פרשת באבס"ד עוצמה פנימית.
בכל דרכיך דעהו.
" וַיִּקְרָא פַרְעֹה...וַיֹּאמֶר לְכוּ עִבְדוּ אֶת יְהֹוָה רַק צֹאנְכֶם וּבְקַרְכֶם יֻצָּג... וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה גַּם אַתָּה תִּתֵּן בְּיָדֵנוּ זְבָחִים וְעֹלֹת וְעָשִׂינוּ לַה'..." שואל הרבי מנדרזין מה חשב פרעה כיצד יעבדו את ה' בלי זבחים?
אלא מסביר הרבי מנדרזין, בהתחלה אכן פרעה רצה לשלח רק את הגברים שהם עובדים בהקרבת קורבנות. אך פרעה ראה שמשה מבקש גם הנשים והילדים, מכאן הסיק פרעה שאם הנשים הולכות כנראה עבודת ה' היא בלי קורבנות.
אך מאחורי זה עומד יסוד גדול שאומר משה לפרעה "...וַאֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע מַה נַּעֲבֹד אֶת יְהֹוָה עַד בֹּאֵנוּ שָׁמָּה..." אומר משה לפרעה אינך מבין, עבודות ה' אינה כשאר האלים שנובעת ממה שהאדם מחליט ורוצה, אלא במה שה' יתן לנו, מה שה' יבקש בו נעבוד את ה'. עלינו כיהודים להיות מוכנים כל אחד כדרגתו במצב שבו הוא נמצא עליו לעבוד את ה'.
~~~הרחבות~~~
לבוא כשכבד.
"...בֹּא אֶל פַּרְעֹה כִּי אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת לִבּוֹ...לְמַעַן שִׁתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה..."
שואל הנועם אלימלך וכן בזוהר, למה הרי ה' בעצמו אומר "אני הכבדתי את ליבו..." ההסבר לזה הוא שכפי שכולנו מכירים לפעמים כבד, לפעמים אינך יודע מה קורה.
אבל מדייק הנועם אלימלך הציווי שנאמר פה למשה הוא "בא" בא זה בקביעות, לבוא זה להיכנס לעומק העניין.
התורה נקנית בעמל ובהתמדה, ולמה כפי שאומר הפסוק "למען שתי אותתי אלה בקרבו.." כדי שאותיות התורה יהיו בקרבו, אדם שלומד תורה, הוא משתנה, ואם השינוי היה קורה פתאום הוא היה מפחיד.
כדי שהשינוי יהיה אמיתי האדם צריך לבוא גם ואולי דווקא שכבד, לנסות להכיר את ה', את הלימוד תורה שלו בעוד דברים, כדי שהשינוי יהיה אמיתי יותר.
ובעצם כמו שהבאנו במשפט, אנחנו צריכים לקחת את הפרטים ולהסתכל עליהם היטב, וכך נוכל לראות מה יגדל, כיצד אותם עצים יראו אחר החורף בתוך הדרך ובסוף הדרך.
שנזכה להשקיף לעומק הדברים, לגלות את ה' בכל צעד בחיינו, ולעשות את השינוי הפנימי לטובה לאור בתוך החושך.
שבת שלום ומבורך מאיתו יתברך!!
את צודקת.