בן אדם יכול לקבל את השונה בידיים פתוחות ולאהוב אבל זה לא כל כך קשור לעובדה שבאותו הזמן כשהוא ינסה להתחיל קשר זוגי הוא יתקע.יש הבדל ממש גדול בין קשרים חברתיים לבין קשר זוגי

זה הלקאה עצמית.

אל תאשים את עצמך בזה שאתה לא בקשר. 

כמובן שתעשה את המאמצים כדי כן להיות.

אבל אם עשית הכל ואתה עדיין לא מצליח, הדבר הכי לא בריא לעשות זה להאשים את עצמך.

בהצלחה.

וזה תלוי בעניינים מסויימים.

צריך קצת לשחרר את הרגל ממידת הדין, ואז קל יותר להתחבר לכל אחד וקל וחומר למי שצריכים להתחתן איתה.

להכנס לקשרים זה לאו דווקא יתרון, יכול להיות שמשמים חוסכים לך את הצורך להתעכב הרבה זמן על קשרים לא משמעותיים

הקשרים שלי היו בד"כ ארוכים, אבל זה נבע מהעובדה הבעייתית שפשוט לא העזתי לחתוך... תמיד הייתי חושבת לתת עוד צ'אנס, ואולי זה כן יכול להתאים... ככה זה נמשך עד שבד"כ הבחור חתך (או שממש הכרחתי את עצמי לחתוך).

וזה ממש לא הרוב בעולם!!

עד שכמה אנשים האירו את עיניי. ועדיין אני לא חושב שיש לי משהו מגובש להגיד על זה.

@עדידפ

דעתך?

שכל אחד יכול להינשא ולהתחבר
ואין הכוונה גורפת

בהחלט כדאי לבחון מה מעכב את מי שלא מצליח

לדעתי ברוב המקרים אלו אנשים שיותר קל להם להיפתח לאחרים וליצור אינטימיות.

בדרך כלל "אנשים של זוגיות" (אין לי דרך להגדיר את זה אחרת) לא יאהבו את הלבד והחופש מבחינתם זה הקשר הזוגי וכל מה שהוא מביא איתו. הם יתנו פחות משקל ל'סיכונים' שבלהיפתח או במחשבות על אולי זה לא זה וכל ההיסוסים שיש בכל קשר חדש. ועוד משהו ששמתי לב- הם ירגישו ראויים לאהבה ולנתינה של הצד השני ולא ירגישו לא בנוח עם להיות לפעמים בצד שמקבל ולא רק זה שנותן.

לעומת זאת אנשים שקשה להם להיכנס לקשר או לחשוב על חתונה בדרך כלל ירגישו יותר נוח עם הלבד, לא בהכרח יאהבו אותו יותר אבל יהיה להם קשה לצאת מהמקום הנוח הזה.

יהיה להם קשה לקבל את ההחלטה שמי שמולם מתאים להם (או הם מתאימים לו) ולפעמים סתם ישללו וימציאו תירוצים למה זה לא מתאים, למרות שיכול מאוד להיות שזה כן אבל הם בגלל הפחד מאינטימיות וזוגיות אם ימנעו מלהמשיך את הקשר.. וגם יש כאלו שמרגישים לא מספיק ראויים למישהו/לא מרגישים שהם יכולים להיות נאהבים באמת.

כתבתי קצת מבולגן אבל זה בגדול מה שהצלחתי לקלוט מאנשים שאני מכירה..אני לא מתכוונת לאלו שיוצאים ומנסים ופשוט לא מצאו עדיין מישהו שבאמת מתאים להם. אלא על אלה שמרחיקים מהם הזדמנויות לקשרים שיכולים להיות מוצלחים. 

סורי, אבל אני לא חושבת שיש איזשהו מכנה משותף לאלה התחתנו צ'יק צ'אק. כל אחד והמסלול חיים שהוא צריך לעבור. חתונה זה פלא ונס גדול. לכולם. פשוט כשאנשים "מתחילים" מתחתנים זה נראה כביכול מאוד טבעי ופשוט אבל למעשה זה תמיד נס ולא מובן מאליו.

ובקשר לסוגריים הראשונים- בעניי בדיוק להיפך, ככל שאני מדברת עם אנשים אני מרגישה שרוב העולם דווקא מתקשה להגיע לקשרים כאלו ככה שאל תרגיש לבד...

תכונות שיכולות לעזור אולי: סובלנות, רצון לעבודה קשה, עין טובה, הבנה בסיסית של מה זה קשר...

ובקשר לסוגריים השניים- מממ... נראה לי שזה פשוט כי עוד לא הגיע מנך... אל תשפוט את עצמך ואת האופי. כשתצטרך להתחתן כל הסיבות ייעלמו ובעז"ה הכל יילך טוב בסופו של דבר.

בהצלחה רבה! ולא בתיקונים שאתה צריך לעשות אלא בלהרגיש שאתה מצויין ככה ושעוד מעט זה יגיע ויהיה בסדר גמור!

- אמון - יכולת לתת אמון באנשים , מה שיגרום בהמשך לפתיחות 

- קשר לרגש - לדבר על רגשות (לא חובה) להביע רגשות (מומלץ ) להכיל רגשות (חובה) ולא לפחד להרגיש אותם .

- ביטחון עצמי - בטחון ליזום בלי לפחד, וגם לזרום ולהמשיך יוזמות של הצד השני

אם חסר לך בסעיף הבטחון - זה מצב טוב, כי יחסית קל להתגבר עליו,

והוא מפריע בעיקר בהתחלה , אחרי שתמשיך אם יש לך אמון ויכולות רגשיות , תוכל ליצור קשרים חזקים.

לפתח אמון או הכרה ברגשות זה יותר קשה.

מה לגבי לפנות לקאוצינג , NLP או כל דבר שיוכל לעזור לך להתגבר על הבושה?

http://galtzhayek.com/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA/

* והכוונה היא- שבנייה עצמית במידה נכונה- ברור שתהיה תנאי להצלחת הבניין כזוג
וכנ"ל כשהבנייה העצמית היא נעשית לא נכון או לא נעשית כלל.


להגיד באופן גורף "זה לא נכון"- זה גם לא נכון...

בס"ד

זה נכון ואין על זה שאלה שבדור שלנו הרגש יותר מקבל מקום, הלבבות נפתחים ורוח אהבה נושבת בעולם חזק..

ואני חושבת שדווקא בגלל זה, שאנשים מתחילים להיות מודעים לעולם רגש שלם שנמצא בתוכם לוקח להם זמן להכיר אותו והרבה מהאנשים צריכים לעבור תהליך היכרות עצמי (ממקום ממש טוב ונפלא! כנראה שהם צריכים לעבור תהליך כלשהו [שבוודאי לא כל כך פשוט בדר"כ לדעת מה הוא אלא זה דורש התבוננות עצמית מי שרוצה לקדם את העניינים באמת ומתוך השתדלות וכמובן הרבה תפילה..!])

לעומת זאת דווקא כשהשכל היה במקום המרכזי אצל האדם היה הרבה יותר קל למצוא את ההתאמה ואפילו לא תמיד הזוג נפגשו אלא יותר ההורים.. כי חיפשו התאמה ברמה הרבה יותר פשוטה מהיום

וסתם ככה מהניסיון וההבנה שה' ית' נתן לי-

זאת שאלה ממש מעניינת ששאלתי אותה הרבה פעמים (את ה' ואת אמא שלי ) כי אני הרביעית מבין האחים, אנחנו דתיים לאומיים, לא חרדיים וזה פשוט מדהים (!!) במשפחה שלי 2 הוריי היו ה'ראשונים' אחד של השניה ואחי הבכור כשהוא חיפש הוא אמר שכל עוד יש לה נתונים מאוד בסיסיים (שהיא תהיה מאולפנה מסויימת ומשפחתה בסגנון) אז מבחינתו הוא יכול להתחתן עם כל אחת, והוא יצא עם כמה ובאמת הראשונה שאמרה לו שהיא בעניין- הם התחתנו ובהי"ת חיים עד היום באושר ועושר (: ו 2 אחיי שאחריו דווקא הם כן היה אכפת להם מיותר עניינים ו2 התחתנו בחסדי ה' עם ההצעה הראשונה שהם נפגשו איתה. בעיניי השיטה של אחי הבכור מזעזעת אבל אחרי כמה שנים מה ששמתי לב שלפי איך שהוא חיפש ומה שהוא חיפש- ככה הוא גם חי את חייו אחר כך, הוא חיפש משהו פשוט והוא גם חי בפשטות..   

