"אדרבה, על פי רוב היא גיבורה שבגיבורות. היא עברה ייסורים שמירקו אותה. היא סבלה מבדידות שהכשירה אותה לחברות אמת. היא נשאה לבדה את העול של חינוך ילדים."

כלומר הבעל אשם.

לא רק שהדברים קצת לא נעימים למקרא, אף רווק לא ירצה מטען רגשי כשאפשר בלי.

(מה גם שעל-פי רוב גרושים זה לא לכתחילה וזה מובא כבר בספרי הראשונים מכמה סיבות).

קל להבין.

אז איך בדיוק גרוש לא אמור להדליק את כל הנורות האדומות?

כנראה שהרב התכוון לומר שזה ספק שאולי הוא מושלם וכו'.

אבל מה נעשה ל"ארבע דעות" וכו'? ומה נעשה עם הספק הזה כשזה חיינו לנצח נצחים?

לא לכתחילה ולא מצוי שרווק/ה יתחתן עם גרוש/ה

לפני שמתארסים בד"כ... לא בריא להתעסק עם יצר הרע כשאין צורך.

ישר כח

אגב גם ציינתי בתגובות את המושג עצמו, אפשר לעשות עליו גוגל למי שממש סקרן.

בכל מקרה, התכוונתי למי שאין עליו חיוב לימוד תורה וככה קיבלתי מרב ששאלתי על זה.

מי שזה לא טעון אצלו, בדורנו, הוא או צדיק יסוד עולם או תמים מדי או מדומיין

וגם נידה, שזה איכסה פיכסה, לומדים בד"כ אחרי חתונה.

במחילה מכבודכם. 

באמת מסקרן לדעת.

אם זה ההתראות, אפשר לבטל אותן, לא?

מפריע לי הנושא שהשרשור הגיע אליו

שממש לא לזה התכוונתי. 

תעשו מה שאתם רוצים. 

כתבתי שזה במפורש למי שלא מחוייב ללמוד.

רק ציינתי שלי היה חשש לכתוב ככה...

קרא את הארבע דעות ותראה שזה בכל זאת קשה מאוד לפי חז"ל.

קל וחומר אם מוסיפים לזה את דעת המקובלים ע"פ הזוהר שקצת מכניס פי 1000 פחדים.

הם אומרים שזה לא בריא להתחתן עם גרושים, אלמנים וכו' משום שמירת המחשבה.

הדבר נכון גם לגבי אנשים שהיו להם "חברים/חברות" וכאלה.

אני מניח שברור לכולם שזה דבר שיצר הרע לא יוותר עליו.

בטח כשזה פוגם את הילדים אח"כ (בגמרא - בני תמורה/ערבוביא).

מה גם שזה עוזר לו להלחם בהם במשך כל חייהם...

הדיון הזה גולש לענ"ד למקומות שממש לא ראוי לדבר עליהם בין גברים לנשים.

כל אחד ישאל את הרב/רבנית שלו על העניינים האלה.

מי שצריך ללמד את הנושאים האלה (ע"פ ספרי המוסר והפוסקים) זה הורים לבנים/בנות שלהם ורבנים/יות לתלמידים/ות שלהם/ן בהתאמה.

אמנם זה נושא מאוד חשוב, שראוי לעורר את כל ישראל מקטנם ועד גדולם עליו.

אבל לא זה המקום לדון בנושא לעניות דעתי, מחילה...

פשוט לא רוצה שתהיה האחריות עלי, אז אני מבקש לעצור את זה

בס"ד

לפעמים האישה אשמה,

לפעמים הבעל.

לכן אם מציעים לך גרושה אל תחשוב אוטומטית שהיא האשמה, אלא תבדוק היטב מה הרקע וכ'.

אותו דבר להפך.

זה שהוא גרוש לא פוסל אותו. אולי הוא זה שסבל מאד...

הריי הרב לא מדבר על שני גרושים שהיו נשואים זה לזו ומשווק אותם,

אלא מציע זווית הסתכלות על גרושים וגרושות בכללי.

כל אחד מהם יכול להיות המפלצת,

כל אחד מהם יכול להיות אדם טוב, נקי ומזוכך.

וכל אחד מהם יכול להיות גם סתם מישהו שעשה טעויות בנישואיו הקודמים (וזו תוספת שלי) 

מכירה משפחה שהגרוש היה ממש ממש בעייתי,

אבל עבר טיפול והתחתן מחדש וב"ה הקים משפחה לתפארת.

 ובנקודות הבעייתיות יש להם ליווי מקצועי מההתחלה, עוד לפני הנישואין.

אז לפעמים גם זה שצד א' היה הגורם הבעייתי וכ' לא אומר שהוא עדיין גורם בעייתי.

ולעצם החיבור גרושים עם רווקות ורווקים עם גרושות זה תלוי.

