לך להתבודד [לאו דוקה ביערות ובשדות אלא אפשר גם לבד בחדר העיר שתיהיה מרוכז ללא אנשים\דברים שיבלבלו אותך], ופשוט תאמר בשפה שלך: "אבא, תעזור לי פתח את לבי לתורתך ולעבודתך, קרב לאור פניך קרב אותי אל הקדושה, אני לא מספיק מרגיש את הטעם הטוב שבתורה ושבחוקים שלך, תן לי ערבות תן לי להרגיש אותך ותעזור להבין למה להתפלל ותן לי חשק להתפלל"...

כך תתפלל בוקר צהרים וערב למשך תקופה קצרה [שבועה-שבועיים] ובאמת תתחיל להרגיש טעם טוב בתפילה וכל ענייני עבודת השם.

דע לך אחי, אין כמו תפילה...

באמת התחברתי לעניין של דיבור עם השי"ת...זה באמת עוזר, מנסיון!

וממליצה ממש לנסת לברר ולחפש תשובות לשאלות שלך...ולא להפסיק כי לא מבינים! ע,י התפילה אפשר להגיע להבנה!

וגם סתם התוועדויות ושיעורים בלי קשר לשאלות שלך, זה ממש מכניס לאווירה של התעלות ומשמעות!

וכדי שתרגיש מיצוי- כדאי להתעסק במשו שאתה אוהב וטוב בו- או עזרה לאחרים בתחום שאתה טוב בו- נגיד אם אתה טוב בנגינה- אז ללמד אחרים... או גם לנגן לעצמך ולהוכיח לעצמך שאתה יכול ומסוגל!

 בהצלוחה

ובחיים אבל ב ח י י ם לא יתייאשו ממך!! תזכור

אבל זה לא נכון... ממני כולם התייאשו כולל ההורים, הצוות באולפנה ואפילו חברות שלי. ולא דווקא בנושא הזה.

עצם זה שכתבת את זה פה אז את לא התייאשת בעצמך ואת כן רוצה שזה ישתנה וזה מה שחשוב

אני מסכימה עם זה. (וזה גם לפותח השרשור)

סיפור: רציתי לעלות על קו ישיר שבחיים לא עליתי עליו ושאלתי את הנהג לאן זה והוא ענה.

ואז לא ידעתי אם לקחת את הקו או שבסוף לקחת קו אחר שמגיע לאותו מקום אבל מגיע בזמן אחר.

יצאתי ונכנסתי שוב שבאתי לשלם לנהג אמרתי לו זה לשם ? ואז הוא אמר אמרתי לך 3 פעמים!

והוא דיי התעצבן. ושאלתי רק פעמיים. אז אמרתי שאפשר לדבר יותר בעדינות..

ואז חשבתי עלזה וזה מהזה לימד אותי לחיים.

מורה שרוצה שהתלמיד יצליח אז גם אם התלמיד ישאל את המורה אלף פעם שיסביר שוב את התרגיל המורה יסביר בסבלנות. ורק ככה התלמיד יצליח..

נכון - צריך עזרה ותמיכה של אנשים כל בן אדם זקוק לסביבה תומכת ..

אוקי ויש כאלה שלא זוכים לסביבה תומכת.. אבל מי אמר שהוא לא יכול להצליח? 

ויש מלא סיפורים על ילדים ואנשים שגדלו בסביבה מסווימת הפוך מהמשפחה שלהם והצליחו בחיים וכו' 

אבל הכי זה את .

וגם-הקב"ה בטוח לא התייאש מימך אז אל תדאגי!

יאוש זה יכול להיות לכל אחד-אבל זה פשוט היצר הרע. זה תפקיד שלו.

לייאש אותך לתת לך להרגיש לא שווה וכו.

אבל מי אמר שיצר הרע ינצח? ישלך כוחות אדירים! וה' מנסה את כולנו בנסיונות .

ואם אני  אפשר להגיד כמה כוחות יש לבת מלך-זה עצום! זה כלכך עצום.

גם עצם זה שאת יהודיה זה הדבר הכי משמח בעולם .

כל יום שאת חיה ב"ה הכל אפשרי!

בהצלחה!

אחת אני לא מסוגלת לחשוב מה היה בלעדיו! לא מוותרים על אף אחד!גם לא עליך!מוזמן לפרטי.. ישמח להסביר לך

זה עבודה! אשרייך שאת כן מצליחה!!

יעוד ומטרה שרק את יכולה לעשות ולא אף אחת אחרת כי אם אלוקים היה מתייאש ממך אז מה את עושה פה בעולם.

ורק את אל תתייאשי מעצמך...

להאמין שאלוקים לא התייאש..

לא דורשים ממך ויש לך מרחב עבודה מצוין, עד שיום אחד תפרצי ותעלי על כולם...

בהצלחה...

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...