לא מדובר בחוסר דרך ארץ אלה בחוסר מודעות.. (המשפה שלי חוותה ילד עם צרכים מיוחדים ולכן אני מרשה לעצמי לחלוק עלייך בעניין הזה) מקווה שהבנת

איי כמה צער ואמת יש בדברייך...

אני מבטיח, שאני ישתדל לומר את לכמה שיותר אנשים את דברייך

ובכל הזדמנות שאני יפגוש ילד מיוחד אני ידאג לכבודו... 

אפילו עם רק אדם אחד התחזק מדבריי , ומליבו יפיץ החוצה .

זכיתי ,  ושמחה ששיתפתי.

את כותבת מהמם! - @לעובדך באמת! שלא מתייג לי משום מה...

אני מסכימה איתך ממש!

גם לי כואב העניין הזה שלא מקבלים אדם שהוא שונה וקצת חריג..

בואו נשנה את זה!

אני חושב שיש המון ילדים. ואיזה כיף לילד שנולד עם פיגור כמו אוטיזם!

שמים לב כמה נחד הוא. מדברים כל הזמן שהוא מתנה. וכו' וכו' הרבה מזה כי מרוב רחמים עם המסכן- כל חיוך שלו מעורר אצלנו תחושת התרגשות וכו'

ובתכל'ס- להיות עם אוטיזם זה הרבה יותר קל מבחינה חברתית-משפחתית. נכון. מבחינה חברתית חיצונית זה קשה וזה זר לאנשים אחרים והופ! ילד נפלא שסה"כ החסרון שלו מתגלה בתסמונת לאו דוקא גנטית. והוא פוזל ואין לו טאקט וכו' ואנשים מתרחקים מלב זהב סתם. כי יש לו חיסרון. כמו לכולנו... עצוב. ודי משפיל לפחות בהסתכלות שלי , משפיל גם אותי הלא. החברה עליה אני מדבר זו חברה בה גם אני גדל ומשפיע. ואיך היא במצב כה רע?!

ובכל זאת

הנה, אני! אין לי תסמונת או פיגור כלשהו, ב"ה! (כן, גם בזה ב"ה, לא רק בפיגור. מפתיע?) [וכן- אני חושב שפיגור זה חיסרון. אז אני שמח שאין לי אותו בדיוק כמו שאני שמח שיש לי שתי ידים ואפי' יותר מזה.] אבל-

הנה, גדלתי וגדל בחברה שהיא די מנותקת ממני. לא שכל עולמי הוא הפורום פה, ועדיין.....

אבל אני תוהה. בואו נגיד שאחי ג"כ היה כזה (והוא לא, ב"ה), מנותק חברתית בלי תסמונת. האם הייתי מתמלא רחמים ואהבה אל אחי הקטן היקר מיקר. שאני באמת אוהב. הייתי מדבר עליו כל הזמן? מרעיף עליו את האהבה שגם הוא לא קיבל מחברת החברים לכיתה, ליישוב?....

לא יודע. ואם אני כן- האם אדם אחר היה עושה כך? האם כל אותם האנשים שיש להם אח / אח באומנה/ מאומץ כו' היו מתייחסים לאח כמו שכאילו היה לי. ג"כ, באהבה בחיבה וכו'?

לא יודע.

אני כן יודע שיש אנשים שבאמת עם לב זהב שמתנדבים וגדלים עם ילדים בחינוך מיוחד. בין אם זה אח ביולוגי או מאומץ או אם זה שיש לו חולצה עם נקודותיים שוכבות ומתחתיהן סוגר מסוגריים שוכב גם הוא וכיתוב "קו לחיים" מתחת שניהם.

ואילו חלק מהם לא היו מתייחסים בחיים למישהו שהוא חסר פיגור ביחס כזה אוהב כמו שהם מתייחסים למפגר/נכה.

ילדי החינוך המיוחד המקסימים. נותנים לנו גם צוהר קטן לעולם של אנשים בעלי יכולת וחסרי חברה ואהבה. אם קצת רגישות- נוכל לאהוב גם את הלא שונה כ"כ.

ולהתייחס אל אחינו הקטנים והבריאים,בלי עין הרע, ממש כאילו הם נכים מחוץ לשורה. כמו לכל מפגר אחר. ואולי קצת יותר. בכ"ז- הוא אחי!

ושוב .. לא מאשימה אף אחד..נשמות טובות.

רק..כואבת..

וחולמת לשנות.