כמה זמן נמשכו הנישואין, אם יש ילדים, לא לכולם זה מתאים.

אני לכתחילה מעדיפה מישהו שהוא גרוש ואבא לילדים.

יצאתי עם רווקים, וזה עולם אחר.

לא מתאים לי...

שאף אחד מהם לא מפלצת, שניהם אנשים נפלאים עם לב טוב שלא התאימו והחיבור הלא מוצלח ביניהם הוציא מהם את הצדדים הלא טובים שבהם.

גרוש הוא לאו דווקא סוג ב' וזה שהוא לא המפלצת בסיפור לא הופך את הגרושה שלו לכזאת (ולהפך) - כי פשוט אין מפלצת.

בס"ד

"וכל אחד מהם יכול להיות גם סתם מישהו שעשה טעויות בנישואיו הקודמים (וזאת תוספת שלי)" 

פסחים קיב, א

השתנתה, אני מסכים. בוודאי לרעה.

ההפקרות שיש בעולם לגבי שמירת המחשבה היא נוראית, והבעיות שהילדים נולדים איתן יעידו כאלף עדיף.

יש לנו את דברי חז"ל שמסבירים לנו למה, והמציאות מיישרת איתם קו.

או משהו 

אבל מה נעשה שיצר הרע סובר אחרת מאיתנו..?

זאת הייתה קריאה מרופרפת מידי מצידי בגלל הרגלים שלילים מהפורום. טעות שלי.

לגבי ארבע דעות זה לא הלכה, כי מותר להתגרש ומותר להתחתן עם גרושים. זאת אזהרה, ולמי שדואג לילדים שלו ראוי לברר אם הגרוש/ה הוא ירא"ש מספיק לעמוד בתנאי הזה.

לא יודע על איזה ציטוטים מהזוהר מדובר, לא ציטטתי כלום מהזוהר.

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שיעור ד' זה לא צעיר

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

זקן בעלז. ואולי אתה לא מכיר בחורות שיתאימי לי אבל אולי את הסגנון כן

את הסגנון ודאי שאני מכיר, אבל את הבחורות לא

מתחיל שיעור ג'

להכיר בנות בסגנון זה כבר משהו אחר. השאלה יותר מי יכול לעזור לי להכיר

לא הייתי חושש מזה לשניה

במקומי; שיר או סיפור וכו'. חוששת שהוא יעשה זאת טוב יותר.

ולזה אני לא מוכנה. באמת רוצה להאמין שאף פעם לא

יוכל להחליף את האדם, את היצירתיות האנושית.

אחרת, מה אנחנו עושים פה בכלל?

מהסיבה הפשוטה שאיני אוהב לנהל שיחות.

הרימו כוס לחייו ואמרו: "ומה עלינו לספר למלך על אודותיך, זנון?".

"לא כלום", השיב להם, "מלבד שישנו איש זקן באתונה שיכול לשתוק בשעת משתה".

"על הפטפטנות", פלוטרכוס.

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

אוקי,

למשל אם בן אדם "מתאים את עצמו לסיטואציה" ולמעשה נרצה או לא, צבוע כלפי הצד השני,

איך נדע שהוא לא עושה את זה איתנו ?

כי אצל הבן אדם הישיר, עם כולם, נדע שמה שהוא אומר, זה מה שהוא חושב

ואם הוא רוצה "להתאים את עצמו לסיטואציה", הוא לא מחרטט הוא פשוט שותק.

ואם הוא אוהב את הצד השני הוא מחייך לו ואם הוא לא אוהב הוא לא מחייך. הכל ברור. בלי לעגל פינות. בלי צביעות.

אחרי ההבהרה הזו,

איזה אופי תעדיפו יותר ?

גם אני מעדיף בחורה יפה וגם שמאוד אוהבת את המטבח וגם אוהבת מאוד לגדל ולחנך ילדים (ממש אוהבת, נהנית מזה)

אבל מה אני מעדיף יותר ? שתאהב לגדל ולחנך ילדים.

אין לי בעיה שהיא לא תהיה יפה ושלא תאהב את המטבח, למרות שגם אלה דברים חשובים, אבל אם צריך לבחור, בחרתי. ויתרתי.

רואה ? עניתי על התשובה.

עכשיו תורכם (פנייה לנשים וגברים)

מה חשוב לכם יותר ? ישיר כלפי כולם (סותם במקרה שלא רוצה לפגוע אבל לא מחייך ולא מספר סיפורי סבתא)

או...מעגל פינות ? זורם ? ונרצה או לא מחרטט קלות. או זה או זה.

זו השאלה.

שאלה שיש לה תשובה ברורה מאוד וניתן לענות עליה בצורה החלטית,

גם אם זה פחות נח, אבל זה פורום אנונימי, אז אני מאמין שזה אפשרי.

זכיה ב 20 מיליון שקל בשנה הקרובה , לעונים.

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב

רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

קשה לדעת.