושך שכל קוראת רוצה כמוהו ואז באמצע הספר הוא מאכזב למה

למה אני מרגישה שהכל עליי 

למה קשה להיות עצמאית (לא בעסק)

למה אני לא הולכת לישון בכאלה שעות

איך החיים הולכים להשתנות מסוף השבוע הזה ואני מקווה ממש שישתנו לטובה

למה תמיד אבא עוזר ועוזר ועוזר ואז בסוף אני כועסת עליו

למה הוא כאילו עוזר לי אבל באמת נראה לי שהוא עושה את זה בשבילו

למה כל התהיות שהיו לי בראש שבשבילם נכנסתי, כדי להוציא ותם, נעלמו פתאום וחוץ מגדליה אני לא זוכרת מה עוד הפריע לי

למה החיים כאלה עליות וירידות

ולמה גם דברים פשוטים מסתבכים לפעמים

לא תמיד, אבל לפעמים כן

למה אי אפשר להרוויח 20 אלף שח לגדל ילדים בנחת לאפשר לבעלך לגדול בתורה להיות רגועה עם בית מסודר בגדים מקופלים בארונות כיורים ריקים בלי שימוש בחדפ ארוחצ מוכנה חמה כל יום למה

איך יכול להיות שכל כך הרבה הודעת ורק אחת שלי

אני זוכרת שהיו הרבה יותר

ללכת ביישוב בלילות מזכיר לי את פעם

מעניין

אולי בקיץ יהיה מעניין יותר? אולי לא

למה הפסיקו לייצר נוקיה208

למה לא המציאו עוד טלפון חדש בדיור כמו נוקיה 208

למה אני בטלפון הרביעי או החמישי ב7 שנים האחרונות זה לא תקיןןןןן

ואין לי מספרים של אנשים מפעם ואין איך לשחזר

אפילו בנות מפה שפעם היו לי

מה שלומך?

ואת עדיין כותבת באותו סגנון שהיית לפני מאה שנה.

ללכת עם אילה בלילה ולדבר על חשופיות ישר הזכיר לי את האולפנא

למה אני האישה היחידה בגילי שעדיין מתגעגעת לאולפנא

למה אני אומרת בגילי וזה נשמע שאני זקנה אני לא זקנה

אני רוצה להיות קשורה לבנות המתוקות הצדיקות קדושות צנועות האלה

אני רוצה לחזור לאולפנא ואני מוכנה להתפקשר גם אם זאת לא ה- אולפנא

אני רוצה להיות עצמאית

אני רוצה שירים זמינים בלי לפתוח מחשב

מספיק לי די והותר מה שעובר עליי

והעומס הזה שמגיע

מכל מיני סיפורים שקורים מסביב

עושה לי אדרנלין לתקופה ואז בבת אחת ריסוק עז מלווה בדכאון לא ברור

עד שהבנתי שהוא ברור

אסור לי להיות שם יותר מידי

ואני מוגבלת

אני יכולה להיות נחמדה

להתעניין בשלום

להביא משהו נחמד אם מסתדר לי

אני לא יכולה לתת את הבית שלי

או את האוכל שלי

או את הלב שלי

וזה גם לא יעזור

עכשיו צריך להתפלל

ואיפה אני ואיפה להתפלל

ויערה עושה לי פה 3 תפילות ביום מעמידה אותי במצב שאני מרגישה הכי לייטית בעולם

אבל יש לי תפקיד

כרגע במסגרת התפקיד אני נותנת תנאי חיים לאלה שבאחריותי

הלוואי שאצליח גם לתת להם תנאים רוחניים מיטביים

הוי טאטע רחמים עלינו

אנחנו רוצים להתפלל

חסרים לי כמה ימים בשבוע להספיק כל מה שצריך גם ככה אני בעומס לא יאומן

מתלבטת אם לישון או לאכול או ללכת לשיעור

בקיצור גאולה עכשיו

זה בוודאי יפתור את כל בעיותינו

ובלי הנחת של אביגייל

אנחנו רוצים בית דוד

מהר עכשיו אין זמן לחכות

חיכינו מספיק אביגייל

טאטעעעעעע רחמיםםםם עלינו

ותן לנו שמחה!

קוראים לזה מובחנות

אולי יום אחד אהיה פסיכאטרית

אולי בגלגול אחר כשיהיה לי יותר הבנה בשפה האנגלית

צריך פשוט להכיר את הנפש לחיות איתה בשלום ולא לתת לה לנהל אותנו למקומות אסוניים.

מובחנות היא היכולת של אדם לזהות ולהחזיק בזהות, במחשבות, ברגשות וברצונות שלו, מבלי להיות תלוי באישור, בלחץ או בציפיות של אחרים.

