נראה לי שכל תקופה אני פותחת שרשור כזה. מתנצלת מראשפה לקצת
יש לי אחות מיוחדת

נמאס לי שהיא תינוקת!
הילדה בת 12 ומתנגת כמו בת 4!

והיום... איבדתי סבלנות
היא לא הקשיבה והתנהגה כמו תינוקת
ואילצה אותי לשים לה פיג'מה כי לא הקשיבה
ונתתי לה סטירה

זה קרה לפני שעה ועדיין הלב שלי כבד
עדיין יש לי יסורי מצפון
כבר ביקשתי ממנה סליחה
ועדיין כואב לי עליה
אני אף פעם לא עושה את זה
היא הייתה בהלם


אני לא יודעת איך להשלים עם זה שהיא תשאר כזאת קרציה לנצח
גם בגיל 30
גם אז יהיו לה התנהגויות ילדותיות שיאיימו להוציא אותי מדעתי
וגם אז אצטרך להישאר מחוייכת ורגועה ולעזור לה במה שתצטרך

לא הבנתי איפה הכוחות שה' נותן עם אתגרים כאלה
עצוב לי ממש שהגעתי למצב הזה
לאיבוד שליטה על זה
על חשבונה



סוף פריקה
אמן זה יעזור וארגע קצת
סביון
רק שתדעי, שאת גיבורה.
וכל הכבוד לך שיש לך את המצפון הזה. זה בכלל לא מובן מאליו.
אםפה לקצת
לא הייתי נותנת לה סטירה, אז אולי הייתי נחשבת לגיבורה....

לא התגברתי על כלום
לימדתע השבוע בנות בגילהגלויה
אני ממש מצדיעה לך

כי אני רק משעתיים התחרפנתי לגמרי.
אופס לא ראיתי...גלויה
שהיא מיוחדת.

אבל נראה לי ש-קל וחומר... גם בנות "רגילות" בגיל הזה

משגעות את השכל.
היא מיוחדת (תרתי משמע)פה לקצת
תודה
מה פתאום?סביון
את מתגברת יום-יום. שעה שעה. נלחמת.
אף אחד לא מנצח בכל המלחמות שלו. אנחנו בני אדם, וכולנו נכשלים לפעמים. גיבור, זה מי שלא מוותר. וגם אחרי שהוא נופל, הוא כואב את הנפילה ומנסה לקום. ולא נכנע ואומר "כזה אני".
ולכן את גיבורה.
את קולטת שזו פעם ראשונה אחרי 12 שנה? עמדת יפה בהתמודדות עד עכשיו. נכשלת פעם אחת, קורה. לכולנו יש כשלונות מדי פעם. החוכמה היא לא לוותר ולהמשיך הלאה, לא להישאר בכישלון מתוך ייאוש אלא לקום ממנו. ולכן, טוב שכואב לך. את מדהימה שזה כ"כ מפריע לך. ואני בטוח שתצליחי לקחת את זה למקום גבוה, ולהתחזק בהתמודדות שלך להבא.
(אתה מדהים עם איך שאתה כותב ומעודד!)כמעין הנובע
באמת. התגובה שלך מבינה ומחזקת ממש.
תודה סביון
עבר עריכה על ידי סביון בתאריך ז' בשבט תשע"ז 11:29
שמח לשמוע...

וגם @לב טהור

אתם מחזקים אותי
^תגובה מאוד יפה!לב טהור:)

בס"ד

 

ואני מאוד מתחברת למה שנאמר בה..!

תודה טוב, אז...פה לקצת

אני גיבורה
|מסמיק|


תודה לך על הכח.
סביון
איזה יופי!

ובעז"ה תצליחי להיות סבלנית יותר כלפיה. קיבלת עבודה נפלאה על מידת הסבלנות...
ממש עצוב לשמוע שעשית ככה כואב לי הלב הפי
אני יודעת שלהתמודד עם חינוך מיוחד זה קשה
אבל למה ככה?
תחשבי שהיא לא יכולה לשלוט על זה היא נולדה ככה.. תחשבי שאין לה יכולת בחירה ועזבי את זה שהיא נשמה גבוה
מי אנחנו שנתעצבן ?!!!
מי הגדיר בכלל מזה נורמלי
אני אסיים לכתוב לפני שאני יתחרפן
ואני לא שופטת אותך אני פשוט לא מסכימה עם הדרך
כן קשה עם כל החברה בגדול שלא מספיק מקבלת ומתביישת..

למרות כל מה שכתבתי אני ממש מעריכה אותך כי את לא נשמעת שאת עושה את זה תמיד את נשמעת צדיקה
ואני ממש מעריכה אותך כי זה באמת לא פשוט וזה אתגר וזהו
באמת תודה שאת מעריכה!פה לקצת
ולמקרה שזה לא היה מובן
זה ציני לחלוטין!
למה את כועסת עלי?הפי
עדיף שלא אגיבפה לקצת
אני באמת שואלתהפי
אני ינסה לענות במקומה..ברגוע

היא כתבה שם שכואב לה עם מה שהיא עשתה והיא באמת מתחרטת על זה.

ואת באה ובמקום לחזק אותה, תוקפת אותה.

זה לא מה שהיא הייתה צריכה עכשיו.

אנינחושבת שההערה לא הייתה במקום וכביכול באה "להוכיח"נפש חיה.
את הכותבת.

כאשר היא לא ציפתה לכך......




כשם שמצווה לומר דבר הנשמע
כך מצווה שלא לומר דבר שאינו נשמע.....
אני יגיב כי הנושא הזה בוער ביהפי
ואם היא בחרה לקחת רק את הרע.. זה לא מה שהתכוונתי רק נסיתי לעזור
(ולא מצווה שאת באה להוכיח מישהו להשתמש בפסוקים שלא קשורים )
היא לא בקשה עצות ולא ביקשה חוות דעת על מה שהיא עשתהשוברת גלים

היא פתחה שרשור שכואב לה, שהיא יצאה לרגע מיישוב הדעת שלה (ובצדק, זו התמודדות לא קלה בכלל) ועשתה מעשה שהיא מתחרטת עליו (וניכר מכל אות ואות שנכתבה על ידה)

 

 

אז להעיר לה עוד על זה זה מאוד מאוד מאוד לא יפה, לא מכבד ולא רגיש.

 

 

היא כתבה כדי לשתף במה שכואב לה ואת עוד שוטפת אותה על זה

פשוט ״אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו״פנסאי
ולמרות שאמרת דברים נכונים (שהיא יודעת ואמרה אותם בעצמה, אגב) את די שפטת אותה בחומרה על מה שהיא עשתה מבלי להכנס לנעליים שלה אפילו לא לרגע.

אני מניחה שאין לך אחות מיוחדת, ואת לא יודעת איך זה מרגיש שילדה בת 12 מתנהגת כמו בת ארבע- וצריך לחיות איתה (לא מדברת על ביקור של רגע)

אז בהתחשב בנתונים השונים שלכן, זווית הראיה שלך קצת לא פיירית ולכן התגובה שלה היתה צינית כלפייך...
כן ואתה יודע את זה כי? לא הייתי עונה אם לא היה לי קשרהפי
משפחתי עם בנאדם של חינוך מיוחד
זה שיש לך קשר עם מישהו מיוחדפה לקצת
לא נותן לך היתר לשפוט כל מי שיש לו גם קשר כזה....

ואני לא רוצה שייצא מהשרשור הזה כזה בלאגן.
בבקשה תעצרו.
נסיתי להביא לך עין אחרת להסתכל עליההפי
חבל שהפכת אותי לבנאדם רע אם רק היית יודעת מה הקשר שלי לחינוך מיוחד..
בכל מקרה ברור שלא התכוונתי לפגוע
וכתבתי לך שאת נשמה וצדיקה
אם את רוצה להיות צינית אז סבבה תהיי
אבל בכל מקרה אני מבקשת ממך שלא תהיי כזאת כי זה בא ממקום הכי נקי שיש
ועם הכי הרבה הערכה
אני אמרתי שאת בנאדם רע?פה לקצת
פשוט אמרת משהו נכון במקום הלא נכון וזה כאב.
והציניות הייתה הדרך שלי להגיב הכי באיפוק מתוך הכאב שהוספת על הכאב שכבר היה לי בלב.


סליחה אם נפגעת מהציניות.
הפי...אני ראיתי שזה בא ממקום אמיתי וכנהאופטימיות
יש לכן משהו משותף
לשתיכן כוונות טובות בתזמונים הלא ככ מוצלחים...
אבל מהממות אתן וכולנו יודעים את זה💓
אין עליך פה לקצת
חיימשלי!♥הפי
מדהימה שאת.כמעין הנובע
היי- גם אני ראיתי את הכוונה הטובה....לב טהור:)

בס"ד

 

ממה שאני הבנתי שלקחת את זה למקום שלך, לחוויה שלך של מה זה גורם ל להרגיש לשמוע דברים כאלו- מתוך איזושהי היכרות אישית... ולא הרגשתי שדברת על מה שקרה ל @פה לקצת היקרה!

 

זה קורה הרבה פעמים בפורום שבגלל שהדברים כתובים, קשה לנו לפעמים להבין לגמרי את הדברים שהכותב התכוון לכתוב...

 

בכ"א כייף לראות שעצרתן את זה בזמן

 

וחברים- להבא בואו נדון כל אחד לכף זכות וננסה להבין אותו ולא ישר להתנפל......

סליחה יקרה.פנסאי
ח״ו לא רוצה לפגוע בך גם.

אני עוצרת.
♥♥הפי
אני חושבת שאת לא צודקת בדבריןם שלךנפש חיה.
בכל צקרה אני לא רוצה לנצלש לה




ולא דנים אדם בשעת כעסו.
אני אשמח אם תחליטי שכןהפי
נשמה,חרותיק
אני ממש מבינה את הכעס שלך עליה, אבל זה לא שווה את זה.
פתחת שרשור, קיווית לקבל תמיכה, אבל היא ראתה את זה אחרת, אז ענתה כמו שענתה.
אל תפתחי את זה לריב, טוב?

ברור שאת ברגע קשה, זה הכי מובן בעולם.
לכן בחרתי לא להגיב. תודה לך.פה לקצת
מעריכה אותך מאד!חרותיק
על כל רגע ורגע שאת לא נותנת סטירה.
יצא לי להיות בהתנדבות עם אנשים כאלו, ולפעמים התסכול כמעט הופך אותנו לחיות.
וזה רק בהתנדבות. אני לא יכולה לתאר לי מה זה כשזו אחות.
זה באמת כואב שנפלת לרגע, אבל תחזקי את עצמך בהחלטה שזה רק יחזק אותך ואת הקשר אליה.
תודה על ההזדהותפה לקצת
כל הכבוד לך שמתנדבת עם אוכלוסיה כזאת

אני פשוט מצדיעה לכל מי שעושה את זה! מעריכה
אם היא הייתה חושבת שזה בסדר היא לא הייתה עצובה.מבקש אמונה


יודע מה שתהיה עצובה אין לי כוח אליכםהפי
איזו בגרות!שוברת גלים


יש לה כוונה טובה... חבל לריב סתם מבקש אמונה


אני אגיב לך באיפוק ובמידה ותבחרי להגיב- מצפה שזה יהיה הדדיפה לקצת
ולא מתלהם.




למה ככה??
תשאלי את אלוקים.
הוא החליט שאחרי 12 שנה שאני חיה איתה נגיע למצב מתסכל ואאבד בו שליטה, וממנו אצמח.