וזה שאלה נפלאה בעיניי כי לעומתם, אני- התארסתי עם הבחור ה8 שיצאתי איתו (שזה כבר היה מזעזע בשביל כולנו כי זה פשוט לא רגיל במשפחה..) ועוד אחרי שסוף סוף התארסתי- ביטלנו אחר כך את האירוסין.. היום נפגשתי כבר עם 16 בחורים שכל קשר באמת גרם לי לחשוב ברצינות למה כן או למה לא וזה בכלל לא פשוט להיפגש כל כך הרבה, אבל אני כן יכולה לומר בלב שלם (!) ה' לא עושה שום דבר סתם.. אני פשוט רואה איך כל פגישה מלמדת אותי על עצמי עוד, איך עיכוב שה' מביא הוא פשוט מכוון ממש ללמד אותי משהו. והכי חשוב- תפילה.. עם התפילה אני רואה פשוט ניסים גלויים ומתוקים (: ופשוט כבר כתבתי המון ולא נעים לי 'לחפור' אז אם זה מעניין אותך לשמוע את הסיפורים על ההשגחה של ה' מצידי בשמחה!!

בהצלחה בלראות איך ה' מכוון הכל לטוב ולמוטב..

בס"ד

איזה מתוקים אתם!! 

אני בלמודים עמוסים אז לא מספיקה לכתוב כאן הרבה, אבל לכבודכם אספר:

סיפור א:

באיזה שהוא שלב בחיפושים אחר השידוך המיועד, 'ניתקע' לי בלב שבן של מישהו שקצת ידוע בציבור הוא ממש מתאים מהרבה סיבות למה שאני מחפשת אז ממש התפדחתי אבל עשיתי השתדלות ושאלתי מישהי (אני ממש מקצרת את הסיפור (: יש בו עוד הרבה שלבים עד שהדברים קרו) שאלתי אותה אם זה נראה לה שייך שהיא תציע לו אותי והיא אמרה שמעניין כי היא חשבה על זה לפני כבר אבל היא שאלה אותו והוא פשוט עוד לא מוכן לצאת.. טוב, התפללתי לה' שאם אנחנו מתאימים שניפגש ואם לא אז שיזכה אותנו שלא..

עבר כמה זמן ובינתיים נפגשתי עם בחורים אחרים ושמתי לב שאני משווה אותם אליו ושפשוט הוא ממש יושב לי בלב.. זה היה ככה במשך בערך חצי שנה עד שערב אחד אמרתי לעצמי טוב, אני לא יכולה להיפגש עם אף בחור אחר עד שהלב שלי לא מתנקה ממנו.. הלכתי למקום שאני יכולה להתפלל בו ופשוט בכיתי לה' בלב נשבר באמת, שאני מרגישה שאני לא יכולה להתקדם ככה אז שאני לא יודעת אם אנחנו מתאימים או לא, פשוט שיזכה אותי להתקדם בעניין הזה ואם אני  צריכה להיפגש איתו בשביל שהוא ירד לי מהלב אז בסדר, אני מוכנה לעשות מה שצריך ולוותר על התפילה שאם אנחנו לא מתאימים שלא ניפגש, והעיקר שה' כבר יזכה אותי להתקדם בשידוכים.. זה היה בערך ב20:00 בערב, ב21:00 באותו ערב התקשרה אליי מי שדיברתי איתה לגביו כמה חודשים לפני (שאמרה שהוא פשוט לא בעניין לצאת עדיין) ואמרה לי שאחרי הרבה חודשים שהוא לא רצה, הוא התקשר לפני כמה דקות ואמר שהוא רוצה לשמוע.. (אח"כ הסתבר לי שגם היו לו עוד כמה הצעות וה' כיוון אותו שיבחר להיפגש איתי מבין ההצעות..)

