להיות פה ולא להיות
כזאת קרובה וכזאת רחוקה
לבד שלא ברור לי אם הוא לבד
ואהבה ענקית שאני לא יודעת אם היא חד צדדית או שיש גם מהצד השני
והקשר הזה שהוא כל כך חשוב לי אבל כך כך מרעיד אותי
ושוב לא לצאת מהמיטה ימים ושהדמעות יהיו כרגיל בעיניים
ושוב ושוב
אם פה אז פה לגמרי ולא ללכת
די אני לא יכולה אם הבלבול הזה כבר
זה הורג אותי מבפנים
ולך לא אכפת
ואני. אני לבד.
(ומה שכתבתי שם, ושנשאר שם. אז זה כן בשבילך, שמישו ישמע אותי
קצת
בבקשה)
ועכשיו אני מתגעגעת
אבל אני פחדנית.
ואני רק ילדה. רק ילדה לעזאזל. כולנו ילדים
נגמר לי תכף הכוח וזה יהיה לתמיד