אלה כנראה התחביבים שלך.

אני אישית ממש אוהבת לנגן..

לרקוד

לשמוע מוזיקה

לנגן ולהכיר כלי נגינה חדשים ומיוחדים

לאפות

לכתוב

וכו.. 

זה בערך הדבר היחיד שאנשים מודעים שזה התחביב  שלהם.. חוץ מזה?

אני אוהב לשחק (יעני הצגות) אבל שוב, לא יודע איך אפשר לממש את זה

לבקש תפקיד גדול יחסית....

או למשל לעשות הצגות לאחים הקטנים....

תמיד אפשר למצוא משהו

לצייר, לשיר, להציג ללכת לסניף אבל לכל אחד יש תחביבים שונים!!!!!!!!!!!!!

לכן אני מבקש שתגידו לי מה התחביבים שלכם בשביל לתת לי רעיונות..

לקרוא, לקפל כביסה, לבשל, לאפות, לקשט עוגה, לאכול, לרוץ, לרכב על אופניים, לתכנת, ליצור דברים, לסדר ניירת, לשכב בחוסר מעש, לפתור תשחצים למיניהם, ללמוד על העולם, לשמוע שיעורים מוקלטים, לנהוג, לכתוב, לצייר, להסתובב בחנויות, לשיר, לנגן, להתנסות בדברים חדשים, לתקן דברים, לעבוד, לשמור על תינוקות וילדים

אפילו לא ספרתי את הדברים שאת אוהבת לעשות ואני פשוט לא סובלת אותם!!!!!

רק בריאות!!!(סבתא)

ועוד דברים שלא כאן המקום או הרצון לפרט

ואיך תמצא את שלך? אני מניח שאתה צריך להתבונן לתוך עצמך ולראות מה הדברים שאתה אוהב ומתחבר אליהם...

תודה לכל המגיבים, נתתם\ן לי חומר למחשבה, ליל"ט!

ברוך ה' לא חסרים לי תחביבים

לשיר, לנגן על גיטרה, לצייר, לרקוד, לאכול (מחשיבה כתחביב) לישון, (בגבול הטעם הטוב..) לטייל בארץ ישראל!! להסתכל על נוף מוכר, נופים חדשים.. להציג ולשחק, (דרמה בכללי) לקרוא, לשמוע שירים וניגונים!!

לדבר, להיות עם המשפחה!! עם החברות.., ללמוד על ההיסטוריה של עמ"י וא"י, להתפלסף על כל דבר בערך לצחוק, להצחיק.. לשחנ"ש (חשוב!) להכין אוכל (וכמובן לאכול אותו) לשמוע דעות שונות, ללמוד דברים חדשים.. לשמוח!! לכתוב, להכיר מקומות ואנשים חדשים...

מתארת לעצמי שיש עוד..

דרך אגב, תחביב ממש לא חייב להיות כישרון! יכול להיות מישהו שנורא אוהב לשיר לדוגמא והוא שר לא משו.. אז מה?? בגלל זה הוא לא ישיר? אם יש משהו שאתה אוהב לעשות, בין אם את פחות טוב, ובין אם אתה יותר טוב בזה (במיוחד אם אתה טוב!) לך על זה!! 

בהצלוחה לכולנו

מקווה שהועלתי

לצייר,אומנות, לבשל,לאפות, לקרא אני תולעת ספרים,לסרוג,לתפור,לרוץ,ספורט,לשחק

(אין משחק שאני לא מכירה גם משחקים של בחוץ וגם של בפנים),לשחות,ליהות במים,לטייל,לטפס על הרים עצים בעצם על כל דבר שאפשר לטפס עליו,ליהות בטבע,לגלוש בפורומים ובוואספ,לכתוב,לנגן,לשיר, לרקוד, לשחק בהצגות,לבלות עם חברות, ליהות בסניף, לעשות שיגועים תעלולים ובלאגנים בקיצור לעשות חיים, ליהות עם המשפחה ולבלות איתם (זה שיא הכיף) לפסל,לקשט ולעצב: עוגות!אוכל! בתים! חדרים! שולחנות שבת וחגים! ארועים!, לארגן פרוייקטים קייטנות יומלדת הפתעה ל"ג בעומר ארועים כנסים מבצעים מסיבות וכו,לנקות,להדיח כלים,לקפל כביסה,לסדר,שהכל יהיה נקי ומסודר ויפה, לעשות סלטות וגלגלונים וספגטים והכל,לעשות על האש, ליהות בשימחה,לשמח אנשים,לגמול חסד (וליהות ענווה כמובן), לטפח גינות לשתול לזרוע וזה,לחנך את אחשלי, קפוארה קראטה אגרוף תאילנדי,ליצור דברים חדשים, לשמוע מוזיקה,לעשות תסרוקות, לישון,לדבר ולפטפט, לשמוע דעות שונות,להתפסלף כמעט על כל דבר, לאכול חטיפים ושוקלדים, לגדל חיות ולטפל בהם, אאהמ זה מספיק? ...........בכול מקרה אפשר ללכת לחוגים או לעשות פשוט בעצמך את מה שאתה עושה אותו וזה נותן לך סיפוק!!! 

וואלה כיף למי שיש לו כ"כ הרבה תחביבים...

אגב, יש עוד בעיה עם תחביבים שדורשים השקעה גדולה של כסף שגם לזה צריך פיתרון..

תחביבים זה לא דווקא נגינה וכאלה... יש תחביבים שפחות שמים לב אליהם אבל הם מאוד משמעותיים, וברגע ששמים לב אליהם החיים נהיים הרבה יותר מלאים.... 

נגיד לייעץ לאנשים, להתנדב, לסדר, לנקות, לעשות משו בשביל מישו, להתבודד... דברים כאלה- זה מה שעלה לי בטוח יש עוד...

ועוד משו- נראלי שההנאה האמיתית בחיים זה ללמוד משו שאוהבים- לא דווקא לימודים על אמת- כי האדם הוא יצור סקרן שההנאה שלו זה סיפוק יצר הסקרנות, וזה יכול להיות נגינה, מדעי החברה, חסידות, גנטיקה, היסטוריה, תסרוקות, תכנות מחשבים או כל דבר אחר...

בהצלוחה

והאמת שזה די לא מסתכם בתחביב...

זה גם...

דרך חיים

כלי לחיים...

כאילו לא באופן מוגזםםםםם אבל אני מרותקת לספרים ויכולה לשבת שעות ולקרא

אנשים לא מבינים את זה, אבל ספרים זה לא סתם בשביל שזה יהיה מעניין...

כאילו זה גם...

אבל זה דבר כל כך עמוק...

אנשים לא מבינים את זה, זה מבאס...

לא צריך להתבאס מזה, יש דברים פחות טובים בחיים...

זה כל כך מרתק ומעניין היום כל מי שקורא ספרים מיבחינתו הוא חנון וזה ממש לא נכון אני מזה הרפתקנית וקפיצית והכל אבל לקרא זה חוויה שלא מהעולם הזה חבל שאנשים מבזבזים תזמן על הניידים והפלאפונים במקום לקחת ספר וכמו לטייל לעולמות אחרים

יואווווו פשוט נכון..

אלה שקוראים ספרים הם הכי הרפתקנים וקפיצים...

למרות שכאילו אפשר קצת להיות בפלאפוןןן וזה...

אבל ברוררררררר שעדיף ספרים...

זה כל כך הרבה יותררר...

זה גם..

זה פשוט יכול להכיל הכל וברמה הכי טובה שאפשררר...

ברור שאפשר ליהות בפלאפון אבל היום ליהות בנייד זה התחביב וחבל כי אני ממש ממש ממש חברותית ומקובלת [לצורך העניין אני אומרת את זה] ובכל זאת ספרים זה חלומי גם אם חס וחלילה חס ושלום שלא נדע אני ישב בכלא סתאם כך [לא באמת] אם יביאו לי ערמות ספרים אז אך לומר את זה ,זה לא יהיה כזה נוראא

ואז זה מעצבן לקרוא...

במקרים אלה לפעמים אני על הדף הראשון סוגרת תספר ולפעמים אני קוראת כי סתם משעמם לי ובאלי לקרא משהו בכל זאת

הכי כיף זה ללכת למקומות רגועים כאלו שיש בהם שקט ורוגע ותחושת עמקות עם מרחבי דשא ענקים או יערות או חוף ים הרים בישובי יהודה ושומרון  בשעת הערביים כזה שיש רוח והשמים יפים כאלו ולשכב שם וככה להביט על השמים או על הנוף ולדמיין לחשוב לחלום להרגע זה מושלםםםםם וגם לפעמים לקחת נשנושים סוכריות שוקלדים ולהתכבד או אוזניות ולשמוע מוזיקה זה כל כך תחביב

כגון..שיער..מחליק..פן..בייביליס..איפור..לק..טיפוח..קוסמטיקה...בגדים..דיאטה()..אהמ...וגם לרקוד..לשמוע שירים..לראות סרטים וסדרות..סטנד-אפ(ים)..אהמ...לצאת עם חברות..לצאת בכללי ולא להסגר במקום אחד לזמן ממושך..אהמ...לצחוק..כן בעיקר לצחוק..

את רואה מה אני הכי רוצה לעשות בסתם יום ובשעה שפנויה לך..או משהו שאת מממממש אוהבת ורואה שאם לא תעשי אותו-זה יאכזב ויצער אותך...

אני מחפש תחביב, מה שאני שואל פה זה בעצם איך אפשר לגלות מה התחביב ש"תפור" עלי?

יכול להיות גם תכונה שלך.

וגם סתם משהו שאתה טוב בו..

לא הבנתי מה אתה מחפש, משהו שמאפיין אותך (ש"תפור" עלייך?) או תחביב שלך? כי לא תמיד אופי הוא תחביב..

זה יכול להיות גם תכונה מסויימת שבולטת בך, שהיא תחביב בשבילך. לדוגמא - אם אתה דעתן, ואתה אוהב לומר את דעתך בכל הזדמנות, זה נדמה לי סוג של תחביב..

או אם מנהיגות זה דבר שזורם לך בדם, אתה אוהב ליזום דברים ולהרים פרוייקטים.. זו תכונה מאוד טובה! (כמובן אם מנתבים למקום הנכון..)

וזה גם נכלל כתחביב...

זה לא חייב להיות משהו בסגנון של- לרקוד, לשיר, לצייר, להציג.. זה ממש יכול להיות גם תכונה שבולטת בך, ושאתה אוהב אותה ומתחבר אליה

מקווה שהבנתי את הכוונה שלך ושעזרתי.. בהצלוחה!!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...