מכירים את הסיפור על רבי אלימלך ורבי זושא שרקדו בכלא? (היו בכלא, היה דלי מסריח לצרכים והם לא יכלו לעשות כלום- לא ללמוד לא להתפלל וכו אז הם שמחו ורקדו)
חשבתי על זה בהקשר של עמונה- אולי מה שעכשיו צריך לעשות זה להיות בשמחה?
זהו היה נגמר וגם הדיכי נגמר...
מצד שני מפנים ישוב בארץ ישראל! 42 משפחות עוזבות את הבית שלהם! מאתיים אנשים גורשו מהבית שהם אהבו, טפחו והשקיעו! איך אפשר שזה יעבור על סדר היום?
אוווווף מה עושים אז- שמחה או עצב?
אפשר להמשיך ולהיות בשמחה ולאהוב את ה' (מי שמסוגל.. עכשיו זה קצת קשה להיות בשמחה..) ומצד שני לעשות משו0- ללכת לעזור ולעשות עצרות וכו...
נגיד אצלנו באולפנה (מי שלא הלכה לעמונה) היתה אווירה כזאת של עצב... כאילו לא מתאים לצחוק...ולשמוע שירים... ומפסיקים מהשגרה...
ויש בזה משו מאוד נכון! ומצד שני מה שאמרתי על השמחה...
נראלי שהשאלה היא יותר בכיוון: האם מותר לשמוח כשנותנים את הארץ שלנו לערבים, או שאולי אם אנחנו עצובים אנחנו מנוצחים ע"י היצר הרע?
כי כן זה חשוב לעשות עצרות, הפגנות וכו' השאלה אם לבוא ממקום של שמחה או עצב...
ממשיכים להאבק!! עושים מה שביכולתנוו!!
לא מוותרים על ארצנו הקדושה.
עוד נחזור לעמונה!!
זה ירד מאדד (ברוך ה'..)
אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה
ואוו איך בא לי כבר את החופש הגדולל🤭
מה הסיבות שלכם בחיים?
בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.
ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.
בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי
לא יודע.
מבררים את זה, מחפשים את זה
הלוואי וידעתי
כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...
ככה עד שיבוא המשיח....
הפורום חזק להיות פעיל והם דיבורים חזקים אז מוזמנים להעלות נושאים מעניינים שאתם מתלבטים בהם אם סתם שאלות, חוויות, רגשות ופריקות
יש לי הדרן ויש תקלה ואין לי אינטרנט במכשיר (שהוא גם ככה דפוק (חצי טאצ) ובלתי נסבל) אני לא יכולה לקבל לטלפון אימיילים ובנוסף האפליקציה שלהם לא עובדת
יש למישהו דרך לעזור לי?
בבקשה אני נואשת נראלי אם עד סוף שבוע הם לא חוזרים אליי אני עוברת לנוקיה (ונוקיה זה זוועה)
אם מישהו יעזור לי אני אשמח מאוד
או סרטים אחרים