זאת לא תהיה תגובה בוגרת אבל זה מה שעלה לי בראש כשכתבת על הבחירה- אני בחרתי להיות אחות לילדה מיוחדת?! והיא גם לא בחרה אותי....
אז כמו שאני צריכה לחיות עם מה שבחרו בשבילי, ככה גם היא.
ובד"כ אנחנו מצליחות מצויין.

מי הגדיר נורמלי?? השתמשתי בביטוי נורמלי??

פעם הבאה אם את מרגישה שאת עומדת להתחרפן- עדיף שלא תגיבי בכלל.

את לא צריכה להסכים עם הדרך.
את רק צריכה להשלים עם זה שיש אנשים שונים בעולם, תגובות שונות לכל מיני מצבים.
לקבל את השונה זה לא רק מי שמאובחן כשונה.
שונה זה כל אחד שהוא לא אני....
בהצלחה לך!

ולגבי הקטע האחרון- אשתדל לקנות את זה.


(נרגעתי קצת ורק אז הגבתי. מקווה שהצלחתי להגיב בצורה מאופקת)
סליחה אני מפסיקה להגיד אני לא אוהבת את הצורה שאת מגיבה בההפי
בכל אופן אני עדיין מעריכה אותך יותר מחצי עולם וחושבת שאת גיבורה וצדיקה
שיהיו לך חיים טובים יקרה!פה לקצת
אזימ''ל

קודם כל - כל הכבוד לך על האחריות והמסירות, לא מובן מאליו שאחות גדולה תדאג ככה לאחותה.

 

דבר שני - לא ממש הבנתי אם 'יש לה בעיה' התפתחותית מאובחנת או שהיא סתם ילדותית.

 

דבר שלישי - אני לא חושב שיש לך זכות כלשהי להכות את אחותך, זוהי אולי זכות (יותר נכון - חובה) של הורים בלבד, אם קשה לך מדי את יכולה לקחת צעד אחורה להסיר את האחריות שנטלת על עצמך ולא לטפל בה באותו רגע אבל לא להכות. מה שאני בה לומר הוא שזו לא רק 'נפילה' כמו שיכול לקרות להורים אלא אסור שזה יקרה בשום אופן. בע"ה תלמדי ממה שקרה להבא.

 

שוב כל הכבוד ובהצלחה! 

..פה לקצת
היא מאובחנת. ילד מיוחד זה מושג.

ולגבי הדבר השלישי- ואם אני לבד איתה גם אז לעזוב אותה ולהשאיר אותה להורים שלה? אשקול את זה בפעם הבאה



ותודה על התגובה.
...ימ''ל

 

אוקיי, עכשיו אני מבין אחרת גם את השרשור הקודם שלך בנושא (אז היה נראה שהתלוננת שהיא ילדותית).

אולי אני טועה אבל לענ"ד אם זה קשה לך מדי ואת לא עומדת בזה אז כדאי לשקול לתפוס מרחק, לפחות זמני. זה נפלא שאת אחראית ועוזרת אבל אם זה מגיע למצב שזה מזיק לך ואולי גם לה אז צריך לעשות חשבון אם זה כדאי (ממש לא התכוונתי להעביר ביקורת, רק להעיר להבא שאסור להגיע למצב כזה).

שוב בהצלחה!

אני ממש חולקת עליך.הולם במיוחד
ככל שלאדם יש יותר סמכות על אדם אחר ככה פגיעה בו מתוך התפרצות וחוסר שליטה תהיה יותר פוגעת.
להורים, יותר מכל אחד אחר, יש אפס לגיטימציה להכות ילד כשזה בא ממקום כזה.

קרוב לוודאי שרוב האנשים פה חטפו מכות מאחים שלהם, וזה לא בדיוק טראומת חייהם.
כשזה מישהו עם סמכות עליך שמכה אותך מתוך פרץ כעס- זה אחרת לגמרי.
ו@פה לקצת מבינה יפה מאוד שהיחס שלה כלפי אחותה הרבה יותר דומה להורה כלפי ילד מאשר אח לאח.

אוקיי, אז זה לא לגיטימי. אז כשאנחנו מוציאים ספר על חינוך נכתוב שזה לא לגיטימי.
אבל כשבמהלך היומיום, יחד עם דאגה אינסופית, מסירות, סבלנות, אהבה-
יש התפרצות כ''כ רחוקה כזו- זה לגמרי הזוי בעיניי לטעון שזה אולי לא שווה את זה ועדיף שתשמור מרחק.
כי אנחנו בני אדם, וככה זה.
כי לא הבנתימ''ל
א. מתוך התפרצות אסור לאף אחד - לא להורה ולא לאח. הכאה היא אקט של חינוך, לא של פריקת עצבים.

ב. כתבתי שלהורה יש זכות (כלומר חובה) להכות כי הוא ורק הוא אחראי על חינוך, הדגשתי גם את המילה 'אולי' כי יש דעות שונות לגבי הכאה - אם זה לגיטימי בדורנו או לא.

ג. כתבתי שבאופן זמני אם יש זה גורם קושי גדול מדי אז כדאי לשקול לתפוס מרחק לאותו הזמן, לא בגלל ההכאה אלא בגלל הקושי שהביא אליה. ההכאה והתסכול הם סימפטומים.
אני חושב שאתה מגזים.סביון
הכאה מתוך כעס זה לא לגיטימי, אבל גם לא סוף העולם אם זה קורה פעם ראשונה אחרי 12 שנה. אחותה לא תחטוף מזה טראומות, ואין צורך להתרחק כדי שזה לא יקרה שוב. וגם אם זה יקרה שוב - זה כואב אבל עדיין לא סוף העולם (ומספיק לקרוא עד כמה זה כואב לה, כדי להבין שאין כמעט סיכוי שזה יקרה שוב). הורה/אח מכה זה בעייתי, אבל לא כשזה פעם ב-, ובטח שלא כשזה מקרה חד פעמי כמו במקרה הזה.
ימ''ל
כתבתי 'סוף העולם'?
כתבתי 'טראומה'? (את זה @הולם במיוחד כתבה).

אני רק כתבתי שזה לא לגיטימי ושתזהר שזה לא יקרה להבא - ועם זה גם אתה הסכמת. זה הכל.

לא הבנתי למה שניכם מכניסים לי מילים לפה ומציגים כאילו הפכתי את זה לדבר נוראי.
אתה צודקפה לקצת

מה הדרך להיזהר שלא יקרה להבא?
עוד לא יודעת
להתרחק זאת לא אופציה.

אולי לשתף בתסכולים הקטנים איתה, כדי שלא יהיה תסכול כל כך חזק שיגרום לי לאבד את זה.
הפעם מה שקרה זה שהם הצטברו ובסוף התפרצו בצורה כזאת חסרת שליטה.


מה שכן, אני בטוחה שבעז"ה זה לא יקרה שוב בקרוב
היסורי מצפון ישארו לעוד הרבה זמן ויזכירו לי כמה כדאי לי להתרחק מזה


ותודה רבה לכולכם!

@סביון

@אופטימיות

@ימ"ל

@הולם במיוחד

התיוגים לא עובדים, שיהיה.
דיברת איתה היום?כמעין הנובע
איך הלב שלך והמצפון?
כןפה לקצת

היא רצה אליי כמו תמיד כשחזרה מבית ספר ונתנה לי חיבוק
שאלתי אותה מה שלומה ואיך היה והלכה לדרכה

אחרי כמה דקות היא עלתה אליי לחדר וביקשה סליחה שאתמול לא התנהגה יפה ושהכעיסה אותי
אמרתי לה שגם אני מבקשת סליחה שנתתי לה סטירה והיא אמרה לי שהיא סולחת

וזהו.
עכשיו כל פעם שאני רואה אותה כואב לי קצת
אבל יעבור לי
מהר, אני מקווה

תודה על ההתעניינות




(ועדיין אני צריכה מלא כח וסבלנות בשבילה. שה' יעזור לי)
היי איזה יופי!כמעין הנובע
זה הושלם יפה.
רואים שהיא אוהבת אותך שהיא עלתה מעצמה לחדר.. ואת גיבורה אמיתית שהתגברת וביקשת סליחה (זה לא הכי קל לבקש על מעשה שעשינו. במיוחד אם אנחנו מתביישים בו).


רציתי לרשום לך משהו על השירשור. אולי בבהזדמנות.
שבת שלום יקרה! את גיבורה אמיתית.
תודה לך על החיזוקים! שבת שלום מותק!פה לקצת
ציטוט שלך:סביון
"מה שאני בא לומר הוא שזו לא רק 'נפילה' כמו שיכול לקרות להורים אלא אסור שזה יקרה בשום אופן."

ובכן, עם זה לא הסכמתי. לדעתי זו בהחלט "רק נפילה", וכמן שאמרתי - לא קרה שום דבר.
כמובן שאסור שזה יקרה, אבל גם ההורים לא אמורים להכות מתוך כעס כך שאין הבדל.

בכל אופן, עם סעיף ג' בתגובה האחרונה שלך אני בהחלט מסכים.
זה ממש לא מה שאתה כתבת,ימ''ל

לא כתוב שם לא 'סוף העולם', לא טראומה ולא 'נורא ואיום' או כל דבר אחר בסגנון. בהחלט 'אסור שזה יקרה בשום אופן'. וזה בהחלט לא 'נפילה' כמו אצל הורים ואסביר:

 

ההבדל בן הורה לאח הוא שלהורה יש זכות מדי פעם להכות את הילד כאקט של חינוך, לכן יכול לקרות שתהיה לו 'נפילה' ובמעשה הזה יפול גם פגם של כעס. אצל אח הכאה אמורה להיות בכלל מחוץ לתחום - זה לא אמור לבוא בחשבון בכלל, כל שכן לא במעשה.

 

לכן הורה שמכה בתור חינוך ובמישור הכוונה יש לו 'נפילה' והתערב לו בזה גם כעס - זו נפילה.

אח שמכה זו לא רק נפילה אלא שיש לו טעות בסיסית בהבנת המעמד שלו מול אח שלו.

 

אתם באמת סוברים שלהורה יש זכות מדי פעם להכות ילד?לרגע.
חושך שבטו וכונפש חיה.
זה לא כפשוטולרגע.
לא חסידה אבל לפעמים מה שלא מבינים בראש מבינים ברגליים.נפש חיה.
לא חייבת להיות הכאה


אקט קשה אחר גם עושה את העבודה.
נכון ולזה בדיוק אני מתכוונתלרגע.
אין צורך בהכאה
אפשר לחנך ולהסביר או לחלופין להעניש כשצריך -- בלי אלימות

וזה מוכח
לא תמיד. לפעמים ההסברה לא מועילה.נפש חיה.
לעשות הרצאות לילד בן שנתיים על קרבה לחשמל והסכנה ממנו

יעילה כמו להרצות על נושא אחר.


ילדים צריכים בטווח הקצר תגובה מיידית .


אחרי כן- לחפור כאוות הנפש.
סבבה אז עונש כלשהולרגע.
לא דרך מכות
תלוי. נישאר חלוקותנפש חיה.
אשאל אותך:ימ''ל

נניח שיש ילד שבאופן קבוע רץ לכביש ולא עוזר להסביר לו כי הוא בן שנתיים - עדיף לתת לו מכה קטנה על היד כדי שילמד או לחכות בתקווה שהוא יגיע לגיל 5 שאפשר יהיה להסביר לו?

 

באופן כללי לדעתי הכאה זו לא דרך חינוך (בתקופות קודמות זה היה שונה) - אבל כן יש לזה מקום, גם אם מינורי.

ממלרגע.
אני עדיין לא אמא ואין לי ילדים
ככה שגם אין לי ניסיון בתור הורה
אבל דרך תחומים אחרים כן יש לי קצת ניסיון עם ילדים ואני חושבת שגם במקרה שתיארת, יש דרך להעביר את המסר גם בלי מכה קטנה.
אתה לא חושב?
אני באמת מאמינה שטון ברור וחד משמעי ומאידך נינוח, עושה את העבודה

אבל לא יודעת
נראה בעוד כמה שנים
אולי אזכר בשרשור הזה ואצדיק את דעתכם

מקווה שלא

לא הבנתי על איזה מדבריי מוסבת הכותרתסביון
בכל אופן, אסביר למה זו כן "רק נפילה":
פשוט מאוד.
כידוע לך, אנחנו בני אדם.
מתוקף תפקידנו כבני אדם, אנחנו באים באינטראקציה יומיומית עם אחים שלנו. ולפעמים אפילו שומרים עליהם ומשחקים איתם / סתם נמצאים איתם שעות על גבי שעות.
ולפעמים הם אפילו מיוחדים ודורשים תשומת לב אינסופית.
ולפעמים אנחנו לוקחים חלק פעיל בגידול שלהם.
ולפעמים הם ממש ממש גורמים לנו לאבד את הסבלנות.
ואנשים שמאבדים את הסבלנות מול מישהו שהם אחראים עליו, מסוגלים לתת סטירה.
כן, זה לא לגיטימי. אבל קורה. וזה לא נובע מאף טעות בסיסית בהבנת המעמד. סה"כ חוסר שליטה עצמית לרגע.
כל אלו שציטטתיימ''ל

כמו 'סוף העולם' ו'טראומה' ואת הרושם הכללי שעולה מהתגובה שלך כאילו עשיתי מזה דבר נוראי - זה לא נורא ואיום ולא סוף העולם אבל כן דבר שאסור שיקרה.

 

גם אחים שרבים על צעצועים מרביצים אחד לשני לפעמים - זה לא כמו שאח בעל סמכות מכה מתוקף אותה הסמכות - כאן זה לא סתם מתוך עצבים אלא כי הוא מרשה לעצמו מתוקף אותה הסמכות (לילד אחר הוא לא היה עושה את זה...). אם בעיניך מורה שמכה תלמיד זו רק נפילה אז גם כאן זו נפילה, כנראה שאנחנו מגדירים את המושג 'נפילה' אחרת. אם כך זה ויכוח סמנטי.

 

ה'כאן' שלך זה על המקרה שלי?פה לקצת
לאימ''ל

על מקרה תיאוריתי של סמכות חוץ מההורים (לכן גם כתבתי 'הוא'). לא יודע מה הניע אותך ולא נכנסתי לזה כי זה לא ענייני.

בעיניי מורה ואח זה לא אותו דברפה לקצת
מורה שירביץ מתוקף סמכות זה יותר חמור מאח שירביץ מתוקף סמכות
שניהם חמורים- אבל אין מקום להשוואה לדעתי
לגבי הפסקה הראשונה - קיבלתיסביון
והשניה - זה לא בדיוק כמו ביחסי מורה ותלמיד, כי יחסים בין אחים זה מקרה שונה (גם אם האח הגדול הוא בעל סמכות, כמו שקורה בד"כ).
אבל גם ביחסי מורה ותלמיד זו "נפילה", אם כי חמורה יותר.

@פה לקצת תני כיף ראיתי את התגובה הזו בעיניי מורה ואח זה לא אותו דבר - צעירים מעל עשרים אחרי שסיימתי לכתוב את שלי...
בעיניי אצל מורה זה פחות חמורימ''ל

(למרות שחוקית זה לא) - כי למורה כן יש תפקיד חינוכי בניגוד לאח. ועדיין בדורנו זה לא לגיטימי כי צורת החינוך בדור הזה שונה מבעבר.

 

ברור שיש הבדל בין אח למורה בקטע האישי ולכן יותר סביר שזה יקרה לאח (כמו שאחים מרביצים אחד לשני לפעמים) - אני מדבר מבחינת העיקרון החינוכי.

אם מדברים על עקרונות חינוכייםסביוןאחרונה
אז לאח הגדול יש תפקיד לעזור להורים בחינוך. לפעמים הוא מקבל אותו, לפעמים לא.
לא רוצה להכנס לשורש הדיוןלרגע.
היות ולא קראתי
אבל
אני קצת לא מבינה מה קורה כאן..
מוזר לי מעט.

אל תאכלו אותי אבל אני אישית, לא מסוגלת לתת סטירה גם אם אני ממש מאבדת את הסבלנות
זה נראה לי ממש גבול שלא עוברים.
לא לגבי המקרה הספציפי הזהלרגע.
אלא בכללי --
אני חושבת שהכאה לא באה בחשבון כמעט או אפילו ממש אף פעם. יש דרכים אחרות להביע כעס, תסכול, כאב או כל רגש שלילי אחר. בדיוק כפי שאפשר להביע דאגה, אהבה או כל רגש חיובי אחר לא רק על ידי מגע וחיבוק וליטוף אלא גם באופן אחר.

בעיניי הכאה יכולה להביא מעבר לטראומה או מה שעלה כאן (לא עקבתי), גם ובעיקר לתחושות קשות של האדם שהכו אותו שעלולות ללוות ולהשפיע הלאה.

ושוב, יש אנשים והורים מקסימים שסוברים אחרת ממני וחושבים שמידי פעם ובמקרים מסוימים זה הכרחי ונכון לתת סטירה או משהו כזה אבל דעתי שונה, ואני חושבת שהכרחי להמנע מכך תמיד.


תקראו לפני שאתם מגיבים 🔴פה לקצת

אם גם אתם הולכים לתת לי ביקורת על מה שקרה
עשו לי טובה ואל תגיבו
תודה.
אני רק אשלח לך חיבוקים... פנסאי
מכירה מקרוב קצת את ההתמודדות עם זה (בתור מורה וחברה קרובה) ויודעת שזה לא פשוט בכלל

ו״מה שהיה היה המחר יהיה אחרת לגמרי״...

תודהפה לקצת

כבר היום יהיה אחרת
אני ארגע ואחשוב מה אני עושה בפעם הבאה כדי שזה לא יקרה שוב ואפילו לא אתקרב לעוצמת התסכול שהייתי בה היום....
עזבי הכל....תראי מה כתבתי לך 👇👇👇אופטימיות
הייייי !!!!אופטימיות
אני ממש מבינה אותך ..
רק בגלל שאת כל כך רגישה אליה ואכפת לך ממנה זה קרה!! אם היית אחות חסרת אכפתיות זה לא היה קורה,(אבל שזו תהיה פעם אחרונה כן?!-כלומר שימי לעצמך גבול-שאת עוזרת אבל לא מחנכת)
ובעז"ה ה' יתן לך כוחות שאת תתגברי..וכולנו יודעים שאת לא כזו כי זה כאב לך..
את באמת נשמה💓💓

תזכרי תמיד! להיות בשמחה.
"החיים יפים למי שמחייך אליהם"
תודה פה לקצת
איזה אחות מהממת שאת יטבתה
שאת מתייחסת אליה, קשובה ובכלל נמצאת שם בשבילה.
מאמינה שזה היה בהתקף כזה של אובדן שליטה, כי עובדה שזה יושב לך עדיין התחושה הנוראית הזאת.

ומה שעוד יותר הדהים אותי
ביקשת ממנה סליחה. את מהממת שהבנת שטעית והאמנת בה שהיא תוכל להבין את זה.

בשביל שתרגישי עכשיו יותר טוב
תחשבי על רעיון שיעזור לך להתמודד עם מצבים כאלו שהיא מעצבנת אותך
לנשום עמוק/ לצאת למרפסת/ להיכנס למקלחת שניה לשטוף פנים/ לבקש מימשהו שיבוא במקומך
לא חסר ואני בטוחה שתחשבי על משהו.



תודה פה לקצת
ביקשתי ממנה סליחה
אמרתי לה שאסור לי להרביץ לה
והסברתי לה שזה קרה כי היא לא הקשיבה ושבפעם הבאה גם אם לא תקשיב אני לא אעשה את זה

היא תסלח עד הבוקר
(מקווה שגם אני אסלח לעצמי)
אני מקווה שהיא גם תבין
את מהממת שכל כך אכפת לךשוברת גלים

ואת רגישה בטירוף, וזה אוצר.

 

קודם כל חיבוק ענק, על הכח, על הנסיון הלא פשוט בכלל הזה, על הרגש שעובד, על זה שאכפת לך, על הרצון להיות תמיד טובה יותר, השם יתברך גאה בך, זה ברור לי.

 

את תראי אחותי שמהנפילה הזו את לאט לאט תלמדי להתנהל איתה נכון יותר ובסבלנות יותר, רק כשאנחנו בקושי מול אדם אנחנו יכולים להשתפר.

 

שמעתי עצה מרב מיוחד פעם, שעל "פאשלה" בחינוך של ילד (כמו פגיעה פיזית מתוך כעס או תסכול) צריך לתקן כפול ארבע כדי להגיע למצב של איזון ושהפגיעה תתוקן.

זאת אומרת, שאני בטוחה שאם תבחרי ארבעה דברים שאת עושה למענה (חיבוק\ מילה טובה\ שוקולד לשבת\ ארוחת בוקר בחיוך וכד') - המקום הפגוע מהסתירה יירפא גם אצלה, וגם אצלך.

 

את לגמרי עושה תשובה על זה, וזה הכי מתוק ומבורך שיש אחותי.

למענך ולמענה

 

וכח? מהשם ממש, פשוט לבקש כל הזמן...

תודה לך! (:פה לקצת
נתת לי כח!
תודה על כל מה שכתבת
אני בדר"כ רק קוראת ולא מגיבה אבל הרגשתי צורך להגיבא..
אני כל כך כל כך מבינה אותך, לצערי קורה לי גם לעיתים מאוד מאוד מאוד רחוקות שאני עושה משהו קיצוני לאחים המיוחדים שלי..
לא הגעתי לסטירה, אבל מבינה ממש ממש מאיזה מקום שך תסכול זה מגיעה..
מעריכה אותך מאוד מאוד על זה שזה עושה לך רע, מבינה את ההרגשה הזאת ממש כי יש לי אותה אחרי שקורה לי לעיתים רחוקות ממש לצרוח על האחים המיוחדים שלי.. התסכול שאני מרגישה אחרי שזה קורה לי יכול להשבית אותי ממש עד שאני רואה שהצלחתי ממש לפייס...
שולחת לך חיבוק חזק חזק..
והכוחות שהקב"ה שולח הם בנו, כל הזמן, רק צריך להוציא ולגלות אותם... זה קשה! מאוד! אני גם לפעמים לא מבינה לאן נעלמים ההכוחות שכולם אומרים שמגיעים עם הניסיון.... אבל עצם זה שאנחנו מצליחות להעיד על עצמנו שזה כמעט ולא קורה זה סימן שאנחנו מצליחות למצוא את הכוחות ולהוציא אותם לפועל...
ובעזרת ה' שרק נלמד מכל הקשיים והנסיונות ונצמח להיות אנשים טובים יותר, סבלניים ורגישים יותר...
חיבוק..
היי תודה שהגבת!פה לקצת
וואוו.
תודה על ההזדהות.
(אני עכשיו יושבת וחושבת איך אני מפייסת אותה מחר. כי היא הלכה לישון אחרי שזה קרה )

נכון.
ה' נותן כח.
רק שלא תמיד אני מרגישה את זה. זוכרת את זה.

אמן!
תודה לך יקרה!
מדהימה את !ציף
אין לי הרבה מה להגיד רק שכשאני קוראת את השרשורים שלך בענין אני מעריכה אותך מאוד !

תודה פה לקצת
לקבוע תור לאורתופד בזמן או 40 דקות לפני הזמןרועישםטוב

אני רוצה להגיע לאורתופד בשעה 18:00. מהנסיון שלי ב-10 שנים האחרונות, תמיד יהיה תור של 40 עד 60 דקות (במיוחד כשזו שעה מאוחרת ביום כמו 18:00). אז האם כדאי לי לקבוע תור ל-17:20 ולהגיע באמת ב18:00 או לקבוע תור ל-18:00 ולהגיע ב-18:00 ואז לחכות 40 - 60 דקות?

אצל רופא מבוקש, מתי שלא תגיע תצטרך לחכותפ.א.

כי בד"כ העיכובים נגרמים בגלל קבלת מקרים דחופים בין התורים המוזמנים מראש.

ואם אתה לא נמצא במקום, ויש מקרים דחופים שיושבים ומחכים, ותגיע ברגע האחרון לפני השעה המוזמנת, לא תיכנס בזמן הנקוב שלך.

לפחות בכלליתמשה

לא משנה מתי קבעת, משנה מתי אתה מגיע ולפי זה התזמון. יצא לי בעבר להגיע שעה וחצי לפני התור (בגלל תור אחר שהיה לי באותו בניין לילד). חיכיתי כמה דקות ונכנסתי.

בונוס: עדיף להגיע למקומות כאלה עם מחשב נייד או ספר או תעסוקה.

לא יודע אם המערכת מזהה אותך עם התור בכניסה למרפאהארץ השוקולד

אם איחרת ביותר מרבע שעה

אבל מזהה אם הקדמתמשה

וגם כותבת את זה על הכרטיס: הגעת שעה וחצי לפני הזמן.

שווה להביא ספר\לעבוד בזמן שאתה מחכהפתית שלגאחרונה

מאשר לאחר מראש

עריכה זה בדיוק מה שמשה אמר

המלצה למטריותרועישםטוב

מי שרוצה מטריות - יש באליאקספרס מטריות בכמה שקלים בודדים.

סוג המטריה שאני הכי אוהב זה אלו שמתקפלות ממש קטן אבל נפתחות לממש גדול (מעל 120 ס"מ מתי שהן פתוחות), וגם

כאלו יש באליאקספרס (אבל זה כבר כמה עשרות שקלים)

זכורה לי פעם בשירות לאומיחושבת בקופסא

כשהתחיל גשם והחלתי להתקמצן על מטריה. קניתי אחת ב- 10₪ וחשבתי שזה מספיק טוב.

המטריה הזו, בהתאמה למחיר, החזיקה 10 דקות תמימות בגשם הסוער והרוחות עד התהפכה ונשברה, ואני נשארתי לעמוד עוד 20 דקות בתחנת אוטובוס כשרוח חזקה גורמת לגשם ליפול באלכסון ישר עליי, ובלי שום מחסה מתאים. (גם האוטובוס איחר כדי להוסיף לחגיגה).

אל תתקמצנו על מטריות.

הכי טובות זה המטריות ההפוכותנפשי תערוגאחרונה

אישתי קנתה לאחרונה ב20 שח

החיסרון שזה גדול גם שזה מקופל.

סודות בחוות?צמר-ארד

סתם מעלה פה נושא..

תגידו יש פה עוד מישהו

שבמקרה יצא לו להתעסק בחוות

עם בעלי חיים וגילה סודות?

למשל עם כבשים..

איך החייה הזו מתפקדת

ומתנהגת כחלק מעדר

כל מיני תכניקות וטריקים?

תיוג שעולה בדעתי שמתמצאפ.א.
יש"ע חסום פהחסום לשעבר

כבר כמה שנים טובות

אז תתווך לו את הדברים… מניח מה שאתם מכירים …פ.א.

הכל נמצא בויקיפדיהרקאני

אין איזה סודות כמוסים שלא ידועים

תשאל את גיפיטי

ממה להתפלא?רקאני

תן איזה סוד גדול שנודע רק לבעלי החוות

(מכירה חוות מקרוב, לא מכירה סודות כאלה)

לכל חווה יש את הסודות שלה.חסום לשעבר

איפה מחביאים את המפתחותעיונית

מה הקוד לשער...

סודות שרק כשאתה ממש בעניינים אתה מגלה

חחח גדולצמר-ארד

נורא פשוט: דררר, דרר, בעהאאאחסום לשעבר

ומה לגבי הפרות?קעלעברימבאר

חת שתיים שלו ארבע, דרררהאאא דרהההאאחסום לשעבר

כשיגיעו פרות נטפל גם בהםצמר-ארד

זה לא סודותנפשי תערוג

זה פשוט דרך התנהגות של בעלי חיים

צריך לעבוד איתן כדי להכיר את הההתנהגות שלהן

נגיד כבשים,

זאת בדרך כלל חיה די פחדנית (חוץ מהזכרים בתקופות היחום)

שהולכת כעדר,

לכן אם "תשכנע" חלק מהן ללכת במסלול מסויים או למקום מסוים

יהיה הרבה יותר פשוט "לשכנע" את השאר כי הן פשוט ילכו אחריהן

בתקופות היחום עדיף להפריד את הזכרים השליטים משאר העדר (חוץ מנקבות שרוצים להרביע, גם אז עם זכר אחד)

כי הם עושים מלחמת נגיחות ששאר חברי העדר יכולים להפגע, במיוחד שכולם נמצאים בדיר אחד

ואמר לי אבא שלי, שבדרך כלל גם הזכרים לא נוטים לנגוח בבעלים

אם גודלו אצל הבעלים האלה מאז היו טלה,

לעומת זאת, אם הגיעו כבוגרים לעדר, הם "עושים תחרות" עם הבעלים ויכולים לנגוח בו

כבש נוגח על ידי ריצה אליך ונגיחה חזקה

לעומת תיש, שנוגח הרבה פעמים בלי ריצה

אלא עומד על 2 רגלים אחוריות, ונוגח

גם עז נקבה נוגחת, הרבה פחות מהתיש אבל יכולה לנגוח אם מרגישה מאוימת ממש או כדי להגן על הגדי

גם כבשה נוגחת כדי להן על הטלה

אבל זה נגיחות קלות לעומת הזכרים

אז אתה אומר...צמר-ארד

שצריך לשמור מהם דיסטנס?

שלא ייתפסו אומץ?

דיסטאנס ממי?נפשי תערוג

מהכבשים?

סודות.. חח...נתקה

אממ...

גם אבל בגדול נראה

שבנוסף לידע..

יש גם את הצד המנטאלי

שזה רק מי שנמצא יודע

לכן זה סוד

יוצא לי מדי פעםלא המשוגע היחידי

כשמוציאים מרעה פעם ראשונה מגלים שהבטוי כבשה בעדר זה לא רק סטיגמה,

אבל לא כל כך מגניב כמו שזה נראה לפעמים.

וואללה מסכים איתך..נתקה

כילו בשלב מסויים אתה

מתבונן ואומר לעצמך..

אוקיי אני גם כזה?

זאת הייתה כוונת המשורר?

שמע צמר...נתקה

מסתבר שיש פה לא

מעט רועים ככה שזה כבר לא ממש

סודות בחווה נאמר זאת כך

אולי זה סוד של כל הרועים

ביחד

כן חח עוד נראה..צמר-ארד

כולם פה חאפרים

פפפפחסום לשעבר

קשוט עצמך תחילה ירקרק

האמתצאצא

אני לא חושב שזה משהו שאפשר להסביר....

אחרי שעות על גבי שעות של מרעים,

אחרי שאתה במשך תקופה ארוכה מוציא את העדר,

אז לאט לאט לומדים את הסודות

זה כל עדר והסוד שלו,

כל עדר ואיך שרועים אותו

אין נוסחה

עד שאתה הופך להיות חלק מעדר

נסיון זה תמיד טובצמר-ארד

אני חושב אבל

שכמו שכל דבר אפשר לעשות טוב

ואפשר לעשות יותר טוב

ככה גם בעבודה הזו

יכול להיות רועה שכל הזמן

ינסה ליצור "שליטה"

והוא לא טפס את הנקודה של

שליטה מתוך רוגע

ברורצאצא

זה בדיוק מה שבאתי לומר.

אתה לומד לשלוט בנחת

אתה לומד אותם

הם לומדות אותך

שליטה בלחץ רק מבלבלת את העדר

שרצים אחריהם משגעים אותם משאירים אותם בדיוק איפה שאתה רוצה וכ''ו זה לא שליטה

אתה לומד ללכת איתם הם לומדות מה אתה רוצה בלי שתצתרך להשתגע

וואוו כמה תשובותצמר-ארד

עוד משונתקהאחרונה

שהמקצוע הזה דורש סבלנות אינסופית...

אתה צריך להיות סובלן מהרגע הראשון ועד שהם חוזרות

לפעמים זה מתחיל וממשיך ככה עד העמצא ברוגע

ואז בשעה האחרונה הן מתחילות לעשות בעיות..

בגלל שזה לקראת הסוף זה יכול להיות מאוד מתסכל

והפיתוי לאבד את זה באמת גדל אבל

כדאי ואפשרי למשוך כמה שאפשר

בהצלחה

מבקשת עזרתכםנחלת

היות ואני מאוד אוהבת לדבר (גם בכתב) , אני מוצאת עצמי נגררת לשיחות

שלא עוזרות לי לשמור על גבולות. ועקב היותי פטפטנית חסרת תקנה,

קשה לי לעצור את עצמי.

אנא, עזרו לי. אל נא תפנו אלי באופן פרטי. רק דרך הפורום.

תודה רבה לכם!

לבנות - מותר.

אני גם מנהל שיחות שאני נגרר אליהן עם הקולות בראשדי שרוט

שלי.

זה קול של גבר והוא מדבר באכדית אז אני צריך מתרגם.

הבעיה שהוא תמיד מנצח אותי בויכוחים.

בהצלחהארץ השוקולד

רק שימי לב שלא כל ניק הקורא לעצמו אישה היא בהכרח אישה במציאות

א-ברוך! אז איך אני אמורה לדעת?נחלת

מפחיד. כמו סרט אימה. אם אתה מכיר מישהו כזה בפורום, לא חושבת שזה לשון הרע אם אדע את השם. זה לתועלת. תודה רבה!

לא ניתן לדעתנפשי תערוג

ולכן אל תדברי עם אף אחד/ת בעניינים שלא עושים לך טוב.

תודה רבה!נחלתאחרונה

מה עושיםפצל"פ

עם דיכאון מוצ"ש חורף?🙈

צא להליכה ולגינת כושרמשה

בטח, כשהכל רטוב מבולבלת מאדדדד

את הולכת יחפה או שיש לך נעליים?משה

כלומר, אני הולך עם סנדלים אז אולי זה שיקול (לא באמת, יצאתי לאוויר הפתוח אתמול והיה לי נפלא אחרי כן).

דיברתי על גינת כושרמבולבלת מאדדדד

המתקנים רטובים... גם לא כיף וגם עלול להיות מסוכן. אתה יודע מה האישה תעשה אם תחזור בבגדים רטובים ומלאים בוץ??

זה נכוןמשה

(אבל על אחת מהגינות אצלנו לא, כי יש שם הצללה שמועילה לגבי חלק מהמתקנים בגשם).

לגבי האישה, אני מבין שאת בתור אישה יודעת מה את תעשי לX אם יחזור מלא ברטוב ובוץ. אצלנו אני משער שיעטפו אותי בשקית אשפה כל הדרך לאמבטיה.

פחותפצל"פ

זה נראה לי רק יגביר לי

למה דיכאוןזיויק

כמאמר השירפצל"פ

למה לא כל יום שבת?

סתם זה קשה המעבר הזה משבת המלכה לשבוע העבודה

נכון. יש כזה דבר. אולי בגלל שהנשמה היתירה יוצאתנחלת

מה עם עוגת גבינה עם כוס תה/קפה? תשבץ הגיון? להכין עוגיות עם שוקולד? ספר נחמד ולא עצוב שמכינים

לעת כזאת? סחלב חם? טילון? ... משהו טעים, לשבת עם זה עם ספר או מוסיקה

אהובה....זה מרגיע.

,

אוקי זה באמת בעיה מובניתזיויק

תנסה לתפוס את מוצש כהמשך שבתקעלעברימבאר

הגזמתם.. אין כמו מוצ"ש של חורף כששבת יוצאת ב 17:004ne1

בערב

משחק כדורגל, כדורסל, כושר בגינהסוגשל חרדיאחרונה

אתם חיים את החלום?ניגון🌿

אני חי ברמת חיים הרבה יותר גבוהה מדוד המלךאריק מהדרום

אז אפשר לומר שכן.

איך בדיוק?כְּקֶדֶם

בימי דוד המלך הייתה שכינה

הייתה נבואה

היה מלך צדיק

אם מבחינתך רמת חיים חומרית > חיי אמת

זה סדרי עדיפויות שהם בעוכרנו כתוצאה ממציאות ירודה.

יש כאן הנחת המבוקשפשוט אני..

אתה מניח שהדברים שכתבת גורמים לאנשים להיות מאושרים, להרגיש שהם ''חיים את החלום''.

בפועל, אין שום סיבה להניח שזה היה כך.

היו אז מלחמות, רעב, מגפות, מי שלא עבד יומיים לא היה יכול להביא אוכל למשפחתו ביום השלישי.

החיים אז היו רחוקים מאוד מאוטופיה, גם אם הייתה שכינה ומלך צדיק.

מצב הרוח של יהושע בן אחיקם מהגליל (דמות שהמצאתי) הושפע פחות מהמלך הצדיק והשכינה, ויותר משנות בצורת ומגפות.

מסכים חלקית.קעלעברימבאר

גוף בלי נשמה זה לא שווה, אבל גם נשמה ללא גוף לא שווה.

מכיוון שלא חיינו אז קשה לדעת מה היה מצב הרוח של אחיקם בן יהוזבד.

בכל מקרה מסכים איתך שזה שאז היה רעב לא אומר שכיום לא רע בגלל גלות השכינה

דוד חי בזיהום אוויר פקקים ובניינים שמסתירים שמים?קעלעברימבאר

ומשטחי בטון ואספלט וסירנות אמבולנס מעצבנות?

וואי יצא לי עין רעה...

ב"ה לא חסרים מקומות לגור שאינם נוף עירוניפ.א.

שני הדברים שהכי שונים בין תנאי החיים של פעם והיום, ובאמת רחמנות עליהם שחיו אז - מים זורמים בבית וחשמל.

תודה! התכוונתי, מוסיקה אהובה!נחלתאחרונה

לגבי פאפוס, חברתי ששהתה שם לא זכרה פרטים על בית הדירות וכו' (היתה שם קצת מזמן)

אבל אמרה שאפשר לארגן טיול עם קבוצה נוספת של ישראלים - להרים. אמרה שמעניין

שם. גם ללגונה הכחולה וכו. מאוד נהנתה מהמקום וממליצה. סליחה שאין לי פרטים

מדוייקים יותר, אבל בטוחה שAI יספק הכל..... שיהיה הכל - הנסיעה, החזרה והשהות -

בשלום.

(לזכור שנוהגים שם משמאל).

בשלב הנוכחי של החיים - כןפ.א.

מגשים ומממש, כיום, ובע"ה בשנים הקרובות, שאיפות גדולות שהיו לי על מה שאעשה בשנים הראשונות אחרי סיום הישיבה התיכונית.

כרגע לא.קעלעברימבאר

מקווה שבעזרת ה' בעתיד כן

אמןניגון🌿

מה זה בשבילך החלום?

משו פנימי יותר או חיצוני- שיהיה לך עבודה טובה וכו'?

או בית מקדש

מעניין אותי

מה זה אומר? הדרך או היעד?ט'

אני חיה בדרך של הגשמת חלומות קטנים שמצטברים למשהו גדול.

את היעדניגון🌿

לחיות כשתמיד ישלך מטרה או חזון מול העניים

החלום = היעד?ט'

אם לעבוד כל יום כדי להגיע אליו אז כן, אני חיה את החלום.

כן,טאבי

אני ישן המון ולכן מבלה זמן ניכר בחלומות.

זה גם טוב(;ניגון🌿

לפחות תחלום חלומות עם משמעות שתרגיש 😂

ב"ה כןLavender

ב"ה כןהמקורית

כן, ב"ה 🙂אלישבע999

בית נאה, משפחה נהדרת, פרנסה טובה, סביבה קהילתית מדהימה

ואו כיף לשמועניגון🌿

אז את מרגישה שהגעת לאן שחלמת?.. וזהו?

אגבניגון🌿

אני לא ממש מרגישה שחיה את החלום עכשיו

נגיד ש כל יום, כל יום ליסוע לאולפנה וללמוד...

ובסדר אפשר גם להתנדב קצת

אבל עדיין...

לא מרגישה שחיה עם הרבה משמעות וחזון, כזה החיים זורמים ומתקדמים כל הזמן

ו...

מבאס קצת לחיות ככה

לא?

יש חלומות גדולים ויש חלומות קטניםאלישבע999

אפשר לומר שב"ה שהחלומות הגדולים של גיל הנעורים ושנות הרווקות - התגשמו.

מרגישה שהגעתי אל המנוחה והנחלה, למקום קבוע ויציב בחיים - ועדיין יש חלומות ויעדים לשאוף אליהם ולעשות את ההשתדלויות להגשים אותם

ואת - את נמצאת כרגע בשלב מאוד מוקדם של החיים הבוגרים שלך.

את כרגע בשלב של הגשמת חלומות שאני מכנה חלומות קטנים: לסיים בהצלחה את האולפנה, לעבור את בחינות הבגרות בצורה טובה, לבחור מקום לשירות לאומי, וכנראה גם מידי פעם מוטרדת וחושבת מה תרצי לעשות עם עצמך כשתהיי גדולה…

והגשמת החלום הכי גדול, נישואין והקמת משפחה… גם זה יגיע בע"ה

בגדול כןזיויק

שואף ליותר בע"ה

הגשמתי כמה וכמה חלומות בעולם הזהמשה

יש עוד. נתקדם ונגשים גם אותם לאט לאט.

אבל יש טוויסט: הגשמת חלומות הופכת אותם לארציים עם חסרונות. חלום דמיוני לא מכיל כאלה.

לפעמים חלום ממומש עולה על כל הצפיות לטובה.קעלעברימבאר

למשל חלום ששואפים אליו אך חוששים מתופעות שיתלוו לו וכשהחלום מתממש כל החששות מתבררות כתעתועים.

או למשל אני מכיר אנשים שאכן חלמו להתחתן, אך רק אחרי שהתחתנו אמרו שאילו היו יודעים איך זה מרגיש היו עושים זאת הרבה לפני, אבל החלום היה מעורפל לפני כן לכן לא דחפו לזה

חתונה זה חלום של הרבה אנשיםמשה

התוצאות באמת יותר מגוונות.

זה יכול להיות הרבה דברים:קעלעברימבאר

חלום לרזות, להגמל מהתמכרות, להסיר מידות רעות, להשתחרר מתלות, לצאת מאזור נוחות כובל וכדומה.

הרבה אנשים שעשו זאת אמרו שאילו היו יודעים עד כמה זה טוב לפני, היו עושים זאת הרבה לפני, אלא שהחלום היה מעורפל.

או איך נאמר "טעמו וראו כי טוב ה' ". ידענו שהוא טוב עוד לפני, אבל רק אחרי שטועמים יודעים כמה

זה נכוןמשה

סדר הבחירות:קעלעברימבאר

שבעה ימים קודם הבחירות מפרישין את הבוחר מביתו , ביקש להתנמנם, שולחים לו סמס ושיחות מראשי מפלגות ואומרין לו: "אישי הבוחר, עמוד והפג על אחוז החסימה!"

שחרית מעמידין אותו בשער הקלפי ומעבירין לפניו דוכני סיעות כדי שיהיה רגיל.

מסרוהו זקני מפלגות לזקני ועדת הבחירות, והשביעו אותו :

אישי בוחר גדול, דע לפני מה אתה נכנס, לפני קודש הקדשים של הדמוקרטיה, משביעין אותך שלא תשים שני פתקים. הוא פורש ובוכה והם פורשים ובוכים.

נציג ועדה היה בודק ברשימה עד שמגיע לשמו.

והמשקיפים והעם העומדים בהמתנה כשהיו שומעים את השם מפורש יוצא מפי הנציג היו מהנהנים בראשיהם ואומרים לו: כנס.

בא למקום שעמד ונכנס למקום שנכנס, והלך עד שעבר את הפרגוד ונכנס מעברו.

וכך היה מונה: א ב ג ד ה ו ז ח עד שמגיע ל ט.

היה נוטל פתק לא מן החדשין וחא מן הישנין אלא מהממוצעין והיה ממתין עד שיתמלא כל החדר בוחרים.

והיה מתפלל תפילה קצרה שלא להבעית את הממתינים: יהי רצון שלא יעדי עביד שולטן מדבית נתניהו.

בא למקום שעמד והלך למקום שהלך, והיה עומד אצל הקלפי.

משקיף בן גביר מימינו ומשקיף גולן משמאלו.

אם בחר בימין, אומר לו: אישי בוחר גדול, הגבהה ימינך!

אם בחר בשמאל, אומר לו: אישי בוחר גדול, הגבהה שמאלך!

טרף בקלפי ושלשל מעטפה.

ויום טוב היה עושה לאוהביו בצאתו בשלום מהקלפי בלי פגע.

אמת מה נהדר היה בוחר גדול.

אשרי העם שככה לו.

חחח... יפה מאוד ומצחיקנקדימון

לא יודע לגבי "הגבה ידיך" כי חלילה שלא יראו מחוץ לפרגוד, אבל אמת היא שאיסור אין בזה.

מעתיק ושולח הלאה

יפה מאוד ומשעשעארץ השוקולד

ובאמת זו זכות היסטורית עצומה להצביע במדינה יהודית

לא מבין מה כזה זכות היסטורית להצביע.קעלעברימבאר

הייתי מעדיף מלכות בית דוד במדינה. הבחירות זה כלי טכני לדעתי. אבל נכון שאם כבר צריך להצביע זה זכות לקחת חלק בהחלטות המדינה שהיא יסוד כסא ה' בעולם

הזכות לבחור כיצד המדינה שלך תתנהל היא זכותארץ השוקולד

אצל מלכי בית דוד היו טובים והיו רעים, הנתין מהשורה לא יכל להשפיע. לעומת זאת כיום, לנו יש את הזכות להשפיע.

האם אתה בעד מלכות בית דוד גם אם המלך היה מגיע ממפלגה שאתה לא אוהב?

אם לא, כנראה התשובה ברורה למה זה זכות

זו זכות כמו הזכות שלי להצביע בוועד בית.קעלעברימבאר

יש שני מובנים למילה "זכות". זכות במובן של זכויות אדם או זוכיות משפטיות, וזכות במובן של דבר נחשק וחשוב ששוה לזכות בו. כשאומרים "זכות היסטורית" מתכוונים לשני (אלא אם כן במשפט "לעם היהודי יש זכות היסטורי תעל הארץ")

מה ה"זכות ההיסטורית" פה? ואיך זה קשור למדינת יהודים או מדינה אחרת בעולם?

ברור שזה השניארץ השוקולד

איך אתה לא מתרגש מהיכולת להשפיע על המדינה היהודית בה אתה חי?

אלפי שנים של עם ומתוכם רק מאות בודדות עם ריבונות וכאן יש לנו הזכות לבחור איך המדינה תתנהל

מתרגש מעצם קיום השלטון. מהעניין להשפיעקעלעברימבאר

עליו זה נחמד, אבל לא יותר מדי. מי אמר שאני בכלל צריך להשפיע עליו עקרונית, אם לא הקטע הטכני של דמוקרטיה כשיטה הכי טובה טכנית?

אני כן חושב שלא במקרה ה' גלגל שיש דמוקרטיה כדי שכל פרט ישתתף בהכרעות, אך זה חזי לאצטרופי ולא העיקר. כשם שאני לא מרגיש חסר שאני לא משתתף בפסיקת ההלכה, כך לא רואה צורך מחייב להשתתף בהכרעות הפולטיות אם זה לא היה כורח המציאות הטכנית.

ב. היו 1050 שנה של ריבונות. חשב כמה זמן היה מיציאת מצרים עד חורבן בית ראשון, וכמה מחנוכה עד הורדוס

אני שמח וחושב שזה מדהים שאני זוכה להשפיעארץ השוקולד

ב. איך 1,050 שנה?

תקופת השופטים ממש לא הייתה תקופה של עצמאות, כמבואר בספר שופטים על השליטים האויבים שהציקו.

מימי שאול ועד חורבן הבית לפי הכתובים 452 שנה. (וחלק גדול מזה כשתי ממלכות)

מלכי חשמונאי שלטו מ-142 ועד -63 שהגיע פומפיוס, שזה 79 שנה.

אנחנו בשנה ה79 למדינה.

סך הכל 630 שנה.

העלאת מס אינה אובדן עצמאות.קעלעברימבאר

אחרת היה צריך לקבוע חג על יציאה מעבדות לחירות בימי שאול כשמרד בפלשתים.

צדקיהו מלך בממלכה יהודית

תשלום מס למדינה אחרת זה כפיפותארץ השוקולד

והיא לא עצמאות.

כללתי את צדקיהו בתקופה שדיברתי.

הנה נחמיה ט להקעלעברימבאר

ועתה אלהינו האל הגדול הגבור והנורא שומר הברית והחסד אל ימעט לפניך את כל התלאה אשר מצאתנו למלכינו לשרינו ולכהנינו ולנביאינו ולאבתינו ולכל עמך מימי מלכי אשור עד היום הזה. ואתה צדיק על כל הבא עלינו כי אמת עשית ואנחנו הרשענו. ואת מלכינו שרינו כהנינו ואבתינו לא עשו תורתך ולא הקשיבו אל מצותיך ולעדותיך אשר העידת בהם. והם במלכותם ובטובך הרב אשר נתת להם ובארץ הרחבה והשמנה אשר נתת לפניהם לא עבדוך ולא שבו ממעלליהם הרעים. הנה אנחנו היום עבדים והארץ אשר נתתה לאבתינו לאכל את פריה ואת טובה הנה אנחנו עבדים עליה. ותבואתה מרבה למלכים אשר נתתה עלינו בחטאותינו ועל גויתינו משלים ובבהמתנו כרצונם ובצרה גדלה אנחנו.

מכאן רואים שלפי עזרא ימי סוף בית ראשון נקראים עצמאות (והם במלכותם מרדו בך), בעוד ימי הפחה של יהודה בימי נחמיה לא נחשבים עצמאות ("הנה אנחנו עבדים", ובעזרא ט ט : ועתה כמעט רגע היתה תחנה מאת י-הוה א-להינו להשאיר לנו פליטה ולתת לנו יתד במקום קדשו להאיר עינינו א-להינו ולתתנו מחיה מעט בעבדתנו. כי עבדים אנחנו ובעבדתנו לא עזבנו א-להינו ויט עלינו חסד לפני מלכי פרס לתת לנו מחיה לרומם את בית א-להינו ולהעמיד את חרבתיו ולתת לנו גדר ביהודה ובירושלם.). וכן בחזל: "אכתי עבדי אחשוורוש אנן".

ב. אם העלאת מס היתה נחשבת שעבוד מלכויות, אז כל פעם שיצאנו משעבוד מס היה צריך לקבוע חג כי צריך לקבוע חג והלל על יציאה מעבדות לחירות, כלומר היו לנו 30 חגים וימי הלל שהיה צריך לומר. עצם זה שאין, משמע שזה לא נחשב. וכן חזל על דברי ירמיהו "הנה ימים באים ולא יאמר חי ה אשר העלה את ישראל ממצרים כי אם חי ה אשר העלה את ישראל מכל הארצות" אומרים חזל: "שיהא שעבוד מלכויות עיקר ויציאת מצרים טפל לו" משמע שביציאת מצרים עד החורבן יצאנו משעבוד מלכויות, וחוץ מימי חנוכה לא יצאנו משעבוד מלכויות עד שהיציאה שתהיה בעתיד לפי חזל (קרה בתש"ח) אחרת היה צריך להזכיר לא רק את יציאת מצרים אלא כל מאורע מבין עשרות המרידות בגובי המסים.

ג. עצמאות לא חייבת להיות 100 אחוז כדי להחשב עצמאות. מספיק עצמאות ברוב הדברים אבל כפיפות בחלק קטן כמו העלאת מס. מה שנקרא ממלכת חסות לעומת פרובינקה.

ד. זו טעות נפוצה שנובעת מכך שבעת המודרנית יש עניין של בינאריות של "מדינה/לא מדינה" מאז שיש עניין בהכרה בינלאומית לקיום מדינה מאז שלום וסטפליה ב1648 (ובסוף מדינות לא אמתיות שנשמרות בטחונית בידי מדינה אחרת כמו מונקו נחשבות קיימות על המפה, או סן מרינו שדה פקטו כמעט לא מתפקדת כמדינה באמת חוץ מעניינים כלכליים). בימי קדם זה שמדינה מעלה מס למדינה אחרת לא הפך אותה ל"לא ממלכה קיימת"

א. כך ספרתי גם.ארץ השוקולד

ב. על מגילת תענית שמעת?

היו ימים שחגגו שכבר לא חוגגים היום כי אין המשך למה שהיה.

ג. מדינת חסות היא לא עצמאות ואם אתה לא מבין את ההבדל הגדול בין מצבנו כיום למצב של מדינת חסות אז אני לא יודע מה לומר.

ד. לא הבנתי מה אתה רוצה כאן, תרצה להסביר?

ב. הימים במגילת תענית הם לא ימי הלל אלאקעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך ה' בכסלו תשפ"ז 13:16

ימים שלא מתענים. בעוד שלפי חזל צריך חג והלל לדורות על כל יום שיוצאים מעבדות לחירות. חוץ מזה רוב ימי מגילת תענית הם לא ימים שהסרנו עול מיסים או משהו דומה. ובבית ראשון היו איזה 20 פעם שקיבלנו עצמאות מס (הרבה בימי השופטים, שאול, חזאל, סנחריב ועוד), עובדה שאין ימי חג והלל עליהם (וזה שגלינו לא קשור, שהרי לא מצאנו שאחרי שעבוד החג וההלל בטלים, ואין להשוות למגילת תענית ששם זה לא ימי הלל)

ג. מבין את ההבדל. ברור שעדיף עצמאות של 100 אחוז. זה כמו ההבדל בין מי שקיבל 100 במבחן לבין 70, אבל שניהם עברו את הקורס. ולא ענית על העובדה שרק יציאת מצרים וחנוכה מוזכרים אצל חזל כיציאה משעבוד מלכויות. ודברי הרמבם "חזרה בחנוכה מלכות לישראל עד החורבן"

ד. שממלכת צדקיהו שמעלה מס לנבוכנצר עדיין נחשבת ממלכה בפני עצמה, ועמצאית לפי חזל. בעוד שפחוות יוהדה של נחמיה לא. ההבדל הוא שרוב ענייניו של צדקיהו הי עצמאי ורק נדרש להעלות מס ולתת לנבוכדנצר לעבור בארצו ועוד כמה דברים אבל ברוב הדברים היה עצמאי . בעוד נחמיה היה סך הכל פקיד שהיה צריך אישור מהפרסים אפילו על הקמת מקדש. מה שרציתי לומר שהתרגלנו למחשבה בינארית של "עצמאות/לא עצמאות" בעת המודרנית בעקבות שינוי תפיסת המדינה מאז שלום וסטפליה. בעוד שלפני זה תפיסת העצמאות של מדינה היא ספקטרום-רצף של הרבה עצמאות קצת עצמאות (שגם שם יש קו בין עצמאות או לא, נגיד ההבדל בין צדקיהו לנחמיה) ולא "כן או לא".

א. היו תקופות בבית ראשון שהעלנו מס לממלכות אחרות. יהוא ויהורם לחזאל, חזקיהו והושע בן אלה לסנחריב, צדקיהו לנבוכדנצאר. וכן בימי השופטים. ולא שמענו שיש חג והלל על מרידת שאול בנציב הפלשתים. וההוכחה שהעצמאות היתה חלקית למרות מושב הנציב בגבע גביית המס וואיסור ללטוש מתכת - שאול מתמנה למלך עוד כשנציב הפלשתים יושב בגבע, הוא לוקח את העם למלחמה נגד עמון ופלשתים לא מגיבים. כי מבחינתם כל עוד מעלים להם מס ולא לוטשים מתכת, ישראל יכולים לעשות מה שהם רוצים

אתה נתפס למלא גדרים במקום לפקוח את העינייםארץ השוקולד

ולראות כמה מצבנו טוב יותר, פשוט תעצור ותסתכל כמה מצבנו מדהים

ולכן כל העיסוק שלך במה מדויק מוגדר כל דבר חסר משמעות, אני פשוט רואה זכות היסטורית עצומה בזכות שלנו לחיות במדינתנו היום שהיא עצמאית הרבה יותר ממה שהיה ברוב ההסטוריה של עמנו, מעבר להיבטי איכות החיים הגבוהים בהרבה ותוסיף לזה את היכולת שלנו להשפיע על השלטון ואופן ניהול המדינה שאני רואה בכך זכות עצומה וממש מודה לקב"ה על כך.

איפה אמרתי שמצבינו לא טוב יותר?קעלעברימבאר

א. זה היה דיון צדדי לא קשור לנושא הראשון

ב. ברור שמבחינה מדינית - מצבינו טוב יותר מרוב בית ראשון ושני. אנחנו עצמאיים על מלא ומעצמה אזורית.

מבחינת קיבוץ גלויות - מצבינו טוב מבית שני אבל לא ראשון, שאז כל עם ישראל ישב בארצו וכל שבט על נחלתו.

מבחינת טהרה קולקטיבית מחטאים - מצבינו הכי טוב בהיסטוריה.

מבחינת השראת שכינה מקדש זהות קודש ונורמליות חיים עברית - מצבינו רע בהרבה משניהם כרגע, אך הפוטנציאל שלנו גבטה מאוד בהרבה משניהם. כמו גרעין באדמה שמחכה לנבוט.

