בן אדם יכול לקבל את השונה בידיים פתוחות ולאהוב אבל זה לא כל כך קשור לעובדה שבאותו הזמן כשהוא ינסה להתחיל קשר זוגי הוא יתקע.יש הבדל ממש גדול בין קשרים חברתיים לבין קשר זוגי

זה הלקאה עצמית.

אל תאשים את עצמך בזה שאתה לא בקשר. 

כמובן שתעשה את המאמצים כדי כן להיות.

אבל אם עשית הכל ואתה עדיין לא מצליח, הדבר הכי לא בריא לעשות זה להאשים את עצמך.

בהצלחה.

וזה תלוי בעניינים מסויימים.

צריך קצת לשחרר את הרגל ממידת הדין, ואז קל יותר להתחבר לכל אחד וקל וחומר למי שצריכים להתחתן איתה.

להכנס לקשרים זה לאו דווקא יתרון, יכול להיות שמשמים חוסכים לך את הצורך להתעכב הרבה זמן על קשרים לא משמעותיים

הקשרים שלי היו בד"כ ארוכים, אבל זה נבע מהעובדה הבעייתית שפשוט לא העזתי לחתוך... תמיד הייתי חושבת לתת עוד צ'אנס, ואולי זה כן יכול להתאים... ככה זה נמשך עד שבד"כ הבחור חתך (או שממש הכרחתי את עצמי לחתוך).

וזה ממש לא הרוב בעולם!!

עד שכמה אנשים האירו את עיניי. ועדיין אני לא חושב שיש לי משהו מגובש להגיד על זה.

@עדידפ

דעתך?

שכל אחד יכול להינשא ולהתחבר
ואין הכוונה גורפת

בהחלט כדאי לבחון מה מעכב את מי שלא מצליח

לדעתי ברוב המקרים אלו אנשים שיותר קל להם להיפתח לאחרים וליצור אינטימיות.

בדרך כלל "אנשים של זוגיות" (אין לי דרך להגדיר את זה אחרת) לא יאהבו את הלבד והחופש מבחינתם זה הקשר הזוגי וכל מה שהוא מביא איתו. הם יתנו פחות משקל ל'סיכונים' שבלהיפתח או במחשבות על אולי זה לא זה וכל ההיסוסים שיש בכל קשר חדש. ועוד משהו ששמתי לב- הם ירגישו ראויים לאהבה ולנתינה של הצד השני ולא ירגישו לא בנוח עם להיות לפעמים בצד שמקבל ולא רק זה שנותן.

לעומת זאת אנשים שקשה להם להיכנס לקשר או לחשוב על חתונה בדרך כלל ירגישו יותר נוח עם הלבד, לא בהכרח יאהבו אותו יותר אבל יהיה להם קשה לצאת מהמקום הנוח הזה.

יהיה להם קשה לקבל את ההחלטה שמי שמולם מתאים להם (או הם מתאימים לו) ולפעמים סתם ישללו וימציאו תירוצים למה זה לא מתאים, למרות שיכול מאוד להיות שזה כן אבל הם בגלל הפחד מאינטימיות וזוגיות אם ימנעו מלהמשיך את הקשר.. וגם יש כאלו שמרגישים לא מספיק ראויים למישהו/לא מרגישים שהם יכולים להיות נאהבים באמת.

כתבתי קצת מבולגן אבל זה בגדול מה שהצלחתי לקלוט מאנשים שאני מכירה..אני לא מתכוונת לאלו שיוצאים ומנסים ופשוט לא מצאו עדיין מישהו שבאמת מתאים להם. אלא על אלה שמרחיקים מהם הזדמנויות לקשרים שיכולים להיות מוצלחים. 

סורי, אבל אני לא חושבת שיש איזשהו מכנה משותף לאלה התחתנו צ'יק צ'אק. כל אחד והמסלול חיים שהוא צריך לעבור. חתונה זה פלא ונס גדול. לכולם. פשוט כשאנשים "מתחילים" מתחתנים זה נראה כביכול מאוד טבעי ופשוט אבל למעשה זה תמיד נס ולא מובן מאליו.

ובקשר לסוגריים הראשונים- בעניי בדיוק להיפך, ככל שאני מדברת עם אנשים אני מרגישה שרוב העולם דווקא מתקשה להגיע לקשרים כאלו ככה שאל תרגיש לבד...

תכונות שיכולות לעזור אולי: סובלנות, רצון לעבודה קשה, עין טובה, הבנה בסיסית של מה זה קשר...

ובקשר לסוגריים השניים- מממ... נראה לי שזה פשוט כי עוד לא הגיע מנך... אל תשפוט את עצמך ואת האופי. כשתצטרך להתחתן כל הסיבות ייעלמו ובעז"ה הכל יילך טוב בסופו של דבר.

בהצלחה רבה! ולא בתיקונים שאתה צריך לעשות אלא בלהרגיש שאתה מצויין ככה ושעוד מעט זה יגיע ויהיה בסדר גמור!

- אמון - יכולת לתת אמון באנשים , מה שיגרום בהמשך לפתיחות 

- קשר לרגש - לדבר על רגשות (לא חובה) להביע רגשות (מומלץ ) להכיל רגשות (חובה) ולא לפחד להרגיש אותם .

- ביטחון עצמי - בטחון ליזום בלי לפחד, וגם לזרום ולהמשיך יוזמות של הצד השני

אם חסר לך בסעיף הבטחון - זה מצב טוב, כי יחסית קל להתגבר עליו,

והוא מפריע בעיקר בהתחלה , אחרי שתמשיך אם יש לך אמון ויכולות רגשיות , תוכל ליצור קשרים חזקים.

לפתח אמון או הכרה ברגשות זה יותר קשה.

מה לגבי לפנות לקאוצינג , NLP או כל דבר שיוכל לעזור לך להתגבר על הבושה?

http://galtzhayek.com/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA/

* והכוונה היא- שבנייה עצמית במידה נכונה- ברור שתהיה תנאי להצלחת הבניין כזוג
וכנ"ל כשהבנייה העצמית היא נעשית לא נכון או לא נעשית כלל.


להגיד באופן גורף "זה לא נכון"- זה גם לא נכון...

בס"ד

זה נכון ואין על זה שאלה שבדור שלנו הרגש יותר מקבל מקום, הלבבות נפתחים ורוח אהבה נושבת בעולם חזק..

ואני חושבת שדווקא בגלל זה, שאנשים מתחילים להיות מודעים לעולם רגש שלם שנמצא בתוכם לוקח להם זמן להכיר אותו והרבה מהאנשים צריכים לעבור תהליך היכרות עצמי (ממקום ממש טוב ונפלא! כנראה שהם צריכים לעבור תהליך כלשהו [שבוודאי לא כל כך פשוט בדר"כ לדעת מה הוא אלא זה דורש התבוננות עצמית מי שרוצה לקדם את העניינים באמת ומתוך השתדלות וכמובן הרבה תפילה..!])

לעומת זאת דווקא כשהשכל היה במקום המרכזי אצל האדם היה הרבה יותר קל למצוא את ההתאמה ואפילו לא תמיד הזוג נפגשו אלא יותר ההורים.. כי חיפשו התאמה ברמה הרבה יותר פשוטה מהיום

וסתם ככה מהניסיון וההבנה שה' ית' נתן לי-

זאת שאלה ממש מעניינת ששאלתי אותה הרבה פעמים (את ה' ואת אמא שלי ) כי אני הרביעית מבין האחים, אנחנו דתיים לאומיים, לא חרדיים וזה פשוט מדהים (!!) במשפחה שלי 2 הוריי היו ה'ראשונים' אחד של השניה ואחי הבכור כשהוא חיפש הוא אמר שכל עוד יש לה נתונים מאוד בסיסיים (שהיא תהיה מאולפנה מסויימת ומשפחתה בסגנון) אז מבחינתו הוא יכול להתחתן עם כל אחת, והוא יצא עם כמה ובאמת הראשונה שאמרה לו שהיא בעניין- הם התחתנו ובהי"ת חיים עד היום באושר ועושר (: ו 2 אחיי שאחריו דווקא הם כן היה אכפת להם מיותר עניינים ו2 התחתנו בחסדי ה' עם ההצעה הראשונה שהם נפגשו איתה. בעיניי השיטה של אחי הבכור מזעזעת אבל אחרי כמה שנים מה ששמתי לב שלפי איך שהוא חיפש ומה שהוא חיפש- ככה הוא גם חי את חייו אחר כך, הוא חיפש משהו פשוט והוא גם חי בפשטות..   

