לדעתי... להיות חסיד זה להיות עובד ה' באמת, ולא רק דתי=עושה את מה שחוייבתי כי אני דתי,
להבין שעבודת ה' זה בכל שניה ושניה בחיים, בכל דבר שאני עושה ופועלת אני שליחה של ה' ית' ורוצה לעשות את רצונו...
שכל הרצונות שלי נובעים מהרצון לעשות מה שאבא רוצה שאעשה.
שכל המחשבות, הדמיונות, הרצונות, השאיפות, המעשים, באים ממנו...
רחמנא ליבא בעי-הרחמן רוצה את הלב... הוא רוצה שניהיה אמיתיים איתו, שנפנה אליו,
מבחינתי זה גם מתבטא הרבה בתפילה, כל ההתנהלות בחיים מלווה בתפילה על כל דבר הכי קטן...
ומי שזוכה לשעה התבודדות בכל יום גם יכול קצת להרגיש גן עדן בעוה"ז... קשר הדוק וישיר.
שמחה, שמחה אמיתית, בפשטות ובתמימות... פשוט כי אני בן/בת של מלך! אבא שלי הוא מלך העולם, הוא שולט על ה-כ-ל, לא רק על הכסף והבריאות והזיווגים, על הכל-על השמחה, הרצונות, המחשבות, אז אני רק צריך לשמוח כל היום...