המדהים בעיני הוא דווקא שזה לא סיפור שנגמר בחתונה, אלא פשוט הרגשתי בלב ש(קצת הזוי, אבל כן ככה היה) כנראה אנחנו לא מתאימים אבל אם אמשיך להתפלל שאם אנחנו לא מתאימים אז גם שלא ניפגש- משהו ימשיך לשבת לי בלב ואני חייבת 'להיכנע' לפני ה', להסכים לבקש מה' בהכנעה שמה שנכון שיעשה והעיקר שאזכה להתקדם אל עבר האדם המיועד לי ואז הוא אכן התקשר לאחר חצי שנה, באמת נפגשנו פעמיים קצרות יחסית ושנינו חשבנו שזה ל-א מתאים.. (:

סיפור ב:

יצאתי עם כמה והרגשתי שיש לי איזו חסימה בנפש שלא ברור לי מה אני מחפשת, ומה שכן ברור לי אז אני מפחדת מללכת עם הרצון שלי וכד' אבל לא כל כך ידעתי מה לעשות עם זה אז בעיקר התפללתי על זה..

במהלך הפגישות כשיצאתי עם הבחור שאיתו גם התארסתי ואח"כ ביטלנו את האירוסין, התפללתי שאם אנחנו מתאימים שניפגש ואם לא אז לא, אבל- הטוב בעיניך עשה ה' כי רק אתה יודע איך אתה מוביל את העניינים..

והתכוונתי מתוך הכנעה בלב (עד כמה שיכולתי) למילים האחרונות של 'הטוב בעיניך- עשה'.. אחרי תקופה לא פשוטה לי בכלל דווקא בגלל שממש אהבנו אחד את השניה אבל מצד שני לא יכולנו להמשיך יחד, בהי"ת נפרדנו וזה היה כואב מאוד מאוד.. הייתה לי אמונה שזה לטובה וגם הבנות למה זה היה צריך לקרות אבל היה לי כל כך כואב שעדיין חיפשתי שבועיים אחרי שנפרדנו תשובה יותר חזקה, אז יצאתי יום אחד (בערך שבועיים אחרי שביטלנו ונפרדנו לגמרי) למרפסת בבית שלי, הסתכלתי לשמיים, עצמתי את העיניים, ושאלתי את ה' בפשטות: אני יודעת שאתה אוהב אותי, והכל מאהבה, אין לי חלילה תלונה אליך אני רק רוצה פשוט להבין- למה? למה גילגלת את הדברים ככה שהם צריכים כל כך לכאוב?..

זה אולי נשמע הזוי, אבל לה' לא באמת מסובך לענות לנו.. פשוט שמעתי בבירור קול פנימי אומר לי: "ביקשת להתחתן כבר כמה שיותר מהר- אז ניסיתי ללמד אותך דרך הפגישות מה את צריכה לפתוח בנפש וללמוד ולא כל כך הבנת, אז חשבתי ללמד אותך בדרך יותר מהירה מה נכון לך ומה לא.. לעזור לך כבר להתקדם לייעוד שלך.. דווקא כי אני רוצה שתוכלי להתחתן כבר.. זה אומנם יותר כואב אבל גם יותר יעיל בשבילך..".. 

ורק אחרי ששמעתי את הקול הזה פתאום רצו לי בראש פגישות עם בחורים שיצאתי מהפגישה איתם עם בקשה לה' שיעזור לי להבין בכלל מי אני ומה אני מחפשת.. כי הרגשתי בילבול ואז הבנתי שהתשובה עכשיו היא קשורה למה שאז ביקשתי מה'- שיעזור לי להבין מי אני ונפתח לי זרם של תובנות של דברים שאני רוצה לשנות, והכי חשוב- אומץ גם לעשות את זה. (מה שלפני זה היה חסר לי מאוד)

וזה לא שינוי שקורה בבת אחת אלא זה הרבה דברים מהותיים שאני עובדת עליהם אבל העבודה הפנימית שלי קיבלה עומק אחר שחיפשתי אותו ולא הצלחתי להגיע אליו אלא רק אחרי התהליך הכואב של הביטול אירוסין.. 

