1. לאהוב. בלי לקבל אהבה חזרה.
2. לקבל אהבה ממישהו. בלי לאהוב אותו חזרה.
או יותר נכון. מה פחות גרוע?
1. לאהוב. בלי לקבל אהבה חזרה.
2. לקבל אהבה ממישהו. בלי לאהוב אותו חזרה.
או יותר נכון. מה פחות גרוע?
ו1 מדכא לאללה.
למשל אנשים תלותיים.
אולי בסוף תכבד אותם או תחבב, אבל לאהוב? את בטוחה?
האמת זה אולי משתלב עם התאוריה שלי: אם תשימי 2 אנשים- בן ובת באי בודד למשך פרק זמן. הם יאהבו אחד את השני. עניין של זמן.
(יאיי
)
כי קשה לי מאוד לדמיין כזה מצב.
ולחלוטין מסכימה עם התיאוריה.
אה אוהב מישהו פשוט כי אתה מכיר אותו מאוד טוב ויש לכם היסטוריה. לפני כן זאת התאהבות.
''אה אוהב מישהו פשוט כי אתה מכיר אותו מאוד טוב ויש לכם היסטוריה''- לא נראה לי.
יש הרבה אנשים שיש לך איתם היסטוריה ולא תאהבי אותם ברמה של 'אהבה'
ברור שצריך גם מצע משותף של תכונות שמתאימות, אבל זהו בעצם.
ראא/י ערך חברי ילדות. אלו חברויות שמחזיקות חיים שלמים ורק בגלל שהם ישבו ליד אותו שולחן בכיתה א'.
לפעמים חברי ילדות זה הרגל או במידת מה התמכרות. (לא. לא ''התמכרות'' כמו אלכוהול)
איך את מגדירה אהבה?
(בשונה מהתאהבות)
כבוד.
הערכה.
צורך לאותו אדם.
רצון להיטיב איתו ושהוא איתי.
זה מושג מאוד נרחב אהבה ואינדיבידואלי.
כי לא מצאתי הוכחה שאתה שייך למין האחר.
מסכימה פחות או יותר עם ההגדרה וכן, זה מסתדר לי עם חברי ילדות
ועם בני משפחה
ובאופן כללי עם אנשים שאתה פשוט מכיר הרבה מאוד זמן ועשיתם דרך ביחד.
יפה שההגדרה שלי עונה לך על הרבה מהאנשים. את אוהבת הרבה..
לי זה לא עונה על חברי ילדות. אולי כמה בודדים.
מה לא?
זה סובייקטיבי.
אני ממש לא אוהבת הרבה אנשים.
מעריכה הרבה אולי. אבל אם מדברים על מעורבות רגשית אז ממש לא הרבה.
כתבתי לפי מה שאני רואה סביבי, ומה שאני מרגישה עם חלק.
מה שלא תמיד אפשר לומר עלי.
באיזשהו מקום כן. (לעניות דעתי)1973אם את אוהבת אדם שלא מחזיר לך אהבה, כמה זמן האהבה תחזיק מעמד?
זה נורא.
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)