יאללה,מי רוצה לספר על החלום הכי הזוי שלו???

אני יתחיל,

אתמול בלילה חלמתי 3 חלומות (כן כן..יוסף בעל החלומות אנוכי) וזה כי קמתי 3 פעמים בלילה..נפרט על 2 מהם (השלישי פשוט לא מעניין)

1. ההיתי בקולנועי עם המשפחה של אבא שלי ופתאום אני רואה את כריס פיןן (שחקן למי שמכיר) בתור סדרן בקולנוע (יש לציין שאני מעריצה של הבנאדם הזה למרות שזה מטומטם בעניי להעריץ סלב או שחקנים וכאלה) קיצר ואז הוא מתיישב ליידי ואני בורחת ואומרת לו שיבוא ללמטה על רבע שעה..ריצר ואז הוא רדף אחרי והחלום הוורוד הפך לסיוט..

2.ההינו כל הכיתה בחנות "ביוטיקר" ואז היה שם אולם ארועים של החנות ובת דודה של חברה שלי שהיא רק בת 13 החליטה שהיא מתחתנת אז ארגנו לה חתונה וכשהיא כבר הייתה מוכנה ולבושה והכל היא התחבאה באיזה אמבטייה ואני פתחתי את הוילון וכולם קפצו עליה בנשיקות וחיבוקים ומזלטובים ואז סבא שלה בא עם עגלת סופר מפוצצת בירקות והוא מתחיל להסביר לה מה זזה כל ירק ומה בריא ובאיזה אופן לשטוף...חחחחחחח

זה היה הזייה אחת גדולה..

יאללה שוטו

חייב דחוף.

(בייניש)

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.

לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.

ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.

קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...

רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.

אין סוף. בסוף זה רק אני.

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול