בעזרת ה' ובישועתו.

גם אני מכור, ואפילו על הניירות, ז"א מאובחן.

אבל זה לא מונע ממני להתקדם בחיים. לפרוח. אני מכור? בסדר. יש עוד הרבה מכורים.. המטפל שלי אמר לי שסטסיטסית יותר מתשעים אחוז מהאוכלוסייה מכורים לדברים כאלו ואחרים ולא מטפלים בזה. זה שאתה מכור לא הופך אותך לבן אדם אחר, שונה. אתה בדיוק כמו כולם. אבל אותך ה' יתברך יותר מעריך. הוא מאמין בך ויודע שאתה גיבור. לכן הוא מנסה אותך. שים הכל בצד. אל תתבע עוד יותר. תתפלל על זה ותדע שה' יתברך אוהב אותך יותר מכולם!!

הלא מכל נפילותינו היינו עולים, ומעומק עומקי התהומות אל השמיים ממריאים!!

שיהיה בהצלחה גדולה!

מי ירצה אותי ככה?

מה אעשה עם עצמי אם אני לא מצליחה להיפטר מההתמכרות הזאת וחיה אותה?

אלה שמכורים ולא מטפלים כנראה למדו לחיות עם זה. אני לא יכולה. זה או לחיות בלי או לא לחיות.

לפני כמה חודשים גם אני חשבתי ככה. היה לי ממש קשה. הייתי בוכה יומם ולילה. לא מפסיק לבכות. בטוח שכולם שונאים אותי. אבל אז עבר יום, ועוד יום, וקצת נרגעתי. "הזמן עושה את שלו"- זו לא סתם קלישאה, זה אמיתי לגמרי. חכי קצת. את עכשיו בתקופה הקשה. עוד כמה חודשים את תצחקי על זה. מנסיון. 

זה שעכשיו אני פחות עצוב זה לא אומר שאני לא מאובכן כמכור. בהתחלה כל כך התמסכנתי. הייתי עושה את מה שאני מכור אליו שוב ושוב רק כי אמרתי לעצמי שאם אני מכור אז מותר לי. שקעתי ושקעתי. אבל אז הרמתי את הראש וראיתי עולם. ראיתי אנשים מחייכים. מאושרים. למרות הכל. אלו החיים שלנו, והם הכי טובים בשבילינו.

ושוב הכי חשוב לזכור, ה' נתן לי את זה כי הוא מאמין בי ויודע שאני יעבור את זה הכי טוב שיש, רק בגלל זה הוא ניסה אותי.- זה אחר הדברים שהכי מחזקים אותי. מלך העולם, האבא האהוב שלי, מאמין בי יותר מכווולם. אני הגיבור פה לא אף אחד אחר! תזכרי את תמיד!  

ושוב, המוטו של החיים: הלא מכל נפילותינו היינו עולים, ומעומק עומקי התהומות אל השמיים ממריאים!!

אני כבר שנים מכורה. וכלום לא השתנה. גם כשאני מצליחה לא להשתמש תקופה ארוכה אני בסוף נופלת. אין לי סיכוי. מרגישה שאין לי בשביל מה להמשיך לחיות.

זה לא סותר את מה שאמרתי. אומנם אני לא שנים מכור (אולי שלוש שנים) אבל עדיין, שוב. 

זה לא חכמה לשקוע, לראות שאני מכור לבכות ולהגיד אויי. ה' יתברך ניסה אותנו כי הוא רוצה לראות אותנו פורחים ועפים באוויר. אנחנו צריכים לראות את עצמינו כאנשים הכי גיבורים והכי טובים שיש. יש לנו ניסיונות? קשה לנו? אנחנו מתייאשים? בדיוק בשביל הרגע הזה באנו לעולם- לקום, להתגבר, ולפרוח כמה שרק אפשר.

ודרך אגב, אצלי, אחרי כמעט שנה שהצלחתי בלי, זה קרה שוב. היה לי מאוד קשה ביום שאחרי אבל חשבתי שאם זה מה שה' רצה בשבילי אז זה הכי טוב. הוא אבא שלי והוא דואג לי יותר מכולם. הוא רוצה בשבילי את הכי טוב. תזכרי שהוא סומך עליך יותר מכולם ומאמין בך שתעברי את התקופה הזו יותר טוב מכולם, רק בגלל זה הוא ניסה אותך. את הבת הגיבורה שלו!!

ושוב, אי אפשר בלי, המוטו של החיים שלנו: הלא מכל נפילותינו היינו עולים, ומעומק עומקי התהומות אל השמיים ממריאים!!

בהצלחה ענקית!

איןןןן יאוש בעולם כלל!! מספיק לייאש! זה לא בריא לאף אחד!

תכילי את הכאב, תכאבי אותו, אבל בבקשה שימי בצד את הקולות המייסרים

גם זה יעבור עוד תפציע לך השמש מבין העננים 

ממש חיבוק מהלב אני מבינה אותך

מדהימה שיש לך הכרת תודה את נשמה טובה!

אכפת לנו ממך ומאחלים רק טוב ושיהיו לך הכוחות להתמודד 

לא הרבה, משהו כמו 30-40 אני חושב

ושיהיה רפואה שלמה. מאחל שהבדיקה תלמד מה יש ומה אין ושיהיה לרפואה.

לא יודע לגבי פענוח.

ביחס למה לובשים, אסור באיסור חמור משהו ממתכת, כל דבר ממתכת חובה להוריד!!!

חוץ מזה, אני לא בטוח. (יש מצב שחובה חלוק של בית חולים, אבל אם יש ריצ'רץ' על הבגד אז אסור אותו)

ממליץ להתקשר אל המכון mri ולשאול אותם

לדעתי, מומלץ מלווה, יש סיכוי סביר שהבדיקה עצמה אפילו תגרום לטשטוש מסוים ואיבוד משקל.

ביחס לאיזור בגוף שאותו מצלמים.

לי צילמו את הקרסוליים, ולא הייתי צריכה להוריד עגילים למשל

כדאי פשוט לשאול

רופא רגיל יכול לקרוא את הצילום ולהבין את הפענוח

לא עשיתי עם חומר ניגוד אז אני לא יודעת, אבל למיטב הבנתי זה לא משפיע על המצב הפיזי.

בכל אופן כדאי עם מלווה, כי בבדיקות רציניות לא כדאי להיות לבד וגם התורים ארוכים (במיוחד עם חומר ניגוד)

אני מנסה להבין אם יש משמעות למקום בו אני עושה את הבדיקה..

כי בעצם אם הרדיולוג לא מפענח נכון הרופא לא יוכל לדעת את זה? אז זה משמעותי מי יהיה הרדיולוג?

מאחל בריאות איתנה וכוחות להתמודד.

לגופו של עניין, אני לא יודע.

לא מומלץ בכלל.

כבר עדיף אנשור וזהו..

בכל אופן, אם מישהו מכיר תחליף סביר לאנשור, אשמח ממש לשמוע.

תודה.

בהערה אציין שאין לנו יכולת לדעת אם מי שנמצא בצד השני של המסך מנסה לסייע או לנצל ולכן הזהירות נצרכת בשני הכיוונים וכדאי להיזהר בשיח אישי בנושא