הילדה אמרה שעושים עליה חרם נשואה טרייה...
אחותי הקטנה בכיתה ב'.
באה היום ואמרה לי שהיא לא הלכה לבית הספר בגלל שאתמול מישהי עשתה עליה חרם ורוב הכיתה(חוץ מ2) לא מדברות איתה.
הלב שלי פשוט נשבר ואני רק רוצה לבכות מזה
מה עושים??

אני רק אציין שהיא לא אחת שנראה שיעשו עליה חרם, היא לא בעייתית מבחינת אופי וגם לא חיצונית.
דבר ראשוןאמא ל6 מקסימים
להתקשר למורה וליידע אותה.
אני מאמינה שהיא כבר תדע איך לטפל. וחשוב לעקוב ולוודא שאכן טופל
^^^ולחזק מאוד את הילדה.לב אמיץ

ולהשתדל לא להיכנס למעגל של העדרויות מביה"ס, זה אומנם נצרך מדי פעם כדי להתאושש, אבל מערער יותר את המעמד שלה בכיתה.

 

לדרוש מהמורה טיפול דחוף. ואם לא מתקדם תוך יומים-שלושה, לערב גם את היועצת.

שמעתי סיפורפולני פלוני

בס"ד

 

על בחור שחזר הביתה מהצבא והסתגר במיטה ואמר שמתעללים בו. ואמר שלא יחזור יותר לצבא

ההורים לחצו עליו מאד מאד והוא חזר לצבא

ופעם קודמת שהוא הגיע הביתה הוא כבר היה משוגע

 

ההעדרויות מהביה"ס הם לא מעל הכל.

 

אני מסכימה. אבל תלוי במצב.לב אמיץ

עד כמה הוא חמור, כמה כוחות יש לילד להתמודד, וכמה עזרה ממשית ויעילה הוא מקבל מההורים והצוות.

לערב את המורה..א..א..
ולחזק אותה חיובית
לצערי לא תמיד מורה יודעת לטפלzmil
ויש מורות שמעלימות עין
כדאי לפנות למורהאורי8
למחנכת יש הרבה כח, היא עכולה מאוד לעזור. מהכרות עם הרבה מורות, יש שידעו לטפל מצויין ויש שלא יטפלו טוב או יטטאו את זה ... שווה לנסות. ואם לא מטופל יש בבית הבפר גם מנהל ויועצת. חרם הוא סוג של אלימות ולכן חשוב לחזק את הילדה אבל זה לא מספיק. זה צריך להיות מטופל ע"י בית הספר כאלימות לכל דבר, לפעמים חרם מתחיל מכמה ילדות חזקות שמוצאות קורבן והן צריעות לדעת שזה לא שווה להן. אם זה לא משהו חד פעמי ויש לאחותך האבה בעיות חברתיות אני ממליצה גם על טיפול רגשי להעצמה שלה , כי הבנות הכוחניות בדרך כלל עושות חרם על יחדה חלשה יותר, והיא צריכה להתחזק, להאמין בעצמה ולשדר משהו בטוח יותר סביבה, אם זה חד פעמי, זה בעיקר טיפול משמעתי של המחנכת וגם קצת מאפיין את הגיל, בנות בגילאים אלו יכולות להיות אכזריות מאוד
* יכולה * צריכות* הרבה - טעויות הקלדה כשכותבים מהראורי8
או פשוט הן לא יודעות ..לטובה
שזאת בעיה בפני עצמה!
אוף איזה עצוב למה ילדים עושים את זה?? לא הבנתי גם כילדהמחכה ומצפה
לחזק אותה בדברים האמיתיים שהיא טובה בהם.
לחזק לה את הביטחון העצמי שתכיר בערך עצמה ובמה היא טובה.

לידע את המורה

בהצלחה וחיבוק לקטנה :*
השאלה היא למה עשו עליה חרם. לרוב זה לא סתם..באורות
מזכרונותי בילדות...כמעט אף פעם זה לא היה "סתם". צריך למצוא את הנקודה שמפריעה לבנות סביבה שגרמה לחרם ואז לטפל נקודתית לדעתי..
זכור לי שבכיתה ה' היתה אצלנו ילדה שהיתה נורא מניפולטיבית, עד שבאיזשהו שלב החליטו לעשות עליה חרם כדי שתפסיק. לפעמים זה מסיבות שטחיות יותר גם כמו מסריחה ומכוערת(ילדות, עם אכזר..) לכן גם כדי להעלות את הביטחון העצמי של הילדה, כדאי לבדוק ממה זה נבע.
אולי הן מקנאות שהיא חכמהzmil
מניסיון כנסומלכת שבא

אני גם עברתי עם הבת שלי שהיא בכיתה ה והיה לי מאוד קשה עם זה

ופשוט הודרכתי בהנחיית הורים.. ואכתוב בקצרה שצריך להקשיב לילדה ולהקשיב באמת ולאמר לה שבאמת לא יפה איך שהם מתנהגות או מדברות וכו.. אבל בלי לרחם עליה ובלי שיכאב בלב...ולתת לה המון חוזק ולהגיד לה כמה שהיא חזקה וגם אם היא לא מרגישה אתזה להגיד לה שבתוך תוכה היא חזקה וענקית ושהיא תדע לפתור את הבעיה לבד כי היא ענקית ומדהימה וחזקה ושתבוא לספר איך היא התמודדה ושמחכים לשמוע ... וזה מגיע וזה מדהים! פשוט

להאמין בהם ולתת חוזק כי רחמים רק הורסים! בהצלחה רבה!

קודם כל אמפתיה.ד.

אפשר להזהות מעומק הלב עם התחושה - גם בלי להחליש.

 

[לפעמים, ה"הנחיית הורים" בעצמה הורסת, כשהיא מנסה להגזים עם הצד האחד. לא פעם, ילד צריך קודם את ההזדהות העמוקה, שמרגישים את צערו. אח"כ אפשר את כל החיזוקים והאמון]

בתור מדריכה לשעבר של הגילאים הללו יש רק פיתרון אחדספר הספרים
עבר עריכה על ידי ספר הספרים בתאריך ט"ו בטבת תשע"ז 14:17
והוא לחזק את הילדה עצמה!
הרבה פעמים למורה אין כל כך הרבה כוח וגם ליועצת אין תמיד יכולת השפעה, אבל גם תערבו אותם.
הילדה צריכה המון חיזוקים והמון אהבה!
הרבה פעמים שעושים על ילדה חרם היא מרגישה לא טובה, חכמה או רצויה וכאשר יש לה מפלט בבית, אוזן קשבת וחיבוק חם של הקרובים אליה זה נותן לה כוח להתמודד מול אותן הבנות.
ילדות קטנות מפנות את אצבע החרם לבנות חלשות שאין להן חוזק.
אבל כשאר הילדה מחוזקת מהבית היא תוכל למנוע חרמים נוספים על בנות בכך שהיא תדע שיש לה גב.
בנוסף לתת לה עצות מעשיות ולא לעודד התנהגות אלימה פיזית ומילולית כלפי אותם בנות כי אז זה רק ידרדר את המצב.
אף אחת מכן לא נתנה עצה מעשית.חכמת ישישים

לא מספיק "לחזק את הילדה" בבית ו/או אצל המורה והיועצת. הילדה באה, סיפרה מה הבעיה שלה ואף אחד/אחת ממשתתפי הפורום לא נתן עצה מעשית. נכון שהמורות בהרבה מקרים בעצמן לא יודעות מה לעשות במקרה כזה. אם יש למישהי עצה לילדה, בטוח שלא רק הילדה תשמח לקבל אותה אלא גם רבים ממשתתפי הפורום ואני בתוכם.

לא הבנתיאמא ל6 מקסימים
למה את חושבת שכל העצות פה לא מעשיות?
חלק כתבו לפנות למורה- זה מעשי מאוד
חלק כתבו לחזק את הילדה- זה גם מעשי מאוד.
מה חסר לך? פיתרון לילדה? לא לכל בעיה שהילדה מספרת- נכון וצריך לתת לה פיתרון מיידי. לפעמים צריך פשוט להקשיב ולתת לה הרגשה שיש אוזן קשבת והזדהות, לאו דווקא לתת לה הוראות מה לעשות.
לחזק את הילדה זו העצה!ספר הספרים
אין פתרון קסם וגם אין ספר הדרכה.
כאשר הילדה חזקה וגאה היא תלך ותתמודד מול הבנות ותראה לשאר הבנות שהיא יכולה וחזקה להתמודד מולן וכך החרם יפסק.
אם את מחפשת עצה מעשית אפשר לערב את ההורים האחרים אבל זה מאוד תלוי בהורים ובתגובה שלהם.
זה דבר גרוע מאד.ד.

