כתבה של חגית רוזנבאום מהעיתון "בשבע":
בנות- מה אתן אומרות על הכתבה הבאה:זית שמן ודבש
אמנם אני לא בתחסר כינוי
שאני מכירה אותה ושאין לי כח לקרוא תכתבה. אני ממילאפוסעת
נגד גיוס נשים.
שאני ממש מקווה שבגיליון הבא תופיע כתבה הפוכה.Slow motion
@פיתה פיתה מה דעתך?
מותר לשאול למה שאלת?
שאלתי כי לפני כמה חודשים היה כאן שרשורזית שמן ודבש
ובו טענו מספר אנשים שאין בעיה בשילוב של בת דתיה בצבא.
ושאלה נגדית למען הגילוי הנאות:זית שמן ודבש
האם את שירתת/משרתת בצבא או מתעתדת לעשות כן?
לא. ממש א מקום לבנות, בטח לא דתיות. נקודה, נקודה- פסיק, סימןפוסעת
קריאה.
שרשרתי לslow motion.זית שמן ודבש
זה היה נראה לי שכתוב אתן. מתנצלת.פוסעת
סבבה.זית שמן ודבשאחרונה
ויש גם את זה:נגרינסקי
תודה.זית שמן ודבש
שלוםזית שמן ודבש
אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס
חייב דחוף.
נסיון פעילקפיץ

שקט כאןליידי מאדם מיס
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
שלום בנצי 👋)
היימוריה19
פורום ישל"צהאר"י פוטר
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

