תדעי שיש מלא בני זוג שנשואים ואחד מהם יותר חזק מבחינה דתית והשני לא...  לא מדברת על למשל דתי וחלונית שזה מן הסתם קיים ויכול אולי לעבוד טוב, אלא על מקרה כמו שלך,וזה מצב רגיל ונורמלי. 

ונגיד מציעים לך בחור תורני והכל את לא צריכה "לנסות ולהתאמץ" להגיע לדרגה שלו, זה לא העניין פה, תהיי שלמה עם מי שאת ותתחזקי כפי יכולתך והרגשתך האישית ללא קשר ללהגיע לרף מסויים של בן זוג...

נראה לי שזה בדיוק מה שעושה אותך ראויה יותר מכל אחת אחרת...

זה מזכיר לי, שפעם ר' נתן אמר לר' נחמן שהוא מפחד להורות הלכה לאנשים

אז ר' נחמן שאל אותו: מה עדיף? שיהיה אחד שלא מפחד?

אף אחד לא מחפש אדמורית (ומי שכן הוא וודאי טועה, במחילה)  

העיקר בחורה ברמה סבירה שבאמת רוצה להתקדם

אל תגדירי את עצמך עפ"י החברות, אלא עפ"י מה שאת בעצמך מרגישה..

דבר שני, אני חושב שבזוגיות צריך להרגיש הכי "עצמך".

ואם את לא מרגישה שאת "עצמך", או שקיים חסם כלשהו שצריך לגלות מהו ולעבור אותו, או שזה באמת לא מתאים..

לא מכיר בנות שעושות את זה.

או שאולי רק אני לא מכיר?

בקיצור לדעתי את צריכה לבדוק עם עצמך למה את מפחדת להגדיר את עצמך כדוסית.

אני אישית הייתי מעדיף שגם הבחורה תגדיר את עצמה ככה,

זה יותר מחייב לדעתי.

אצל בנות זה לא מובן מאליו.

ישר כח עצום למי שלומד שלושה סדרים

כמובן שאי אפשר להשוות

אבל כבר אמרו על כך אנדרדוס

"עבודת ה' שלנו קצת שונה"

רק הערת שזה לא כזה וואו.

לי בקטנותי זה הפריע

אז ראיתי צורך לעצמי לכתוב. 

זה הכל.

אני כתבתי שזה לא כזה ואוו שבת שלומדת 3 סדרים גם תתפלל 3 תפילות..

סליחה שנדחפתי.

שכויח לענבל!

ולכל חברותיה.

משעשע. קורה לי עכשיו.

אז כן בהחלט מכירה את התחושה.

מלחיץ כשמציעים מישהו מממש דוס. מחייב..

זה אומר שאני צריכה להיות גם ברמה הזו?

אם כי, זה משמח אותי ולשם אני שואפת! אך עדיין..

בקיצור, אני איתך שמחה שפתחת את השירשור הזה.

נחכים ביחד..

(ו...3 תפילות ביום? וואו... מרשים)

באיזה אופן זה משפיע על קשרים? את מסרבת להצעות של בחורים שנשמעים כצדיקים יותר ממך?

אז קודם כל - העובדה שאת חושבת את זה מראה כמה את מיוחדת וכמה צניעות יש בך!

אם מציעים לך בחורים כאלה סימן שרואים שיש התאמה ביניכם ושאתם באותו ראש..אז אל תורידי מעצמך! לא לפני שפגשת את הבחור ובטח שלא אחרי!

לא תדעי אם הוא מתאים לך ברמה הדתית עד שלא תיפגשי איתו ותכירי אותו באמת ולא דרך צד שלישי. אולי אחרי שתכירי את הבחור שעלה בהצעה תביני שיש לכם הרבה במשותף ואין ביניכם פער כמו שחשבת.

חוץ מזה שתמיד יש צד אחד שהוא קצת יותר חזק ויש בזה יתרון - תוכלי ללמוד ממנו ולהתחזק ביחד איתו. תחשבי על זה - היית מעדיפה לצאת עם מישהו שהרמה הדתית שלו לא חזקה כמו שלך?

דוסית!!

אותי לפחות..

ומה זה מפלצת??? בטוחה שיש הטייה כזו...??

מלשון אחוז פלצות? מפלצת??? לא נשמע משהו...

תשתמשי במילה "מחרפנת", שמקורה כמובן בעברית הצחה והאמיתית בה נברא העולם..

;)

לדעתי את צריכה פשוט להבין שמי שמגדיר עצמו דתי/דוס וכו'

זה לא אומר שהוא מגדיר את עצמו צדיק, ומקיים את כל המצוות.

אלא אחד שרוצה ושואף לעשות רצון ה', ולקיים מצוות וכו' 

בגלל זה אני כן חושב שיש עניין שאדם יגדיר את עצמו- דוס/תורני,

כי זה מעיד בעיקר על הרצון שלו, ולאיזה חברה הוא משייך את עצמו.

וזה לא אותו דבר כמו ש@מבקש אמונה ו @ד. כתבו, 

כי שם מדובר על לקבל תפקיד, ובאמת במקרה כזה זה טוב שאדם מקטין את עצמו בפני אחרים, וחושב שלא מגיע לו להיות רב וכו'  וגם שם בסופו של דבר אמרו להם- אל תהיו יותר מידי ענווים.

(מצטער שאני מגיב לשלושתכם ביחד)

הוספה- לפעמים באמת יש כאלה שסתם מגדירים את עצמם או אחרים דוסים,

וברור שהגדרות זה רק הנקודת ההתחלה בלברר על בן אדם, אבל לדעתי יש לזה חשיבות. 

אבל עדיין מפריע לי נגיד לצאת עם משהי שלא מוכנה להגדיר את עצמה תורנית.

אא"כ היא תסביר שהיא פשוט לא אוהבת הגדרות, כמו שאת הסברת.

אז תלוי למה היא לא מגדירה את עצמה ככזאת.

אני מחפש מישהי שלא מפחדת לומר בקול שהיא תורנית ורוצה לעשות רצון ה' עד הסוף.

[בלי לקשר למה שהגבת עליו כעת, שלא הספקתי לקרוא]

התרשמתי שהבחורה הכותבת ממש מצויינת, ודווקא מתוך דבריה. אשר על כן, אמרתי שענוותה ומה שאינה חושבת ש"ראויה", רק מוסיף בדיוק כתכונה של הצד ה"תורני"..

וזה הדמיון לדוגמאות עליהן סיפרתי מהרצי"ה זצ"ל.

אבל לפחות במחינתי המסקנה צריכה להיות שאין בעייה שהיא תגדיר את עצמה דוסית.

אז את באמת (לפחות) לרמה שלו....

מובא בספר "משמיע ישועה" בשם הרב אורי כהן שליט"א, שקרה לפעמים שהרצי"ה היה מציע לתלמיד תפקיד ברבנות, והיה עונה שעדיין אינו מתאים. אמר לו: נו, אם כך יש לך עוד מעלה, אתה גם עניו...

ודומני ששמעתי שמישהו אמר לו שאינו ראוי, וענה: מה אתה רוצה, שילך מישהו שחושב שהוא כן ראוי..

באמת אשרייך. אבל בשביל שלא יפריע לך לזרימה הטבעית של בדיקת הדברים, אל תעסקי בכך. תגידי לעצמך, טוב מאד אם אתחתן עם מישהו יותר צדיק ממני - יעזור לי לעלות עוד... אבל מצד האמת, איש ואשה, לכל אחד התפקיד שלו, את לא חייבת להיות "בחור ישיבה"; העיקר להרגיש טוב זה עם זה. וכשנפגשים, לא לעסוק ב"מדידות" - להכיר, להתענין, וכל אחד כבר יראה במה השני גם תורם לו ומרומם אותו. בלי ספק גם את לצד השני במה שמיוחד בך בתור בחורה טובה - ועוד יותר לאור מה שכתבת כאן.. 