אדם הוא עולם ומלואו. 

כל אחד שמשתנה ומתגדל במשהו,

העולם כולו מתגדל ונהיה טוב יותר בזכותו...

תזכרו את זה.

אפשר להביא את היום , כי לא חלום.

וואו

או אם לא היה חרם דרבינו גרשום אז שתי סיבות...😜😜

יאללה עוד מעטט חח רציני הייתה רוצה 2?

והיא תהיה כולה שלי...

אז.. כן גם אני גם ממש רוצה זה

זה הדבר היפה בלחכות עד לחתונה ולשמור למרות שזה קשה רצח....

והאחת הזאת היא תהיה כולה רק שלי, ואני אהיה כולי רק שלה ולא של עוד אחת...

אצל אף אומה ועם בעולם, מלבד מי שחיים בתרבות של העולם העתיק, באורח חיים של שבטים, חמולות…

לא פשוט בכלל לתחזק זוגיות ומשפחה רגילה, נדרשת השקעה יומיומית, אז להחזיק משפחה של יותר מאישה אחת?

חג טו באב שמח

ומה היו אומרות הבנות לבחורים? התלמוד מחלק אותן ל-3 קבוצות:

1. יפהפיות – הבנות הנאות היו אומרות: "בחור, שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך. תן עיניך ליופי, שאין האישה אלא ליופי…".

2. מיוחסות – הבנות המיוחסות היו אומרות: "בחור, אל תיתן עיניך בנוי, תן עיניך במשפחה. שאין האישה אלא לבנים…".

3. מכוערות – הבנות המכוערות היו אומרות: "שקר החן והבל היופי" – אל תלכו אחר החן של המיוחסות ולא אחר היופי של היפהפיות, אלא "אשה יראת ה' היא תתהלל" – תלכו אחרינו, יראות השמיים, בתנאי שתעטרו אותנו בתכשיטים אחר החתונה…".

יצוין כי חג ט"ו באב נחגג במתכונת המלאה רק בתקופה שבית המקדש השני היה קיים. כיום אין הוא נחשב ליום טוב, אולם לא אומרים בו תחנון.

את סוגיית 'מחוללות בכרמים' התלמוד חותם במחול אחר שצפוי להיות לעתיד לבא: "עתיד הקב"ה לעשות מחול (=מעגל) לצדיקים והוא יושב בתוך המעגל בגן עדן, וכל אחד ואחד מהצדיקים מצביע על הקב"ה ואומר: "הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה קִוִּינוּ לוֹ וְיוֹשִׁיעֵנוּ זֶה יְהוָה קִוִּינוּ לוֹ נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ".

אם יעשו את זה יהיו ישר פמינסטיות שידרשו שגם הבנים יחוללו בכרמים והבנות תבחר אותם,

והחרדים יגידו שזה שיקצע ואם משהו כתוב בגמרא זה לא אומר שצריך לעשות אותו, והשתנו הטבעים.

וזכינו לצניעות מרובה על־ידי השדכנים העוסקים במלאכת הקודש

"אני בחור נחמד מחפש בחורה נחמדה"

"וואו, שמע, אין לי ממש רעיונות בשבילך..."

דופק?

"הכאורות היו אומרות אל תתן עיניך בנוי והנאות היו אומרות תן עיניך במשפחה."

קרבן העדה: "אל תתן עיניך בנוי. אלא באשה שתמצא חן בעיניך מחמת מעשיה."

"תן עיניך במשפחה. כלומר היופי הוא לבנות מחמת שאביהן עשירים כדנתן בנדרים בנות ישראל נאות הן אלא שהעניות מנוולתן הרי היפות מסתמא בנות עשירים הן."

גם ראיתי אי־שם באמרי אמת שאחת הטעויות "שלח לך אנשים" הייתה שהיה צריך לשלוח בנות במקום בנים כי מסתמא הייתה להן עין טובה (אולי לכן בט"ו באב שזה התיקון של ט' באב זה יותר חג של הבנות. ונראה לי שזה גם קשור למחולות של יוה"כ.)

אבל זה היה בכלל אפשרי בזמנם לשלוח בנות לדבר כזה?

היו נכנסות עם ויזת תייר

אולי זה לא היה בעיה כי זה הענקים מהגובה שלהם לא הבדילו בין גבר לאישה

הקטע של הלוויות כו' המדרש הידוע

המרגלים יכלו לקחת את הבנות איתם

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....