צריך לערב את המורה - ולעקוב עם הילדה אם זה עבר.

 

בינתיים, לחזק אותה שהיא ילדה טובה ומצויינת - ואלו שעושות עליה חרם, רק מפסידות.

גם להסביר לה, שלפעמים מישהי סתם מקנאה ואין לה כח להתמודד איתה, אז מנסה כך, ושלא תיבהל.

 

כבעל ניסיון אישיspe

אפשר לברר עם הילדה והמורה ולמצוא ( בד"כ ) שזה בת או שניים שמעוררים את הכל

ופשוט לדבר עם ההורים שלהם.

הם מגדלים כאן דור של פראים ? שיטפלו בילדים שלהם!

יש הורים שאין להם שליטה על הילדיםzmil
לצערינו. ניתן להעניש בהשעייה אפילו את יוזמות. החרם
ומה שכואב זה גם העובדה שגם אם המנהיגות יענשואורין

הן עדיין יכולות לסחוף את הכיתה אחריהן והילדה המוחרמת תמשיך לסבול.. צריך במקביל לעורר את המצפון של שאר הבנות. לעשות הפרד ומשול ולפורר את האחדות הרעה של החרם

אולי להגיע לכיתה ולספר סיפור לכלל הבנותמבט קדימה
ואולי לפני לוודא עם הילדה מי הן מנהיגות החרם ובמקביל להגעה לכיתה לבקש מהיועצת/ המחנכת לקחת את הבנות לשיחה שמשלבת גם הוראה מפורשת שחרם זה דבר אסור אם צריך אז כולל איום. וגם במקביל הסבר בגובה העיניים שלהם מדוע זה לא טוב.

כך גם הכיתה תבין עד כמה זה עצוב לעשות את זה (כמובן שהסיפור יעסוק בנושא) ובנוסף לסיפור לתת מענה לבנות שלא רןצות להשתתף והם חוששות מזה.
וגם המנהיגות יבינו שהמורה מאוווד נגד.
בגיל הזה מנסים להרשים את המורה ולכן הדעה של המורה מאוד חשובה בעיניהן.

אפילו הייתי מציעה שהמורה תאמר מפורשות לבנות בסיכום שאצלנו בכיתה לא עושים חרם.
ולהנחות את הבנות כיצד לפייס את הילדה.
להכין לה פתקים וכן....

חרם עושה צלקת נוראית.
בעיני, לקחת יום חופשי על כזה דבר.
זה פשוט נסחב שנים.
חבל על הנפש המתוקה של הילדה...
נראה לי שיש סיפור של חיים ולדר על חרםאודי-ה
לצערי לא תמיד ממומלץ !לטובה
הילדים לפעמים יכולים אפילו עוד יותר לכעוס אם ידברו עם הוריהם ולהמשיך את החרם... מה שהכי נכון ממה שקראתי פה לדעתי זה ללמד את הילדה איך להפסיק את זה ולחזק אותה. גם למורים אין תמיד שליטה ולא יודעים הכל כבר ראיתי. ב"הצלחה רבה!
ליצור גם מסגרות חברתיות נוספותאורחת כאן

בנות דודות, שכנות, חוגים....

לא תחליף לטיפול שורש, אבל מקל על ההתמודדות

עצה נהדרת ^אלעד
מעגל נוסף המנותק מכיתתה של אותה ילדה יכול להוות מפלט מרגיע
אכן יש סיפור של חיים ולדר על חרם והואtajos
מאוד יכול לעזור למרות שכאן מדובר בגיל מאוד צעיר.
מנסיון שלי עם ביתי שהיא כבר בכיתה ד' היום, יש מישהי בכיתתה שמציקה לה עוד מכיתה ב'. כנראה מקנאת בה. הדרכתי אותה לנסות כמה שיותר להתרחק ממגע איתה ולהתייחס אליה כאל אוויר . באמת לאט,לאט עוד ועוד בנות בכיתה מגלות את האופי של המציקה.
כיוון שבסיפור הזה מדובר בחרם הייתי מדברת עם אם הילדה המחרימה
זה באמת עצובאנאל16

אפשר לדבר עם המורה או ללכת להנהלה של הבית ספר שיטפלו

במקרה הזה...!!

