אחת התכונות היפות.

ביישן מידי זה לא טוב זה תוקע הרבה

אני מכיר אדם כזה שהיה ביישן בצורה קיצונית מלידה ומאידך חצוף גדול. ב"ה היום הוא בן תורה.

יצא לי להתקל בהרבה כאלה, זה אופי של אנשים שנוטים להסתבך הרבה ואם לא מנתבים אותם הם בד"כ הופכים להיות עבריינים מקצועיים ובד"כ אלה הביישנים גם מגיעים "גבוה" בסולם הפשיעה. רח"ל.

מעניין למה זה קורה...

כשזה דופק דברים זה מתסכל 

אבל זה כמו ילד שעושה שטויות-ככול שתתייחס שלילי ככה זה יגדל וידפוק יותר

אני ביישנית ממש,כמה ששנאתי את זה ככה זה חזר בשלילי.

זה או להלחם עם תכונה שיש בך או להשלים איתה. היא לא תכונה רעה ב"ה,ככה אתה כרגע וככה הקב"ה החליט.

רוצה לשנות את זה ? אפשרי ! אבל חבל לבזבז אנרגיה על מלחמה מול זה כשאפשר ברוגע ובאהבה.

_מניסיון אישי שלי_

בעיקרון גם אני די עדינה/ ביישנית

ואני מורה...

אז בכיתה אני פשוט מתחפשת לקשוחה. 

(והחיים פשוט מכריחים אותי להיות לא ביישנית 

אבל זה כבר נושא אחר )

נניח אממ... דיבור חלש לפני אנשים שאני לא מכיר.    

או קושי לפתח שיחה אם אדם שפגשתי לראשונה... מן פחד שכזה

כמו שכתבתי למעלה. 

אולי ללמוד קצת על בושה/ אומץ? 

צריכה להיזכר מה הרב ערן טמיר אומר על ״עז כנמר.״

כאילו מזתומרת להתחפש... הרי כמעט כל אדם שסובל מביישנות מנסה בעצם להראות אובר ביטחון עצמי. 

אבל זה בעצם לגדל קוצים ולברוח מפגיעות.  בסוף תגיע הסטואציה שצריך לדבר פנים אל פנים שתזכיר לי שאני ביישן.

נניח לא מזמן מישהי (מסורתית אפשר לומר) באה וממש שאלה אותי פנים אל פנים אם אני מעוניין לצאת איתה והיא תתחזק איתי.  הורדתי את הראש ונהייתי אדום כמו סלק.  פשוט לא הצלחתי לענות כלום.

אולי תגידי שזה לגטימי אבל האמת שגם עם גברים אני ביישן מאד מאד

כמו ששחקן נכנס לדמות. 

והסיטואציה ההיא היתה באמת מביכה מאוווד. 

יכול לפרט על הביישנות מול גברים?

וגם לכתוב פה זה אומץ

אפילו שזה אנונימי. יפה לך!

אני לא יודעת מה זה מח אבל מניסיון אישי אפשר לחשוב ולשתף חבר ולא ללכת למישהוא שתצתרך להכיר למרות שכמובן שיש יתרונות לשני הכיוונים.

הרבה פעמים התנהגויות שלנו נובעות ממשהוא ולא סתם מ"הטבע" של כל אחד.

סליחה שחדרתי מתחת גיל עשרים היתי חייבת להגיב ...

תחושות שמסתובבות הרבה זמן.

או שלא הבנתי את השאלה.

ואז תאלץ להיות פעיל אם תרצה או שלא תצא מהביישנות

האמת שלאחרונה נפל עלי תפקיד כזה,  אני עובד עם זקנים והאחרון צריך שכל דבר אני אשאל בשבילו וכו' 

אבל לפעמים ההרגשה כאילו הכל הולך לאט מידי  והזמן עובר מהר מידי... זה מבאסס

אין איזה תרופה מהירה כזאת? 

ויוטיוב מוצא, השאלה מה כותבים לו..