לא סתם צמים ב9 באב ובימי האבלות ובתיקון חצות בוכים על גלות השכינה , מי שעושה

ג. רואה זכות לחיות בדמוקרטיה כסימן להתעלות המוסרית והשכלית של האנושות. וברור שעדיף לחיות בה ולא במצב שנאלצים להרוג מורדים ולתלות את הידיים שלהם אחרי שמתו בכיכר העיר כדי להרתיע כמו שדוד עשה לרכב ובענה.

בכל זאת אני רואה בדמוקטיה רק כלי טכני סך הכל. ייתכן שה' גלגל אותו כדי שכל פרט יזכה להשפיע, אבל הוא לא בוער לי מעבר לייתרונו הטכני (אני מדבר על דמוקרטיה כשלטון העם, לא על דמוקרטיה כזכויות אדם, שוויון וחירות שזה עניין מהותי. וזה שאנחנו בחירות הפרט זה מראה על התקדמות העולם. למשל זה שהאנודות עברה לבגרות שבה לא כופים דת ומוסר)

חלקת על הטענה שיש לנו זכות היסטוריתארץ השוקולד

בעצם הזכות לבחור נציגים לכנסת במדינה ריבונית, זה היה כל הטענה ואם לא חלקת אז לא הבנתי מה אתה רוצה בדיון

חלקתי בגלל שאני לא רואה עניין מהותי בשלטון העם,קעלעברימבאר

הדיון על מה נחשב עצמאות התפתח כדיון נפרד לגמרי בלי שום קשר. ברור שזו זכות גדולה לחיות במדינה העצמאית של עם ישראל, הראשונה שתשאר לנצח ושהמלך המשיח ימלוך עליה מתישהוא. לא יאמר חי ה אשר העלה את ישראל ממצרים כי אם חי ה אשר העלה את ישראל מכל הארצות אשר הדיחם.

אז בכך אנו חלוקיםארץ השוקולד

מעדיף דמוקרטיה על שלטון בית דוד,

ואם אתה חולק על זה, אז תחשוב אם אתה מעדיף מלך מבית דוד שאידיאולוגית הוא מסכים עם יאיא פינק או דמוקרטיה עם מנהיגים כמו עכשיו?

אני מעדיף מלכות בית דוד שלקעלעברימבאר

מלך שנחה עליו רוח ה' ויודע מה הערכים הנכונים.

אם הערכים הנכונים זה יאיא פינק והמלך יודעם ברוח הקודש, אזרום עם זה (בתנאי שלא סותרים את ההלכה).

כמובן אני לא מעדיף מלף טיפש או חוטא.

ב. כמובן כל זה במהותי. בטכני דמוקרטיה היא השיטה הכי טובה.

איך מגשרים? ייתכן שהמלך המשיח בעתיד חוקיו יהיו המלצות ראויות לפרלמנט ולממשלה ולא מחייבים

אבל חלק גדול ממלכי בית דודארץ השוקולד

לא היו עובדי ה', ממילא, בהינתן מה שמוכר לנו מהנסיון בכל אחד, יש יתרון רב לדמוקרטיה

אני מדבר על הצפיה לנבואותקעלעברימבאר

על מלך בית דוד שנחה עליו רוח ה', או מלך צדיק וחכם.

כמובן מלך סתם יכול ליצור נזק, כדברי אברבנל במיוחד כשזה לא מתאים לדור.

בכל מקרה דמוקרטיה זה טכני עם צירוף קצת שיש זכות קטנה להשתתף בהכרעות, לא יותר מזה.

העיקר זה שעם ישראל חי חיים לאומיים בארצו , בין אם בשלטון העם, בין בשלטון אריסטוקרטי, בין מונרכיה, בין בשילוב ביניהם

אני מדבר על הכרת הטוב למול המציאות שהייתה בעברארץ השוקולדאחרונה

ושם לב כמה מצבנו טוב בהרבה.

חוץ מזה שכחתי לומר תודה קעלעברימבאר

האם קרה למי מכם שהמזוודה לא הגיעה ליעדנחלת

בחו"ל, לא מוצאים אותה לא שם (אחרי חיפוש מדוקדק מצד האחראים) וגם לא אצלנו?

כשאני מתקשרת מעבירים אותו כל פה, ובינתיים (למעלה משבוע) - אני תוהה

לאן היתה יכולה להתאייד....עם הבגדים, ספרים, כיסויי הראש, כלי רחצה, חד פעמי....כל מה שאדם

לוקח איתו וחושב שיזדקק לו.....

בבית אומרים לי להרפות ולעזוב, AI חושב שהיא נמצאת בחדר בטחון או משהו

כזה בשדה התעופה אצלנו, אני מאוד סקרנית לגבי מקום המצאותה, וגם

כואב לי קצת.....חופשה בת שלושה ימים התבזבזה, נפגמה, ומרוב כיתות

רגליים וחיפוש (במקום שאין שפע כמו פה) - שבתי הביתה עייפה וסחוטה

ומתוסכלת.

דבר אחד חשוב היה לי שם: קשר עם השם. לא היה לי פל' חכם

אז הוא היה הכתובת היחידה לבקש, לחפש, למצוא....

זה בטח חשוב יותר מכל מזוודה. אמנם זה עדיין לא 100 אחוז אצלי

אבל משהו, משהו....בכל זאת.

היכן שלא נהיה, כאן, פה, שם.....השם איתי. איתנו.

לחברת התעופה יש מדיניות אחריותנעמי28

ופיצויים בשווי עלות ותכולת המזוודה במידה ולא מוצאים עד גבול כספי מסוים (די גבוה) ולדעתי גם על הוצאות שרכשת בגלל אובדן המזוודה.

הגשתם דו"ח בשדה? לא טלפונית.

איבודי מזוודות היא תופעה מאוד נפוצה - עניין של יוםפ.א.

יום לאלפי אנשים.

יש כל כך אפשרויות של נקודות כשל בדרך שהמזוודה עוברת, מנקודת המסירה בדלפק בשדה התעופה ועד לקבלתה בנמל היעד, שזה בגדר כמעט נס שהמזוודה מצליחה להגיע בשלום.

הפעם כנראה העניין אבוד. אם לא הצליחו בכלל לאתר את המזוודה במשך ימים רבים, כנראה כבר לא תימצא.

ייתכן והתג עם הבר-קוד, מהנייר, שהוצמד בדלפק מסירת המזוודות, נתלש, נקרע וכבר לא על המזוודה. בלי זה לא ניתן לאתר אותה. אף אחד לא יטרח לחפש מזוודה לפי התווית הפרטית שבעלי המזוודה מצמידים בבית, בתוך ים המזוודות האבודות בשדות תעופה.

כיום יש פתרונות פשוטים לבעיית איבוד מזוודות.

מזה מספר שנים שקיימים אמצעי איתור מצויינים, מבוססי מיקום - AirTag של חברת Apple ו SmartTag של חברת סמסונג.

מוצר בגודל של כפתור גדול.

שמים אותו בתוך המזוודה, ואפשר לעקוב אחריו בקלות מטלפון חכם, וקצת פחות בקלות באמצעות אפליקציה ייעודית במחשב, למי שאין סמארטפון.

מאז שזה יצא, אנחנו במשפחה משתמשים בזה באופן קבוע.

אמי ע"ה היתה תמיד אומרת שמה שזול זה יקר....נחלת

העניין הוא שהלכתי לאולם המזוודות האבודות, גם אצלנו וגם בחו"ל, והיא לא נמצאת. עדיין איני

רוצה להתייאש ממנה (ממנו - טרולי). ואיני יודעת אם כדי לנסוע לבן גוריון שוב ולחפש.

מרגישה קצת כמו בחלם; אומרים לי שהאחראית היא חברת התעופה בה טסתי, וקשה

להשיג אותם - אין להם נציגות בארץ, מלבד QAS שמטפל בהם.

זו חברת התעופה WIZZ. הם יצאו בדיוק בזמן והיו ממש בסדר, עד...

לא אכפת לי ללכת ולכתת רגליים שוב (בעצם, אכפת לי, אבל מי יתן לי להיכנס בלי שיש

לי כרטיס טיסה עכשיו לאן שהוא....)

כפרת עוונות. זו פעם שנייה שמשתבש משהו בטיסה; בפעם הראשונה, זה היה קשור

לטיסה.....אולי השם אומר: אל תסעו לחו"ל? באמת קשה לדעת למה זה מתרחש ...

אני חושבת שזה קרה בגלל שחשבתי שאי אפשר להעלות טרולי למטוס, ואמרתי

להכניס אותה לבטן המטוס, רק בבידוק השני. אז עצר הסורק את הטרולי כי

מצא סכין מטבח בגלל כשרות (קהה, לא חדה), קרא לאיש הבטחון שהוציא את הסכין

וזרק אותה. הסורק שאל קצת בתמיהה אם אני רוצה להכניס לבטן המטוס,

וכשעניתי בחיוב, שלח אותה על המסוע לשמאלו, שם נבלעה במכונה, לכיוון

של הבידוק הראשון...

מעניין מי יהיה.

בפעם הבאה (אם תהיה בעזרת השם), ניסע עם תרמיל גב, ביגוד וחפצים

בסיסיים וזהו. מקסימום נכבס שם....

או שיבוא סוף סוף המשיח והתאווררות בחו"ל כלל לא תעלה על דעתנו....

הלוואי. לא יכולה כבר לשמוע על בחירות, ערבים....די!

חורף טוב לכולם ותודה על התגובות!

אני מבין שלא שלחת אותה כבר ממש בהתחלה לבטן המטוספ.א.

אלא רק בבידוק בהמשך - והטרולי שלך לא היה עם תג זיהוי עם בר קוד של שדה התעופה.

מסביר את האובדן שלו…

כספית את אמורה להיות מבוטחת. יש הרבה טארראם ובירוקרטיה, מול חברת התעופה להוכיח את תכולת המזוודה והשווי.

אם עשית ביטוח אובדן מזוודה בביטוח נסיעות לחו"ל - זה כמובן יכול לעזור עוד יותר לקבלת פיצוי הוגן.

נכון. זו כנראה הבעיה.נחלת

עשיתי ביטוח אבל הם מסרבים לבטח כי אין לי העתק של הדו"ח מלרנקה (טסתי לקפריסין)

הגיוני וטבעית אפשר לנתח את זה, אבל אני חושבת שאני צריכה להסתכל על זה בצורה

אמונית, נכון? הרי הכל היה יכול להסתדר אחרת....מפריע לי שאני תמיד מסתפקת

רוצה מאה מאה מאה אחוז להאמין ולדעת ולהרגיש שגם הטבעי הוא מהשם.

מצד אחד אין לסמוך על הנס, וחובת ההשתדלותפ.א.

עלינו, ונשמרתם מאוד לנפשותיכם - וגם השתדלות לשמירה הרכוש והכסף.

מצד שני - צריך לקבל את הדבר באמונה, מתוך הבנה שהכסף הוא פיקדון וההפסד מכפר ומדויק עבור האדם משמיים

מאחל לך שלפחות מול Wizz תגיעי להסדר ופיצוי מניח את הדעת.

תודה אבל לא קיבלתי שום אישור או קבלה כששלחתי אתנחלת

הטרולי. חברת התעופה יכולה לטעון שהיא אינה אחראית, אותו דבר גם לגבי שדה התעופה - אז למי

פונים? כל אחד שולח אותי למשנהו.....לחברת התעופה אפשר לפנות רק בwhat'up - עונה רובוט

שמציג 4 שאלות, שאינן מתאימות למצב. לבסוף לחצנו על "נשכח בשדה התעופה" (אין אפשרות

להסביר שזה לא נשכח על ידי ואז הוא עונה: מצטערים. לא באחריותינו.

הlost and found שולח שוב אליהם, וחוזר חלילה...

אין בכיר שאפשר לדבר איתו? כל כך קשה לברר את הסורק וקצין הבטחון ביום שני ב1150

בבוקר בטיסה ל.......?

שייך להגיש תביעה במצב כזה? ואם כן, נגד מי בדיוק?

סליחה על הנדנוד, קשה לי להשלים עם זה שהדבר הזה התאייד...

תודה!

ברור שלא קיבלת. הבעיה שגם אין לך תיעוד של תלונהפ.א.

בשדה התעופה שאליו הגעת - מה שמסבך כפליים את היכולת לקבל פיצוי.

מקרה שבו כבודה נלקחת לבטן המטוס בשער העלייה לטיסה (Gate Delivery או Gate Check) ללא תג רגיל שניתן בדלפק הצ'ק-אין הוא תרחיש מוכר, אך הוא מדאיג משום שאין בידיך קבלה (Baggage Claim Tag).

הדבר החשוב ביותר הוא ליצור תיעוד רשמי מיידי (דו"ח PIR) ולעבוד דרך הצינורות הנכונים מול שדות התעופה וחברת Wizz Air.

מה עושים עכשיו? צעד אחר צעד

1. היית אמורה לפנות מיידית למחלקת הכבודה בלרנקה (Lost & Found) פעולה קריטית בשדה היעד
אם אתם עדיין בשדה התעופה בלרנקה, גשו מיד למחלקת הכבודה האבודה (Lost & Found / Baggage Service) באולם איסוף המזעודות. • מילוי דו"ח PIR (Property Irregularity Report): הוציאו טופס זה מהנציג בשדה. זהו המסמך הרשמי היחיד שמכיר באובדן המזוודה. • תיאור המזוודה: ספקו תיאור מדויק (צבע, גודל, יצרן, סימנים מזהים מיוחדים). • תיוג שער: הסבירו לנציג שהמזוודה נלקחה בשער/בשיקוף ללא תג דלפק standard. לצוות הקרקע בשער יש רישומים נפרדים לגבי כבודה שנאספה בשער.

2. 
Verification: קיבלתם לידכם טופס PIR חתום בעל קוד זיהוי ייחודי (למשל LCAWZ12345).

3. דיווח מקוון במערכת של Wizz Air


במידה שכבר עזבתם את שדה התעופה
אם עזבתם את שדה התעופה בלרנקה מבלי למלא דו"ח PIR:

• חובה לדווח בתוך 21 יום (מומלץ בתוך 24 שעות) דרך אתר Wizz Air או האפליקציה בפרק הכבודה האבודה.

• היכנסו להזמנה שלכם באתר Wizz Air, עברו לעמוד העזרה והתלונות (Help & Contact -> Baggage) ומלאו טופס אובדן כבודה.

• ציינו במפורש בתיאור המקרה: "Hand luggage checked-in at security/gate due to cabin space "limitations

4. Verification: קיבלתם אישור במייל מ-Wizz Air עם מספר פנייה (Case Number) המתעד את הדיווח.

5. יצירת קשר עם Wizz Air ללא מענה אנושי בטלפון
עקיפת בעיית השירות הטלפוני
חברת Wizz Air מתבססת כמעט לחלוטין על דיגיטל, והגעה לנציג אנושי בטלפון הרגיל כרוכה בעלויות גבוהות או בחוסר מענה. להלן הדרכים האפקטיביות ליצירת קשר:

• Chatbot Amelia: היכנסו לאתר Wizz Air, פתחו את הצ'אט, וכתבו בלולאה Agent או Human Representative עד שהמערכת מעבירה אתכם לנציג צ'אט חי.

• פנייה בטופס תלונות מיוחד (Claim Form): פתחו פנייה רשמית תחת קטגוריית "Baggage Claim" דרך האזור האישי.

• צוות הקרקע בנתב"ג (Laufer GHI / QAS): המזוודה עשויה הייתה לא לעלות כלל על המטוס בתל אביב. חברת שירותי הקרקע שמעניקה שירות ל-Wizz Air בנתב"ג היא Laufer GHI. מומלץ ליצור קשר עם מחלקת כבודה של לאופר בנתב"ג או להגיע לדלפק שלהם אם יש מישהו שנמצא בארץ.

6. רכישת ציוד בסיסי ושמירת קבלות


זכויות נוסעים
לפי אמנת מונטריאול, אתם זכאים להחזר כספי על ציוד חיוני (כלי רחצה, הלבשה תחתונה, בגדים בסיסיים) שנרכש בזמן שהמזוודה מעוכבת. • שמרו את כל הקבלות המקוריות (Receipts/Tax Invoices). • אל תרכשו מוצרי מותרות או ביגוד יקר ערך, שכן החברה תבחן את סבירות ההוצאה.

7. 
Verification: כל קבלה מצולמת ושמורה בקובץ דיגיטלי ייעודי. דגשים חשובים למקרה של "טרולי שנלקח בשער"

⚠️

IMPORTANT: איתור לפי חפצים פנימיים מכיוון שאין תג חיצוני רשמי של דלפק הצ'ק-אין, סביר להניח שלמזוודה הודבק תג י ידני זמני (Gate Tag) בלבד, או שהיא הועברה ללא תג כלל.

בשדות התעופה פותחים מזוודות שלא מזוהות חיצונית כדי לחפש תגיות השם של הנוסע או חפצים מזהים בתוכן.

בעת דיווח בדו"ח ה-PIR, פרטו חפץ ייחודי וברור שנמצא בתוך המזוודה (למשל: "ספר בעברית בשם X", "זוג נעליים אדומות מותג Y"). זהו המפתח העיקרי לשיוך המזוודה אליכם במערכת WorldTracer.

הביטוח הפרטי אם רכשתם ביטוח נסיעות לחו"ל:

1. עדכנו את חברת הביטוח מיד על עיכוב/אובדן הכבודה.

2. רוב פוליסות הביטוח מעניקות החזר מיידי (בין $150 ל-$500) עבור עיכוב כבודה מעל 12–24 שעות לרכישת ציוד ראשוני.

3. הביטוח יבקש מכם את אישור ה-PIR שקיבלתם בשדה או מ-Wizz Air. >> אישור, שלמרבה הצער, הבנתי שאין לך.

כל כך מפורט. תודה רבה!נחלת

החשבון של WIZZ הכוונה למס' החשבון שדרכו הזמנו את הטיסה?

כלתי עשתה זאת. אשאל אותה, בלי נדר.

באמת תודה רבה מאוד על הטרחה לכתוב ולהציע!

נמצא!!נחלת

אחרי נסיונות מתישים חוזרים ונשנים, מיילים וטלפונים (ותהליך של פינג פונג), השם עזר, כדרכו, בדרך

מופלאה, והטרולי נמצא במח' האבידות של שדה התעופה. לא שייך לWIZZ.

הבטחון הביא אותו לשם - ובאמת, לא היה מתוייג בשום מקום, כפי שחשבת.

מעניין שבתי התקשרה אליהם עוד כשהייתי בחו'ל והטרולי לא היה שם....

עכשיו איני יודעת למי לפנות כדי לקבל חזרה את ההוצאות שהייתי צריכה להוציא

בלרנקה. אשאל את הAI.

חן חן.

ובא לציון גואל! הגומל לחסדים טובות! בשעה טובה!פ.א.

תודה רבה על העדכון המשמח

ברור. שכל האבידות מכל הסוגים - תימצאנה!נחלת

מבאס ממש לשמוע 😟פשוט אני..

תודה רבה. שאלו יהיו כפרות העוונות שלי ושל כולנו.נחלת

לא יותר גרוע. על העצים והאבנים...

(אבל אני מתגעגעת לבגדים שלי וכיסויי הראש שלי והיה שם ספר

על שמירת הלשון שדווקא הוא עוזר לי להתאפק קצת....)

אבל, היה לי גם הרבה סד"ש שם בלרנקה. בלי פלאפון חכם. לא היתה

לי ברירה רק להיזרק על השם;

הם לא מבטאים את המילים באנגלית

(לפחות חלק מהן) כמונו. ואם רציתי להגיע לרח' שעל הכתב נקרא

אפוליניאוס, ננעצו בי מבטים חסרי הבנה....כך הלכתי בשמש קופחת

כ40-50 דקות למקום שאם היו מבינים את כוונתי, הייתי מגיעה כנראה

יותר מהר....הם מבטאים את זה: אפולודו....

נוסף לכל הצרות, יש הרבה מאוד עובדים זרים - קוריאה, בהוטן, הודו, אפגניסטן,

מאפריקה: קונגו, קמרון...בקושי ראיתי ילידים.... הם בדרך כלל לא ממש מעורים בשמות הרחובות

ואם מישהו מתכונן לטוס לשם, נוהגים כמו בבריטניה, משמאל.

ואם ישבתי וחיכיתי לאוטובוס שיגיע משמאל, קפצתי ממקומי

בתחנה, כי הוא הגיע בדיוק מהצד השני, קרוב מאוד אלי -

המדרכות באזור בו שהיתי כל כך צרות, שצריך לפסוע עליהן

כמו בציורים המצרים העתיקים - רגל אחת לפני השניה...

בחנות פרחים אחת קטנה (המוכרת מרוסיה) היה חדר

קטן - בעלי חיים. בשני הכלובים שכנו בעלי חיים שאיני

זוכרת כרגע את שמותיהם; משהו המתחיל בק או בכ

הם דומים לנימיות ועומדים לפעמים על שתי רגליים...

לא הייתי מעלה על דעתי שמישהו מגדל חיה כזו...

טוב - קיבלתם סקירה קצרה על קפריסין. על קצה

המזלג. אין הרבה מה לראות, וזה לא מקום יפה -

משהו כמו רמלה אצלנו. אולי יש מקומות יפים,

אני לא ראיתי. הייתי רק בעיר אחת.

אבל נקי. הרחובות נקיים. ויש מן אווירה של

עצלתיים כזז. הכל נסגר מוקדם וביום רביעי

בתי המרקחת וחנויות מסוימות סגורים...

שמעתי שהיוונים לא כל כך אוהבים לעבוד....

בפעם הבאה, אם תהיה כזו, אולי אסע לחלק

התורכי. מבחינת עבודה זרה, זה פחות צורם

אבל לשמוע כל היום אללה אכבר...

לא. אסע לארץ שהנצרות לא נתקעת

בעיניים על כל צעד ושעל, ואין או כמעט

ואין מסגדים!

רגע, יש ארץ כזו, והיא דווקא לא כל כך

רחוקה.... אמנם יש בה עכשיו (ובדרך כלל)

באלגאן גדול, אבל לפחות בלי צלבים, כמעט

(תלוי היכן מתגוררים) ללא מואזינים,

והמדרכות די רחבות כך שלא צריך לרדת

כל פעם לכביש...

הא, ולא צריך לקחת מזוודה כדי

שיהיה לך מה ללבוש....

!ובכל זאת, שלושה ימים ללא חדשות כל שעה,

ללא מתח, לא לזקוף אוזניים כל פעם שעובר

מטוס, ללא התעוררות באמצע הלילה כי

נדמה לך ששמעת אתרעה בפל'...

כן. אולי זה לא נשמע יפה, ובודאי

לא מתאים לפורום הנכבד והנחמד הזה -

לא הייתי מתנגדת לגיחות קצרות בנות

כמה ימי הפוגה, אחת ל.....חודש בערך!

שבוע טוב!

סוריקטה?יעל מהדרוםאחרונה