 

קודם כל לשוחח אתהshir20

לנסות להבין מי הן מארגנות החרם (לרוב זה ילדה אחת או שתיים) ואם היא יודעת מה הסיבה לחרם.

כשהפרטים ידועים אפשר להתקשר לאמאות  של המארגנות, רוב האמהות כיום מבינות את המשמעות של זה ושיחה קצרה שלהן עם הבת תביא לסיום החרם.

דבר ראשוןג'נדס
נשואה טרייה..., קבלי חיבוק. זה התמודדות לא פשוטה כלל.

דבר שני, ממליצה לדבר עם המורה כדי לדעת את התמונה קצת יותר לרוחב. היא ילדה בכיתה ב', בגיל 7/8 סל הכל. כדאי שתקבלי מהמורה את התמונה המלאה יותר. יש סבירות לא קטנה מאוד שהילדה אומרת רק חלקי פרטים. ח"ו אני לא מכוונת לכיוון שהיא ממציאה, אבל כן יכוליות שהיא קוראת את המציאות קצת אחרת...

דבר שלישי, אני יכולה לנסות להרגיע אותך, שבד"כ כמו שיש את הבת שמנהיגה את החרם, כך יש את ההופכית שלה באותה כיתה, את הבת שעדין נשארת חברה של הקורבן... (לא מצאתי מילה אחרת, אבל פסיכולוגית, עצם הוצאת החרם לפועל זה ביטוי שלילי של צורך בשליטה של הבת שמנהיגה את החרם, לא כי יש משהו לא טוב בביתך. ולכן היא סך הכל נפלה קורבן...)
כדאי שתדעי מי הבת החברה, כלומר לפחות שפחות משתפת פעולה עם החרם, ושביתך תרגיש שיש לה מישהי בכיתה כמפלט. בית ספר זה המון שעות. יום שלם של חרם זה סיוט לילדה שעוברת את זה.

דבר רביעי, קצת קשה לומר, כי הגיל כ"כ קטן... אבל יכוליות שהילדים זקוקים להגיע למסקנה בעצמם שזה טעות חמורה, ממש עוון, דבר שלא ייעשה... ולא כי ההורים שלהם דיברו איתם על זה בבית והכריחו אותם להפסיק... אם זה יפסק בגלל דיבור עם ההורים, בבוקר למחרת הכל יהיה מעושה, עדין יהיו פרצופים... הבת שלך עדין תרגיש רע... זה יעבור, כן? אבל מגיע לבת שלך סליחה! בריש גלי!!!

אני מתחברת לעצה שכתבו עם הסיפור שיספרו בכיתה... במיוחד בגלל הגיל הקטן...
הם בכיתה ב'?מה'
קודם כל אני רוצה לומר לכולכם כל הכבוד על האכפתיות, בתור אחת שכילדה היתה מאוד חלשה חברתית, זה מחמם את הלב לראות שלאנשים כן אכפת , זאת הרגשה כל כך נוראה, עד היום קשה לי להבין למה ילדים משפילים ילד אחד שלא פגע בהם מעולם. בתור אמא אני בשום אופן לא סובלת אם הילדים שלי חלילה פוגעים במישהו ולכן גם להם זה ברור. כיתה ב' זה בהחלט גיל שהמורה וההורים יכולים לחנך ולהשפיע. לילדים שלי אני אומרת שלא משנה מה אחרים אומרים ועושים עליהם...מה שקובע זה מה שאתה חושב על עצמך וכמובן לעטוף בהרבה הרבה אהבה והערכה. בשביל למחוק מילה רעה צריך לפחות פי שבע מילים טובות. וגם זה נסיון קשה מה', לומר לה שעם כל נסיון ה' נותן כוח והזדמנות להוציא מזה טוב וחוזק וגם שהיא בסדר ומי שמתבלבל ומפשל ומתנהג לא כראוי זה המחרימות וכמובן בהחלט לדרוש מהמורה/הורים מי שיכול שידע ויטפל. בסה"כ כיתה ב'! בטח שאפשר להשפיע עליהם שיבינו שזה רע ואחר כך אפשר לעשות איתם פעילויות מגבשות ולתת לילדה תפקידים או עניינים שיכולים לחזק אותה אישית וחברתית. למשל לבקש מהמורה שתארגן הצגה/טיול/פעילות שהבת תהיה שותפה להצלחה ביחד איתם. בגיל הזה גם אפשרי לקנות לה משהו שימשוך את החברות וללמד אותה שתהיה "המומחית" בקפיצה בחבל וכד'
המצב חזר לקדמותו!! המורה טיפלה והילדות חזרו לדברנשואה טרייה!

