צ'וקרים (ובעברית-שרשראות צוואר) ...
אז ככה:
לאחרונה הכי בסטייל זה צ'וקר..יצאו לאחרונה דגמים מדהימים..ולמתחברות-ממכרים!!
עכשיו,אחרי וויכוח עם המדריכה ועם הכיתה הגענו למסקנה שזה דבר שמקטלג-כלומר..יראו משהי עם צ'וקר ישר יחשבו שהיא פרחה..מה שלא נכון בכלל!!!!!
אני חולת צ'וקרים..אם זה עדין ומעדן..זה יפה ומוסיף..וגם..תלוי באיזה סגנון לבוש שמים את זה,סגנון דיבור,וסגנון הליכה..השאלה-אם תראו בנות ברחוב עם צ'וקר..תקפצו למסקנה שהיא פרחה? שהיא סבבה שפשוט אוהבת סטייל ? שהיא מתפתחת?
בקושי מראה על האדם בפנים (קצת כן)....
בחורה,עם צ'וקר..תראה ברחוב..תראה בעינך פרחה וזולה? או לא? או מה כן?
וזה יפה ונכון שאתה לא קובע לפי מראה חיצוני את פנימיות האדם..רוב העולם הפוך לצערינו
היה אצלנו וויכוחים דומים על לבוש בכללי ועל גודל כיפה - אם משנה או לא...
מהעין רק לפי הגודל של הכיפה או העובי של הצ'וקר..למה זה ככה?!
אני רק יכול להתעצבן מזה ועל זה!!!
אפשר פשוט להתעלם ממה שחושבים
ועדיין היו כאלה שלא יקטלגו לפי מה שרואים...
אבל מתרגלים
זה לא אמור להיות ככה
אבל...
אומרים לי מי אני ומה אני משדרת לסביבה ואיך זה משפיע עלי..סורי אבל בולשיט...אולי גם קצת פוגע..כי אם בנאדם שיחסית נגיד מכיר אותי אומר לי כאלה דברים בגלל שרשרת-קצת מעליב ומזלזל...אותו דבר לגביי הכיפות שכתבת
@Avigailzaken,אני צודקת?
שנהרס לו הכובע, ואין לו כל-כך כסף לקנות אחד חדש, אבל יש לו אחד ישן.
בירושלים פחות נהוג ללכת עם מגבעת מהסוג הזה ולפעמים מעירים לו שזה לא מתאים...
הוא מצידו לא אכפת לו ללכת עם הישן, אבל אולי צריך להתחשב באמת?
הרב ענה לו שיקנה חדש. נכון, כובע זה שטויות, אבל בעולם הזה צריך לעבור בלי למשוך
תשומת לב ובלי לגרום לאנשים לדבר עליך. ובשביל זה שווה להוציא קצת כסף על כובע.
(לא זוכר את המילים בדיוק, יכול לחפש...)
--
יש פה אחריות של שני הצדדים.
מצד המסתכל - זה לא אחראי לשפוט על פי מראה חיצוני, "והווי דן כל האדם לכף זכות".
מצד הלובש - להשתדל לא למשוך תשומת לב בדברים לא מקובלים, אפילו אם הם כשרים.
והרבה הולכות עם זה..
א"י לעמ'יIא"י לעמ'יאבל כשרואים..זו הכוונה
(בכללי - זה לא כ"כ צנוע)
יש גדרי הלכה, אותם אני מקיימת, ומשתדלת ללכת לפי המחמירים, אבל לא כל דבר שאני יראה אני אתחיל לאסור. ולהגיד שעדיף שלא.
רק אמרתי שלא כ"כ צנוע.
וכל אחת עושה לפי איך שהיא רוצה.