אלו 2 דוגמאות לתפילה לה' מתוך לב שבור ואהבה גדולה אותו ואליו, ותשובות שהגיעו באופן מוחשי..בחסדיו (:

ממש נהניתי לקרוא...! 

שומעים שיש לך ממש נסיון חיים... את בטח צריכה בחור מיוחד... 

ואני חושבת שלאנשים עם מחשבה פשוטה יותר קל למצוא שידוך. ראיתי את זה עם בחורים שיצאתי איתם שמבחינתם היה אפשר אחרי פגישה אחת להתחתן כי "הכל מושלם" ואני לעומת זאת ראיתי כל כך הרבה דברים שהפריעו לי...

הבאסה שברגע שאתה אדם מורכב, מחשבתי, עמוק וכו' קשה לחזור לנקודת הפשטות אם בכלל אפשרי...

אז מה עם אלה שלא מתחתנים בגלאים צעירים, הם גם היו צעירים פעם

או אלה שיכולים להחליף קשרים וזה לא קשור לגיל

קשה להיות פנוי לקשר... אני לא מדברת על בשלות אלא על פניות

החברה דורשת כל כך הרבה לפני שאתה טכנית יכול להתחתן,  בעיקר מבחינה כלכלית...

היום עד שאדם גומר צבא, ישיבה, תואר וכו' הוא כבר לא בחור צעיר ונלהב... (יש יוצאי דופן, אבל בכל זאת...)

דבר נוסף זה המודעות!!!

אנשים יותר מדיי מודעים לעצמם בדור הזה, במיוחד בנות. כל קשר נמדד מכל כך הרבה תחומים וצדדים, מתחילים לפתח כל מיני סיטואציות אפשריות, הכל כל כך מורכב, צריכה להיות התאמה מצד האופי, והשאיפות, והרוחניות, והרגש, והמשיכה.. זה לא שזה לא היה פעם, זה פשוט מועצם יותר אצלנו... זה פשוט מתכון לפסול הרבה שידוכים. 

או שלא הבנתי את הכוונה

בס"ד

שזה נשען בעיקר על הרצון לאהוב

הרבה פעמים בשיטת הדייטים מגיעים עם רשימת דרישות ומחפשים בנזוג ולא אדם לאהוב

(וזה בסדר ואולי חכם יותר) אבל כשזה ככה קל יותר לפסול בשלבים מוקדמים ולוקח יותר זמן לאפשר אחד לשני להיכנס

יצא לך להכיר אנשים עם קושי להיכנס לקשר?

כי לי יצא קצת להכיר ואין קשר בין מידות טובות ולגמישות בנפש.

יכול להיות הבן אדם הכי מכיל וטוב שיש אבל יש לו פחד מזוגיות או חשש מסוים שעוצר אותו מלהתקדם בקשר.

לא קשור בכלל ליכולת הקשבה.

בנוגע לקשר עם ההורים אני לא יכולה להגיד יותר מדי כי מה שנראה כלפי חוץ לא בהכרח קורה בפנים. אבל אם מקבילים את זה למצבים אחרים אז בן אדם יכול לחיות עם הורים אוהבים ובריאים אבל כשהוא עם הסביבה להיות חסר ביטחון לגמרי. או להיפך, בן אדם שלא קיבל יחס מההורים אבל הוא בן אדם חזק נפשית שמצליח הרבה יותר מאחרים.

בהחלט חשוב תמונה מושקעת שמציגה אותנו בטוב, וגם אני מביא כזאת.

אבל חייב גם שתהיה משקפת ומציאותית.. לא פילטרים ומשחקים עם זוויות וכאלה.

זה עלול לגרום הרבה תסכול מדייטים ראשונים מביכים בו סתם מחכים לברוח ברגע שמנומס מספיק. (לא שזה מעלה גדולה לגבר כזה, אבל כך עובד העולם)

הצד השני מצפה לרחל כמו בתמונה ואז מגיעה לאה..

