אני מצטער אם הגזמתי בשאלות                                                                                                                                                                      וסליחה אם חפרתי

שסה"כ רוצים לעשות טוב, להביא את המדינה למקום נכון, אבל המדינה לא הכירה בהם, ואז הם התחילו לעשות בלאגן ודברים שאמורים להועיל לא"י ועמ"י - רק שהם עשו את זה בדרך שגויה ולכן זה מה שיצא...

ה חברה שרצו לעשות שמח, והקטע של הסכינים היה לגמרי צחוק... ולא בקטע רע...

ודברים שלא נראלי היו כ"כ בצוחוק (גם לא כ"כ ברציונות)

אבל מהסרטונים זה היה נראלי כמו שבבתמצוות כזה קופצים בחבל... כאילו לא משו שנעשה בדווקא והתרסה...

ועוד אפשרות זה שהשב"כ התחיל עם זה והשאר זרמו איתם...

כי אני זוכרת שאיתמר בן גביר אמר שהוא יתפלא אם השב"כ לא שם, משו כזה...

גם אני חושבת ככה. זה מה שגם הרב שמואל אליהו אמר.

חברה מהשבכ שהוהתלו שם- ושכולם זרמו איתם.

זו הייתה שטות גדולה. אפילו מבוכה רבה. מה לא עושים בשביל לשמח חתן וכלה?.....

טוב. ברור שאני חושב שלשרוף סתם כך תינוק כי הוא ערבי זו שטות של רשע כלפי ערבים. אני חושב שככה חושבים גם הרבה ממי שהיה בריקודים הנ"ל.

אלא מה?

השקפת העולם של האנשים הנ"ל. לפחות של מרכז האירוע (בהתעלם מעניין השב"כ וכו'...) היא ודאי שונה משלי. אבל לא מוגזמת כמו לשרוף תינוק. אף אחד שם לא נראה לי היה רוצה לעשות מעשה כנ"ל.

אממה? אצלם הנושא שגבולותיו מאוד גדולים ונתנים להקצנה הומוריסטית זה עניין הסכסוך הפלסטיני וסבבה. היה שם מעט עניין של התיימרות ב"ישמח צדיק כי חזה נקם". נו, עדיין- בהומור- מה'כפת לי? ז"א. א- אני גם שונא את המצב, באו נאמר כך. גדל באחוז ניכר משטח א"י שהוא גם תחת שלטון צבאי יהודי ציבור מלא בטרור ושנאת יהודים.

ב- ואם הייתה זו תמונה של ביבי באיזו חתונה של שמלאנים- סתם התשקורת הגזימה כדרכה. הכל סבבה. אז אפשר להפסיק לחפור.

ובא נאמר- אני מעדיף אנשים שזה מה שהם צוחקים עליו ושונאים ציבור המגדל מחבלים מאשר האנשים ה"נאורים" בשמאל שההסתייגות מבדיחות כנ"ל מעוררת בהם אהבה לפלסטין יותר מאשר למדינה....

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...