וזה שאלה נפלאה בעיניי כי לעומתם, אני- התארסתי עם הבחור ה8 שיצאתי איתו (שזה כבר היה מזעזע בשביל כולנו כי זה פשוט לא רגיל במשפחה..) ועוד אחרי שסוף סוף התארסתי- ביטלנו אחר כך את האירוסין.. היום נפגשתי כבר עם 16 בחורים שכל קשר באמת גרם לי לחשוב ברצינות למה כן או למה לא וזה בכלל לא פשוט להיפגש כל כך הרבה, אבל אני כן יכולה לומר בלב שלם (!) ה' לא עושה שום דבר סתם.. אני פשוט רואה איך כל פגישה מלמדת אותי על עצמי עוד, איך עיכוב שה' מביא הוא פשוט מכוון ממש ללמד אותי משהו. והכי חשוב- תפילה.. עם התפילה אני רואה פשוט ניסים גלויים ומתוקים (: ופשוט כבר כתבתי המון ולא נעים לי 'לחפור' אז אם זה מעניין אותך לשמוע את הסיפורים על ההשגחה של ה' מצידי בשמחה!!

בהצלחה בלראות איך ה' מכוון הכל לטוב ולמוטב..

בס"ד

איזה מתוקים אתם!! 

אני בלמודים עמוסים אז לא מספיקה לכתוב כאן הרבה, אבל לכבודכם אספר:

סיפור א:

באיזה שהוא שלב בחיפושים אחר השידוך המיועד, 'ניתקע' לי בלב שבן של מישהו שקצת ידוע בציבור הוא ממש מתאים מהרבה סיבות למה שאני מחפשת אז ממש התפדחתי אבל עשיתי השתדלות ושאלתי מישהי (אני ממש מקצרת את הסיפור (: יש בו עוד הרבה שלבים עד שהדברים קרו) שאלתי אותה אם זה נראה לה שייך שהיא תציע לו אותי והיא אמרה שמעניין כי היא חשבה על זה לפני כבר אבל היא שאלה אותו והוא פשוט עוד לא מוכן לצאת.. טוב, התפללתי לה' שאם אנחנו מתאימים שניפגש ואם לא אז שיזכה אותנו שלא..

עבר כמה זמן ובינתיים נפגשתי עם בחורים אחרים ושמתי לב שאני משווה אותם אליו ושפשוט הוא ממש יושב לי בלב.. זה היה ככה במשך בערך חצי שנה עד שערב אחד אמרתי לעצמי טוב, אני לא יכולה להיפגש עם אף בחור אחר עד שהלב שלי לא מתנקה ממנו.. הלכתי למקום שאני יכולה להתפלל בו ופשוט בכיתי לה' בלב נשבר באמת, שאני מרגישה שאני לא יכולה להתקדם ככה אז שאני לא יודעת אם אנחנו מתאימים או לא, פשוט שיזכה אותי להתקדם בעניין הזה ואם אני  צריכה להיפגש איתו בשביל שהוא ירד לי מהלב אז בסדר, אני מוכנה לעשות מה שצריך ולוותר על התפילה שאם אנחנו לא מתאימים שלא ניפגש, והעיקר שה' כבר יזכה אותי להתקדם בשידוכים.. זה היה בערך ב20:00 בערב, ב21:00 באותו ערב התקשרה אליי מי שדיברתי איתה לגביו כמה חודשים לפני (שאמרה שהוא פשוט לא בעניין לצאת עדיין) ואמרה לי שאחרי הרבה חודשים שהוא לא רצה, הוא התקשר לפני כמה דקות ואמר שהוא רוצה לשמוע.. (אח"כ הסתבר לי שגם היו לו עוד כמה הצעות וה' כיוון אותו שיבחר להיפגש איתי מבין ההצעות..)

המדהים בעיני הוא דווקא שזה לא סיפור שנגמר בחתונה, אלא פשוט הרגשתי בלב ש(קצת הזוי, אבל כן ככה היה) כנראה אנחנו לא מתאימים אבל אם אמשיך להתפלל שאם אנחנו לא מתאימים אז גם שלא ניפגש- משהו ימשיך לשבת לי בלב ואני חייבת 'להיכנע' לפני ה', להסכים לבקש מה' בהכנעה שמה שנכון שיעשה והעיקר שאזכה להתקדם אל עבר האדם המיועד לי ואז הוא אכן התקשר לאחר חצי שנה, באמת נפגשנו פעמיים קצרות יחסית ושנינו חשבנו שזה ל-א מתאים.. (:

סיפור ב:

יצאתי עם כמה והרגשתי שיש לי איזו חסימה בנפש שלא ברור לי מה אני מחפשת, ומה שכן ברור לי אז אני מפחדת מללכת עם הרצון שלי וכד' אבל לא כל כך ידעתי מה לעשות עם זה אז בעיקר התפללתי על זה..

במהלך הפגישות כשיצאתי עם הבחור שאיתו גם התארסתי ואח"כ ביטלנו את האירוסין, התפללתי שאם אנחנו מתאימים שניפגש ואם לא אז לא, אבל- הטוב בעיניך עשה ה' כי רק אתה יודע איך אתה מוביל את העניינים..

והתכוונתי מתוך הכנעה בלב (עד כמה שיכולתי) למילים האחרונות של 'הטוב בעיניך- עשה'.. אחרי תקופה לא פשוטה לי בכלל דווקא בגלל שממש אהבנו אחד את השניה אבל מצד שני לא יכולנו להמשיך יחד, בהי"ת נפרדנו וזה היה כואב מאוד מאוד.. הייתה לי אמונה שזה לטובה וגם הבנות למה זה היה צריך לקרות אבל היה לי כל כך כואב שעדיין חיפשתי שבועיים אחרי שנפרדנו תשובה יותר חזקה, אז יצאתי יום אחד (בערך שבועיים אחרי שביטלנו ונפרדנו לגמרי) למרפסת בבית שלי, הסתכלתי לשמיים, עצמתי את העיניים, ושאלתי את ה' בפשטות: אני יודעת שאתה אוהב אותי, והכל מאהבה, אין לי חלילה תלונה אליך אני רק רוצה פשוט להבין- למה? למה גילגלת את הדברים ככה שהם צריכים כל כך לכאוב?..

זה אולי נשמע הזוי, אבל לה' לא באמת מסובך לענות לנו.. פשוט שמעתי בבירור קול פנימי אומר לי: "ביקשת להתחתן כבר כמה שיותר מהר- אז ניסיתי ללמד אותך דרך הפגישות מה את צריכה לפתוח בנפש וללמוד ולא כל כך הבנת, אז חשבתי ללמד אותך בדרך יותר מהירה מה נכון לך ומה לא.. לעזור לך כבר להתקדם לייעוד שלך.. דווקא כי אני רוצה שתוכלי להתחתן כבר.. זה אומנם יותר כואב אבל גם יותר יעיל בשבילך..".. 

ורק אחרי ששמעתי את הקול הזה פתאום רצו לי בראש פגישות עם בחורים שיצאתי מהפגישה איתם עם בקשה לה' שיעזור לי להבין בכלל מי אני ומה אני מחפשת.. כי הרגשתי בילבול ואז הבנתי שהתשובה עכשיו היא קשורה למה שאז ביקשתי מה'- שיעזור לי להבין מי אני ונפתח לי זרם של תובנות של דברים שאני רוצה לשנות, והכי חשוב- אומץ גם לעשות את זה. (מה שלפני זה היה חסר לי מאוד)

וזה לא שינוי שקורה בבת אחת אלא זה הרבה דברים מהותיים שאני עובדת עליהם אבל העבודה הפנימית שלי קיבלה עומק אחר שחיפשתי אותו ולא הצלחתי להגיע אליו אלא רק אחרי התהליך הכואב של הביטול אירוסין.. 

אלו 2 דוגמאות לתפילה לה' מתוך לב שבור ואהבה גדולה אותו ואליו, ותשובות שהגיעו באופן מוחשי..בחסדיו (:

ממש נהניתי לקרוא...! 

שומעים שיש לך ממש נסיון חיים... את בטח צריכה בחור מיוחד... 

ואני חושבת שלאנשים עם מחשבה פשוטה יותר קל למצוא שידוך. ראיתי את זה עם בחורים שיצאתי איתם שמבחינתם היה אפשר אחרי פגישה אחת להתחתן כי "הכל מושלם" ואני לעומת זאת ראיתי כל כך הרבה דברים שהפריעו לי...

