פורום נסיונות פעילים
בהנהלת: ענבל
מכתב פתיחה
טרילילי נמאס לי ללמודפוסעת
וואל קאם טו דה קלאבנוצת זהב
![]()
ואני שונאת תהערכה חלופית בספרות. מה לעזאזל רוצים ממני
פוסעת
שתערכי ספרות חלופית..חחח מאיפה אני יודעתנוצת זהב
איזה כיתה את?
צריכה עזרה?אחיתופל
מה הערה חלופית שלך
אני צכה לכתוב משוב
ע"פ הגדרות שהם נותנים ליפוסעת
זה מה שכתבתי בינתיים:
משוב אישי-
avid">1. מתהליך הלמידה למדתי לא לשאול אנשים אחרים שאלות שנדחפות להם לחיים כשהם מחוייבים לענות. (להוסיף ושמשרד החינוך שונא תלמידים?)
avid">2. נהנתי במהלך העבודה מזה שבספרות אין תשובות מדויקות ואפשר לכתוב מה שנראה לי לנכון.
avid">3. קשיים בהם נתקלתי במהלך העבודה שרות לחצה אותי לסיים וזה ממש הוציא כל שארית כיף מהעבודה.
avid">4. יתרונות ו\או חסרונות לעבודה שיתופית הם: יתרונות- אפשר לעשות חלוקת תפקידים, חסרונות- כל השאר. סיוט לעבוד בזוגות.
avid">5. כל מה שכתבתי בשאלות אישיות היה מומצא, לא לקחת רציני.
על איזה ספר ושירים את עושה?קול דממה
בואי הרוחפוסעת
אה, אז אנחנו כעפעפי שחרקול דממה
עשיתי עם מישהי שהעיפו אותה בחנוכה, ואני לא קראתי את כל הספר כי לא הספקתי. והיה צריך להגיש אחרי חנוכה, והיה חסר לי סעיף אחד משאלה אחת. ונלחצתי, ואז באתי לאולפנה ואז מישהי באה אליי ושאלה אם גמרתי את העבודה ואמרתי לה שלא, חסר לנו סעיף אחד. ואז גם לה היה חסר סעיף אחד ואז איחדנו עבודות וסוף סיפור 
ואז היה לנו עבודה של חמישה עמודים במקום שלושה

ואז היה לנו עבודה של חמישה עמודים במקום שלושה

שתינו לא קראנו את כל הספר
פוסעת
אני בכלל לא קראתי את כולואחיתופל
לפחות 3/4 ספר לא קראתי
אהה.קול דממה
אז מי שעשיתי איתה מלכתחילה כן קראה את הכל (וגם ממש נהנתה) אבל מי שאיחדה איתן גם לא 

(פטיש) ככה את לא קוראת בספרות? |חש מורה לרגע|פוסעת
קראתי כמעט שליש! עד עמוד 50. מתוך 167קול דממה
בעצם פחות כי זה מתחיל מאיזה עמוד 13 אבל מה אכפת
היי גם אני קראתי משו כזה..פוסעת
אבל החלק המעניין מגיע אחריפוסעתאחרונה
שלוםזית שמן ודבש
אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס
חייב דחוף.
נסיון פעילקפיץ

שקט כאןליידי מאדם מיס
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד
שלום בנצי 👋)
היימוריה19
פורום ישל"צהאר"י פוטר
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