אדם בעל מובחנות מסוגל לשמור על עמדתו ועל גבולותיו האישיים, ובמקביל לקיים קשרים קרובים ומשמעותיים עם הסובבים אותו.

אגב, רגישים לפעמים מתקשים בזה. הם ממש מרגישים פיזית את הסביבה שלהם.

לא שאני תלויה באישור ובציפיות. פשוט לוקחת ללב כאבים של אחרים וחושבת שראוי שאעזור להם כמה שאני יכולה.

כאילו אם זאת היתה אחותי, לא הייתי מארחת אותה?

אבל כאן בדיוק הנקודה, היא לא אחותי ואני באמת לא יכולה ארח אותה.

ואז לשחרר את זה והלבין שלמרות שזה נשמע אגואיסטי וגם בתיה אמרה לי מה פתאום מה פתאום ולאה אמרה זה לא שייך איפה תשימי אותה

אז למרות שבהתחלה חשבתי איזה אנוכיות זו לדבר ככה

להבין שזה המצב ואין לי ברירה אלא לשחרר

כי לחשוב עליה בלי  יכולת לעזור זה קשה

ולעזור זה לא אפשרי

אז מה נותר?

להתפלל

והוא זה שמוביל אותי לרצות לעזור ולהיות קשורה ולהתעניין

ההיא התגרשה, בא נהיה איתה בקשר אולי ככה נדע מה הסיפור שהיה שם

ההיא בודדה, נהיה איתה בקשר אולי נבין משהו על הנפש. אולי נקבל כבוד כי היינו שם בשבילה.

ההיא בעלה עובר מה שעובר, בא נעזור לה, ואז תכנס בפנים והיא תפתח את הלב.

אולי, אני לא יודעת.

בינתיים לא קיבלתי שום מידע על שום דבר וזה גם לא ייתן לי שום דבר, וגם כבוד לא קיבלתי חחח

איזה יצר הרע יש בעולם הזה! לרצות לעזור כדי לקבל כבוד. אז זאת האנוכיות האמיתית בעצם. עכשיו הבנתי.

זה סקרנות בלבוש אחר. ואולי את בסוף באמת נותנת את הלב שלך (ואז נשארת מרוקנת). ולגבי כבוד - אולי. אבל לא מקבלים ככה כבוד. גם הצד השני מרגיש אותך כמו שאת מרגישה אותו ולפעמים הוא נרתע בלי לדעת למה.

(אגב, נשים, ובמיוחד דתיות, הרבה פעמים אומרות "הוא הטריד אותי" על כל שיחה שהיה שם אנרגיה לא ברורה שהייתה לא נעימה להן ולא היה להן טוב שם, כלומר - הוא פעל בסדר לפי הכללים אבל האנרגיה שלו הייתה מרוקנת ולא נעימה והן מרגישות את זה, רק שבהעדר מילים לתאר את זה הן אומרות "מטריד")

לא חושבת שהן הרגישו אותי ככה, כי באמת עשיתי את מה שעשיתי לא בשביל הכבוד, באמת באמת באכפתיות.

בסדר 

אנחנו גם וגם וגם וגם. גם רוצים (כבוד, סקרנות,...) וגם רוצים להביא טוב לעולם. שני הגורמים האלה חיים בתוך הגוף ביחד. לא תמיד הם סותרים אחד את השני.

אנחנו צריכים להציב גבול רגשי.

הדבר הכי חשוב.

אם אני יכול לעזור או לעשות משהו. בשמחה. אבל סתם לכאוב אותם ולסבול יחד איתם? למה? למה זה מועיל?. אותו כנ"ל אגב חדשות ואקטואליה שהייתי מכור כבד וקצת נגמלתי במידה ואני רואה מהצד מכורים אחרים. זה נוראי.

צריך לדעת חדשות. צריך להתעדכן. צריך לפתח דעה. אבל לא צריך להתכווץ בגוף על כל דבר שקורה בעולם.

 כבר שנתיים ושלושה חודשים שרוב החדשות שאני שומעת מגיעים מהמשפחה בשיחות טלפון (ואז מן הסתם זה הדברים היותר עיקריים שקרו השבוע)

ומידי פעם כשאני ממש מרגישה מנותקת אני פותחת ערוץ 7 ועוברת על הכותרות.

ואז אני מגלה כמה לא קרה שום דבר משמעותי בזמן שעבר.

כלומר, ייתכן והיו דברים משמעותיים שקרו, אבל מה יעזור לי לדעת בזמן אמת ומה יעזור להם שאני אדע?

אין לי דרך ממשית להשפיע על מה שקורה.

אני יכולה להתעצבן אם מחוקקים חוקים גרועים או אם היועמשית עושה מה שבא לה או הפצרית בכללל......