הבאסה שברגע שאתה אדם מורכב, מחשבתי, עמוק וכו' קשה לחזור לנקודת הפשטות אם בכלל אפשרי...

אז מה עם אלה שלא מתחתנים בגלאים צעירים, הם גם היו צעירים פעם

או אלה שיכולים להחליף קשרים וזה לא קשור לגיל

קשה להיות פנוי לקשר... אני לא מדברת על בשלות אלא על פניות

החברה דורשת כל כך הרבה לפני שאתה טכנית יכול להתחתן,  בעיקר מבחינה כלכלית...

היום עד שאדם גומר צבא, ישיבה, תואר וכו' הוא כבר לא בחור צעיר ונלהב... (יש יוצאי דופן, אבל בכל זאת...)

דבר נוסף זה המודעות!!!

אנשים יותר מדיי מודעים לעצמם בדור הזה, במיוחד בנות. כל קשר נמדד מכל כך הרבה תחומים וצדדים, מתחילים לפתח כל מיני סיטואציות אפשריות, הכל כל כך מורכב, צריכה להיות התאמה מצד האופי, והשאיפות, והרוחניות, והרגש, והמשיכה.. זה לא שזה לא היה פעם, זה פשוט מועצם יותר אצלנו... זה פשוט מתכון לפסול הרבה שידוכים. 

או שלא הבנתי את הכוונה

בס"ד

שזה נשען בעיקר על הרצון לאהוב

הרבה פעמים בשיטת הדייטים מגיעים עם רשימת דרישות ומחפשים בנזוג ולא אדם לאהוב

(וזה בסדר ואולי חכם יותר) אבל כשזה ככה קל יותר לפסול בשלבים מוקדמים ולוקח יותר זמן לאפשר אחד לשני להיכנס

יצא לך להכיר אנשים עם קושי להיכנס לקשר?

כי לי יצא קצת להכיר ואין קשר בין מידות טובות ולגמישות בנפש.

יכול להיות הבן אדם הכי מכיל וטוב שיש אבל יש לו פחד מזוגיות או חשש מסוים שעוצר אותו מלהתקדם בקשר.

לא קשור בכלל ליכולת הקשבה.

בנוגע לקשר עם ההורים אני לא יכולה להגיד יותר מדי כי מה שנראה כלפי חוץ לא בהכרח קורה בפנים. אבל אם מקבילים את זה למצבים אחרים אז בן אדם יכול לחיות עם הורים אוהבים ובריאים אבל כשהוא עם הסביבה להיות חסר ביטחון לגמרי. או להיפך, בן אדם שלא קיבל יחס מההורים אבל הוא בן אדם חזק נפשית שמצליח הרבה יותר מאחרים.

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

אבל גם אני רואה שהייתי צריכה את הנסיונות כדי להגיע לנישואין ממקום בריא...

אז לא יודעת.

אבל אני עדיין מנסה להבין האם היא מתנה או רק המתנה

שהרב גלינסקי אומר שאמנם כתוב "לא טוב היות האדם לבדו" אבל גם לאו דווקא רע. אפשר לעשות מזה רע, אבל לא חייבים. אפשר ליהנות ממה שיש. לשיר בקולי־קולות בבית. לתופף על הבטן. לשים שעון מעורר לתיקון חצות ולימוד בהתעלות עצומה עד עלות השחר. לטוס לביקיני אטול. הקב"ה מבקש השתדלות לא השתגעות.

לא כולל מע"מ.

איראני בקריפטו.

זה יותר כמו דמי טיפול.

הכסף הועבר

זה משנה אם יש הצעה מתאימה והיא יוצאת לפועל.

לכן כל הטווח באמצע פחות משנה.

זה כן נותן תקווה וכיף שחושבים עלי ומציעים לי אבל בעיני זה בעיקר התמודדות אישית וריגשית ולא קשורה בהכרח לדייט הבא.

מה זה ZOOM out?

יש לי מישהי בשידוכים בבית. קשה לפנות לשדכנים, או למלא טפסים עם

פרטים דקדקניים שלא נגמרים ואחראים לחלק מהמיגרנות, אז מה זה הדבר

הזה - גם צריך למלא מליון פרטים ?

תודה!

היא לא חרדית רגילה, גם לא ציונית, גם לא לא ציונית.  היא  -  היא.

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.