בס"ד

ואני מאוד מתחברת למה שנאמר בה..!

היא כתבה שם שכואב לה עם מה שהיא עשתה והיא באמת מתחרטת על זה.

ואת באה ובמקום לחזק אותה, תוקפת אותה.

זה לא מה שהיא הייתה צריכה עכשיו.

היא פתחה שרשור שכואב לה, שהיא יצאה לרגע מיישוב הדעת שלה (ובצדק, זו התמודדות לא קלה בכלל) ועשתה מעשה שהיא מתחרטת עליו (וניכר מכל אות ואות שנכתבה על ידה)

אז להעיר לה עוד על זה זה מאוד מאוד מאוד לא יפה, לא מכבד ולא רגיש.

היא כתבה כדי לשתף במה שכואב לה ואת עוד שוטפת אותה על זה

בס"ד

ממה שאני הבנתי שלקחת את זה למקום שלך, לחוויה שלך של מה זה גורם ל להרגיש לשמוע דברים כאלו- מתוך איזושהי היכרות אישית... ולא הרגשתי שדברת על מה שקרה ל @פה לקצת היקרה!

זה קורה הרבה פעמים בפורום שבגלל שהדברים כתובים, קשה לנו לפעמים להבין לגמרי את הדברים שהכותב התכוון לכתוב...

בכ"א כייף לראות שעצרתן את זה בזמן

וחברים- להבא בואו נדון כל אחד לכף זכות וננסה להבין אותו ולא ישר להתנפל......

קודם כל - כל הכבוד לך על האחריות והמסירות, לא מובן מאליו שאחות גדולה תדאג ככה לאחותה.

דבר שני - לא ממש הבנתי אם 'יש לה בעיה' התפתחותית מאובחנת או שהיא סתם ילדותית.

דבר שלישי - אני לא חושב שיש לך זכות כלשהי להכות את אחותך, זוהי אולי זכות (יותר נכון - חובה) של הורים בלבד, אם קשה לך מדי את יכולה לקחת צעד אחורה להסיר את האחריות שנטלת על עצמך ולא לטפל בה באותו רגע אבל לא להכות. מה שאני בה לומר הוא שזו לא רק 'נפילה' כמו שיכול לקרות להורים אלא אסור שזה יקרה בשום אופן. בע"ה תלמדי ממה שקרה להבא.

שוב כל הכבוד ובהצלחה! 

אוקיי, עכשיו אני מבין אחרת גם את השרשור הקודם שלך בנושא (אז היה נראה שהתלוננת שהיא ילדותית).

אולי אני טועה אבל לענ"ד אם זה קשה לך מדי ואת לא עומדת בזה אז כדאי לשקול לתפוס מרחק, לפחות זמני. זה נפלא שאת אחראית ועוזרת אבל אם זה מגיע למצב שזה מזיק לך ואולי גם לה אז צריך לעשות חשבון אם זה כדאי (ממש לא התכוונתי להעביר ביקורת, רק להעיר להבא שאסור להגיע למצב כזה).

שוב בהצלחה!

לא כתוב שם לא 'סוף העולם', לא טראומה ולא 'נורא ואיום' או כל דבר אחר בסגנון. בהחלט 'אסור שזה יקרה בשום אופן'. וזה בהחלט לא 'נפילה' כמו אצל הורים ואסביר:

ההבדל בן הורה לאח הוא שלהורה יש זכות מדי פעם להכות את הילד כאקט של חינוך, לכן יכול לקרות שתהיה לו 'נפילה' ובמעשה הזה יפול גם פגם של כעס. אצל אח הכאה אמורה להיות בכלל מחוץ לתחום - זה לא אמור לבוא בחשבון בכלל, כל שכן לא במעשה.

לכן הורה שמכה בתור חינוך ובמישור הכוונה יש לו 'נפילה' והתערב לו בזה גם כעס - זו נפילה.

אח שמכה זו לא רק נפילה אלא שיש לו טעות בסיסית בהבנת המעמד שלו מול אח שלו.

נניח שיש ילד שבאופן קבוע רץ לכביש ולא עוזר להסביר לו כי הוא בן שנתיים - עדיף לתת לו מכה קטנה על היד כדי שילמד או לחכות בתקווה שהוא יגיע לגיל 5 שאפשר יהיה להסביר לו?

באופן כללי לדעתי הכאה זו לא דרך חינוך (בתקופות קודמות זה היה שונה) - אבל כן יש לזה מקום, גם אם מינורי.

כמו 'סוף העולם' ו'טראומה' ואת הרושם הכללי שעולה מהתגובה שלך כאילו עשיתי מזה דבר נוראי - זה לא נורא ואיום ולא סוף העולם אבל כן דבר שאסור שיקרה.

גם אחים שרבים על צעצועים מרביצים אחד לשני לפעמים - זה לא כמו שאח בעל סמכות מכה מתוקף אותה הסמכות - כאן זה לא סתם מתוך עצבים אלא כי הוא מרשה לעצמו מתוקף אותה הסמכות (לילד אחר הוא לא היה עושה את זה...). אם בעיניך מורה שמכה תלמיד זו רק נפילה אז גם כאן זו נפילה, כנראה שאנחנו מגדירים את המושג 'נפילה' אחרת. אם כך זה ויכוח סמנטי.

על מקרה תיאוריתי של סמכות חוץ מההורים (לכן גם כתבתי 'הוא'). לא יודע מה הניע אותך ולא נכנסתי לזה כי זה לא ענייני.

(למרות שחוקית זה לא) - כי למורה כן יש תפקיד חינוכי בניגוד לאח. ועדיין בדורנו זה לא לגיטימי כי צורת החינוך בדור הזה שונה מבעבר.

ברור שיש הבדל בין אח למורה בקטע האישי ולכן יותר סביר שזה יקרה לאח (כמו שאחים מרביצים אחד לשני לפעמים) - אני מדבר מבחינת העיקרון החינוכי.

ואת רגישה בטירוף, וזה אוצר.

קודם כל חיבוק ענק, על הכח, על הנסיון הלא פשוט בכלל הזה, על הרגש שעובד, על זה שאכפת לך, על הרצון להיות תמיד טובה יותר, השם יתברך גאה בך, זה ברור לי.

את תראי אחותי שמהנפילה הזו את לאט לאט תלמדי להתנהל איתה נכון יותר ובסבלנות יותר, רק כשאנחנו בקושי מול אדם אנחנו יכולים להשתפר.

שמעתי עצה מרב מיוחד פעם, שעל "פאשלה" בחינוך של ילד (כמו פגיעה פיזית מתוך כעס או תסכול) צריך לתקן כפול ארבע כדי להגיע למצב של איזון ושהפגיעה תתוקן.

זאת אומרת, שאני בטוחה שאם תבחרי ארבעה דברים שאת עושה למענה (חיבוק\ מילה טובה\ שוקולד לשבת\ ארוחת בוקר בחיוך וכד') - המקום הפגוע מהסתירה יירפא גם אצלה, וגם אצלך.

את לגמרי עושה תשובה על זה, וזה הכי מתוק ומבורך שיש אחותי.

למענך ולמענה

וכח? מהשם ממש, פשוט לבקש כל הזמן...

בעו"ס, היינו לימוד תורה.

עד אז אגבש דעה עם בעלי, בטח נשקיע בלחיות היטב בכדי למות היטב

חשוב לא להתרגש

כשמאה מיליון דולר נופלים אל כיסי.

בנוסף לא מצאתי עדיין מי שילמד אותי את הדברים מפיו, ועליי ללמוד לפני שאצא לשדה.

הרבה יותר חשוב להרים מיזמים שיעשו את העבודה ויכניסו כסף אחר כך

מלתרום אותו ובעצם לאבד אותו.

בכללי אני מעדיף לתת דגים ולא חכות.

לא? 

היה לי פעם סיפור עם עבודה משרדית קטנה שהייתה לי וחברה במצב כלכלי לא פשוט. בקיצור נתתי לה את זה נטו כצדקה וגם שילמתי קצת קדימה על עוד חודש כדי לעזור עם חוב ספציפי.

מפה לשם.

בחודש הראשון היה מעצבן והיא עשתה את זה לא כל כך טוב. בחודש השני עשתה את זה טוב. בחודש השלישי עשתה מעולה ממש.

החוב נגמר מזמן. היא עבדה שם עוד שנה והייתי מרוצה מהעבודה שלה. התבאסתי ושמחתי כשהיא עזבה.

גם הפורום כיום אינו מה שהיה לפני שנה,

די דעך.

הרבה ניקים ותיקים התחלפו בניקים אחרים.  כנראה הרוב לא יזהו את הניק הותיק, גם אם היית יודע אותו.   

הערתי ברצינות אם הציניות פוספסה כדי שלא תצא תקלה

'באתי עדיך - האם הכרתני? הנני היהודי, ריב לנו לעולמים...'

חוץ מזה מי אמר שמותר לנפץ ע"ז שאינה שלך, ואולי לפי דינא דמלכותא כל ממצא שייך למדינה. וגם מי אמר שהוא ע"ז? והאם הולכים בזה לפי חזקה או לפי סימנים או לפי מה שאומר הארכאולוג?

"כי את מזבחותם תתצון, ואת מצבותם תשברון

ואת אשריהם תכרותון."

יהודי כלל לא רשאי להחזיק בפסלים

מבחינה ממונית הפסל לא שווה כלום

ונחשוב כאפר, כי צריך לשרוף אותו.

מותר להחזיק דברים שלא שווים כלום.

ולא בטוח שאיסורי הנאה אכן לא שווים כלום.

ובכל זאת אסור להחזיק פסל

תציץ בפניני הלכה לגבי דין של ביטול עבודה זרה, ובחלוקה שבין בעלות יהודית לבעלות של גוי.

כאן הלכה ה - ביטול עבודה זרה של גוי | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א וכאן הלכה ו - עבודה זרה של ישראל אינה בטלה לעולם | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

על פניו נראה שלא בטל מזה דין עבודה זרה, אם כי זה יהיה גם תלוי בשאלה האם הפסל נמצא באזור שהיה יהודי או לא. עכשיו באמת תהיה השאלה האם בכלל זה משהו שבידך לאבד או שאתה צריך לתת את זה למדינה. זו שאלה מעניינת מאוד.

צריך שאלת רב על כזה דבר. לא לנחש בעצמנו.

אם זו שאלה רק לעיון - יש על זה מאמר בתחומין לו. המסקנה שלו לא לנתץ, כי עבודה זרה שאף אחד לא עובד היום בטלה מאליה. וגם אם יש חשש שהפסל היה של ישראל, זה ספק ספיקא - כי אולי הישראל לא השתמש בו לפולחן. ראה גם כאן:

הלכה ח - תיירות | פרק יב - בתי פולחן וסמלים | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

זו אמירה מאוד מוזרה.

לאיזה עוד שימוש ישראלים החזיקו פסלי עבודה זרה? בזמן שעבודה זרה שולטת בכיפה, קשה לומר שהיו מי שהחזיקו דבר כזה רק לנוי.

אם חזקת רוב פסלים שהם לנוי. אז בשביל להוציא מחזקה יש כללים הלכתיים ביורה דעה

שרוב הפסלונים של הישראלים לא שימשו לפולחן אלא למסחר או דברים אחרים

(יש על זה הרחבה במאמר אחר בתחומין יג. בלי קשר למאמר - אני שמעתי מארכיאולוגית שמתישהו הארכיאולוגים הגיעו למסקנה שהיו פסלונים שפשוט שימשו למשחק ילדים)

אם יש 9 חנויות כשרות ואחת טרפה ונמצא בשר ביניהם, ושרלוק הולמס אומר שיש ממצאים מיקרוסקופים שזה טרפה, מה הדין?

למשל בתכלת, למרות הממצאים המחקריים, רוב הפוסקים לא פסקו שזה התכלת

אבל מעניין, אחפש לקרוא בתחומין

התרפים שמיכל שמה במיטה של דוד.

או האריות בכסא שלמה.

גם בארכאולוגיה יש כזה דבר פסלים שהם בבירור לנוי. אני לא יודע לגבי הארץ, אבל בבבל היו הרבה כאלה בארמונות

(ואם התכוונת למה שהארכיאולוגית סיפרה לי בנוגע לצלמיות משחק - דומני שהיא התכוונה אפילו לא רק אצל יהודים, אלא בכלל)

וכן, המעשה הנכון הוא לפתוח הפניות 👍

אולי היום בניגוד לילדות אני אצליח לטפל בו ויגדל לו קצת שיער

נעשה לו קוקיות, שיהיה בת

איך אומרים ראש דשא או ראשת?😉

"ראש אולפנה או ראשת אולפנה?" 

"ראש עיר או ראשת עיר?"

כן ראשת זה חארטה..

מחבבת שגרה

היא לא חייבת להיות משעממת

בשבט יש יומולדת לעץ שלנו בגינה

שגדל בספונטניות מתוך דשא סינתטי

לא שזכרתי את זה

אבל האייפון בחר להציג תמונה שלו הראשונה להיום 

יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי )

שהעברת נושא. זה מאוד חכם. יישר כוח!

חודש טוב!

לגבי מה עושים במוצ"ש ארוך. זה היה כמו מים קרים על נפש עייפה  אחרי הדיונים של חרדים -דת"ל.