תודה על התמיכה !!!

ב"הג'נדס
(מוזר, יש לך שני ניקים עם שם דומה, לא?)
כן, שכחתי את הסיסמה לקודםנשואה טרייה!


ב"ה. בשורה טובה לב אמיץאחרונה


מחפשת בכל הארץ בית ספר טוב לבת שלי בכיתה ח'צמאה

הי אנחנו מוכנים לעבור לכל מקום בארץ

בשביל הבת שלנו

היא בדיכאון

ולא מסתדרת באולפנית שהיא לומדת בכיתה קטנה

היא לומדת בכיתת לקויות למידה

והיא צריכה כיתה רגשית שמלווה אותה בהתמודדות הנפש שלה.

היא מאוד נמנעת חברתית מכל קשר

ומסגורת בבית. .אשמח לשמוע כל רעיון שיעלה לכם על הדעת....

לפני שאת רצה לחפש לה מסגרתמשה

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

גם אני אציע לבדוק קודם לעומק מה הילדה צריכהמתואמת

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

מצטרפת לנאמרמתיכון ועד מעון

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

אני רק חיבוק גדול, שולחת כוחות ותפילות ❤️!!!קמה ש.

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

אל תמהרי לקבוע מסמרות. יש לי ניסיון עם זה.די שרוט

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

אנחנו מטופלים גם עם פסיכאטרית וגם פסיכולוגיתצמאה

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

לא קל. מצב מוכר. אנו מתייחסים לזה ככפרת עוונותאורין

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

מה הצוות החינוכי והטיפולי ממליץ?מתיכון ועד מעון

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינויaibrainora

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

מסגרת חדשה מהשנה מעולה בדולב.very emportant

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

תיכון גלvery emportantאחרונה

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונaibrainora

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

עשיתי את הסגולה של רבי מתיא בן חרש ונושעתישאלונת קטנטונת

תודה להקב"ה.

משתפת בפורום זה בגלל שזה בתחום ההורות 💕

ואואוריןאחרונה

מה עושים בשמחת תורהוהוא ישמיענו

שלום לכולם ומועדים לשמחה. כנראה הפעם הראשונה שאני כותב כאן.

רציתי לקבל רעיונות - אנחנו הורים לתינוקת בת כשנה וקצת חוששים מהחג. גם ככה בתקופה האחרונה שעות השינה שלה השתבשו לגמרי בגלל החגים -

איך מתנהלים עם זה נכון? שואל גם בכללי על הבוקר וכו' - מוותרים על חלק מההקפות? ואיך מגיעים לאיזון בחלוקת התפקידים בחג הזה?

השאלה יצאה קצת מבולבלת. הורים טריים, בכל זאת..

תודה מראש!

בטוח נשתמש ברעיונותיכם

תעתיק את השאלה לפורום נשואים טרייםזמירות

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תודה שהגבתוהוא ישמיענואחרונה

מחפש המלצה לפסיכולוגית דתיה למבוגרים טובה ומוכשרתמעל ההר

איזה אזור?אריק מהדרוםאחרונה

ילדה שמפחדת לקרואזאת שלצידך

שלום לכם.

יש לי ילדה מתוקה ומחוננת הן מבחינה רכישיצ והן מסחינת לימודית שעולה לכיתה ה

והיא ממש מפחדת ממורכבות בספר. מספיק שיש אדם רע או משהו מפחיד היא לא מסוגלת לקרוא.

