✨✨לרגע.
את נזכרת
איך פעם
הוא אמר
לך
שאת פרפר
כזה שמקשט את העולם
בטוב
ובייחודיות

ואת
לא הבנת
על איזה
פרפר
הוא מדבר

והוא
צחק
והצטער
בו זמנית
על איך את לא רואה
את מה שהוא רואה
שאת בעצם
פרפר

ואכשהו
לאט לאט
התחלת להרגיש
קצת
בערך
לפחות כשהיית על ידו

ואז
כמו פרפר הוא
נעלם.
ולא חזר..

ונשארת
תועה
ותוהה
על איזה
פרפר
הוא בעצם דיבר

וחולמת לעתים
להרגיש
עוד הפעם
אפילו רק
לרגע.
את מה שהרגשת
שאת
אז
כשהיית לידו
ושמעת
והרגשת
אותו
ובעצם
גם אותך.

»»»ימ''ל

על זה התבסס מה שכתבתילרגע.
עבר עריכה על ידי לרגע. בתאריך ו' בשבט תשע"ז 23:47
שיר מיוחד, אה?

מממימ''ל
אולי יש בזה גם משהו טוב.
כלומר נחמד שיש מישהו שמראה לך את הטוב והיופי שבך אבל עצם זה שאת צריכה אותו בשביל זה זה חלק מהבעיה - את צריכה לראות אותם בעצמך (בעצמך תרתי משמע).
אולי עכשיו אחרי שהוא הלל הגיע הזמן להתחיל ללמוד להסתכל במראה ולראות בעצמך את כל הטוב היופי והייחודיות שבך?
נסי לעשות לעצמך רשימה בפתק קתן עם כל הדברים האלה ושימי בארנק ותקראי בה מדי פעם (בעיקר כשקשה לך וכשאת לא מאמינה או מזלזלת בעצמך).

בהצלחה!
נאנחת שובלרגע.
זה לא פשוט
כשאת מרגישה
שאין שום קשר
בינך
לבין הפרפר הזה בשיר

ואולי
באמת אין קשר...?

תודה, על האכפתיות וההצעה..
לפעמים בא להתרפק על זה עוד קצת
זה מרגש
שמישהו חושב שאת הפרפר הזה בשיר
באמת..
וככל שאת שומעת עליו שהוא מאמין בזה יותר
ככה גם את מתחילה קצת להאמין
שאולי יש ניצוץ קטנטן של זה
וגם רואה בו
כמה יופי יש בו
שהוא מסוגל להבחין
בפרפר שבך.
יש קשרימ''ל
בטח שיש! אני אומר לך...

איך את לא רואה?

תסתכלי על עצמך במבט חיובי ואת בטוח תראי (אם את ביקורתית מדי כלפי עצמך כמוני נסי להסתכל על עצמך כמו על מישהי אחרת ותמצאי את הדברים הטובים שבך. אני מאמין בך שאת יכולה).
אזלרגע.
אתה כנראה טועה

אבל תודה
על הרצון הטוב..
אוי, זה מקסיםפסידונית

אפשר שם/מקור?

>>>ימ''ל

כאן

 

אבל בעיניי הרבה יותר מקסים מה ש@לרגע. כתבה, במיוחד הסוף..

באמת..?לרגע.
קטונתי כל כך
רק כתבתי מה שהיה לי על הלב
לא מחקתי ולא שיפצרתי..

תודה רבה לך
בהחלטימ''ל

כתיבה זו אומנות אבל כתיבה שיוצאת מהלב זה הרבה יותר.

והמון פעמים זה גם וגם פסידונית


נכוןימ''ל
אבל כשיש אמנים כשכותבים בשביל לכתוב ולא כי זה מה שהם עצמם מרגישים זה מורגש.
כל כך!פסידוניתאחרונה

מוזר

בדיוק היום התעצבנתי על זה

מרגיש כל כך... מתועש.

 

למה תמיד קוראים להxmasterx

ככה

למה תמיד זו מיכל

מה יש שם שזה קורה

אין דבר כזהxmasterx

זה הייאוש בהתגלמותו כנראה שמזמין אותו לשם

וככה זה מתגלגל

כמו כדור קוצים במדבר בולדר ענק

שאין לו מעצמו כלום

רק גורר אחריו את כולם

תירק דם

תמולל את כל 24 התפילות

אסור להיות עדין מדי זה הכלל של העולם הזה

קח מחשבוןxmasterx

תחשב

ותפסיק לבכיין על הגנטיקה והמטריקס

בוא נלך

טראסט דה פרוסס ודי לחפור הכל מאוד עתיק כאן בסוף

ראיתי אותך בשוק של רמלה לוד מסתכלת על בגדיםxmasterxאחרונה

שאי אפשר למדוד

לא מתחזקת עם ימימה וכל מה שהולך עכשיו

רק על כביש 1 בין ירושלים לתל אביב

עומדת זקופה ויפה בלי יוגה כשכואב הגב

מנקה את הבית בתנועות המוכרות

ורק רוצה לדאוג לו שוב

התגעגעתי אז חזרתייאיר_
זה היה צריך לקרות מתי שהואיאיר_

על אף כל הדחיות שלי

הכל בסדרמבולבלת מאדדדד
עליות וירידות.

אני בוחר את הקרבות שלי, ועם מי בדיוק אני יוצא לקרב…


אתה עדיין סמוראי. 

בדיוק ☺️יאיר_
..מבולבלת מאדדדדאחרונה
(כתבתי לך בפרטי)
--מחכה לרחמים~

אל תוותרי אהבה שלי

אל תוותרי

אל תתייאשי

עוד לא

עוד קצת

רק עוד קצת

תיכף יהיו מים מתוקים

--מחכה לרחמים~

כן

נכון

הכל מבולבל

הכל מוזר

לכי לישון

תיכף תקומי חדשה

אל תחשבי יותר מדי 

--מחכה לרחמים~אחרונה

באלי לצעוק עלייך

וגם קצת לנער

זה מים מלוחים

והצמא רק מתגבר

ואת ממשיכה לשתות

 

את יודעת שזו טעות 

אבל את שותה

כי את צמאה נורא

וכשצמאים שותים הכל

לא משנה אם מלוח או מתוק

 

אבל זו טעות אהובתי

זו טעות

זה מים מלוחים

אל תשכחי 

זה מים מלוחים

עוד יהיו לך מים מתוקים

--מחכה לרחמים~

מים מלוחים

אל תשכחי

זה מים מלוחים

את מופתעת כל פעם מחדש

פשוט תזכרי את זה

זה מים מלוחים

זה לא הדבר האמיתי

עוד יהיה לך מים מתוקים

😔זיויקאחרונה
..ביחד ננצח

אני חושבת שלאורך הזמן הסיבה, הלמה השתנתה


כשהתגייסתי אני אפילו לא בטוחה שידעתי למה

אבל היה לי דחף בתוכי להיות חלק מצהל הגדול

להיות קשורה ללחימה והכל.

מי ידע בכלל מה זאת לוחמה, ומה אני מסוגלת לעשות


התבגרתי, הייתי בפלוגה

למדתי שחלק מהלמה שלי מבוסס על משפחה שנייה

קבוצה של אנשים שאתה איתם כל היום

בכל מצב בכל מקום


קמכ

למדתי שהמקום הזה לא רק דורש הוא גם נותן

פיתוח עצמי, עוצמות ויכולות שמי ידע שיש לי בכלל


הייתי מפקדת

למדתי שלמה הזה מורכב מחיילים, שמתחילים ביום שלך ב6 בבוקר, נגמרים ב00 בלילה ומסוגלים לתפוס אותך גם ב3 וחצי לשיחות

אנשים שהם כל עולמך, בכל המובנים

כשהם עצובים אתה עצוב איתם, כשהם שמחים אתה מרוצה

וכשאת צועקים , אתה מכיל.


