אני לא פסיכולוגית ואין לי תואר ואני בסהכ חמשושית נחמדה שרוצה לחיות את החיים שלה ולשמוח ולהתמודד עם דברים שכל אחד מתמודד איתם ולא יותר מזה.
אז לפעמים חלומות מתגשמים ולפעמים לא
סבבה
מקבלת
לכל אחד יש נסיונות שהוא צריך להתמודד איתם
אז למה את, וגם את וגם את ועוד כמה...
מתיישבות לידי עם פרצוף מסכן
אני שואלת מה קרה
וזהו
כל היום וגם היום שאחריו לא יהיה לי חיוך והשמחה תתחבא איפשהו ואני רק יחשוב על כמה לה רע
אז הקבה מביא לכל אחד נסיונות שהוא יכול להתמודד איתם
אני כנראה לא צריכה להתמודד עם מה שקרה לך
אני מבינה
ואני תמיד פה להקשיב ולחבק
אבל אני נפגעת מזה!!!
אז מה עדיף?
כי זה שאת בוכה לי רוב הפעמים לא עוזר לך ורק עושה אותך יותר עצובה
וגם אותי
ואם אני אגיד לך את זה את תיפגעי
ואני ימות מייסורי מצפון
נראלי השתגעתי







