כי מדענית לא יכולה להרגיש שהיא מפסידה משהו.זה מוציא אותה ממנוחה וגורם לה 'לרצות להיות שם'
פורום נסיונות פעילים
בהנהלת: ענבל
מכתב פתיחה
עכשיו שקט ולילה טובמדענית
מדעניתסתרי המדרגה
תכתבי אותי יותר,
טוב?
טוב?
כשאכיר אותך יותרמדענית
אוכל לרשום אותך יותר.
בנתיים אני עוזרת לעצמי להכיר את עצמי וכותבת את עצמי בלבד.
בנתיים אני עוזרת לעצמי להכיר את עצמי וכותבת את עצמי בלבד.
את מאוד צודקתסתרי המדרגה
פשוט לפעמים כשאני קוראת אותך
זה כמעט כמו לקרוא אותי.
וזה טוב כי זה עוזר לי להבין אותי,
וזה קצת קווץ' כי אני רוצה גם להצליח לנסח אץ עצמי.
ואני כן מהכותבות,
אבל לא פשוט ככה.
אצלי הכל מסובך.
גם הכתיבה שאמור להתיר את הסיבוכים מסובכת.
אבל כשסוף סוף היא נכתבת זה שווה את זה.
לפעמים נמאס לי להיות מהכבדים האלו שחושבים כל כך הרבה מידי
ואז לפעמים אני נזכרת שאני מעדיפה להיות כבדה, חושבת ומדוייקת מזורמת, קלילה וחופשיה.
קצת ניצלשתי.
סליחה.
זה כמעט כמו לקרוא אותי.
וזה טוב כי זה עוזר לי להבין אותי,
וזה קצת קווץ' כי אני רוצה גם להצליח לנסח אץ עצמי.
ואני כן מהכותבות,
אבל לא פשוט ככה.
אצלי הכל מסובך.
גם הכתיבה שאמור להתיר את הסיבוכים מסובכת.
אבל כשסוף סוף היא נכתבת זה שווה את זה.
לפעמים נמאס לי להיות מהכבדים האלו שחושבים כל כך הרבה מידי
ואז לפעמים אני נזכרת שאני מעדיפה להיות כבדה, חושבת ומדוייקת מזורמת, קלילה וחופשיה.
קצת ניצלשתי.
סליחה.
..סתרי המדרגה
נכון אני גם חופשיה?
בדרכי שלי.
וזה יותר עמוק.
אבאאאאאא!!!
כמה מסיכות!!!
|הצילו|
בדרכי שלי.
וזה יותר עמוק.
אבאאאאאא!!!
כמה מסיכות!!!
|הצילו|
לא נצלשת. זה בנושא של השיעור (מי היה מאמין שהמורה תגיד ככה)מדענית
ומתישהו אנחנו נדסקס על הענין,עכשיו אני ממש בדרך לישון.
לילה טובסתרי המדרגה
בכללי אני אומר לך כמו שאמרת לנחל,
אפשר שנדבר מתישהו באישי?
אפשר שנדבר מתישהו באישי?
תמידמדענית
לילט
יש
סתרי המדרגהאחרונה
לילה טוב!
לא אתם.אתם תדברומדענית
תדברו תמיד.
הכי טוב ככה.
הכי טוב ככה.
שלוםזית שמן ודבש
אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס
חייב דחוף.
נסיון פעילקפיץ

שקט כאןליידי מאדם מיס
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד
שלום בנצי 👋)
היימוריה19
פורום ישל"צהאר"י פוטר
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