אבל כל העצבים שלי לא מועילים כלום! מתסכל אבל זה ככה.

פעם ב לשמוע על חייל שנפל... אבל גם כאן אני לא באמת משפיעה. 

בעלי אמר: כמה פעמים קראת תהילים עליהם? אז מה זה עוזר לראות חדשות לראות שמישהו נפל?

בשבילי זה כן חשוב כי ככה אני מרגישה מחוברת לעמ"י אבל בתכלס...לא באמת עשיתי כלום. אפילו תהילים בקושי קראתי.

אז לונורא לא להיות מחוברים לחדשות.

ולגבי הלפתח דעה- אותה דבר. לא באמת משנה מה הדעה שלי. היא לא תשנה משהו.

אתם יודעים מה? אולי היא רק תגרום יותר פירוד ומחלוקות.

ובכלללללל

אם ניזכר לרגע בשיחת נשים ביום שישי, לצרוך חדשות ו"אקטואליה" דרך התקשורת בישראל, זה ממש לא רק להיות מעודכן, אלא זה משנה לך את הדעות ואת המחשבה. אתה כבר לא עצמאי כמעט בכלל. אתה מסכים עם ההוא או עם ההיא, אבל מה אתה חושב לך לעצמך?

אבל אם אתם בכל זאת רוצים לדעת מה דעתי אני אולי אפתח את זה בתגובה אחרת פה בשרשור.

((ודעתי, אגב, פותחה לבד באופן עצמאי. כלומר, זה היה רעיון שלי בלבד בלי ששמעתי עליו מאף אחד אחר.

ואז כעבור שנה פתאום מוריה (שגם היא לא צורכת חדשות) אמרה אותו ביום שישי.

והרגשתי ממש, אמממ לא יודעת איך קוראים להרגשה, כשאמרתי לה- נכון! גם אני אמרתי את זה! ממש!

ההרגשה כנראה היתה, מה זה עוזר שאמרתי. מי בכלל מקשיב את מי זה מעניין))

לא חדש, כבר חודש. אבל חדש. אולי אפשר לומר: הבחור החדש.

והוא אמר לי תודה רבה.

יותר מששמחתי על התודה שמחתי על עצם זה שהוא אמר לי משהו.

כאילו, חמודים, אני אוהבתתכם והכל אתם ב"ה טפו טפו יחידי סגולה בדור הזה

ואשריכם לגמרי כמו שנאמר

אבל

לומר תודה למי שהכין לך אוכל וטרח בשביל שיהיה לך נעים ונחמד זה דבר בסיסי

ואם האדם הזה הוא אישה אז כן

צריך לומר תודה גם אם זו אישה

עכשיו אני דנה לכף זכות וברור לי שהם בסדר ואף פעם לא הקפדתי עליהם בעניין הזה

(למעט שבועות? אולי)

אבל פתאום כשמישהו פונה אליך ומכיר בעצם קיומך ובעצם זה שנתת מעצמך בשבילו

וואו

אשריך לגמרי

והוא הזכיר לי את יהודה פתאום זה היה לי כזה אווץ

אבל יהודה אומר שהוא לא אותה בחינה אז כנראה שלא

להבדיל בין החיים, כן.

(יהודה זה מי שאני חושב שזה?)

הבחור שאמר תודה הזכיר את יהודה שכנראה אולי אתה חושב. לא שהכרתי אותו מידי בחייו אבל נדמה לי שהוא היה מהסוג של האנשים שיגידו תודה לאישה למרות שהיא אישה והוא בחור. נכון?

אחרי שהוא נרצח, פתאום התחילו לחפש שיחות איתו. גם נשים וגם גברים.

כי מחר שום יום שלישי והפעם לא אוכל להבריז כמה אפשר להיות בת 16 בגיל שאני עכשיו

אז דיברנו

ושאלתי

והוא שאל אם אני רוצה לשמוע מה שאני רוצה לשמוע או מה שהוא חושב

ואמרתי שיענה מה שהוא חושב

והוא הסביר

והוא אמר שבחור בגיל הזה זה כך וכך

וניסיתי להבין ככל יכולתי

בכל זאת, אני לא בחור בגיל הזה, אז יכולת ההבנה שלי מוגבלת

ושאלתי למה ההוא כשהיה מאורס כן דיבר איתי יפה

ומה, האם כשמתארסים פתאום מבינים שכן אפשר לדבר

אז הוא אמר שכנראה בגלל שזאת היתה שיחה עניינית

ואולי זה גם האופי

ושוב הקשתי

ושוב ניסה לתרץ

אז בסדר נו הבנתי

אבל לא יודעת למה זה עשה לי הרגשה לא טובה

אח"כ אם זוכרים אותך