בס"ד

וממש חיזקת גם אותי... תודה לך!

בס"ד

קודם כל, זוהרת בטורקיז אני חושבת שאת מהממת ואמיצה ממש לכתוב ככה את הדברים בכזו כנות ואמיתיות!!

ותודה לך שהנחת את זה פה, והראית לי לפחות שהסירה היא משותפת ולא שכל אחד נמצא בא לבד...

בכ"א- אודה ואתוודה פה שגם אני לפעמים מרגישה את זה.. שאני לא מספיק בשביל בחור "דוס"...

לאחרונה זה ממש התחיל להציק לי... ובסדר.. אני יודעת שיש לי עוד לאן להתקדם.. אבל בעז"ה כמו שפעם למדנו- ההתקדמות האמיתית נעשית לאט לאט, בצעדים קטנים... והעיקר הוא שיש רצון...

ואני חושבת שהבחור הוא זה שצריך להוביל את הבית מבחינה תורנית.. ולכן הוא יושב ולומד כמה שנים בישיבה.. כדי שהוא יוכל לגדול במקום הזה... ואני לא צריכה לבוא באותו מקום שהוא נמצא בו, אלא לבוא במקום פתוח לקבל ממנו בעז"ה...

אז אני חושבת שאני צריכה בחור דוס, אבל שיבין אותי ואת המקום שלי.. שיש לי עוד לאן להתקדם אבל ב"ה רוצה להתקדם...

ובעז"ה בעיתו ובזמנו מקווה שיגיע הכי טוב והכי מדוייק...

ובזמן שאני כותבת את הדברים האלו מתנגן אצלי במחשב השיר הזה- שאני ממש אוהבת- והיה לי כייף לכתוב איתו.. אז מצרפת אותו לכאן..

ושיוויתי- מתוך הדיסק של ישיבת רמת גן:

מרגיש לי שכתבתי אולי קצת מבולבל.. אבל זה כל מיני תחושות ומחשבות שעלו לי, אז גם אצלי זה עדיין לא ככ מסודר...  

כדאי ללכת על זה ולזכור שככה או ככה כולנו בנים ובנות של ה', אז אין *באמת* מעמדות.

רק קריטריונים של התאמה, ואם שניכם "דוסים" זה אומר שאתם באותה קטגוריה.

ודווקא בגלל זה את כן צריכה להיות בטוחה בעצמך.

כי מי שגדל בבית דוסי, הרבה פעמים הוא פשוט ממשיך את ההורים שלו,

בלי רצון אמיתי ובלי לברר את זה בעצמו, ואז זה גם פחות חזק.

לא יודע, לדעתי צריך פשוט לספר מה השאיפות שלך, מה את מחפשת בבחור,

ולענות על השאלות ששואלים אותך.

אני מסכים איתך שאין בעייה בלהגדיר את עצמך בתור דוסית.

שאדם יסביר מה הוא מחפש. ואם יש צורך, גם היכן הוא עומד. זה דבר בסיסי אצל מי שהנושא משמעותי לו, כראוי.

כשיש צורך. למרות שהחלק השני של המשפט הזה בעייתי מאוד וכדאי לא לנסות להשתמש בו, כי זה בד"כ שמור לאנשים ממש ענוותנים.

בכל אופן, ברור שאין שום מקום או הצדקה להכחיש את מי שאתה אלא אם אתה משה רבנו, ולא נראה לי שיש הרבה אנשים במדרגה של משה רבנו בדור הזה.

כל היותר מותר לשתוק כשאומרים עליך דבר טוב, אבל בטח שלא להגיד על עצמך דבר רע.

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?