יש לה נפש מאוד רגישה בכללי.

אשמח להמלצות מה אפשר לעשות. ואם יש לכם ספרים מומלצים בסגנון לילדה שאוהבת לקרוא ומסיימת ספרים בטיל.. אבל לא יכולה לקרוא ספרים עם מורכבות רגשית

אם יש לה נפש רגישהמשה

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

תביאי לה ספרים אחריםxmasterxאחרונה

רעיונות למתנות (וברכות) לשבת כלה/שבע ברכותdn5754

שלום

מקווה שזו במה מתאימה..

אשמח לעזרה ברעיונות לחפצים קטנים (אוצגםתפחות קטנים) ושימושיים (חשוב

)

לבית..

דברים בסגנון שאפשר לקנות בחנות סטוק/מקס סטוק וכדו'

ואפשר לקשר אותם לברכה, לברך איתך בשבת כלה/שבע ברכות וכדו'.

תודה רבה לכולם

לא יודע אם זה קשור לפה אבל ננסה מה יש להפסידראובן255

שלום לכולם\ן

אני כותב פה כי אני יודע שיש פה הורים לילדים שקוראים ספרים\מגזינים

יש לי חבר שהוא אח בבית חולים שניידר (שזה בית חולים לילדים)

ולפעמים בהרבה שבתות הילדים הדתיים שמאושפזים שם יש להם שיעמום מכיוון שאין טלפונים וההורים לא תמיד מספיקים להביא להם ספרים או מגזינים בגלל הלחץ של האשפוז או של השבת אז הוא החליט לפתוח להם גמ''ח של ספרים לציבור הדתי כדי להקל על ההורים אז אם יש למישהו ספרים או מגזינים שמתאימים לציבור הדתי (למשל מקום בעולם או אותיות וכו') שהוא לא צריך או לא משתמש אז אשמח שתפנו אליי בפרטי

תודה לעונים ושבת שלום

ייעוץ אי זוגי - פריקה והתייעצותדון מנואל

גיל 38, הילדים, העבודות, החיים עשו את שלהם. פה ושם משברים, עלבונות, ריבים הביאו אותנו לכך שאשתי רצתה ללכת לייעוץ זוגי. בישוב שלנו כמובן לא היה כדאי ללכת ליועצים שאחרי זה נפגוש במכולת, בגינה או בבית הכנסת והלכנו לישוב ליד למישהו מומלץ. אשתי יצרה את הקשר הראשוני, ספרה מה שספרה והגענו אליו.

אחרי 3 פגישות איתו הרגשתי משהו לא בנוח בכלל. היועץ המדופלם והמומלץ לא בדיוק יועץ זוגי. הוא יועץ לאשתי איך להיטיב את חייה. ואני בתפקיד חלק מההצגה או מההפקה. בעצם אני צריך לעבוד על דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. הפתעות קטנות, עזרות במה שהיא צריכה, להתחשב בה ולדרוש בשלומה. היא צריכה גם למצוא דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. ללכת לחוג, לפגוש חברות, לדעת להגיד לי מה היא צריכה.
בכלל הופתעתי לגלות שלא ניתנה לי בשום שלב עד כה אפשרות לומר מה מפריע לי בחיים, בבית, בזוגיות, אולי בעבודה, אולי במשהו אחר. הכל ביחס למה שהיא מרגישה.
זה כמובן לא תהליך משפטי שבו צריך לשמוע שני צדדים ולהחליט מי אשם, אבל אם נוגעים ופותחים ומטפלים, גם לגבר שאולי לא בא עם משא סבל לייעוץ, יש דברים שהוא היה רוצה לפתוח ולומר.
אולי אני לא מבין מה הייעוץ אמור לכלול. כי אני מוצא פער די גדול בין ההמלצות על הבחור לבין איך שאני מרגיש אצלו.

 

ממליצה לך לכתוב את זה בפורום נשואים טרייםיעל מהדרום
לק"י

הוא יותר פעיל.


בהצלחה!!

לגיטימי לגמרי...ד.אחרונה
ייעוץ אמור לגרום לשני הצדדים להרגיש בנוח.

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.


יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.


כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.


אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.


לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.


אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...