וואי אני חולה על שבתות אצלנוו.

כל המשפחה ביחד וזה.. הדבר הכי כיפ בעולם.

ופשוט צחווקים טירוווופ, אנחנו גם מן משפחה כזאת זורמת.. אבל קיצר, אני תמיד עושה אתזה וזה עובד לייי.

מביאה שירונים לכולם. מתחילה לשיר שיר שבת.. קצת תופים על השולחןן.. ואין אחד שלא מצטרף אליי!! תנסה, זה באמת יכול לעבוד טוב..

ועוד משו, להתחיל לעשות צחוקיםם, לדוג, בדיחות כזה על המשפחהה.. (אצלנו זה עובד טוב .. חח)

בהצלחה שיהיה~~~

זה פשוט  משעמם!!!!

ואין כ"כ מה לעשות בנידון....

תכין סיפורים, דברי תורה...

תעשו סבב שכל אחד מספר איזה דברים כיפיים היו לו השבוע... (אנחנו עשינו את זה וזה היה נפלא...)

מתחיל ב-א'

דמיון, דמיון, דמיון שב עם עצמך ותחשוב בלי גבולות על דברים הזויים וישימים 

לא נראה לי הכרחי להגיד...

וכמובן שירים (כמו שהזכירו קדם).

דבר תורה מעניין

ושכל  אחד יספר חיות ודברים טובים מהשבוע החולף.

-ללמד את האחים שירי שבת מהישיבה ואפילו לשיר בהתחלה לבד ולאט לאט יקלטו את המנגינה ויאהבו להצטרף!

- להכין סיפורים מענינים/ מדרשי חז"ל על פרשת שבוע/ חג שמתקרב/ ר"ח/ שבת וכד'.

-לתת לכל אחד "במה" בשולחן. אפילו לקטנים: שיספרו מה שהם למדו ולגלות ענין ולהקשיב כדי שיהיה להם חשק לספר. (מאוד מדרבן אותם שרושמים לגננת או למורה שהילד ידע לספר יפה פ"ש וכד')

- לתת לכל אחד ממשתתפי שולחן שבת ללמד את כולם שיר שהוא מכיר או פיוט ששמע וכד'. זה גם מדרבן מאוד.

- בבית הוריי היינו לומדים קבוע 2 הלכות של שבת/ שמיה"ל.

אפשר לתת כל פעם שמישהו אחר יקרא ואז אתה תסביר.

-להכין איזשהוא מאכל מעניין/ קינוח שווה למי שיגלה ענין ויצטרף אליך...

אם אזכר בעוד רעיונות- אשמח לשוב ולרשום!
בהצלחה רבה!  

שיש בשולחן רגע אחד של שתיקה מביכה באמצע האוכל ובדבר תורה כל הילדים הולכים לשחק בסלון...

אנחנו בעיקרון משפחה עם ילדים גדולים אז יותר קל לעלות נושאים בשולחן שבת ולדון אבל לדעתי אפשר להפוך את השולחן שבת לכיף עם שירים סיפורים מהסניף, בית ספר, עבודה וכו...תלוי איזה גילאים גם חידונים אפשר!!!!!!!!!!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...