לא הבנת למה זה לא כ"כ צנוע, כשאני רואה מישהי כזאת זה לא נראה לי יותר חריג בנוף, אלא בדיוק כמו שרשרת רגילה... בכל מקרה אני לא אוהבת את זה אז לא משנה
אני אוהבת את זה..זה מחמיא לי..יש דווקא בנות שהיו רוצות להיות 'כמו כלם' ולשים את זה אבל הם לא שמות כי זה לא מחמיא להן..אני אוהבת את זה כשזה עדין..דק..לא כמו שאמרו-קולר של כלב-זה מראה באמת לא יפה לטעמי..אבל שרשרת עדינה..קטיפה נגיד..או אחת עם פס זהב כזה מתכת לא משנה..ממש עדין..או בכלל שרשרת צוואר מזהב..אבל מה הקטע לקטלג????? הנה עכשיו קיטלגת..נראה לך פייר? נראה צודק? כי הרבה שמות את זה אז אני מושעת? גם הרבה הולכות עם נעליים לק אדומות-אני לא כי זה לא טעמי..נקודה!!! ודי די לקטלג..זה מביא לשנאת חינם
או כמו שקראתן לזה-קולר
הי, יש יפים..ולא כמו הכלבים..עובדה שאני שמה ואני לא דומה לכלב..אבל זה לא הנושא..קיצר..מבאס שככה מקטלגים לפי הקולר או הצ'וקר או הכיפה וכל יום מתווסף לזה עוד...
אבל מבאס שככה מסמנים אותך ומקטלגים..כאלו השרשרת קובעת מי אני ומה מעשיי..
מה הקשר לא ביישנית????
אוף זה מעצבןןןןן
כי זה לא הכי עדין אז זה עושה ת'בחורה לא ביישנית?
הם יתחילו להתנהג אליי ואיתי כאלו אני ככה וככה ואני לא! מי קבע את זה? השרשרת? את מבינה איזה עולם אנחנו חיים? קובעים לפי סגנון שרשרת אם הבנאדם ביישן או לא...נשמע לך הגיוני?
שאני שמה את זה ואני ביישנית ברמותתת....?????
נכון שלבוש הוא משקף קצת על האדם..אין על זה חולקים...אבל לא על הכול ולא אומר אם הבנאדם ביישן או לא...וזה רק שרשרת-לא כל הלבוש..חוזרת ואומרת-אם הלבוש היה תואם לפרחה אז סבבה..אבל לא..אני לא ממש לאא בסגנון הזה..אז? עדיין פרחה? עדיין ביישנית?...
ההיתי בקופיז..ואז אחד המוכרים שם שאל אותי ואת חברה שלי מה הקטע עם השרשרת (הוא חילוני ערס מגעיל-בקטע שמדבר עם כל אחת..) קיצר ואז הוא אמר איזה ביטוי שלא שייך שאני יגיד אותו..ופתאום בגלל שגבר חילוני ככה אמר לי..כאלו ראיתי את צורת החשבה שלהם-זה הגעיל אותי...
חבר'ה באות רגע העפתי את זה ממני..כאלו הרגשתי רע עם עצמי וכאלו ה' שלח לי מסר שככה *בנים* (ואני מדגישה *בנים* כי כנראה אותם זה מושך) חושבים על זה
בכל אופן..תודה לכל העונים
צוקר כן יכול להיראות פרחי, אבל זה מאוד תלוי עם איזה בגדים לובשים את זה. יש לי חברה שעם הסגנון לבוש שלה צוקר נראה פרחי ויש לי חברה שזה נראה איתה מושלם ואלגנטי.
וכמובן יש המון סוגי צוקרים- חלק יותר נוטים לפרחים וחלק ממש לא!
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
סתם אני לא אבל משעמם פה רצח!!!!!!!!
!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
יש לי שאלה לכל החברה שהם בתנועת נוער.
ב"ה אני מדריכה בסניף בנ"ע עקיבא נפרד בעירי הנחמדת ובמקביל גם בחבב של הסניף המעורב... השאלה היא האם לעזוב את הסניף המעורב?
רוצה להוסיף שאם אני לא ילך לחבב סביר להניח שלא יהיה לי חברה אחרת...
תודה מראש לכל העונים ברכת ה' עליכם!
אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.
כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.
האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?
האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?
או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?
העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.
מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה? (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)
אולי לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי?
זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...
הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...
אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?
לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.
זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...
אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...
עכשיו מבינים קצת יותר??
אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...
חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך.
אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??
אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...
כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...
בקיצור מורכב ביותר...
