לשכוח ממנו, לא לחשוב עליו. לקרוא דברים מחזקים..

להתפלל אליו. חזק חזק. לומר לו שדיי מספיק לך.

ובקשר לחתימה שלך- אני חושב שבספר "אינסוף - המסע שאינו נגמר" של חיים שפירא דנים בזה ועוד כל מיני דברים דומים..

הקב"ה ברא את היצר הרע בכדי להביאך לחיי העולם הבא כי לולא הוא לא היה על מה להתגבר ולא היה לנו שום זכות לקבל שכר.

ועוד, שבלי הרוע לא ניתן להבחין בטוב דוקה מתוך הרוע אפשר להבחין בטוב המסתתר.

ובעיקר חיים בלי יצר הרע בלי המלחמה התמידית הזאת זה חיים ללא משמעות... חיים משעממים דוקה ע"י הנפילות והתקומות אנו מקבלים משמעות והנאה אמתית... רק החכמה לדעת שלא להישבר מי שלוקח את היצר כאתגר זה יספק לו משמעות וכיף לחיים...

וזוהי התכלית שלשמה באנו לעולם ללחום. ותזכור, את המשימות הקשות מביאים לחיילים הבחירים ודוקה להם תמיד יש צלקות וסימנים של נפילות...

כי חייל בכיר זה חייל מכושל שנלחם ונפל וקם ונפל... זה חייל נאמן שאפילו כשהוא נופל ונפצע הוא קם וממשיך ללחום בפצעיו.

הנפילה היא הניסיון אם תתייאש מהכול או שתקום שוב וזה הניסיון הקשה ביותר... אז נפלת זה לא שנכשלת בנסיון אלא זה בעצם הניסיון...

ב-ה-צ-ל-ח-ה  

@ארי מש.

אַדְּרַבָּא

אַדְּרַבָּא,

יֵדַע בְּנַפְשׁוֹ כְּשֶׁרוֹאֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ יֵצֶר הָרַע גָּדוֹל כָּזֶה -

שֶׁבְּוַדַּאי נַפְשׁוֹ הִיא נֶפֶשׁ יְקָרָה וּקְדוֹשָׁה מְאֹד מְאֹד בְּשָׁרְשָׁהּ, וְעַל-כֵּן מִתְגַּבְּרִים עָלָיו כָּל כַּךְ,

כִּי כָּל מַה שֶּׁהַנֶּפֶשׁ יְקָרָה וְגְּבוֹהָה בְּיוֹתֵר - מִתְגַּבֵּר עָלָיו הַיֵּצֶר הָרַע בְּיוֹתֵר,

וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל (סֻכָּה נ"ב) "כָּל הַגָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ - יִצְרוֹ גָּדוֹל מִמֶּנּוּ". 
(ליקוטי הלכות, ברכות השחר ג', אות ד')

ואלמלא ה עוזרו
אינו יכול לו.
קווה אל ה
חזק ויאמץ לבך
וקווה אל ה.

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....