חנית

תקופה ראשונה לבד, לגמרי לבד

כשלון אחרי כשלון ואחריו עוד אחד

כשלון אחד יותר מידי

ואחריו הזדמנות אחת גדולה מידי,

ולמדתי שאנשים רואים אותך, והפ מאמינים בך, ואי שם מאחורי הדרגות, אתה צריך ללמוד איך להחזיק את האנשים עם הלמה


בהד

שיפור עצום, מתחילה להבין שהכל מתחיל ונגמר בראש

הזמן לעצמך הוא מעל כולם, להקדיש זמן לגוף ולמחשבות

אתה מבין למה אתה עושה את מה שאתה עושה

מבין איך אתה משפר את עצמך עוד ועוד


יסוד

תקופה של חוסר נשימה

אתה לומד לרדוף אחרי ניסיונות לרצות

ומגלה שגם פה

איזה למה מפגר ממשיך להחזיק אותך


אגם

תקופה שבה את מבינה שבכל יום את משתפרת

שבכל מקום, בכל מקום פאקינג בעולם יש לך השפעה על איך להתנהל

וההשפעה הזאת אומרת כל כך הרבה.

ואת מבינה שתפקידך להיות שם בשביל אנשים בודדים


אין לי למה אחד גדול

הוא מסתכם באיזה מיליון דברים קטנים

זה מתחיל באיזור לפני האמבטיה שאני כלכך אוהבת להסתכל עליו

זה ממשיך באחים הקטנים שלי

בחברןת שלי שלפעמים באלי לריב איתם כזה חזק

בנוף על העמק כל פעם שאני חוזרת הביתה

על העליות העלובות שגורמות לי להתנשף פה כל ריצה

על הדגלי ישראל שתלויים בכל מקום


כי אחרי הכל

אחרי כל הדברים שחייתי לפני

הגיע תורי להחזיר.

ואין דרך טובה יותר להחזיר למדינה הזאת

מאשר להיות במקום הכי קשה

באתגרים

בשעות השוחקות

ובניצחונות האלו.


התחלתי בלי לדעת מספיק למה אני עושה את זה

אבל היום אני יודעת.

כשיום אחד ישאלו אותי

מה את עשית בשביל המקום הזה?

אני אעמוד לי בשקט

ואומר

אין למה גדול יותר מידי

היו צריכים אותי, בשביל כל הילדים שיוולדו

בשביל כל החברים שלי שנשרטו ונפלו בלבנון בעזה

היה צריך אותי

הכי טובה, הכי חדה, הכי פועלת.

וזה הכל

למענם,של הנופלים.

למען המדינה שקראה לי.

למען עצמי.

...ביחד ננצח

הרבה דברים קרו מאז שהייתי פה פעם אחרונה

נולד לי אח

סיימתי קקצ

קיבלתי תפקיד

התחילה המלחמה

קיבלתי שיבוץ מעולה למחזור הבא


התפרקתי

והייתי מאושרת

ואז התפרקתי

והייתי מאושרת שוב

והמלחמה הזאת אין לה סוף

רק עבודה נון סטופ

כבר 3 חודשים שהחיים לא אותו דבר

הכל הפוך, ומפרק


וגם הכל מאושר.


אני לא יודעת איך נפלה בחלקי הזכות להיות איפה שאני היום

במלחמה שקורית היום

ולהיות חודש הבא

במקום שאפילו לא יכולתי לחלום עליו.


ולפעמים המלחמות בתוכי מתפרצות

אבל הם תמיד חוזרות

ויש מספיק אנשים שאני אוהבת

ושאוהבים אותי

אני מקווה.

..דף תלוש

זה לחקור ולגלות יותר על עצמי

זה טוב

לא?

מקווה

למה זה כל כך מפחיד אותי אה

טוב אני מקווה שזה שהיא תהיה שם יקל עליי

אני ככ רוצה את זה וככ מפחדת מזה בפועל

וואי אמ איי לייק דיס אה


אני רוצה לישון לנצח.

..דף תלושאחרונה

ופתאום דיברתי איתה על זה וזה היה בסדר

וזו הייתה שיחה נעימה אפילו

והיא לא גרמה לי להרגיש רע על מי שאני

ולא ידעתי שזה יהיה ככה וזה היה סיכון כי אני יודעת טוב מאוד מה הדעות שלה בנושא הזה

אבל זה היה בסדר. יותר מבסדר.

ואני אוהבת אותה ככ ובאלי שהטוב הזה ימשיך ושיהיה לה טוב כבר וגם לי אולי

איי איי

מה עושים עם החיים האלה אה

אולי יעניין אותך