אחת התכונות היפות.

ביישן מידי זה לא טוב זה תוקע הרבה

אני מכיר אדם כזה שהיה ביישן בצורה קיצונית מלידה ומאידך חצוף גדול. ב"ה היום הוא בן תורה.

יצא לי להתקל בהרבה כאלה, זה אופי של אנשים שנוטים להסתבך הרבה ואם לא מנתבים אותם הם בד"כ הופכים להיות עבריינים מקצועיים ובד"כ אלה הביישנים גם מגיעים "גבוה" בסולם הפשיעה. רח"ל.

מעניין למה זה קורה...

כשזה דופק דברים זה מתסכל 

אבל זה כמו ילד שעושה שטויות-ככול שתתייחס שלילי ככה זה יגדל וידפוק יותר

אני ביישנית ממש,כמה ששנאתי את זה ככה זה חזר בשלילי.

זה או להלחם עם תכונה שיש בך או להשלים איתה. היא לא תכונה רעה ב"ה,ככה אתה כרגע וככה הקב"ה החליט.

רוצה לשנות את זה ? אפשרי ! אבל חבל לבזבז אנרגיה על מלחמה מול זה כשאפשר ברוגע ובאהבה.

_מניסיון אישי שלי_

בעיקרון גם אני די עדינה/ ביישנית

ואני מורה...

אז בכיתה אני פשוט מתחפשת לקשוחה. 

(והחיים פשוט מכריחים אותי להיות לא ביישנית 

אבל זה כבר נושא אחר )

נניח אממ... דיבור חלש לפני אנשים שאני לא מכיר.    

או קושי לפתח שיחה אם אדם שפגשתי לראשונה... מן פחד שכזה

כמו שכתבתי למעלה. 

אולי ללמוד קצת על בושה/ אומץ? 

צריכה להיזכר מה הרב ערן טמיר אומר על ״עז כנמר.״

כאילו מזתומרת להתחפש... הרי כמעט כל אדם שסובל מביישנות מנסה בעצם להראות אובר ביטחון עצמי. 

אבל זה בעצם לגדל קוצים ולברוח מפגיעות.  בסוף תגיע הסטואציה שצריך לדבר פנים אל פנים שתזכיר לי שאני ביישן.

נניח לא מזמן מישהי (מסורתית אפשר לומר) באה וממש שאלה אותי פנים אל פנים אם אני מעוניין לצאת איתה והיא תתחזק איתי.  הורדתי את הראש ונהייתי אדום כמו סלק.  פשוט לא הצלחתי לענות כלום.

אולי תגידי שזה לגטימי אבל האמת שגם עם גברים אני ביישן מאד מאד

כמו ששחקן נכנס לדמות. 

והסיטואציה ההיא היתה באמת מביכה מאוווד. 

יכול לפרט על הביישנות מול גברים?

וגם לכתוב פה זה אומץ

אפילו שזה אנונימי. יפה לך!

אני לא יודעת מה זה מח אבל מניסיון אישי אפשר לחשוב ולשתף חבר ולא ללכת למישהוא שתצתרך להכיר למרות שכמובן שיש יתרונות לשני הכיוונים.

הרבה פעמים התנהגויות שלנו נובעות ממשהוא ולא סתם מ"הטבע" של כל אחד.

סליחה שחדרתי מתחת גיל עשרים היתי חייבת להגיב ...

תחושות שמסתובבות הרבה זמן.

או שלא הבנתי את השאלה.

ואז תאלץ להיות פעיל אם תרצה או שלא תצא מהביישנות

האמת שלאחרונה נפל עלי תפקיד כזה,  אני עובד עם זקנים והאחרון צריך שכל דבר אני אשאל בשבילו וכו' 

אבל לפעמים ההרגשה כאילו הכל הולך לאט מידי  והזמן עובר מהר מידי... זה מבאסס

אין איזה תרופה מהירה כזאת? 

ויוטיוב מוצא, השאלה מה כותבים לו..

אהה ד"א צאי ולמדי את תורת הגימבואי.. (היא בת)

זה עניין של רחפת ותו לא..

"האם נגזר עלי להיות רחפת לכל החיים?"

אולי לא הובנתי נכון,

כמובן שלא באתי לצחוק על השרשור הזה, הוא מאוד לגיטימי, 

והאמת שאני ממש מעריך את הפותח

@מבקש אמונה 

השאלה מה הגורם לזה...

צריך לפצח את החידה הזאת, מה גורם לי לא להתעניין בתגובה של העומד מולי

אני חושב שזה הנקודה. 

https://sites.google.com/site/sastag/social_anxiety/how-shy-are-you

תיזהר לא להכניס את עצמך לחרדה סתם.

לא צריך לקחת דברים כאלה ברצינות גדולה מידיי, זה סתם מסבך את הכל. תנסה לחשוב בצורה מסודרת ואני חושבת שתסכים איתי, הכל מנוסח באופן כללי ואין שום דרך לדעת שאתה בישן זו יכולה להיות סתם מעטפת. צורה התנהגותית שבאה לספר משהוא.

לי יצא 44 וזה לא קשור אצלי לבישנות, כל מי שמכיר אותי יודע שאני לא בישנית!

אני לא מכירה אותך אבלל אתה נשמע לי מהצורה בה כתבת פה יותר רגיש מבישן, גם זה עשוי להפריע בהכרות עם אנשים חדשים ומול קהל, במיוחד עם צורת החיים שלך לא מרגילה אותך לדברים כאלה.

אבל בעיקר בלי לחץ לחץ  לא יפתור לך כלום!

תיקון ומתאמצים פשוט להתגבר על הפחד ועושים דברים שגורמים לבושה מפעם לפעם.

לי זה עבד.

אפשר גם בקריאות קצרות, שני וחמישי או מנחה בשבת.

גם עוזר וגם תורם! (במקומות שצריך)

משחקים אותה אמיץ, עד שזה נעשה הרגל. היה היה פיזיקאי יהודי בשם לב לנדאו שאף הוא סבל מביישנות יתירה. על מנת להרגיל את עצמו להתעלם מתגובות הסביבה, הוא קשר לאוזן שלו בלון הליום והסתובב איתו יום שלם במרכז מוסקבה

יש קבוצות תמיכה ודרכי טיפול לקושי הזה.

כדאי לך לקרוא חומר בנושא.

יש מה לעשות ויש דרך לצאת מהקושי!

אם תרצה לפנות אלי באישי יש לי חומר בנושא,

אבל גם באינטרנט יש הרבה מידע.

בהצלחה!

אין סיבה שתסבול!

לפגוע.

http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/orhot/3-2.htm

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

יכול להיות שכעת אין לו קשר עם אף אחד מהישיבה התיכונית ולכן מיותר מבחינתו להזמין משם

כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

ונועד להיות כזה.

אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.

אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה

נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם

אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.

אצלנו באמת יש חנות לבעלי חיים, עם בעלי חיים מקסימים וזה משמח להיכנס לשם,

לדבר עם התוכונים , להנות מהארנבות הגמדיות הפרוותיות והרכות, מהאוגרים הסיביריים

הרצים כמטורפים על הגלגלת....

ואאלט זה "אם אני לא טועה".

התכוונתי לומר שבפודקאסט חיות כיס יש פרק על קניונים ועל המחשבה שעומדת מאחוריהם, אם אני לא טועה במה שאני זוכרת.

בני אדם לא כל כך שונים מזה כפי שלפעמים חושבים...

סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח

מנשים מצפים יותר

ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב

אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.

(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אבל להערכתי בגלישה באינטרנט דרושה הרבה הרבה יותר שליטה עצמית, לא יודעת לפעמים דברים גשמייח יותר קל. וקל גם כשיש איסור חיצוני - למשל שבת, לחכות בין בשר לחלב

שבשליטה עצמית יש מרכיבים:

רצון

טריגרים

מודעות

יישום

התמדה

בגלישה יש

רצון-

1. כמה מעניינת הגלישה (חדשות/ רשתות חברתיות/ ווצאפ)

2. מה התעסוקות החילופיות (עבודה/ תחביבים/ אנשים)

טריגרים-

1. מיקום הטלפון במהלך היום (כיס/ מול העיניים/ מונח בצד/ בחדר)

2. כמות התראות וצלילים (אצלי הכל מכובה, אין התראות/ צלילים למעט צלצול של שיחה ולפעמים גם זה על שקט)

מודעות

יישום

התמדה

דומים בכל נושא של שליטה עצמית

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…

והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).

ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.

והופס, עברו שעתיים.

אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.

אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.

שעה טוויטר צריך.

שעתיים?

שלוש שעות?

ארבע?

אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?

ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.

גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.

שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...

ובכל זאת, ממכר פחות מאשר הדבר הויזואלי

רק לקריאה.

להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.

אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.

תהיני בכייף משעות הפנאי שלך.

אני מכיר רק בפלאפון.

תחפשי איכות חיים או זמן מסך או ריכוז בהגדרות במחשב, אולי יש.