שידכתי לחבר של בעלי מישי ובפגישה הגיעה מישהי מאוד מאוד מלאה

ממש לא ראו את זה בתמונה שהעבירה

החבר הזה נסע שעה נסיעה כדי להפגש איתה ובסוף זה היה ברור שהפגישה הלכה לפח כי זה נפל כבר על זה

הוא כמובן כיבד ונשאר עד סוף הפגישה

אבל חייב להעביר תמונה תואמת מציאות..חבל על שניכם

או יפסיקו לבקש תמונות אז דבריי יהיו מיותרים.

עד אז אני גאה להגיד לבנות- דאגו לאינטרסים שלכן,שיהיו לכן הצעות.

(אני לא שדכנית.אני מדברת כחברה שמנסה לעזור)

גברים. לא ככה האידיאל להתחתן.

אני לא אומר מה לעשות מבחינה פרקטית.

אני אומרת תחזרו לעולם הישן והטוב שלא מבקשים תמונות

הלואי

המציאות כבר נסעה משם

כל הקטע הזה של תמונות יכול להיות מורכב ומסובך.

לא כולם מרגישים שיש להם בכלל תמונה וואו.

לא כולם רוצים בכלל לשתף תמונה שלהם.

בכנות, את חושבת שיש מישהי שמשתפת תמונה ואומרת - הנה אני ביודעין ומתוך כוונה ברורה משתפת תמונה מכוערת שלי?

האם נראה לך שמי שבוחרת תמונה, אומרת לא אכפת לי מהתמונה, זאת פשוט התמונה האחרונה שלי?

האם נכון לשתף דווקא תמונה מאירוע, או אולי יש שיקולים אחרים שבעקבותיהם בוחרים דווקא תמונה מחיי היום יום?

האם את, כשדכנית, מסוגלת לכבד בחירה כזאת?

מחפש תמונה עדכנית יחסית ושולח. אין לי כח לכל ההתעסקות הזו.

ובאמת שהגיע הזמן להפסיק עם כל מחול השדים סביב התמונות. 

אני לא שדכנית אלא חברה שמנסה לעזור לחברות שלה ולא התחתנתי צעירה בכלל וגם אני שנאתי כל כך את זה

אבל

כש'עברתי צד' והתחלתי לשדך פשוט הזדעזעתי מכמה בנים פוסלים על תמונה. בחורות שהן זכיה בלוטו פשוט נפסלות בחור אחר בחור והן לא יודעות את זה כי זה עוד לא הגיע לשלב שאני מציעה להן והן מתייבשות תקופות

ונשרף לי הלב

אז אני כותבת כאן כדי שיגיע לכמה שיותר בנות מהממות- תעשו הכל כדי לצאת הכי טוב שלכן!!

ומי שכתב פה שקר החן- בא לי להגיד אנחנו פועלים בתוך הכללים של העולם הזה שיש בו גם מקום לשקר החן.

ואין לי דעה מגובשת בנושא

אבל פעם אחת ביקשו סתם עוד תמונה יותר טובה וזה עצבן אותי אז חברה שלי צילמה אותי מחזיקה דף שמסתיר את הפנים וכתוב עליו

"והיו עיניך רואות את מוריך (ישעיהו ל, כ)"

יש לי חברות הרבה מעל היופי הממוצע

דווקא שהן שולחות תמונות מאירועים/ צילום מקצועי לגברים יש תחושה של איום

לעומת זאת שהן מחייכות למצלמה בסלפי חמודי או שמצלמים אותן שותות קפה בבוקר או בטבע מתי שרואים את היופי הטבעי זה הכי כובש

בהנחה והן נראות טוב בלי איפור

. בלי אודם בלי תסרוקות בלי שטויות ..הכי פשוט

הכי אומרים כן..

ותתפלאו לנשים יפות הרבה יותר מאתגר למצוא

הרבה פעמים הצעתי לגברים והן דווקא פסלו על שטויות כמו על מקום וכו' .. ( וזה היה נראה לי קטנוני אבל לא התערבתי ) ובדיעבד הם ספרו לי שלא היה להם אומץ להגיד להצעה כזו טובה ( כי גם הפרטים שלהן טובים) כן.

אז גברים אומרים הרבה יותר מהר כן להצעה לבחורה שנראת ממוצעת - חמודה  מאשר בחורה יפיפיה .