אהה ד"א צאי ולמדי את תורת הגימבואי.. (היא בת)

זה עניין של רחפת ותו לא..

"האם נגזר עלי להיות רחפת לכל החיים?"

אולי לא הובנתי נכון,

כמובן שלא באתי לצחוק על השרשור הזה, הוא מאוד לגיטימי, 

והאמת שאני ממש מעריך את הפותח

@מבקש אמונה 

השאלה מה הגורם לזה...

צריך לפצח את החידה הזאת, מה גורם לי לא להתעניין בתגובה של העומד מולי

אני חושב שזה הנקודה. 

https://sites.google.com/site/sastag/social_anxiety/how-shy-are-you

תיזהר לא להכניס את עצמך לחרדה סתם.

לא צריך לקחת דברים כאלה ברצינות גדולה מידיי, זה סתם מסבך את הכל. תנסה לחשוב בצורה מסודרת ואני חושבת שתסכים איתי, הכל מנוסח באופן כללי ואין שום דרך לדעת שאתה בישן זו יכולה להיות סתם מעטפת. צורה התנהגותית שבאה לספר משהוא.

לי יצא 44 וזה לא קשור אצלי לבישנות, כל מי שמכיר אותי יודע שאני לא בישנית!

אני לא מכירה אותך אבלל אתה נשמע לי מהצורה בה כתבת פה יותר רגיש מבישן, גם זה עשוי להפריע בהכרות עם אנשים חדשים ומול קהל, במיוחד עם צורת החיים שלך לא מרגילה אותך לדברים כאלה.

אבל בעיקר בלי לחץ לחץ  לא יפתור לך כלום!

תיקון ומתאמצים פשוט להתגבר על הפחד ועושים דברים שגורמים לבושה מפעם לפעם.

לי זה עבד.

אפשר גם בקריאות קצרות, שני וחמישי או מנחה בשבת.

גם עוזר וגם תורם! (במקומות שצריך)

משחקים אותה אמיץ, עד שזה נעשה הרגל. היה היה פיזיקאי יהודי בשם לב לנדאו שאף הוא סבל מביישנות יתירה. על מנת להרגיל את עצמו להתעלם מתגובות הסביבה, הוא קשר לאוזן שלו בלון הליום והסתובב איתו יום שלם במרכז מוסקבה

יש קבוצות תמיכה ודרכי טיפול לקושי הזה.

כדאי לך לקרוא חומר בנושא.

יש מה לעשות ויש דרך לצאת מהקושי!

אם תרצה לפנות אלי באישי יש לי חומר בנושא,

אבל גם באינטרנט יש הרבה מידע.

בהצלחה!

אין סיבה שתסבול!

לפגוע.

http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/orhot/3-2.htm

בקטע של להשאיר משמעות לנצח בעולם

אם כבר להיות מפורסם עכשיו יותר קורץ לי

אבל גם זה לא באמת

תבדוק בסניפים שקרובים אליך

בת"א, ברח' בן יהודה:

משלוחי אוכל ביתי בתל אביב - הו מאמא

יש לי אח שגר בקרבת מקום והוא קונה שם

בקיבוץ משמר השרון - 'בורדו'

אנחנו קונים שם שנים, לשבתות וחגים, כשאחים שלי גרו במעונות באוניברסיטה הצטיידו מידי שבוע משם.

https://share.google/2j99P4M4RBvveqDCr

מנהל שתלוי בעובד שלו יקדם אותו.

אני אשאל בפעם הבאה. תודה!

אולי דוכן מיצים בפארק

או שערות סבתא ביום העצמאות

שאר המקומות מקבלים בעיקר אשראי

לאט לאט גם לא מקבלים מזומן.

לדוגמה היום הלכתי לקנות משהו בקניון

היו 2 ילדות-נערות לפניי שרצו לשלם במזומן

אבל הדוכן הזה מקבל רק אשראי

(רציתי לעזור. אבל לא היה לי כסף להחזיר להם עודף.)

