הימים שאנחנו אסורים לא קלים לי.. הגעגוע הבדיקות וכו'..
מה שעוזר לי לעבור אותם בשמחה זה להרגיש את הציפיה והגעוגו
אבל בעלי היקר חווה את זה אחרת לגמרי. והוא מאד מקפיד לו לגלות שום גילוי חיבה, לא להסתכל לי בעינים, לא להגיד לי שהוא מתגעגע.
ומבחינתי זה מגביר את הקושי.
האמת שאני כבר לא יודעת מה הוא מרגיש בתוך הלב בימים האלו- כי הוא ככ מקפיד לא להגיד כלום
אם אני אומרת לו שאני אוהבת אותו הוא מסובב את הראש לצד השני. ושותק
אני מתחרפנת.
(במיוחד שתכננתי להיניק שנתיים לפחות, אבל הקטנה הנוכחית וגם זו שלפניה לא השתתפו איתי ברצון הזה
)