זווית מדהימה והצבעים חזקים ויפים

באמת ממש יפה

עבר עריכה?

איזה?

כשאני כותב שיר או קטע אפשר מאוד בבירור לראות מה המצב רוח שלי

מאיזה מקום בנפש ניגשתי או באתי לכתיבה שלי.

בצילום,

אתם הצלמים פשוט תופסים את האובייקט, הסיטואציה שמחוץ לכם.

אחרי הכל,

יש גם קשר בין הצלם לתמונה?

או יותר נכון, בין התמונה להרגשה?

בתמונה אפשר להעביר את כל הרגשות, אני עצבנית אני יוצאת לצלם וכמובן התמונות בהתאם, קצת חשוכות, קשות, לא רכות בכלל.

אני שמחה, התמונות יהיו עליזות יותר, רגועות יותר,

אוהבת, התמונות יצאו עם איזשהו מיסתורין, עם אהבה.

מתוך התמונה אפשר לגלות הכל. הכל. 

תאורה זה רק בשביל שייצא בסגנון תמונה שאני מעוניינת.

זה רק לתקן מה שיצא בתמונה. 

כאילו ״לצלם מחדש״ להזיז איזה פח שנתקע, 

לרכך קצת את התמונה,

להבהיר אותה.

מי שעושה פוטושופ פשוט לא משנה, רק מעדכן.

הפוטושופ היותר מורכב זה כבר סוג של יצירה אחרת שמתבססת על צילום. 

מזה אומר? יצרו תמונה חדשה, על בסיס תמונה קיימת.

דרך זה אפשר להעביר רגשות שונים.

אחד שיוצר בפוטושופ עושה עריכה ״בגדולה״.

יכול להיות צלם גדול שיערוך תמונה שצילם בצורה ממש משמעותית בפוטושופ,

אבל אז זה לא התמונה המקורית.

יצירה חדשה.

אז כנראה לא הבנתי נכון

הראו לי תמונות ניו בורן בלי עריכה ועם-

שמיים וארץ אבל אני רוצה תמונות אמיתיות לא של עריכה.

הפוטושופ הוא כלי נהדר, לדעתי. גם ליצירת דברים חדשים לגמרי (על בסיס תמונות קיימות, כמובן, אבל לא רק), וגם לתיקון תמונות - שהיו נראות חיוורות ולא ממצות לולא העריכה. העריכה תומכת בתמונה, לא משנה אותה.

זו דעתי כגרפיקאית מתלמדת.

שהעריכה תהיה לפני בהכנה לצילום

אבל יש דברים שאי אפשר לחזות מראש כשמצלמים. ויש דברים שרק עריכה (בעיקר של תיקוני צבע) תביא את ה"שלמות" לתמונה.

יש לפעמים שתמונה מושלמת גם בלי עריכה.

לי- יותר קל להעביר את הרגשות שלי בכתיבה.

יותר זורם, יותר אפשרויות..

בעיקר כשכואב לי אני כותבת. זה ככ מרפא.

אבל גם בתמונות אפשר להעביר המון.

לדוגמא- אם אני מצלמת שביל מזווית שלא רואים את הסוף שלו, באתי לבטא שיש פה משהו עצום, אינסופי קשה להכלה. 

אם אני מצלמת אובייקט שלא זז. תקוע, לדוגמא פח של מכונית אחרי שעברה תאונה, אז התמנה יותר חותכת, קשה.. 

אבל אישית, בכתיבה זה כאן ועכשיו לבטא את הרגש.

כשאני מצלמת, בד"כ אני מצלמת משהו יפה שאני רואה.. או משו שיכול לבטא משו אחר..

אבל אחכ התמונות יתאימו לי לרגש.

אני מאד אוהבת את שניהם

כתבתי מבולגן נורא, מקווה שתבין, ואם לא- מוזמן לשאול. אנסה להסביר טוב יותר.

התחלתי פסיכולוגיה, נראה לאן יתקדם

אולי באמת יגיע לשם בסוף..

זה בסגנון של תרפיה באומנות

אני עושה קורס קצר וכליל

אצל סיגל אדלמן היא מדהימה

ובהצלחה בלימודים

אחרי התיכון נראה לאן ממשיכים

החיים עוד לפניך בעז"ה

את לומדת בתיכון פסיכולוגיה?

איך?תואר?

כן. פרטי אולי?

עכשיו שמתי לב לחתימה

בפנוכה יש לך פשוט תיבה כזו, תלחצי שם.

אחרי שיש את התמונה, אפשר לכתוב עליה. להרגיש ממנה.

ולפעמים, אפשר בתוך תמונה קשה להכניס תקווה.

וזה מדהים!!

אני אעלה דוגמא. (פותחת השרשור-- אם זה מפריע לך, תגידי ואערוך)

גדר תיל.

אני מאד אוהבת לצלם גדרות

תראה-- מהתמונה הזו אפשר לראות את הגדר. את העצירה. את ה"פה זה נגמר ואי אפשר לעבור".

מצד שני-- אבל היי, בקצה הגדר מה יש? ירוק! זה מלא תקווה!!

מתוך שיר אי אפשר לראות את זה. כי שיר מבטא בד"כ סוג אחד של רגש..

מבין? 

סליחה על ההתערבות אבל

בכתיבה הכל כתוב 

כאן צריך את ההסבר שלך להבין

מצד שני זה תמונה ברורה.

קיצור אני גם בדילמה הזו

בכתיבה צריך להסביר ולא רואים

בתמונה רואים אבל לא תמיד את מה שאני רוצה

בקיצור שתיהם חסרים זה הקושי שלי.

ומסכימה איתך. שניהם לא שלמים.

וגם אני יכול לחפש ביד 2... ואז אם אני ימצא יותר זול

Canon 77d.

לדעתי מצלמה מצויינת שאתה יכול למצוא במחיר טוב ביד 2. 

באמת תמונה נדירה ממש

משתף גם משו

זה מזכיר לי את הארי פוטר

אז במקרה שלך זה הנוף הכי טוב

משווה ומעלה

הצחיק אותי הטיפ...

מעניין אם יש מי שמיישם

@קפיץ 

אבל לא צריך נושא, אם את רוצה להעלות תמונות של פרחים ולדבר עליהם - את מוזמנת

כשנראה שיש פה עם מי לדבר, אז נתחיל לבחור נושאים, או להציע משימות.

בינתיים אפשר להתחיל בלהעלות תמונות ולכתוב עליהן כמה מילים

וגם אם לא מצלם - להגיב ולפרגן על תמונות שאחרים מפרסמים, גם גורם להם להמשיך

כדי להצטרף?

לגבי קורס, את מחפשת קורס פרונטלי או אינטרנטי?

לגבי מצלמה, לדעתי, כדאי פשוט ללכת לחנות צילום ולהתייעץ איתם, בסוף הם יתאימו לך את המצלמה המושלמת בתקציב שיש לך.

בהצלחה רבה!

אם פרונטלי אז באיזור המרכז

ותודה!!

תבדקי בפרוג, נראלי שיש להם גם וגם.

שם יש גם פלוס של אווירה דתית…