לק"י
 

אף נהג מונית לא הציע לי.

זה מוזר שהכל עובר לאשראי. מה יעשו ילדים שהולכים לקנות....

מאחל שהמקום יהיה טוב לך ברמה האישית והמקצועית, שההמשך יהיה טוב מהפתיחה כעת, שתיהנה מהעבודה ושיהיה רגוע.

זה לפחות הרושם שלי מהפעילות שלך בפורום.

לכן אני לא דואג לך שיהיה לך בהצלחה רבה!

א לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם:

ב עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת עֵת לָטַעַת וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ:

ג עֵת לַהֲרוֹג וְעֵת לִרְפּוֹא עֵת לִפְרוֹץ וְעֵת לִבְנוֹת:

ד עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק עֵת סְפוֹד וְעֵת רְקוֹד:

ה עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים עֵת לַחֲבוֹק וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק:

ו עֵת לְבַקֵּשׁ וְעֵת לְאַבֵּד עֵת לִשְׁמוֹר וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ:

ז עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר:

ח עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם:

ט מַה יִּתְרוֹן הָעוֹשֶׂה בַּאֲשֶׁר הוּא עָמֵל:

י רָאִיתִי אֶת הָעִנְיָן אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם לַעֲנוֹת בּוֹ:

יא אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף:

>> הכל עשה יפה, בעתו!!!!

לכל דבר יש את הזמן שלו

אבל הגשמת חלומות לא תלויה בשום דבר לעניות דעתי.

ג

(למשל - מי שמגיל צעיר חלם להיות רופא, להיות טייס, להיות דיין, לזכות בפרס נובל…   לוקח זמן להגיע להגשמה של חלום שכזה, לא?)

אני חושבת שאין דבר שעומד בפני הרצון, ואלו שהצליחו הם אלו שלא עמדו נואש וכנגד כל הסיכויים עשו את שעשו

יכולה לצטט לך אלפי משפטי מוטיבציה שמצדדים בדעה שלי.

יש דברים שיותר תואמי גיל, אבל לעולם לא לומר אי אפשר...

ואם נצמד לדוגמאות שלך אז לא חושבת שייעוץ למשל תואם גיל של בחורונת מתוקה בת 18, אבל מכירה כמה בחורות כאלו... בסוף יש ויש.

ואני רווקה ושידכתי את אחת החברות שלי

ובהחלט מאמינה שהכל אפשרי ותלוי רק בנו!

ככל שהגיל גבוה יותר -

קל יותר להגשים חלומות.

כי נפתחים עוד אפשרויות ואופציות

והרבה פעמים גם כלכלית יותר קל

אבל בטח זה שונה מאחד לשני ולמסלול חיים

באיזה שהיא סיטואציה, שמבחינתי אני על הגל של הגשמת חלום ספציפי.. שנראה "פחות רלוונטי" לסיטואציה שלי מבחינת אחרים.

אבל אני מרגישה שזה לא מפריע לי..

הרבה פעמים אנשים אומרים שצריך לעשות כל דבר לפני הגיל והסטטוס המתאימים, אבל לא מרגיש לי ככה..

ובסיטואציה כזאת דיי מנסים למנוע מהאדם לפעול ככה 

מסכים איתך לגמרי,

וחבל שככה הורידו לך.

(מכיר אישית על שידוכים שעשו אנשים צעירים ממש שהצליחו)

ובכלל, היום העולם כבר יודע שגיל זה רק מספר 

אפילו בחורון צעיר בישיבה קטנה יכול לעשות שידוך. כן!

כלומר, להציע וזה בהחלט עשוי להיות מוצלח. בכלל לא תלוי גיל.

אז נכון שאם היתה לי שאיפה דוחקת להטיס מסוק

ועד עכשיו לא הגשמתי אותה, אז כבר אין סיכוי...

אבל ללמוד? לפתח כשרון שעד עתה היה עטוף

בקורי עכביש, לטוס למזרח הרחוק או להיכן

שלא יהיה (טוב, אז לירח לא...) -

אני, כבר סבתא, ועדיין יש לי חלום

לראות לוויתנים במקומם הטבעי,

ולצייר, ואולי ללמוד לפרוט על פסנתר

או משהו...

איך כתבה כאן lavender - זה עניין של רצון.

ודאי, בגיל מבוגר יותר, יש אולי פחות כוחות,

אבל לצייר, לצלם, לטוס לאנטרטיקה למשל -

מה הבעיה?.....

חברים, אפילו האסקימוסים כבר לא מוותרים על

הקשישים שלהם (אני מניחה) ושולחים אותם לשבת

בהשלמה על ערימת שלג קרובה ולצפות לדב

הרעב הבא (זה שפספס את הקשיש הקודם)

אל תגזימו.

בטיול לארצות הברית, לדרום אפריקה, לאיסלנד - יש הפלגות יומיות הזמינות לכל אדם, לצפייה בלווייתנים.  

לא צריך להוציא הון על טיול ליעדים אקזוטיים.  

שעכשיו אני בשלב קצת מבולבל בחיים שלי

אז עוד יותר מרגיש ככה

אמרתי משהו בסגנון לאדם גדול שהכרתי והוא ענה לי:

אני חי מהבוקר עד הערב כל יום (משהו כזה) - ברוך השם.

חושבת שטבעי שכבני אדם איננו יכולים לחיות כמו...פרה

למשל, ויש מחשבות וחששות ותקוות, אבל איך אומר

ד"ר הררי (אתר התבוננות פנימית) - אם המחשבות

אינן מהסוג שנושא פרי, לסלק אותן.

לא קל, אבל באמת, אם חושבים, החיים עוברים

כל כך מהר (מגילוכד' 40 בערך)....

כן. קל לדבר. בראש ובראשונה, אני מדברת

זאת לעצמי.

אאל"ט (אם אני לא טועה, אין לי כח לכתוב

זאת כל פעם מחדש), ד"ר אדהאן אומרת

לעטוף את המחשבה/חרדה הזו

עם נייר עטיפה נחמד, לקשור בסרט

נחמד ולהעיף אותה (אפשר עם בלון...)

למעלה.

ה ו א  יקבל זאת באהבה, בהבנה,

בחיוך, בליטוף רך על הראש:

הכל בסדר, בני היקר, ויהיה

עוד יותר ועוד יותר ועוד....

ולדבר עם מישהו וכו' וכו'....

אתה שיא הצעיר. שיא!

עוד כל כך הרבה דברים

טובים עוד נכונו לך, בעזה"ש!

יודעת שאינך זקוק לנחמה,

סתם...

וגם להזכיר לי שאני עוד צעיר,

כי בקטעים האלה אני תמיד מרגיש כאילו יש הרבה

דברים שיכולתי לעשות בשנים שעברו ולא עשיתי

ואז זה גם מעציב

נראה לי זה עצוב לקרוא את זה מבחוץ, אבל יש מצב שהאנשים המדוברים שמחים עם התהליך שהם עוברים בחייהם.

מכירה את הרהורים העצובים.

דבר ראשון הם עוברים, נמצאים בהם קצת ואז עוברים הלאה להרהורים מסוגים אחרים.

דבר שני זה משהו שעוזר למצוא את הכיוון בחיים בעיקר בשלב שיש עוד הרבה החלטות לפניך. זה טוב לחוות את החיים גם מהזוויות האלה וזה עוזר להבין עם הזמן מה עושה לך טוב ומה נכון לך.

רק צריך לזכור לא לשקוע בזה...

https://www.e-vrit.co.il/Group/5544/%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9D_?srsltid=AfmBOopkpkhrNmbuIYEZJS_4rIfzMSgcjeC450hza-BzSY-o6IRCc2LX

אפשר גם לקבל קודים מהספריה להשאלה

יש גם ליבי