זה לא שהם לא רוצים אותה .. הם מרגישים איום או בדייט מקטלגים אותה כסנובית

לא יודעת אם שמעת אבל תשאלי חברה שלך הכי יפה שאת מכירה תשאלי אותה מה קורה אצלה בדייטים

ותבני ששם זה הכי כואב

כל גבר רוצה אשה יפה

מה יש לו להיות מאוים, הוא לא עוד אישה שיכולה לקנא ולהרגיש מאוימת

לא משנה מארוע או לא

מה שיותר טוב מוכיח את עצמו.

לגבי מה שכתבת אחר כך אני לא מכירה את זה

מי שנראת טוב וזה יכול לתרום לה להתקדם.... למה לא.

רק חשוב שזו תהיה תמונה משקפת.. לפעמיים יוצאות תמונות ממש טובות שלא תואמות למציאות.

שלא צריך לחשוב שהיא משקפת את הכל...

אם הייתי יוצאת רק עם מי שיש לו תמונה יפה כנראה הייתי יוצאת עם בן אדם אחד לשנה

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)

מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.

מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.

בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.

ספרים שהמדוייטים המליצו, או שחקרתי תחום או נושא מסויים שעניין אותן.

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

זה נכון מאוד, לאו דווקא בהקשר הזה. כמובן שבכל דבר שקשור לזוגיות.

זה מעגל יחסית חיצוני.. אבל כמובן חשוב לתת עליו את הדעת.

לא מבין למה ענית בהקשר הזה, הרי השואל אמר שהוא דווקא דחה הצעה על רקע משפחתי. משמע, הוא מבין שזה נושא רגיש שיכול להיות משמעותי.

נראה לי שיותר מועיל להגיד מה כן ולא מה לא בהקשר הזה.

לכן השאלות הללו שהבאת הן נועדו רק כדי להבין שזה יכול מורכב.

כמו שאת בעצמך אמרת, קשה מאוד לענות על השאלות האלה, אם בכלל אפשרי לענות עליהם..

לכן, נראה לי שיש צורך בשאלות בירור ביחס למקום החשיבות של השואל ביחד לנושא.

שאלות שיעוררו להבין מה היחס שלו לזה וה המקום אותו הוא צריך לתת לנושא.

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

שהתחתנה עם בעל תשובה - המשפחה לא קשורה לרמת הרוחניות של האישה. בכלל. מה שקשור זה ההחלטה שלה איפה להיות וכמה היא נחושה להישאר שם ולא להיות מושפעת.

הקשר היחיד למשפחה, זה כמה הם גמישים ביכולת להכיל את השוני ואם לא אזמה היא חושבת לעשות עם זה. ואת זה כדאי לבדוק ולברר כי אם זה בכיוון טוב ויש פתיחות - זה מעולה.

המשפחה שלי אפילו לא שומרים שבת חוץ מאחות אחת (ואנחנו משפחה גדולה) ואף אחד לא היה מהמר בחוץ שאני לא נראית דתייה מבית

נכון, זה אומר שעושים החלטות שהרבה פעמים הן לא פוטוגניות מבחוץ כזוג אבל הן כן תואמות את אורח החיים שבחרנו.

ואגב,גם בתוך משפחות דתיות ודוסיות יש הבדלים בהרבה דברים שצריך להכיל. אזלא בטוחה שיש לך איך לברוח מזה

אם היא בסגנון שאתה מחפש ויש לה מידות טובות, מה היא אשמה שהשמפחה שלה לא באותו סגנון כמוה?

האמירות המגמרא מדברו על תקופה שבה ההשפעה היחידה על אנשים, בפרט לאישה, הייתה המשפחה. היום אנשים הרבה יותר עצמאים לבחור את הדרך שלהם בעצמם.

כמובן כדאי לבדוק שאין בעיות קשות שישפיעו על ההתנהלות כזוג, אבל אם מדובר על משפחה שיכולה להכיל ברמה מינימלית, חבל לפספס על זה מישהי שיכולה להתאים.

אני ובעלי שונים מהסגנון של המשפחות שלנו, והקמנו בית משלנו בדרך שמתאימה לנו.

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!