יאללה מי בא\ה משחק\דיון
בייביסיטר..סוף סוף נרדמו..נשאר לי רק להעביר את הזמן ושכחתי את הספר בבית לצערי אז...מי רוצה?
יאללה מי בא\ה משחק\דיון
בייביסיטר..סוף סוף נרדמו..נשאר לי רק להעביר את הזמן ושכחתי את הספר בבית לצערי אז...מי רוצה?
אני.. אבל משחקק
כותבים סיפור אמת וסיפור שקר וצריך לנחש מה אמת ומה שקר..
ותודה לכן..מצ'עמם לי פה
אוף קשה להמציא שיישמע אמין..תתחילי את..
1. פעם נסעתי בספינה לטורקיה יוון וקפריסין. בטורקיה ויוון סילקו אותנו מהחנויות בגלל אנטישמיות , זה
היה מפחיד נורא. וגם סבא שלי קנה לי שם חתולה שנראת ממש אמיתית (אבל היא לא) ורצו לזרוק אותה לים.
2.פעם אחת קרתה לי ממש פדיחה!! הלכתי ברחוב עם אוזניות וממש הרגשתי בעולם אחר.. ופיתום אני רואה מישהו שלבוש ונראה כמו ערבי והוא רץ עם ידיים למעלה מאחוריו רץ חייל עם נשק ואני הייתי בטוחה שהוא בא להרוג אותי אז נשכבתי על הרצפה והתחלתי לצרוח!! ואז קלטתי שהוא רץ כדי להספיק תאוטובוס והחייל נחנק עלי מצחוקק!!
הפוך
עכשיו תורךך
חחח יפה הרעיון אבל בואי נשנה משחק? אני לא טובה בלהמציא...
את מתחילה משפט משיר ועם המילה האחרונה של המשפט אני צריכה להביא משפט משיר אחר
יש?
"טובה הארץ מאוד מאוד"..
חדש-"בוא תרקוד איתי אחי תרגיש גם אתה פתאום שמח"
![]()
גם אני חחח
חייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול