המייל האדוםהמייל האדוםחיפוש
פורום ריק ומוסתר

בהנהלת: מבולבלת מאדדדד
מכתב פתיחה
געגועפה לקצת
זה הרגש הכי עוצמתי שנתקלתי בו עד היום

מתגעגעת אליך
לשיחות שלנו
להתכתבויות
ללילה טוב וללילות שהייתי נרדמת עם חיוך בזכןתך
לזהירות מלדבר על מה שמתקרב לרגשות שלנו אחד כלפי השני
ולמבוכה שלך כשהעזתי להשתמש בשורש א.ה.ב
לדאגה שלך כלפיי
וכלפי הרוחניות שלי
לשיתוף בדברים שטותיים שקרו לנו במהלך היום
לבוקר טוב שלך שהיה גורם לי להתחיל את היום בחיוך
לציפייה להודעות ממך
ולידיעה שאתה שמח מכל הודעה שלי
לחיוך שלך
להרגשה שיש תמיד מי שיקשיב לי
ומישהו לבכות אצלו

אני כועסת
וכואבת
שמשהו כל כך שטותי הפריד ביננו
שאותו דבר שטותי עדיין מפריד ביננו
שלשנינו עדיין יש רגשות אחד כלפי השנייה
והשמשהו השטותי הזה עדיין עומד ביננו
ולא יכול להשתנות לעולם

עולם דפוק!

מתגעגעת אליך ילד
ומקווה שכבר לא אוהבת
מאחלת לך רק טוב!
ציף
קראתי
והרגשתי כאילו אני כתבתי את זה

אוי עשית לי דמעות עכשיו
זה נורא פה לקצת
חשבתי שכבר שיחררתי אותו לנפשו והתקדמתי
גם אני חשבתי כךציף
חשבתי ששחררתי את עצמי מספיק כדי לעמוד מול הכאב ולהסכים שהשטות הזאת היא לא שטות.
אז השכל משוכנע מספיק שזה לא זה אבל הרגש..לרגש יש שפה משלו וכשהוא מתעורר זה פשוט גומר את כל המצברים
פה לקצת
אני כבר לא בטוחה שיש סיכוי לשחרר
התחלתי להתפלל שהוא יתחתן
ואז אולי הלב בין שחייב לשחרר

וזאת שטות שמפרידה ביננו. עולם מפגר.
ואני לא מבינה אותו לפעמים. אבל משתדלת לכבד את הבחירה שלו.

אני רוצה לדבר איתו
שיחה אחת קצרצרה
רק לשמוע אותו

פתאום הוצפתי געגוע
לא מבינה מה היה הטריגר לזה.
ציף
איך את עכשיו ?
פה לקצת
הכל טוב ב"ה

התקף געגוע קטן-גדול
שחלף לו עם הלילה שחלף
ב"ה

איך את?

ותודה על ההתעניינות
ב"הציף
הלילה הוא יודע לעשות את הכל גדול ורחוק וקשה
והנה הוא הגיע שוב
:/פה לקצת
לא. הלילה אין לו מקום.

שינסה לילה אחר
להתגעגע ולא לדעת אם גם הוא מתגעגע, או שכבר לא.לרגע.
אני מנחשת שכבר לא
כמה כואב לי הלב הלילה.

מחבקת.
פה לקצת
ותודה לך!
..פה לקצת
אל העולם שלך/ רותם כהן

קמתי עם געגוע כואב וחשבתי
עם מי את חולקת שמחות
חשוב לי לשמוע שאת צוחקת הרבה
ואוהבת אותי עוד פחות

קמתי עם געגוע כואב והבנתי
הבוקר שטוב לך לבד
אני לומד לשחרר אותך למרות שקשה לי
אני נותן לך ללכת לעד

אל העולם שלך אליו
אני לא יכול לכאוב אותך עוד פעם
אז כדאי שתביני כי אינני עוד
אבל שולח את האושר אל ידיו
ומידיו אל העולם שלך אליו
אני לא יכול לכאוב אותך עוד פעם
אז כדאי שתביני כי אינני עוד
אבל שולח לך רק אושר

קמתי עם געגוע כואב והתפללתי
יותר לא לראות את פניך
אני שמח שיש לך אחד שדואג לך
כמוני וסומך רק עליך

כן אני רציתי כל כך לספר לך שיש לי
חבר שאוהב אותי ים
הוא דואג להרים לי את הראש ומסביר לי
שהלב השבור הוא מושלם
--לרגע.

כל רגע שנשמר - זכרון ישן
וכל מה שנשכח
כל שכבר עבר
האם תזכור אותם
האם תדע? אתה שם בכולם.

כל מכתב שלא נכתב
כל שנאמר
בכל סימן אשר נגלה אלי ואומר אותך
הבוקר שעולה, עלה נושר, ירח בחלון.

מכל האהבות שיש לחלום ביקשתי לי אותך
האם תשמע קולי קורא לך, האם תדע?
האם תזכור שתיקות יפות את לחישת קולך
את מגע ידך.

מכל האהבות שיש לחלום ביקשתי לי אותך
אתה רחוק ממני וליבי חסר אותך
ולא ביקשתי לי דבר מלבד להיות שלך
מלבד להיות איתך.
---לרגע.

עוד אחכה לראות,
אם תעזוב או אם תגיע עוד,
האם תוציא את דעתי ממני,
האם תשאיר כוחות.

אבל לא אתרחק,
בלילות אני לא אצעק פחות,
כי לא חשוב לי מה אני,
אם אין לי אותך להתנקות.

עד אפיסת כוחות,
עד שכושלות רגליים,
הלכתי בלילות,
רק אליך, רק אליך.

כל יום אגיד מילים,
*ואדמיין איך שתשמע הכל.*
ואיך תציל שוב את עצמי ממני,
אין עוד מי שיכול.

עד אפיסת כוחות,
עד שכושלות רגליים,
הלכתי בלילות,
רק אלייך, רק אליך.
והוא אמר לךלרגע.
"בוא קרוב אולי השמש תן לה לעלות איתך היום
לילה טוב נדלק ירח תן לו לאהוב אותך בלי סוף"

אבל לא קיים את זה.
אולי תחזור??פה לקצת
רק ללילה הזה

ואז נפרד שוב :/
קראתי. ונגע בי. -רקרציתילומר-משתדלת יותר


תודה לך. את מדהימהמשתדלת יותר


תבוא!! עכשיו.פה לקצת
לא אכפת לי שזה לא חכם
לא אכפת לי שאין לזה סיכוי
לא אכפת לי כלום!

אתה מוכן לחזור
אבל דואג ללב שלי שיפגע כשנפרד שוב
אז אולי פשוט לא נפרד שוב????

נמאס לי להתגעגע אליך
נמאס לי לאהוב אותך
נמאס לי לנסות לשחרר אותך
ונמאס לי לגלות כל פעם מחדש שלא הצלחתי

אני אוהבת.
אותך.



והלוואי כבר שמישהו אחר ימלא לי את הלב
מישהו שהוא לא אתה
מישהו שאיתו יש לזה סיכוי
מישהו.
ימ''ל
קראתי. הזדהיתי.
כל מה שיש לי לומר מן הסתם כבר שמעת.

תהיי חזקה, בע''ה הזמן ירפא את הפצעים.
תודה.פה לקצת
דווקא לא

אם רוצה לכתוב, לא אתנגד.
אז...ימ''ל

מה שהיה לי לומר (בקיצור נמרץ) זה

שהגעגוע הקשה ביותר הוא תוצאה של שילוב טרגי בין חיסרון ותקווה. זה כמו פצע פתוח שלא מפסיקים לגרד אותו ולכן הוא לא יכול להחלים. 

הפתרון צריך להיות אחד מהשניים - או להחליט שיש מקום לתקווה ולעשות מה שאפשר למלא את החיסרון, או להבין שלמלא אותו באופן הזה זה לא טוב ולא נכון או לא אפשרי ואז לכאוב ולהתאבל אבל לוותר על התקווה ולשים את הכאב מאחור.

 

[עוד נקודה משלימה לקודמת: לפעמים אנחנו מתבלבלים בין הגעגוע לאדם לגעגוע לתחושה מסוימת שהוא עורר. למשל חבר קרוב שמאיזו סיבה שלא תהיה הקשר איתו נפסק - יכול להיווצר מצב שהאדם ירגיש געגוע לחבר אבל בעצם הגעגוע הוא (בעיקר) לחברות קרובה ולאו דווקא ספציפית לאותו החבר. אם לצורך העניין הוא יכיר חבר קרוב אחר זה ימלא לו את החיסרון אבל אצל האדם יש התניה בין האדם הספציפי לבין החיסרון האמיתי שאותו אדם מילא לו ולכן הוא לא יכול להשתחרר מאותו האדם ולנסות למלא את אותו החיסרון בדרך אחרת למרות שהיא כן אפשרית]

 

אתה חכם פה לקצת
מזמן החלטתי שאין מקום לתקווה.
ובכל זאת לא מצליחה לשחרר אותו.

(הגיוני שזה חיסרון לתחושה שהוא עורר בי, למקום שהוא מילא אצלי.
זה דווקא מאוד מסתדר לי, עד לא מזמן היה מישהו שמילא את המקום הזה- ואז פחות התגעגעתי אליו.)


לא חשבתי על זה. תודה.
את כותבת שהיה מישהו שמילא את המקום הזהח"ב

מה המישהו הזה עשה? מה קרה  לו?

הקשר הזהפה לקצת
לא היה בריא. אז נותק.

איתו זה היה קשר בריא וטוב. עד שנגמר.
ואולי זה לא לגמרי מדוייק. אני חושבת שאני גם אוהבת את הבנאדם. ולא רק את המקום שהוא ממלא אצלי.


אבל כנראה שבאמת ימ"ל צודק ונשארה טיפונת תקווה ולכן אני לא מצליחה לשחרר.
אז בעצם את לא רוצה מישהו אחר שימלא את המקום הזה?ח"ב


אני רוצה למלא אותו בעזרת עצמיפה לקצת
לא ע"י אדם חיצוני
לא רוצה להיות תלויה באף אחד
השאלה אם זה אפשרי בכלל....
ועכשיו תורי, חיבוק ממני..לרגע.
מבינה לליבך..
וכמעט מדוייק לי
אם היה כתוב באופן חלוש יותר
כמו שאני חשה
שתש כוחי מלהאבק בתוכי, ועל זה..

רגע שרשור של געגוע
ורגע שרשור של להפסיק
ורגע שרשור מעודד של ממשיכים הלאה
ורגע שרשור שמרגישה אבודה
ושוב..
רגע שרשור של געוגע
של "תבוא! עכשיו."
של כאב
וכמיהה
והחמצה
ובלבול
והתכווצות
אי שם
של הלב.

הלוואי וה' יביא מרגוע ונחמה לליבך,
כמו גם ללב כולנו..

היי אתהפה לקצת
בוא תגיד לי שלום
מתגעגעת אליך

בלילות הכי
אבל לצערי לא רק

אני שוכבת עכשיו במיטה
גמורה מעייפות
ומוצפת נורא

רק רוצה שתקשיב
ותגיב מידי פעם

תמיד הצלחת להכיל אותי
ולא לרחם עליי גם כשחשפתי בפנייך את כל הכאב שאגור בתוכי
גם כשסיפרתי לך על הפחדים המוזרים שלי
ועל התקשורת המפגרת שלי עם אנשים בעולם הזה

נתת לי להרגיש
רצויה
ואהובה
ומוערכת
וטובה
ושווה
וכייפית
וחשובה


אף אחת לא זכתה להכיר אותך עדיין
אז אולי הגיע הזמן??
תמצא לך מישהי ואני אהיה חייבת לשחרר
ואם לא הגיע הזמן, תחזור אליי
עד שיגיע הזמן ונפרד שוב


גם אתה מתגעגע??
פעם אחרונה שדיברנו אמרת לי שכן
והייתי צריכה להיות החזקה שלא מרשה לך לתת לי שוב את הטלפון שלך
אבל אם אתה עדיין מתגעגע
אז הפעם אני לא אהיה חזקה
תחזור.
וואו. איזה שרשור.משה
קראתי את כל השרשור שובציף
וואי
..פה לקצת
עוד לא לילה
ואני כבר מתגעגעת.

מניחה את זה כאן.
הנה, נתתי מקום לגעגוע. עכשיו דיי.
עכשיופה לקצת
אני שוכבת במיטה
וחושבת

אם היית כאן עכשיו,
היה לי יותר טוב?
לא יודעת
הייתי שמחה?
אולי פחות עצובה

אם היית כאן עכשיו, היה לי למי להתקשר
אם היית, היה לי למי לחפור עד שארדם
אם היית, הייתי מרגישה שלמישהו בעולם אכפת

אני שוב מתגעגעת
ואני רוצה אותך כאן.
מקשיב. מכיל. מחייך. מאמין. מעודד. דואג.

אבל אתה לא כאן. כי בחרת לא להיות כאן.
והחלק שלי בסיפור זה לכבד את הרצון הזה.
אז אני מנסה. שוב.

גם פה???הגאון 3


תקשיב חמודפה לקצת
אתה מצד אחד לא מדבר עם בנות
מצד שני אתה רודף אחריי

תחליט מה אתה עושה
ובכל מקרה- אם יש לך בעיה עם זה שאני כותבת בפורומים, אתה מוזמן לפרטי ללבן את העניין ולהסביר לי מה מציק לך בעין לראות את הכינוי שלי.

תודה מראש!
נו באמת זה סתם בדיחההגאון 3אחרונה


--מחכה לרחמים~

אבל למה

למה מרגישה הכל יותר מדי

למה הכל כואב

למה הכל

למה

--מחכה לרחמים~

ומה עושים עם זה

ואיך משיגים את העור הזה

ולמה

ומה

ואיך

--מחכה לרחמים~אחרונה

תציל אותה

ואותי

ואותם

..דף תלוש

זה אשכרה העלה לי דמעות

לכתוב את כל זה

יצא ארוך

וזה אפילו לא כל מה שיש לי להגיד

ובאלי שהיא תבין

היא אמרה שהיא תגיב כשיהיה לה זמן

נראה מתי זה יהיה ומה היא תגיד

אבל פאק איך זה הגיע לזה בכלל

למה עלו לי דמעות

זה לא פייר. וזה לא כזה פשוט "לא להתייחס" ו"לשחרר" כמו שהיא אמרה

אופ

..דף תלוש

I don't know why I'm so scared about it

?It's gonna be okay, right

She said it's the first step

Kind of

And it is, but it's also not

I don't know how to explain this

Even to myself

I just want it to go well

After this I'm going to Jerus and I hope it will help

I'm so confused but also know what I want and it's scary like hell and I'm kinda freaking out

I have nothing to worry about

?Right

God

I know I'm mad at you

But please show me this is okay

That I'm loved

And I'm not something disgusting like I feel

I need to accept this and why this is so hard

Oh god

I hate this

Why am I so anxious about it

It's gonna be alright

?Right 

למה תמיד קוראים להxmasterx

ככה

למה תמיד זו מיכל

מה יש שם שזה קורה

אין דבר כזהxmasterx

זה הייאוש בהתגלמותו כנראה שמזמין אותו לשם

וככה זה מתגלגל

כמו כדור קוצים במדבר בולדר ענק

שאין לו מעצמו כלום

רק גורר אחריו את כולם

תירק דם

תמולל את כל 24 התפילות

אסור להיות עדין מדי זה הכלל של העולם הזה

קח מחשבוןxmasterx

תחשב

ותפסיק לבכיין על הגנטיקה והמטריקס

בוא נלך

טראסט דה פרוסס ודי לחפור הכל מאוד עתיק כאן בסוף

ראיתי אותך בשוק של רמלה לוד מסתכלת על בגדיםxmasterxאחרונה

שאי אפשר למדוד

לא מתחזקת עם ימימה וכל מה שהולך עכשיו

רק על כביש 1 בין ירושלים לתל אביב

עומדת זקופה ויפה בלי יוגה כשכואב הגב

מנקה את הבית בתנועות המוכרות

ורק רוצה לדאוג לו שוב

התגעגעתי אז חזרתייאיר_
זה היה צריך לקרות מתי שהואיאיר_

על אף כל הדחיות שלי

הכל בסדרמבולבלת מאדדדד
עליות וירידות.

אני בוחר את הקרבות שלי, ועם מי בדיוק אני יוצא לקרב…


אתה עדיין סמוראי. 

בדיוק ☺️יאיר_
..מבולבלת מאדדדדאחרונה
(כתבתי לך בפרטי)
--מחכה לרחמים~

אל תוותרי אהבה שלי

אל תוותרי

אל תתייאשי

עוד לא

עוד קצת

רק עוד קצת

תיכף יהיו מים מתוקים

--מחכה לרחמים~

כן

נכון

הכל מבולבל

הכל מוזר

לכי לישון

תיכף תקומי חדשה

אל תחשבי יותר מדי 

--מחכה לרחמים~אחרונה

באלי לצעוק עלייך

וגם קצת לנער

זה מים מלוחים

והצמא רק מתגבר

ואת ממשיכה לשתות

 

את יודעת שזו טעות 

אבל את שותה

כי את צמאה נורא

וכשצמאים שותים הכל

לא משנה אם מלוח או מתוק

 

אבל זו טעות אהובתי

זו טעות

זה מים מלוחים

אל תשכחי 

זה מים מלוחים

עוד יהיו לך מים מתוקים

--מחכה לרחמים~

מים מלוחים

אל תשכחי

זה מים מלוחים

את מופתעת כל פעם מחדש

פשוט תזכרי את זה

זה מים מלוחים

זה לא הדבר האמיתי

עוד יהיה לך מים מתוקים

😔זיויקאחרונה
...ביחד ננצח

הרבה דברים קרו מאז שהייתי פה פעם אחרונה

נולד לי אח

סיימתי קקצ

קיבלתי תפקיד

התחילה המלחמה

קיבלתי שיבוץ מעולה למחזור הבא


התפרקתי

והייתי מאושרת

ואז התפרקתי

והייתי מאושרת שוב

והמלחמה הזאת אין לה סוף

רק עבודה נון סטופ

כבר 3 חודשים שהחיים לא אותו דבר

הכל הפוך, ומפרק


וגם הכל מאושר.


אני לא יודעת איך נפלה בחלקי הזכות להיות איפה שאני היום

במלחמה שקורית היום

ולהיות חודש הבא

במקום שאפילו לא יכולתי לחלום עליו.


ולפעמים המלחמות בתוכי מתפרצות

אבל הם תמיד חוזרות

ויש מספיק אנשים שאני אוהבת

ושאוהבים אותי

אני מקווה.

אולי יעניין אותך