בין אם היא תזמין ובין אם לא, מה קונים? כיתתי? אישי? גם וגם? סדר גודל?
היה ונוזמן, זה בשביל הנימוס? או שבאמת מתכוונים שנבוא לשמח? באים לפני או אחרי חופה?
תודה
מדריכות ומדריכים באולפנות וישיבות לשעבר
פוסעת
מזל טוב
-שמחה-



פוסעתהמון פעמים מדריכה מזמינה את החניכות לשלב של הריקודים נגיד. אם היא מזמינה לכל החתונה - אז בטח שתבואו! ותהיו מודעות לזה שאתן חניכות ולא החברות הכ טובות שלה, תבואו לשמח אותה בלי לצפות שהיא תתייחס אליכן כל הערב (פשוט בתור שישיסטית אלו היו הצפיות שלי לא נעים לומר..
)
ותהנו, זרמו, חתונה זה הדבר הכי כיף בעולם!
-שמחה-אחרונה
שיא הכיף ומשמח!!

: אם מישהו הזמין אתכם לחתונה, זה אומר שהוא אשכרה התכוון שתגיעו! כן כן, הוא ישמח שתגיעו! אחרת הוא לא היה מזמין. וגם אם הוא חשב שבטח לא תגיעו, הוא עדיין ישמח שתגיעו. ואפשר גם להגיע בהתחלה, כי כשמזמינים לחתונה מתכוונים לכל החתונה 
אם מישהו נגיד תולה הזמנה בישיבה של 200 חבר'ה הוא לא באמת רוצה שכולם יגיעו..![]()
כנ"ל כיתה שלמה שברור שהמדריכה היתה קשורה אליה. ולכן זה תלוי במה ש*אתה* מרגיש, ולא צריך לנסות להיכנס לראש של מי שהזמין (גם בהזמנה שתולים בישיבה זה ככה)
רק רציתי להדגיש את הנקודה הזאת שיש הבדל אם זאת הזמנה אישית או כללית,
כי גם פה אתה לא יודע מה המקרה (יכול להיות שהיא הייתה מדריכה של 30 בנות שנה שעברה ועוד 30 השנה, ולא בטוח שהיא רוצה שכולן יגיעו..)
בעצם אני לא לגמרי מסכים איתך, תכל'ס בסוף כן נכנסים גם לראש של המזמין..
אבל גם אתה סתרת את עצמך אז זה בסדר![]()
איזה כיף שאצלי בישיבה אין את הספק הזה בכל חתונה,
פשוט כולם באים כי אנחנו ישיבה קטנה..
סביון
ברגועהאמת שגם עם זה אני לא מסכים ![]()
"אם לא הזמינו אותך לחתונה - אל תבוא"
לפעמים מדובר על מישהו שלא לומד באותה ישיבה, אז לא הזמינו אותו בצורה כללית,
ובכ"ז החתן ישמח שהוא יבוא,
והוא לא מזמין אותו בצורה אישית כי זה לא נהוג כ"כ אצל חבר'ה בגיל צעיר,
והוא לא רוצה שהחבר ירגיש מחוייב לבוא.
אבל בעיקרון היא צודקת, לא?
הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה..
פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות
הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)
אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל
את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,
הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת.
ולא הוסיף יותר.
אני בעד,
לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:
1. היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.
2. זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.
3 הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!
תפרגנו על מעשה טוב ואז ממנו תדברו על התכונה שאתם אוהבים בה/ו באישיות.
דוגמא -
תודה שאתה מפרגן לי כל הזמן, ממש אני רואה בזה את העין הטובה שלך 
הוא @חתול זמני.
פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום
עם שטויות
פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃
זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"
ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"
אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)
את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.
אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה.
והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".
רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.
יש עוד מחקרים דומים.
הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?
ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.
זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים.
הוא כמובן לא קשור לכאן
שלום
האם קיים קבוצת ווצאפ עם הצעות של בחורים דתי לאומי תורני או חרדלניקים בגיליי 20-29?
היי לכולם,
בעז"ה אנחנו נתחתן בחודש אב, ובאזור חנוכה שאחרי אני מתחיל תפקיד ג'וב בתור קצין פרוייקט דרך עתודה (עדיין אין שיבוץ לאיפה נהיה בארץ)
כל הזמן מדברים איתנו על קורס קצינים וואלה בא לי לצאת כי אי אפשר להתקדם בצהל בפיקודי אם אתה לא קצין
הקטע זה שאם נגיד אצא בתחילת התפקיד כלומר 3 חודש אחרי שנתחתן, אז זה אומר שכשאהיה בבהד אחד 3 חודש אחזור רק לשישי-שבת
ודיברתי איתה על זה והיא מוכנה ודוחפת אותי שאני אצא כדי שדלתות בצבא יפתחו.
אבל לאחרונה גיליתי שגם ההכשרה החילית היא שבועיות ואז זה יוצא חצי שנה של רק שישי-שבת, זה לא יותר מידי?
מה שאר החיילים הנשואים עושים?
הראשונים.
לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.
מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.
רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....
חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.
נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?
ותודה לכל מי שידע כבר ולא סיפר
בקרוב אצל כולם בע"ה!
איזה מרגש
שתבנו בית קדוש ושמח ביחד
ארץ השוקולדמזל טוב,
שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות
איזה יופי!
שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!
המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!
איזו בשורה משמחת ומרגשת
בשעה טובה ומבורכת ממש
שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