באלי להתעצבן. אבל לא.
משום מה הכרטיס זיכרון לא עבר לטלפון הזה.
וכל התמונות היפות שלי שבדיוק היום הפסקה שלימה עשינו בדשא עם השמש.
והתזכירים שלי. תמיד אמרתי שאם אני נרצחת, התזכירים והקבוצה שלי בווצאפ תחשוף את אני האמיתי.
דברים חשובים מנשוא יש לי שם.
אופ שלא יקרה כלום.
אופ שהכל יישאר.
הלב שלי כתוב, ומוגש שם כעיתון עמוס לעייפה.
יאוו.
השגחה פרטית.
וזהו.
הפסקה מהווצאפ.
הפסקה מהרעש התמידי שנמצא בחלל הלב, ובמוחין.
בואו נשכח שניה
מהכל
ונאהב את השקט היבש שמרוח כאן בבית.