כבר יש לנו את כל הספרים, בקרטון..

אני יותר בעניין של משחקים ושישארו שנים ארכות לבאים אחריו בעז"ה

לפיצפון שלנו נתנו לסבים ולסבתות לקנות מתנות- מצד אחד קנו מגלשה ונדנדה שמומלצות מאוד! הוא כבר למד להתגלש לבד לבד. ומהצד השני קנו לו משאית חווה- ממש חמודה, עם כל מיני חיות שכשלוחצים עליהם זה עושה את הרעש שהן משמיעות. ברווזים לאמבטיה- ממש עושה כיף! ומעין מקל שהולכים איתו והוא עושה כל מיני אטרקציות כשנעים איתו.

ובקשר ללילה- כשהתינוק שלי התחיל ממש לקום בלילה ללא סיבה- גם חיתול יבש, גם לא רעב, גם לא רוצה כלום-כלום-כלום, פשוט נתנו לו לבכות. כל 10-15 דקות נכנסתי לחדר, בלי להרים אותו, ולחשתי לו "לילה טוב אלוני. עכשיו הולכים לישון" ואז חוזרת לחדר. הטריק הוא- לא להישבר!!! לזכור שלילות עם שינה רצופה זה טוב לכל הבית, ולא רק לכם. אחרי שבוע בערך הוא כבר ישן את כל הלילה, והוא כבר למד ממש לישון לבד. זה היה מוצלח ביותר. מאז הוא גם יותר ערני ושמח במשך היום.

התינוק שלנו בן 10 חודשים, אוכל ארוחת ערב ב-6.30 כך שבשעה 7 הוא כבר רדום. הוא לא אוכל כלום עד 7 בבוקר אבל משום מה הוא מתעורר מ-ל-א פעמים בלילה, בערך 8 פעמים. כל פעם בעלי או אני הולכים אליו, מחזירים לו את המוצץ, מרגיעים עם "שששששש........." כמה דקות טובות והוא נרדם. איך מרגילים אותו לשנת לילה רצופה? הוא בוודאות לא רעב ואנחנו ממש מתמידים בשיטת ההרדמה שלו אבל זה לא עוזר!!!

אשמח לקבל עצות מעשיות מאמהות (וגם אבות...) בנושא!

גובל בהתעללות...וזה פשוט לתת לו לבכות.. אחרי לילה או שניים שלא תיגשו אליו הוא יפסיק להתעורר. זה עובד אבל זה אכזרי.

לא לנטוש אותו.

כי ברגעשאתם לא יוצאים מהחדר עד שהוא נרדם,הוא לא מכיר דרך אחרת להירדם.

אז אפשר להיכנס ללטף לתת מוצץ ולצאת. ואם צריך אז חוזרים.

ובכלל אני אוהבת את רגשות האשמה שמנסים לעורר בנו האמהות, כל מיני אמהות אחרות...

אין דרך אחרת להרדים תינוקות עקשנים. זה מאד מאד לא בריא לתת לתינוק מגיל מסוים, כמובן, כל מה שהם רוצים מתי שהם רוצים. לא ייתכן שהורים ישבו חצי לילה להרדים תינוק- כל לילה- כאשר אין לו סיבה לבכות. תאמיני לי שאני מרחמת על הבן שלי, ובדיוק בגלל זה אני לא מתנה לו את ההירדמות לא במוצץ, ולא בהנקה ולא בבקבוק, אלא רק בלהשים ראש ולהירדם- ויש תינוקות שזה עובד עליהם כמו קסם.

וכמישהי שקראה לא מעט ספרים בנושא, אני יודעת שאם את תבואי ותרגיעי אותו כל לילה, או תתני לו את השינה בדבר מסוים, זה רק יפגע בו בעתיד, ובך בהווה בגלל שלא תשני חצי לילה. אני הייתי זומבי כל התקופה שהרגעתי אותו לבד, אולי לנשים אחרות יש יכולות ביוניות שלי אין...

ורווח נוסף ובדוק, לפחות ברוב המקרים- הוא שהתינוק יודע להרדים את עצמו עם עזרה מינימלית ביותר מהסביבה- כמו שאתן לא נרדמות עם נענוע אלא פשוט עם עצימת עיניים- גם הם נרדמים כך פתאום- איזה שחרור!!

אצלינו הבחור קיבל קופסא עם מכסה שמכניסים גופים לפי צורות. הוא מאד אוהב את זה, וזה גם משחק התפתחותי. קיבל גם בימבה, וגם תוף, ומשהו חמוד שלוחצים על כפתורים וזה מנגן ניגונים חמודים... הוא מ-א-ד הבין שיש לו יום יומולדת...

האמת היא שבמשפחתון עשו לו יומולדת, והוא הרגיש שיש כאן משהו... הוא קיבל כתר, וחילק ממתקים... והרגיש חשוב...

אני לא בעניין שהוא יבין שיש לו יומולדת, פשוט הסבים והסבתו בעניין של מתנות אז אני רוצה שזה יהיה מועיל ולא עוד כמה שמונצץ לאוסף...

בקשר ללילה, הוא בדר"כ שש למטרנה ונרדם- איך אני אדע שהוא לא באמת רוצה את זה אלא סתם חוגג על המציאה..

אם את מילא נותנת לו בקבוק מטרנה -

מנסיוני, כשהילד היה שבע מאוד מארוחת הערב, הוא לא התעורר! אולי רק לבקבוק מים (שזה המוצץ שלו). והלילה הוא מהשעה 6 בערב עד 7 בבוקר.

אז אם את מילא נותנת מטרנה, תני אותה בתחילת הלילה - כשהילד הולך לישון, ותוסיפי 2-3 כפיות דיסה (אורז, סולת...) זה משביע מאד, בריא וטעים (ובלי סוכר).

נראה לי שהכי טוב זה לנסות להרגיל את הילד מההתחלה לישון רצוף.
בהתחלה אמנם רוב הילדים אוכלים צפוף, אבל אפשר לאט לאט לנסות להגדיל את משך השינה בלילה.
כמובן שזה משתנה מילד לילד, אבל יש כמה שיטות שאני בד"כ מנסה:
לתת לו תוספת לפני השינה (אפשר מחלב שאוב ואפשר מטרנה/דיסה (אצלי לא אוהבים דיסה בד"כ)
להגדיל את הרווח בין ארוחה לארוחה בלילה ולא ביום. לדוג': אם הוא אוכל כל שלוש שעות
והולך לישון מאחת עד ארבע בבוקר, לתת לו את האוכל לפני הזמן - בשתים עשרה בלילה
ולראות אם הוא קם למרות זאת בארבע. ככה מתמידים במשך שבוע -שבועיים ואח"כ מנסים להוסיף עוד שעת שינה.

אמנם השיטה הזו היא לא שיטת פלאים ואצל כל ילד היא השפיעה אחרת.
בטח יש כאלה שלא משלבות בקבוק, אז הן לא תאהבנה את השיטה...
אבל אני חושבת שבשביל שאני אהיה יותר סבלנית לילדים אני חייבת את זה. במיוחד אחרי שיש כמה ילדים.

קוראים לזה 'המפתח להתפתחות '
זה כמו פיטריות אבל עם חלקים גדולים בחמישה  צבעים וחמש צורות וכל צורה מופיעה בכל צבע וגם תוקעים אותם על לוח כמו פיטריות אבל יותר בקלות בגלל זה זה מתאים מגיל שנה.
וגם יש בכל אחד חור כך שאפשר גם לבנות מהם מגדלים יציבים וגם להפיל להנאתם של הקטנים.
ילדי הגדולים נהנו מהמשחק הזה (היום בני 17,16 והלאה)
וכשנולדו הקטנים (בני 5 ומטה)  קניתי שוב כי  זה כל כך מוצלח.וזה לא יקר בכלל ,בסביבות ה-50 שקלים. אולי אפילו 40.

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....