דבר ראשון תנשמי! את לא האמא הכי רעה בעולם!! את אמא מסורה שמטפלת בשתי ילדים קטנים!

ההרגל שהילד לא איתך שאת מוציאה למעון השפיע עלייך..והעומס של החיים גורמים לזה.. (אני לא אומרת את זה כדי להצדיק את המעשה רק כדי להבין למה זה קרה..)

דבר שני להגיד תודה לה' שלא קרה נזק!

בטוחה שהמקרה הזה זעזע אותך ולא יחזור שנית..

תני לעצמך חיבוק! תמחלי לעצמך! ותקבלי על עצמך לעשות הכל כדי שלא יקרה שוב (כפי שכתבתי, הזעזוע הזה יגרום שלא יחזור בשנית).

אולי להשאיר סימן או משהו כדי לזכור?

ותמיד טוב להזכיר לנו ההורים לעשות את כל ההשתדלות ולא להגיד "לי זה לא יקרה".

ואולי עכשיו נוכל להבין את אלו שהשאירו תינוק בלי לשפוט אותם על חוסר אחריות?

הידיעה שזה יכול לקרות לכולנו מצמררת.....

ב"ה שזה נגמר ככה...

העיצה שלי- אני תמיד עושה סקירת בטיחות באוטו לפני שאני נועלת- פותחת דלת אחורית, מסתכלת, סוגרת.

זה בגלל ההרגל שהוא לא נוסע איתך.

פעלת וחשבת לפי ההרגל.

מדברים כאלה, כשמסתיימים ב"ה ללא נזק משמעותי - צריך לקחת "לקחים". למשל, לדעת שאם עושים משהו שונה מההרגל, אז לחשוב מראש למה אמורים לשים לב, כי עלולים לפעול לפי מה שרגילים..

וספציפית יותר - להחליט שאם את לוקחת ילד ברכב, את אומרת לעצמך ברגע שאת מושיבה אותו, לשים לב כל הזמן..

אל תעסקי הרבה ב"מה שהיה". אין טעם. עם ילדים (לא רק איתם, אבל שם זה ניכר), פשוט צריך - מעבר להשתדלות לחשוב ולשים לב מראש - להפיק לקחים מחייבים ממקרים פרטיים. אי אפשר לצפות מראש את כל המציאויות שנתקלים בהם...  ולהתפלל לה' ולבטוח בו.

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות